Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 3120 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

  • תגובות 5.4 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם (נערך)
שביט, היא הרוויחה את זה ביושר... מי שמשפילה אותך , זכותך לקרוא לה איך שבא לך.

אז בוא ואספר לך סיפור.

כשהייתי בן 22, נסעתי ל"טיול אחרי צבא" בתאילנד, נפאל והודו. לטיול יצאתי עם מי שהייתה אז חברתי (היו לה ציצים קטנים, קאפ A :twisted:). היינו יחד שנה ו10 חודשים.

 

נחתנו בבנגקוק וחלקנו מונית מהשדה לקאוסאן עם שני חבר'ה שפגשנו בשדה, נקרא להם ד' ונ'. יומיים אח"כ נסענו איתם לצפון, פגשנו שם זוג נוסף, בחור ובחורה, ויצאנו לטיול הג'יפים המוכר 6 חבר'ה בראש טוב, באותו הגיל ובאותו השלב בחיים. כשחזרנו לצ'יאנג מאי מהטיול, המשכנו לבלות ולהסתובב יחד, ששתינו.

 

שבוע (!!!) אחרי, זוגתי נפרדה ממני, כיוון שהתחילה להרגיש דברים כלפי ד'. בדיעבד, כשהיינו מסתובבים "השישייה", הם לפעמים היו תופסים מרחק, מסתודדים ומדברים רק שניהם. כשזה היה קורה, זה לא היה מפריע לי.

ד' ונ' לקחו טיסה מהצפון לאיים, והיא הצטרפה אליהם יומיים אחרי, משאירה אותי שבור לבד בצפון תאילנד.

חזרתי לבנגקוק ורציתי למות. הייתי ממש קרוב לבטל הכל ולחזור לארץ. לשמחתי לא עשיתי את זה, המשכתי לנפאל ולהודו כמתוכנן, פגשתי אנשים ובעיקר נשים שהשכיחו אותה ממני, ובסוף חזרתי לתאילנד והספקתי גם לתת בג'ינה עם הציצים הגדולים :twisted:

 

במהלך אותה תקופה שמרתי איתה על קשר רופף, הייתי שולח מיילים לארץ והיא הייתה ברשימת התפוצה (אני מדבר איתך על 2004). כשחזרתי לארץ, היה לי ברור שאני רוצה לפגוש אותה ולדבר, וכך היה.

אף פעם, בכל התקופה הזאת לא חשבתי עליה כ"הזונה", "הכלבה", "השרמוטה" וכל מיני כינויים מסוג זה. לא ביני ובין עצמי ולא כשסיפרתי את הסיפור לחברים, משפחה וחברים שהכרתי בטיול. הם דווקא כן השתמשו במלים כאלה, אבל אני בשלב מסויים הבנתי אותה, כיבדתי את החלטתה ובסוף גם סלחתי לה. לא כדי להיות "שולם שולם לעולם", אלא, כמו שאמר לי אז חבר טוב, "שלא יצוף לך גוש של חרא בכל פעם שתשמע את השם שלה".

את ד', ד"א, רציתי לחנוק :evil:.

 

מאז עברו 13 שנה. הם נשואים ויש להם בן ובת. איזה מגניב- גם אני נשוי, ויש לי בת ובן.

 

לכעוס ולהיעלב זה נורמלי ולגיטימי, אבל עד גבול מסויים. בשלב מסויים אתה חייב לצאת מהחרא שאתה תקוע בו, להיות בוגר ולא לרדת לרמה של שמות מעליבים (נו בחייאת...) ולהמשיך הלאה.

 

**עריכה- כשחזרתי לארץ, עשיתי לעצמי תרגיל בכתיבה יוצרת. כתבתי את כל הסיפור ב2 וחצי עמודים. אשמח להעלות אותו לכאן, אם תהיה היענות.

עריכה אחרונה על ידי שביט

סוזוקי ג'ימני His side- JLX-L 2006 [   ] [][][][][] [   ]

טויוטה קורולה Her side- GLI 2013

שימרו על מרחק בכביש ועל קירבה בלב

פורסם
למרות שאני שונא אותה והיא התנהגה אליי מגעיל בפעם האחרונה, אני שוקל לשלוח לה הודעה אבל אני לא רוצה לשלוח כי אני לא רוצה להוריד מהכבוד שלי אבל למה לעזאזל היא נעלמה ככה אחרי שהיא הבטיחה לי שזה לא יקרה ושהיא בעצמה לא הייתה נעלמת בלי להודיע מה קרה כי זה מגעיל.

 

מה דעתכם ?

 

אני בעד!

פורסם
לשקרים יש נטיה להתפוצץ לך בפנים בסופו של דבר, אתה יודע.

 

לא שקר אלא לעבור את המשוכה.

אני בטוח שאפילו אתה מאמין שיש בך פה ושם דברים חיוביים ומטרת ההצגה היא לצלוח את הרושם הראשוני כדי לתת הזדמנות להכיר קצת יותר ממך ולא רק את מה שרואים.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם (נערך)
הייתי בתאילנד בקופנגן.

בקיצור, עוד ערב על החוף וב"קקטוס".

קצת שיכור, באה אחת אנגליה, קצת שיכורה, עניינים קשקושים.

נתנו קטנה על החוף בפינה שקטה (זה טוב לשירשורי "סקס און דה ביץ'), עוד פעם בחדר שלי בגסטהאוס ועוד פעם בבוקר (בגיל 23 היה יותר כוח :lol:)

היה מגניב. קראו לה ג'ינה והיו לה ציצים נפלאים.

 

ישועל! אש עלייך. הייתי בקופנגן בפול מון באוק' 07 בטיול לפני צבא עם אבא שלי, לפני הגיוס למחזור נוב' 07 , ולא רק בקופנגן - גם בקופיפי,קוסמוי,פוקט וריילי ביץ הייתי. היה מדהים. הרבה הרבה חוויות.

אבל, חזרתי יבש משם. או איך אומרים אצלנו העיראקים - לא טבלתי את השקית בתה. אבל מצד שני, הייתי ילד ביישן עוד באותה תקופה. היום זה לא היה קורה :-D . יאללה שביט, זורם איתי שוב לתאילנד? :-D

 

 

 

בדיוק סיפרתי לך לפני מספר ימים, הגעתי לנורבגיה, יושב לבד בפאב, שותה בירה, ניגשת איזה אמזונה נורווגית עם כוס בירה ושאט וויסקי ביד, שואלת הכיסא הזה פנוי?

אני אומר כן.

מתישבת, החלטתי להזמין אותך לבירה ושאט, אז איך קוראים לך?

 

חצי דקה לא עניתי, רק אח"כ פתאום נפל האסימון והתחלתי לזרום.

 

נשבע לכם שחשבתי שהיא כולה רוצה את הכיסא :-D

 

להפתעתי, התסריט חזר מידי יום.

 

אז אושריקו, יאללה חביבי, לנורבגיה!

 

פשששש יפה! מדי יום?? עם אותה אחת או אחרות? כל מקרה איפה אושריקו? אושריקו! יש פה הרבה שועלים תלמד בני היקר. תלמד!

 

ת מה שנשאר זה רק עאמות שצריך להרגיל למגע, שעושות לייקים לסטטוסים על פרידות ושולחות הודעות וואטסאפ שזה לא אתה, זה אני.

 

חח איזה כיף לחזור יום עבודה ארוך ולקרוא הודעות עוקצניות, חדות כתער ושנונות! נפלתי פה לרצפה בחיי.. :lol:

 

 

אז בוא ואספר לך סיפור.

כשהייתי בן 22, נסעתי ל"טיול אחרי צבא" בתאילנד, נפאל והודו. לטיול יצאתי עם מי שהייתה אז חברתי (היו לה ציצים קטנים, קאפ A :twisted:). היינו יחד שנה ו10 חודשים.

 

נחתנו בבנגקוק וחלקנו מונית מהשדה לקאוסאן עם שני חבר'ה שפגשנו בשדה, נקרא להם ד' ונ'. יומיים אח"כ נסענו איתם לצפון, פגשנו שם זוג נוסף, בחור ובחורה, ויצאנו לטיול הג'יפים המוכר 6 חבר'ה בראש טוב, באותו הגיל ובאותו השלב בחיים. כשחזרנו לצ'יאנג מאי מהטיול, המשכנו לבלות ולהסתובב יחד, ששתינו.

 

שבוע (!!!) אחרי, זוגתי נפרדה ממני, כיוון שהתחילה להרגיש דברים כלפי ד'. בדיעבד, כשהיינו מסתובבים "השישייה", הם לפעמים היו תופסים מרחק, מסתודדים ומדברים רק שניהם. כשזה היה קורה, זה לא היה מפריע לי.

ד' ונ' לקחו טיסה מהצפון לאיים, והיא הצטרפה אליהם יומיים אחרי, משאירה אותי שבור לבד בצפון תאילנד.

חזרתי לבנגקוק ורציתי למות. הייתי ממש קרוב לבטל הכל ולחזור לארץ. לשמחתי לא עשיתי את זה, המשכתי לנפאל ולהודו כמתוכנן, פגשתי אנשים ובעיקר נשים שהשכיחו אותה ממני, ובסוף חזרתי לתאילנד והספקתי גם לתת בג'ינה עם הציצים הגדולים :twisted:

 

במהלך אותה תקופה שמרתי איתה על קשר רופף, הייתי שולח מיילים לארץ והיא הייתה ברשימת התפוצה (אני מדבר איתך על 2004). כשחזרתי לארץ, היה לי ברור שאני רוצה לפגוש אותה ולדבר, וכך היה.

אף פעם, בכל התקופה הזאת לא חשבתי עליה כ"הזונה", "הכלבה", "השרמוטה" וכל מיני כינויים מסוג זה. לא ביני ובין עצמי ולא כשסיפרתי את הסיפור לחברים, משפחה וחברים שהכרתי בטיול. הם דווקא כן השתמשו במלים כאלה, אבל אני בשלב מסויים הבנתי אותה, כיבדתי את החלטתה ובסוף גם סלחתי לה. לא כדי להיות "שולם שולם לעולם", אלא, כמו שאמר לי אז חבר טוב, "שלא יצוף לך גוש של חרא בכל פעם שתשמע את השם שלה".

את ד', ד"א, רציתי לחנוק :evil:.

 

מאז עברו 13 שנה. הם נשואים ויש להם בן ובת. איזה מגניב- גם אני נשוי, ויש לי בת ובן.

 

לכעוס ולהיעלב זה נורמלי ולגיטימי, אבל עד גבול מסויים. בשלב מסויים אתה חייב לצאת מהחרא שאתה תקוע בו, להיות בוגר ולא לרדת לרמה של שמות מעליבים (נו בחייאת...) ולהמשיך הלאה.

 

**עריכה- כשחזרתי לארץ, עשיתי לעצמי תרגיל בכתיבה יוצרת. כתבתי את כל הסיפור ב2 וחצי עמודים. אשמח להעלות אותו לכאן, אם תהיה היענות.

 

הסיפור שלך מתאים לפתגם הקלאסי - על כל דלת שנסגרת..

הרבה הרבה כבוד יש לי אלייך. ככה צריך להתנהג. לא להישבר,לשנס מותניים בחיים, וגם לא לנטור טינה לבן הזוג שהפסיק להרגיש משיכה אליך. אנשים ובינהם אושריקו לא מבינים, שמשיכה זה לא נושא שנתון למשא ומתן.

 

ולנסות לקנות אותה חזרה בשיכנועים, תחנונים, כעסים - רק עושה ויידוי הריגה לשתיכם, וגורם לצד השני לאבד את הזכרונות הטובים ממך, ואת הכבוד שהיה לו כלפייך. צריך שתיים לטנגו, וזה מה שאושר מסרב להפנים.

הוא מנסה לקנות את הבחורה חזרה בשיכנועים ולפנות להגיון שלה. כאילו היא לקוח והוא מנסה לשכנע אותה למה כדאי לה לקנות את המוצר שלו. זה פשוט לא עובד ככה.

עריכה אחרונה על ידי Tsachi89

“Mastering others is strength. Mastering oneself makes you fearless.”

Lao tzu

פורסם

צחי, עזוב את הבחורה הזאת לרגע, אבל אני יכול לומר לך בוודאות (כולל פוסטים בפייסבוק ביומנה של רווקה) שנשים שהחליטו למשל לתת צ'אנס למרות שלא היה נראה שיש חיבור או משיכה ובסוף התאהבו ונהיו זוג! או ידידים שהתחילו כידידים ובסוף נהיו זוג.

 

במקרה שלי עם הבחורה זה כנראה לא יקרה כי מעבר לזה שאין רגשות אני שם לב שהיא ילדותית ולא סגורה על עצמה וממשיכה לבכות על ההוא שפגע בה, זה לא בריא.

 

אני לא מנסה לשכנע אף אחד, מקסימום ניסיתי לשכנע שתיתן צ'אנס אבל לא ניסיתי להגיד לה תנסי להתאהב בי, תנסי להימשך אליי, אין דבר כזה... כן רציתי להיות איתה בקשר למען הסיכוי הקטן שיכול לקרות אם נמשיך להיפגש אבל בטח לא יקרה אם ננתק קשר. בכל מקרה זה לא רלוונטי כרגע , כבר שמתי לב שמה שהיא כותבת ואומרת בוואטספ שונה לגמרי מאיך שהיא מתנהגת איתי במציאות ובגלל זה אני לא כותב לה ולא מדבר איתה.

פורסם
צחי, עזוב את הבחורה הזאת לרגע, אבל אני יכול לומר לך בוודאות (כולל פוסטים בפייסבוק ביומנה של רווקה) שנשים שהחליטו למשל לתת צ'אנס למרות שלא היה נראה שיש חיבור או משיכה ובסוף התאהבו ונהיו זוג! או ידידים שהתחילו כידידים ובסוף נהיו זוג.

 

בשביל לתת צאנס נוסף, צריך בסיס טוב של משיכה חזקה שהייתה בעבר+ גחלת שעדיין בוערת בהווה. מהסיפור שאתה מתאר עם הבחורה, לא נראה שזה המצב. בלשון המטה.

 

במקרה שלי עם הבחורה זה כנראה לא יקרה כי מעבר לזה שאין רגשות אני שם לב שהיא ילדותית ולא סגורה על עצמה וממשיכה לבכות על ההוא שפגע בה, זה לא בריא.

 

אז תשחרר כבר אושריקו. אתה לא שם לב כמה אתה סותר את עצמך לאורך כל הדרך.

 

אני לא מנסה לשכנע אף אחד, מקסימום ניסיתי לשכנע שתיתן צ'אנס אבל לא ניסיתי להגיד לה תנסי להתאהב בי, תנסי להימשך אליי,

מצחיק אתה. לשכנע לתת עוד צאנס זה בדיוק כל הדברים שרשמת .

 

אין דבר כזה... כן רציתי להיות איתה בקשר למען הסיכוי הקטן שיכול לקרות אם נמשיך להיפגש אבל בטח לא יקרה אם ננתק קשר. בכל מקרה זה לא רלוונטי כרגע , כבר שמתי לב שמה שהיא כותבת ואומרת בוואטספ שונה לגמרי מאיך שהיא מתנהגת איתי במציאות ובגלל זה אני לא כותב לה ולא מדבר איתה

 

הסיכוי היחידי שהיא תרצה אותך אושריקו, זה רק אם תחתוך ממנה ולעולם לא תסתכל אחורה. תמשיך בחייך, תחפש בחורות אחרות, ותבנה את עצמך. שים את העתיד שלך והקריירה שלך לפניי הכל. ואז, אולי היא יום אחד תדפוק לך על הדלת ואולי לא. אתה צריך לתת לה ספייס והיא כבר תדע לבד.ומה שיפה בזה, שאם וכאשר היא תדפוק לך על הדלת, בגלל שחתכת ושכחת והגשמת את עצמך. אתה תהייה בתקופה כל כך טובה בחיים שלך שבכלל לא תרצה אותה חזרה.

.

 

.....

“Mastering others is strength. Mastering oneself makes you fearless.”

Lao tzu

פורסם

חבר שלי עשה דבר מטורף.

 

ישבנו 6 חברים בשולחן ומולנו היה שולחן עם 6 בנות שנראות לא רע בכלל.

 

חבר שלי רשם חידה מתמטית פשוטה מאוד על מפית, שהפתרון שלה הוא המספר שלו.

 

ביקש מהמלצר לתת לאחת הבחורות בשולחן את החידה , וכל הבנות שם צחקו והתעסקו אשכרה בזה אולי חצי שעה. לא היה להם מושג ממי הנייר התקבל.

 

בסוף הם פתרו אותה לא נכון והגישו לנו בחזרה דף עם הפתרון. בגלל שהפתרון לא נכון הוא פשוט ניגש לשולחן, אבל לה "אמנם פתרת את החידה לא נכון, אבל את נראית לי חמודה ואני רוצה לבקש את המספר שלך." והיא פשוט נתנה לו. W-T-F.

פורסם

למה WTF? הבחור הראה יוזמה ומשהו לא שגרתי - וזה מעורר סקרנות. בהחלט מספיק כדי ליצור קשר ראשון. כמובן לא אומר דבר על ההמשך.

לפני 5 שעות, David32 כתב:

מה שאתה לא מבין זה שאתה מבזבז את הזמן שלך, את תעבורת האינטרנט שלך ואת אורך החיים של סוויצים במקלדת שלך.

 

  • אחראי פורום
פורסם

רמת האובססיביות, במקרה של שלושת החברים הבולטים פה, כל אחד בדרכו, מטרידה ומעציבה.

עברנו את פתח תקווה, נעבור גם את זה.

  • חברי המעגל הראשון
פורסם

צריך אומץ. תלמד מחבר שלך, בסוף יצא ממך משהו.

לפחות אתה נמצא בסביבה טובה, לעומתך אושריקו מסתובב כל היום עם ערסים ועאמות, בגלל זה אין לו סיכוי.

אומרים שהעתיד הוא אנרגיה סולארית, אז עברתי לסולר.

פורסם
כי צריך להיות חתיך בשביל לקבל מספר מבחורה, לא להיות חנון
בפעם האלף שאומרים לך, והפעם האחרונה שאני חוזר על זה. בשביל לקבל מספר פעם אחת , צריך לקבל הרבה סירובים.

 

תסלח לי , אבל אתה נשמע לי כמו ילד שלא התבגר. אחד שדילג על כל תקופת הנעורים ולא יודע כיצד ליצור קשר. אתה צריך לעבוד על זה , לנסות להכשל הרבה. בסוף תצליח.

גם אני מבקר במפגש השפלה... :beerchug:

פורסם
צריך אומץ. תלמד מחבר שלך, בסוף יצא ממך משהו.

לפחות אתה נמצא בסביבה טובה, לעומתך אושריקו מסתובב כל היום עם ערסים ועאמות, בגלל זה אין לו סיכוי.

 

 

לא, לא מסתובב עם ערסים דווקא, אלא בדיוק להפך.

 

 

בכל מקרה, חבר שלי פעם עשה גם משהו דומה כמו שחבר של נמרוד עשה... כשהוגש החשבון במסעדה הוא רשם עם חיוך את הטלפון שלו. אחר כך נהיו חברים חצי שנה.

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 3120 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

Guest
הנושא הזה נעול לתגובות.

×
×
  • תוכן חדש...