יוקר המחייה

[Apple]

בארץ הכל מעוות,

אנשים חיים מהלוואה להלוואה כדי לשמור על סטטוס כלשהו.

 

אני נוסע על רכב שנראה לא רע ונוסע לא רע(הזה שבסמלון)-זה אומר שאני עשיר?ממש לא,סך הכל קרן השתלמות...

מה שיש לך והרמה האמיתית שלך לא חייבות להתאים.

 

משכורת נורמאלית לדעתי זה 20+,בלי זה אין סיכוי לחסוך לדירה ולתחזק את עצמך ברמה נורמאלית.

כשיש ילדים רצוי מאוד אשה שעובדת.

[ExoduS]

אני מרוויח מעל הממוצע המעוות ואישתי מעל החציון, משכנתא, ילד ורכב.

חיים צנוע, יוצאים פעם בשבוע ולא מתבזבזים, בקושי סוגרים את החודש.

מר ז', שמע לי ותחסוך לעצמך 10 שנים שלי לקח להבין את זה, תלמד מקצוע מבוקש ותהגר לקנדה.

[Smiro]

Arilou, מה נחשב עשירון עליון?

 

וכן, בארץ לא ממש זול לחיות. משכורת ממוצעת לפי דעתי זה לא פרמטר שאפשר להסתמך עליו כשמסתכלים מההיבט של האזרח הפשוט. זה נתון סטטיסטי ותו לא. בפועל, משכורת 8 בנטו היא משכורת סבירה שרוב האנשים לא מגיעים אליה בכלל. וזה תלוי על מי אתה מסתכל. כרווק זה לא רע. מה זאת אומרת לא רע? אתה יכול להרשות לעצמך רכב קטן חדש בליסינג, לשכור דירה בפריפריה ולצאת עם חברים ולא כל כך לדאוג לחשבון (כמובן לא להגזים). קניות חודשיות גם כן אתה יכול להרשות לעצמך לחיות יחסית טוב. אבל זהו. אם אתם זוג עם ילד, אז אם כל אחד יכניס 8 אלף זה סביר בלבד. מהמשכורת הזו אתה לא תצליח לרכוש דירה, על מנת לרכוש רכב חדש אתה תצטרך לחסוך המון זמן, ההוצאות יהיו מוגבלות יחסית.

כאשר מדובר על משכורות גבוהות יותר (לכיוון ה5 ספרות כאשר שוב, מדובר במשכורת נטו שזה משכורת בהחלט מכובדת) א. זה משכורת שרחוקה מהמון אנשים והחלק הגדול שמשתכר ככה זה אנשים בגילאים מבוגרים יותר, או אנשי היי טק מסוימים. אלו אנשים אשר הוותיקים מביניהם יכולים להרשות לעצמם דירה (בגלל דירה שרכשו עוד בעבר כשהמחירים היו נמוכים יותר) ולרוב יתניידו ברכב ליסינג מהעבודה, לא יבזבזו יותר מדי אך יחסכו ולכן יש להם כסף לצאת לחופשות וכו'. ההוצאות החודשיות גם כן יהיו תחת פיקוח מבוקר. הצעירים יותר לא יוכלו להרשות לעצמם דירה, יתניידו ברכב מהעבודה אמנם יוכלו להרשות לעצמם לבזבז יותר כסף, גם אם יש ילד.

 

אני אוטוטו בן 23, משוחרר מהצבא שנה. אני מרוויח משכורת מכובדת של 5 ספרות (אם כי לא עובר את ה20, לצורך העניין). ואני חי טוב. למה? כי אין לי הוצאות של אדם "בוגר". אני עוזר להורים, קונה מה שבא לי, מתחזק את הרכב, משלם על כל הוצאה שלי ושל הוריי, משקיע וחוסך עוד כסף בשביל העתיד. אבל כשאני חושב על כל ההוצאות שהייתי צריך לשאת בהן למשל, בעוד 6-7 שנים (נניח בזוגיות ומתכננים להקים בית) אני פשוט לא יכול לתאר לעצמי איך לעזאזל אנשים חיים ככה.

בסופו של דבר, לחיות טוב + בארץ זה קשה. אם אין גב כלכלי מההורים או שאתה לא מביא בוכטות של כסף, אתה תחיה בסדר עד טוב. אלה החיים טוב מאוד ומעלה הם בודדים (יחסית לרוב האוכלוסייה).

יש לא מעט צעירים אגב, שחיים את החלום התל אביב (כמו שאני קורא לזה) - אולי אחרי אונ' אולי לפני, מרוויחים נניח 6K וחיים בדירת סטודיו צנועה, יוצאים לפאבים וכו' אבל אין להם כסף אפילו את זה להרשות לעצמם. אז שלא נדבר בכלל על לבנות עתיד.

בקיצור, בארץ לחיות ממוצע קשה. כך ש6.90 באוטובוס זה עוד בסדר.

וכמו שנאמר פה, הרבה אנשים מתניידים על רכבים יקרים (כמו שחלק מהחבר'ה פה העידו על עצמם) אך בקושי סוגרים את החודש.

בלי קשר, יש כאלה גם, שלוקחים אלף ואחת הלוואות בשביל להתנייד ברכבי יוקרה. לעתים תפגוש את אותם הרכבים מתחת לבניינים ישנים. אנשים חיים לפי הרמה שהם מנסים להקרין, ולא מקרינים את הרמה של החיים שלהם.

[רוכב בודד]

לענין האוטובוס - למה אתה לא נוסע עם כרטיס שמאפשר לנוער לנסוע בחצי מחיר?

שקל פה ושניים שם וככה מתחילים לחסוך.

אכם ההמחירים עולים וכל הזמן. המשכורות לא.

אז מה עושים? או שמתקמבנים, או שמסתדרים. ככה רובנו. איכשהו עברנו את גיל 20... 30... 40... וחיים בסדר. לפעמים יותר.

 

כאשר מדברים על שכר ועלויות - לא לשכוח שיש בארץ הרבה מאוד כלכלה שחורה, לא כל מה שאנשים מרויחים מדווח ואז מחושב בממוצע, יש הרבה טריקים חשבונאיים ודיני מיסים שעוזרים למי שיש לו הרבה להרויח עוד יותר הרבה.

 

ככל שראיתי וחוויתי, בחו"ל לא מקבלים שכר בשביל להיות בבית במיטה או מול המחשב, ולא כל הנוצץ הוא זהב. מי שעובד ומשקיע בהתמחות והשכלה - יצליח ברוב המקומות. גם שם בגיל 22 אי אפשר לקנות פרארי חדשה או פנטהאוז בלב העיר בלי סיוע.

 

סיפורים אפשר לספר ולעורר קנאה, (בדקת קצת יותר לעומק?), מעט באמת מצליחים שם מהר ויפה, ומסיבה כזו או אחרת אחרי שנים יש אנשים שחוזרים בשקט בשקט הביתה, לישראל.

טוב כאן או לא בדיוק מוצלח - נמשיך עם מה שיש. העיקר הבריאות!

[hans]

לענין האוטובוס - למה אתה לא נוסע עם כרטיס שמאפשר לנוער לנסוע בחצי מחיר?

או! ראיה חדה, יפה.

 

לפותח השרשור: אפשר להטעין את הרב-קו בכרטיסיות. גם לפני ימי הרב-קו, כרטיסיות תקפות גם אחרי העלאה במחיר.

אפשר להסתובב עם אותה כרטיסיה חצי-מנוקבת גם שנתיים. הא לך חיסכון.

[itsik170]

אתה שוכח כמה דברים.

נכון שתחבורה ציבורית בתוך העיר התייקרה אבל אתה שוכח כמה דברים שקרו לאחרונה לטובת המשתמשים.

 

1) בין הרבה יישובים קרובים עשו מחיר של נסיעה עירונית במקום מחיר יקר יותר שניה בעבר.

אתה מוזמן לבדוק כמה פעם עלו קווים כמו ת"א - ראשל"צ, ירושלים - מעלה אדומים, ת"א פתח תקווה, חיפה - קריות.

2) פעם אם היית צריך לקחת יותר מאוטובוס אחד בתוך העיר היית צריך לשלם על כל אוטובוס בנפרד, כיום ברגע שעלית לאוטובוס הראשון יש לך שעה וחצי מעבר חופשי בין שאר האוטובוסים בעיר.

 

קרובת משפחה שלי חסכה בגלל המהלכים האלה כסף (היא היתה נוסעת כמעט בכל יום באוטובוס מרחובות לרמת גן).

 

אגב, אם מתנהלים נכון אפשר לחיות בכבוד, יש אנשים שמרויחים הרבה פחות ממה שמציינים פה אבל חיים באושר.

[sperial]

תפוחי, אתה מסמל בדיוק את ההתנהגות הנלוזה של חלק נכבד מהדור הצעיר. שוכרים דירה בצנטרום של הפיילה (לא יודע לגביך), מחזיקים ברכב 3 דרגות מעל יכולותיהם (ואני מוסיף - לרבים היכולת היא תח"צ בלבד, אבל מתעקשים על רכב שאינם מסוגלים לתחזק) - אבל מתלוננים על יוקר המחיה. בחור כמוך היה צריך להתנייד ברכב צנוע וחסכוני בדלק, ואת ההפרש בעלויות "לשים בצד", כיון שיום אחד תרצה להקים משפחה או לרכוש דירה ואז הכמה מאות אלפי ש"ח שכן או לא חסכת יעשו את ההבדל בין לחיות בשכונה נורמלית לבין לגור בשכונת מצוקה. אבל אתה מתעקש על בהמה שתיינית והעתיד על הז*ן של פפו. אתם יודעים מה - כאשר אני קורא את ההודעות של לוקו מתלבט לגבי הוצאות בסיסיות של המשפחה, אבל שורף סכומי עתק על דלק לאמריקאית ועשן לריאות. ככה לא בונים חומה, וגם לא בית.

לגבי ההערות לכרטיסיה של פות"ש - לא צריך להתקטנן. כלומר - ההערות האלה נכונות, אבל הן אפילו לא קצה הקרחון. צריך לחשוב פעמיים על כל הוצאה, ואיך לעשות אותה בצורה חכמה. זה יכול להיות רב קו עם "חוזה" של בני נוער, זה יכול להיות סטיה לתחנת דלק זולה וזה יכול להיות קניות שבועיות למשפחה בסופר בקצה העיר ולא ב"שופרסל שלי" או "מגה בעיר" הקרובים והיקרים. או קניית סכיני הגילוח באינטרנט (הנה חסכתי 40 ש"ח ל-8 סכינים) ובדיקה של כל קניה אחרת, או - הנה אני אפגע בצעירים - צמצום ביציאות!! ועם כל אלה גם במשכורת צנועה יחסית אפשר לחסוך משהו לעתיד.

[GotYa]

אני בן 18 לפני צבא חיי עם (על חשבון) ההורים מרוויח שכר 4000₪ +- בחודש בקושי מסתדר עם זה, כמובן שאני נהנה מכל רגע שאני חי אבל כשאני חושב על העתיד אני לא רואה דרך כל שהיא שבה אני יקנה לעצמי דירה ללא חובות לבנקים / עזרה מההורים.

כל מחירי הדירות מתחילים ב 850,000. כמה זמן אני יהיה מחויב לגור עם ההורים בכדי להיות בעל נכס שכזה.

מה המקצוע המבוקש ביותר לעוד 3 שנים?

[locomotive]

בחייאת ספריאל,

מה אני מעשן? טבק ב 200 ₪ לחודש?, כמה הרכב נוסע? 8k בשנה?.

זו הפריבלגיה היחידה שלי בחיים. תאמין לי.

זה לא מה שעושה אותי עני ובטח ובטח לא יסדר אותי כלכלית.

 

לא תמצא אותי מבלה במועדונים או לובש מותגים, לא תמצא עלי סמארטפון בשווי משכורת,

לא רהיטים או מוצרי חשמל מפוצצים בבית, אפילו את מתנת יום ההולדת לילדה קניתי כאן

ביד 2 מאחד מחברי הפורום.

 

אתה יודע מה, אני כבר לא בא בתלונות לאף אחד. זה מה שיש והתאמתי את עצמי למה שיש.

לא הממשלה, ולא צבי הנינג'ה. לא מפנה אצבע מאשימה כלפי אף אחד. כבר לא.

[ExoduS]

תפוחי, אתה מסמל בדיוק את ההתנהגות הנלוזה של חלק נכבד מהדור הצעיר. שוכרים דירה בצנטרום של הפיילה (לא יודע לגביך), מחזיקים ברכב 3 דרגות מעל יכולותיהם (ואני מוסיף - לרבים היכולת היא תח"צ בלבד, אבל מתעקשים על רכב שאינם מסוגלים לתחזק) - אבל מתלוננים על יוקר המחיה. בחור כמוך היה צריך להתנייד ברכב צנוע וחסכוני בדלק, ואת ההפרש בעלויות "לשים בצד", כיון שיום אחד תרצה להקים משפחה או לרכוש דירה ואז הכמה מאות אלפי ש"ח שכן או לא חסכת יעשו את ההבדל בין לחיות בשכונה נורמלית לבין לגור בשכונת מצוקה. אבל אתה מתעקש על בהמה שתיינית והעתיד על הז*ן של פפו. אתם יודעים מה - כאשר אני קורא את ההודעות של לוקו מתלבט לגבי הוצאות בסיסיות של המשפחה, אבל שורף סכומי עתק על דלק לאמריקאית ועשן לריאות. ככה לא בונים חומה, וגם לא בית.

לגבי ההערות לכרטיסיה של פות"ש - לא צריך להתקטנן. כלומר - ההערות האלה נכונות, אבל הן אפילו לא קצה הקרחון. צריך לחשוב פעמיים על כל הוצאה, ואיך לעשות אותה בצורה חכמה. זה יכול להיות רב קו עם "חוזה" של בני נוער, זה יכול להיות סטיה לתחנת דלק זולה וזה יכול להיות קניות שבועיות למשפחה בסופר בקצה העיר ולא ב"שופרסל שלי" או "מגה בעיר" הקרובים והיקרים. או קניית סכיני הגילוח באינטרנט (הנה חסכתי 40 ש"ח ל-8 סכינים) ובדיקה של כל קניה אחרת, או - הנה אני אפגע בצעירים - צמצום ביציאות!! ועם כל אלה גם במשכורת צנועה יחסית אפשר לחסוך משהו לעתיד.

 

הוא מסמל את ההתנהגות הנלוזה ואתה מסמל את הסוס שרואה רק מה שמקדימה.

תפוחי לא ילד והוא מרוויח יפה, למה שלא יוכל להרשות לעצמו רכב שכזה?

למה הוא צריך לחכות עד גיל 50 כדי להתחיל להנות מפרי עמלו הקשה? הוא הרוויח את רמת החיים שלו ביושר.

לוקו קורע את התחת בעבודה, גם אישתו עובדת קשה, למה שלא יפנק את עצמו בבסגריות.

תכף תגיד לי שאני צריך להפסיק לצאת למסעדות, לחסוך ולאכול נקניקיות בבית.

אני עובד קשה ומרוויח לא רע, אין סיבה שאצטרך לחיות באתה רמת חיים שהייתי בה לפני יותר מעשור כשהייתי חייל שעובד מהצד ומרוויח גרושים.

תתעורר חביבי, זה לא גשם, זה שתן, בקשת.

[ExoduS]

מה המקצוע המבוקש ביותר לעוד 3 שנים?

 

כנס לאתר ההגירה הרשמי של ממשלת קנדה ותבדוק.

במצב הנוכחי לאדם שלא מפחד לעבוד קשה ועם קצת שכל בראש חבל להתבזבז ולהישחק פה.

[Giladben.zaken]

נושא מעניין, האמת היא שכרגע אני בן 34, נשוי + אחד טרי ואני יכול לומר שאם לא הייתי עובר תאונת דרכים קשה עם אופנוע לפני הרבה מאוד שנים, אז היום לא היינו מגיעים בשכר שלי ושל אישתי לדירה בפ"ת. מקסימום דימונה. (כספי פיצויים לתאונות דרכים).

 

עד לפני חודש ושבוע נסעתי ביונדאי אקסנט שנת 2000 לצרכים המשפחתיים שלנו שבמצבה הרעוע בקושי הייתה שווה 5 אלף ש"ח.

הייתי מתבייש שיראו אותנו יוצאים ממנה כשהיינו מגיעים למקומות ומחפש תמיד את החניה האחורית, איפה שאפשר להגיע בהליכה ולא יראו ממה יצאת.

השתחרר לי סכום מסויים ויכולתי להרשות לעצמי ל"התפנק" ברכב בשווי 35 אלף ש"ח (מחירון כיום). שזה האוטו הכי יקר שהיה לי עד כה.

 

את אופנוע השטח שלי קניתי כשעוד הייתי רווק ורק אופנוען שקונה בכספי רק אופנועים. כיום אני רוכב מעט מאוד, כי כל רכיבה עולה כסף, אבל אני לא מוכר אותו כי אני יודע שאם אמכור, אצא מהלופ עקב הוצ' המשפחה שצצים מכל כיוון כל רגע ולא אצליח לחזור לענף ולקנות אחר במקומו.

כלומר, האופנוע הזה יהיה אצלי לעוד שנים רבות.

 

הקטנוע שלי הוא רכב "על חשבון העבודה" שבחרתי לעצמי מכיוון שאין לו שווי שימוש כל חודש כמו מכונית פרטית וצריכת הדלק היא מחצית.

 

אני מרוויח מעל הממוצע ומעל החציון, אבל רק בגיל 30 (כשעוד הייתי רווק) הבנתי שבזבזתי את שנות ה-20 שלי, לא יצרתי הכשרה מקצועית, עבדתי ונהנתי ממה שאהבתי לעשות, אבל פתאום החיים הכו בי כשהבנתי שהגעתי לתקרת הזכוכית של היכולית שלי בתור שכיר ללא תעודות.

התחלתי לימודי תואר שעוד שנתיים יסתיימו, התחלתי מסלול מקצועי נוסף ומסובח בהקשר למשרד התחבורה שיסתיים גם כן בעוד שנתיים.

כלומר תחילת החיים האמיתיים שלי יכלו להיות הרבה יותר קלים אם לא הייתי "משחק בקקי" בשנות ה-20 שלי והייתי דואג להכשרות המקצועיות שלי כבר אז, לפני שהחיים האמתיים התחילו. היום אני עובד קשה, אני לומד קשה, ותומך באישתי ובילד שלנו כרגע ממשכורת אחת (כי הגנים כל כך יקרים ומשרת אם כל כך זולה שזה לא משתלם).

 

המסכנה שהגעתי אליה היא בשורה התחתונה:

תשתחרר מהצבא ותתחיל בהכשרות המקצועיות מיד. אם אתה יכול להוציא חלק מההכשרה מהצבא במהלך השירות, תנצל את זה, אל תתפתה להיות לוחם (אם אתה פטריוט) או ג'ובניק 5\9 (אם אתה עצלן). תנצל את צה"ל ככלי מקצועי לעתיד.

לשמחתי שלא במכוון התעודות שצה"ל נתנו לי בגיל 21 נתנו לי קרש מקפצה בגיל 30+, ואני חייב המון לצה"ל על זה.

כי בעוד שנתיים נתחיל לעבוד קשה יותר, אבל גם לקטוף פירות, וזו התקווה ונקודת האור שאני יכול לתרום לאדם צעיר בישראל.

 

אגב, אל תתפתה להגר לחו"ל, לא תמיד נחמד להיות זר, יש לי חברים בחו"ל שמסתדרים מצוין, ורק בטיולים לישראל באמת מחייכים מחברים ומשפחה.

אין את זה שם, שם תמצא רק חומר על פני חברה.

(חוץ מזה אל תשכח את הדמוגרפיה, אנחנו בקרוב נהיה כאן מיעוט ככל שהילודה של האדם הממוצע פוחתת לעומת קבוצות אתניות)

[Apple]

ספריאל,הדירה שאני גר בה 80% שלי.

הרכב קניתי בתשלום אחד והוא גם שלי במלואו.

 

אני מסיים את החודש בערך עם 0 ואני מרוויח שכר לא רע,

חייב לציין שאם לא ההורים שלי ו4 שנות חיסכון אינטנסיביות לא היה לי שום סיכוי לקנות את הדירה שאני חיי בה כיום.

[liav12]

רוב הרווקים / צעירים סטודנטים למיניהם כיום, לא יכולים להסתדר או להתכלכל ללא עזרה מההורים, וזו הוכחה נטו.

אני בעצמי, נעזר במשפחה שהם לא הורים, כיוון שההורים שלי לא ממש יכולים, ואני נעזר בתצורה של דירה לגור בה שאני לא משלם עליה. עובד עבודה במשמרת מלאה, 200 שעות בחודש, לומד למשך השנתיים הקרובות פעמיים בשבוע, ועדיין עם המשכורת לא יכול להחזיק דירה.

משהו לא טוב במדינה כאן ומקולקל, כי כשאני מסתכל על חברים שלי שגרים בחו"ל, גם אם הם מרוויחים כמוני מסתדרים טוב ממני.

[sperial]

לוקו - אתה טוען שאתה מעשן ב-200 ש"ח לחודש. אני נתקל בלא מעט אנשים שמעלים בעשן אלפיה, ולא מדובר על האלפיון העליון אלא על אנשים קשי יום שמתלוננים שאינם מסוגלים לקנות מזון ותרופות. אני כבר לא מדבר על נזקי הבריאות שלך בעתיד, ולא רק שלך אלא גם של ילדיך (אולי תופתע, אבל גם אם אינך מעשן בבית העשן נדבק לבגדים שלך,וזה מספיג בכדי להזיק לילדים).

תפוחי - כל הכבוד לך - רכשת דירה ורכב ועם שכר שאתה מתאר כיפה חשבונך מאוזן. מה יקרה מחרתיים כאשר תרצה להקים משפחה? לא צריך לחשוב צעד קדימה? אתה יודע מה - לא משפחה. סתם טיפול שיניים יקר כאשר אתה סובל מכאב, או להחליף את הסלון המתפרק. ואתה בר מזל - ההורים סייעו לך לרכוש דירה. מה עם כל אותם צעירים שאין להם הסיוע הזה? מספרם ילך ויגדל שכן דור ההורים מתחיל לחשוש מעתידו הפנסיוני ויקציב פחות כסף לתמיכה בדור הבא.

אקסודוס - אל תראה אותי כמי שרואה רק את העתיד, אבל רואה גם את העתיד. לא אמרתי שצריך להתנזר, לא צריך להמנע מהנאות החיים - אבל צריך לחשוב גם צעד או שניים קדימה ולאזן בין ההווה לעתיד. לכך התכוונתי בפסקה הקודמת, בפניה לתפוחי. גם אם היום תקציבו מאוזן הרי שכל שינוי קטן בחייו עשוי להצריך הוצאות גדולות, ובאותו יום הוא יבכה את כל הדלק ששרף בשביל הנאות הרגע.הרי אפילו הוא מקטר על עלויות החזקת הרכב.