יום נהיגה בקאדילק - Achtung baby

[שלומי]

פעם, ממש ממזמן, הירהרתי על הקשר בין תעשיות רכב שונות מסביב לעולם והקשר שלהן לתרבות המקומית. אפילו כתבתי על זה משהו שהתפרסם ב YNET בזמנו.

היתה שם פיסקה על רכבים אמריקאים וככה היא הלכה:

 

כמו בכל תחום חיים בעולם המודרני, מכתיבה התרבות המקומית את המוצר. והעולם המוטורי אינו שונה. לדוגמה, סביר להניח שרכב המיוצר ומתוכנן בישראל, יכלול במקור מקום מיוחד עבור המנגל, בתא המטען, על הגג, בין הנוסעים מאחור. העיקר שיהיה מקום מתאים. לכן למשל מיוצרות מרבית המכוניות האמריקניות עם לפחות מתקן אחד שיצליח להכיל את כוסות - סליחה, קנקני - הקפה של סטארבקס.

 

 

ככה זה כשאתה מייצר מכוניות במדינה שתרבותה נשענת לא-מעט על פוזה, רושם, גודל, רעש, כוח, עוצמה. לכן גם אין כל פלא שהרכב הנמכר ביותר בארה"ב הוא דווקא טנדר. וככל שיהיה גדול יותר, כן יהיה מוצלח ומדובר. הכל שם מוחצן, גדול. אבל האם זה מהנה לנהיגה או לאכילה? למי זה אכפת, העיקר שישביע את הרצונות הבסיסיים של הקונים.

 

 

מי שטייל בארה"ב וישב פעם באחד מעשרות אלפי ה"דיינרים" הפזורים שם, יודע היטב על מה אני מדבר. בכל מנה יש 50 אחוז שומן, 30 אחוז רוטב (שומן אף הוא כמובן). כל היתר זה רק תירוץ. ככה גם מכוניות אמריקניות - מנועים עצומים המפיקים הספק מגוחך יחסי, מושבים ענקיים שנראים מצוין אבל נוחים לנהיגה כמו מיטת מים. מכוניות שיצלצלו כשיש לך ריח מסריח בפה ויחגרו לך את חגורת הבטיחות לבד, אבל כשתגיע למצב בו תצטרך לשלוט בהן בסיבוב, שכח מזה. זה לא מה שהן נועדו לעשות.

 

 

כי המכונית האמריקנית נועדה בעיקר לשרת אמריקנים. ובמקרה זה העיקרון אומר "להראות כמה גדול אני יכול". ככה נתקעו אנשי ארץ האפשרויות האין סופיות בשנות ה-70 מבחינת תכנון וייצור, מה שמתבטא כמובן גם בתרבות האוכל, המציעה עדיין מזון בסיסי, שמן, גדול. והכי מוזר הוא שהם משוכנעים כי במכוניות, כמו באוכל, הם מציעים למעשה את הטוב ביותר שניתן. ככה זה כשאתה בעיקר פטריוט.

 

12 שנים עברו מאז שכתבתי את זה. לאחר יום הנהיגה שחוויתי בשבוע שעבר, אפשר לגנוז את הרוב ולהכריז על מהפכה, לפחות בכל מה שקשור בקאדילק שבעיני רבים החזיקה את הדגל של משלחת תעשיית הרכב האמריקאית.

 

 

 

המשך בהודעה הבאה.

[שלומי]

יום הנהיגה חולק ל-3 קטעים:

 

מערד למצפה רימון.

ממצפה רמון לאשתאול.

ממצפה רמון להרצליה.

 

בכל קטע נוהגים ברכב אחר, ה SRX, ATS וה CTS החדשה.

גורלי המר סידר לי את ה-SRX הפחות מתאים למקטע הראשון ולירידות של סדום ערד, את ה-ATS למקטע השני ואת ה-CTS החדשה לקינוח.

 

SRX

בירידות של סדום ערד מרגישה ה SRX קצת כמו שטוני סופרנו היה מרגיש בתרגיל קרקע. שלא תבינו לא נכון, באופן יחסי הוא מתנהג לא רע בכלל אבל עדיין מדובר ברכב עם מרכז כובד גבוה ומשקל עצמי של 2 טון. הסביבה הטבעית שלו הגיע קצת לאחר מכן בכביש הערבה ומשם עד למצפה רימון. לשיוטים כאלה הוא בנוי ושם הוא עושה את עבודתו בצורה טובה מאוד. מדובר ב SUV לא רע בכלל שיכול להתמודד עם המתחרים הגרמניים בכבוד בהרבה מאוד תחומים אבל בעיקר בתחום האבזור וההספק לשקל.

 

לטבלת השוואה בין ה SRX ל- SUV גרמנים למינהם.

ל-SRX בקטלוג הרכב

 

 

כל זה היה פרומו לדבר האמיתי, נהיגה על ה-ATS וה-CTS , צמד חמד שלא מתבייש להסתכל לתעשיית הרכב הגרמנית בלבן של העיניים.

את הדרך ממצפה רמון לכיוון אשתאול עשיתי ב ATS ולא עבר הרבה אספלט מתחת לצמיגי ה-runflat שלה לפני שנוצר בננו חיבור טוב.

היא מצויידת במנוע 2.0 טורבו שמספק 270 כ"ס ובשילדה שלפי מתכנניה מציעה חלוקת משקל מדוייקת של 50/50 ובהנעה אחורית כמיטב המסורת. מעבר לנתונים המרשימים כשלעצמם ה-ATS נותנת לך את ההרגשה שיש לך פרטנרית טובה עם חשק לא קטן משלך לנהיגה מהירה ומאתגרת. היא מרגישה אתלטית וממושמעת והיא מתקשרת דרך השילדה שלה בצורה לא רעה בכלל.

לצערי יש לה גם חסרונות, בטח למי שמחפש שימושיות של רכב משפחתי. החסרון הגדול ביותר שלה הוא המרווח מאחור, מדובר ברכב צפוף במקרה הטוב ומי שנוסק לגובה של 1.8 ומעלה ימצא את הברכיים שלו תקועות בגב של היושבים מקדימה. גם תא המטען לא ממש נדיב במידותיו עם 380 ליטר בלבד, כ-100 ליטר פחות מהמתחרים. לא אגזים ואומר שמדובר במידות של רכב קומפקטי. נוחות הנסיעה נוקשה וקופצנית ולפני שורת סיכום מפרגנת במיוחד, ההגה לא מתקשר עם סביבתו ולא מתלוצץ עם רופאיו ובטח לא גרמני.

בשורה התחתונה מדובר ברכב מוצלח למדי. בפרמטרים הבסיסים, אלו שאפשר להכניס לטבלאות ה-ATS מנצחת את הגרמניות כמעט בכל שורה. בשאר הפרמטרים היא בהחלט יכולה להיות מתמודדת ראויה ופה ושם לנצח איזה קרב ולהפסיד את המלחמה בנקודות. בטח לא בנוקדאון.

 

 

(לחיצה על תמונה תפתח אותה במסך מלא)

 

 

לטבלת השוואה בין ה ATS למתחרות מגרמניה

ATS בקטלוג הרכב

ATS במבחן

 

לגרנד פינאלה של היום קיבלתי את ה -CTS החדשה אבל עקב אילוצי זמן שלי ושל המארגנים נאלצתי למהר איתה הביתה מבלי ממש לתהות על קנקנה. קיצרתי את השהות בכבישי בית שמש החביבים וחתכתי לכביש 6. אם כבר, זה יופי של אוטו למהר איתו הביתה.

בתקציר לא ממצא בעליל, ה- CTS מרגישה כמו אחותה הבוגרת והמוצלחת יותר של ה -ATS. היא מאובזרת בכל כך הרבה פיצ'רים שטוב יעשו היבואנים אם יתנו במתנה לרוכשים ipad ומס' מדריכים מצולמים שמסבירים איך להשתמש בה. אתה יכול למשל להרכיב איך ייראה לוח השעונים שלך מחלקים שונים של מידע שאפשר להוסיף או לגרוע ממנו. לוח השעונים הוא בעצם מסך שיכול להציג תצוגה קלאסית של מחוגים או תצוגה גרפית של לחץ האוויר בצמיגים, נתוני צריכת הדלק, מפת ניווט ועוד.

 

(לחיצה על תמונה תפתח אותה במסך מלא)

 

בנוסף, חלק מהנתונים הבסיסים כמו מהירות, סל"ד, ניווט ועוד מוקרנים על השמשה הקדמית ואין צורך להוריד את העיניים לכיוון לוח השעונים.

ל-CTS אותו מנוע מצויין שיש ב ATS ולמרות שהיא שוקלת קצת יותר מאחותה הקטנה, היא מרגישה לא פחות זריזה ממנה.

ה-CTS היא המכונית האחרונה שירדה מפס היצור של קאדילק וללא ספק ספינת הדגל שלה.

 

(לחיצה על תמונה תפתח אותה במסך מלא)

 

CTS בקטלוג הרכב

CTS מול המתחרות הגרמניות

 

את שאלת הסיכום אני אפנה אליכם ואת השורה התחתונה תרשמו אתם.

האם אפשר לקנות רכב "גרמני" תוצרת ארה"ב וללא רגשות אשם?

האם, כרוכשים פוטנציאלים של רכב "גרמני"(מנהלים או סלון) הייתם מכניסים את הקאדילק למשוואה?

[שלומי]

כל התמונות צולמו עלידי תומר פדר המצויין.

[שלומי]

עוד קצת.

[benj]

נהנתי לקרוא והתמלאתי קנאה. אני גם מבין מדוע הפרספקטיבה השתנתה. מעבר לנתונים ולמחיר (ביחס למתחרות) יש במראה הבאטמוביל משהו מאוד מושך ולמי שהממון בכיסו ונוהג בסיגמנטים הללו,נראה ששווה, לכל הפחות בדיקה.

אגב, היום נראה שלגרמניות יש בכלל כמה אלרנטיבות לא רעות: אינפינטי,לקסוס, וולוו וגם קדילאק כך ששוק הפרימיום מתעורר.

 

בן.

[Mike808]

ה-ATS נאה מאוד בעיני, ה-CTS פחות.

 

ההרגשה שלי היא שבכל פעם שיוצא דגם חדש בקאדילק מצהירים שהוא סגר את הפער עם אירופה והוא מתמודד שווה אבל ברגע שיוצא דגם חדש מבית מרצדס/ב.מ.וו/אאודי התחרות נגדעת והקאדי הופכת מיושנת ולא רלוונטית.

הפעם נראה שהם בדרך הנכונה עם ליין שלם של דגמים חדשים ומאוד אטרקטיביים. ימים יגידו.

[lesles]

יצא לי להתקל בATS, רכב מהמם.

 

הפרונט של הCTS במיוחד בתמונה הראשונה שלה בכתבה, מזכיר לי משום מה את הSLS, מהמם פשוט.

[חולגי]

יופי של חוויה !

כתיבה וצילום נהדרים.

תודה על השיתוף.

*** לו הייתי מחפש רכב מהסיגמנט של רכבי מנהלים/סאלון - ייתכן שכן הייתי מכניס את הקאדילאק ATS/CTS לרשימת הקניות.

מה שאהבתי מאוד זה שניתן לשנות את התצוגה לפי בחירה.

[Ahbarony]

אני לא מבין איך 8 תגובות ואין עד עכשיו שום תגובה מתבכיינת של משתמש מכובד בפורום שלא הוזמן...

[Ahbarony]

לעניין הקאדי - בדקתי את הSRX לפני כמה שנים. אכן רכב מאובזר ברמות קשות שהרבה אירופאיות פרימיום צריכות ללמוד ממנו. אבל אין בו את החן האריסטוקרטי של אירופאיות. יש יותר כוחניות אמריקאית עם חיוך מולבן לא טבעי If you know what I mean.

אולי רק בשביל הקטע לתקופה קצרה.

[shayy]

את שאלת הסיכום אני אפנה אליכם ואת השורה התחתונה תרשמו אתם.

האם אפשר לקנות רכב "גרמני" תוצרת ארה"ב וללא רגשות אשם?

האם, כרוכשים פוטנציאלים של רכב "גרמני"(מנהלים או סלון) הייתם מכניסים את הקאדילק למשוואה?

 

צילומים יפים שאלות טובות...

כמובן שאין פתרון בית ספר לשאלות.

עד שלא היית שם אתה לא באמת יודע את התשובה.

 

צריך להיות טיפוס מיוחד בכדי להחליט ולקנות משהו שונה מהקונצנזוס...

אותו טיפוס חייב להצטייד בנימוקים שיסבירו לעצמו למה לקחת דבר כזה.

אולי הרצון להיות שונה, אולי משהו בנהיגה שדיבר אליו, אולי מחשבה שהתמורה גבוהה, אולי תחושת חיבור.

לפעמים גם הבטחה לשירות וחוויית בעלות מיוחדת...

 

אני באמת לא יודע כי לא נהגתי - בכל מקרה, בהחלט אלטרנטיבה לגיטימית שראויה לבחינה והשוואה.

[Oshri]

כנראה ששלומי זרם עם המנהלים

אחלה סקירה, נהניתי לקרוא.

לדעתי קדילאק עשו קפיצה משמעותית ברכבים שלהם,

אבל זה עדיין לא זה. חסר במכוניות שלהם משהו שקשה

להסביר מהו, אבל יש אותו למתחרות מגרמניה.

[Dittohead]

אישתי הייתה מעורבת בקמפיין האחרון שלהם, הם לוקחים את התחרות עם הגרמנים ברצינות רבה.

[dorki]

שלומי, תרשה לי להסתכן ולא לזרום עם דעתך...

 

נהגתי על ה- ATS ולטעמי מדובר ברכב שרחוק מאוד מהגרמניות.

בכביש מפותל ההגה לא מתקשר עם שטח מת ענקי במרכזו, סיבוב ההגה מהווה המלצה לא מחייבת לרכב לפנות ובפועל הוא ממשיך לנסוע ישר ואז אתה מטה את ההגה עוד קצת והרכב נכנס לסיבוב ומייצר מיד היגוי יתר, התמהיל הזה היה בעבורי בלתי אכיל בעליל.

נכון שעל כביש מהיר התופעות האלה נעלמות אבל בסיבובים הדוקים מידי הרכב הזה מראה שהיצרן אמריקאי ועדיין צריך ללמוד כמה דברים.

 

לרכב יותר מ- 270 סוסים אבל הם לא אכלו שבוע ואין להם כוח, לטורבו השהיה נוכחת מאוד ובכלל - הייתי פוסל את המכונית רק בשל המנוע.

 

תוסיף על כך הנדסת אנוש קלוקלת, משוטי הילוכים עם מהלך קצרצר ונוקשה, דוושת דלק נוקשה ולא נעימה כמו גם דוושת בלם מעץ, מושבים שהם לא יותר מ"בסדר" ובטח לא ברמה של הוולבו או הגרמניות.

לזכות הרכב הזה עומדת חבילת אבזור מטורפת שהיא רמה מעל כולם, תצוגה עילית ועוד גאדג'טים מטורפים.

 

בקיצור - לדעתי מדובר בלא יותר מרכב אכזבה.

 

 

על ה- CTS החדשה לא נהגתי אבל את הישנה בגרסת הקופה אהבתי עד מאוד (למעט הקטע של התשומי שכל העולם ואשתו היה בטוח שטוני ס. נוהג ברכב, עד כדי כך המצב היה גרוע שציינתי בפני החיילים במחסומים ש"הרכב לא שלי"...).

[Tzvika-Pick]

ב-CTS החדשה עדיין לא נהגתי, אבל כן נהגתי ב-CTS הקודמת, ב-SRX וב-ATS.

 

נתחיל מהסוף, ATS. אני ממש לא מסכים שזאת אכזבה. נהגתי במכונית לא מעט ומאוד נהנתי. נכון שההגה לא מתקשר אבל בתכלס, באיזה רכב היום ההגה כן מתקשר? הנדסת האנוש אכן דורשת הסתגלות כי היא מאוד לא שגרתית, למשל עם מתגי המזגן שאינם מכאניים אלא עם סוג של מסך מגע או מערכת המולטימדיה הקצת מוזרה של קאדילק. אבל אחרי שמתרגלים, ואני התרגלתי די מהר, זה עובד אחלה.

מבחינתי ל-ATS יש חיסרון אחד בלבד וזה שהיא ממש צפופה. אני 1.85 מטר וכמעט לא נכנסתי למושב הנהג. הרבה שיער אין לי על הראש אבל מה שהיה שפשף את התקרה. מאחור זה בכלל בעייתי, ממש צפוף. וגם תא המטען סימלי מאוד.

חוץ מהגודל, מבחינתי היא אחלה ואני חושב שבתחום של ה-250 אלף ש"ח היא בחירה מאוד מאוד ראויה. בואו נגיד שאם היה לי את הסכום הזה להוציא על רכב חדש, הייתי שוקל אותה מאוד ברצינות.

 

את ה-CTS הקודמת הצלחתי לשנורר לנסיעת מבחן, ועוד בדגם הקופה. וואי, עד היום אני חושב שזה אחד מהרכבים היותר מהנים שנהגתי בהם. לקחתי את הרכב מהסוכנות בהרצליה והתחלתי לנסוע לתל-אביב. אני זוכר שעמדתי באחד מהרמזורים של דרך נמיר ברמת אביב. היה אדום ונעצרתי ראשון. כשהתחלף לירוק לחצתי על הגז. לא הרבה, אפילו לא עד הסוף. פתאום הרגשתי מן רעד כזה מהחלק האחורי של הרכב, נורית בקרת המשיכה הבהבה ופפפפפ! הרכב זינק קדימה תוך כדי שהזנב בורח ימינה-שמאלה.

וואו! זה היה רכב. לא מאוד ספורטיבי במובן של ההוט-האצ' האירופאיות אבל פשוט רכב עם נוכחות, עם אמירה. בהחלט רכב שאני רוצה לראות אצלי בחניה כחלק ממשבר גיל ה-40.

 

ויש את ה-SRX. למען האמת אני חושב שהוא אחלה אבל הוא לא בסגנון שלי בכלל. נהגתי בו די מזמן אבל ממה שאני זוכר, הוא ממש לא מרגיש כמו SUV אמריקאי מגודל. לא מתנדנד, אפילו קצת קשיח.

 

אז לשאלתו של שלומי:

האם אפשר לקנות רכב "גרמני" תוצרת ארה"ב וללא רגשות אשם?

האם, כרוכשים פוטנציאלים של רכב "גרמני"(מנהלים או סלון) הייתם מכניסים את הקאדילק למשוואה?

התשובה לשתי השאלות מבחינתי היא כן.

ה-ATS וה-CTS הן לדעתי לחלוטין מתחרות ראויות לבמוו, אודי ומרצדס. ה-ATS "עושה לי את זה" הרבה יותר מאודי A4. לגבי מרצדס C קלאס ובמוו סדרה 3, אני כבר לא בטוח. ה-CTS החדשה נראית נהדר ומבחינתי סימן השאלה היחיד הוא עניין הביצועים. בגרמניות אין בעיה כזאת, יש שפע של מנועים בשפע של הספקים (להוציא את אודי A4, שמגיעה משום מה עם מבחר מאוד מצומצם ארצה) שיתאימו לכל אחד. לקאדילק יש מנוע בנזין אחד, מה שנקרא one engine fits all. לא בטוח שit will fit my needs ממכונית כזאת.