גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[Danix60]

לוקו רציתי לשלוח הודעה אבל לא רוצה לחפור,

האוטו בסדר עכשיו ? ויש אחריות על הסולונאויד ?

[בנצי]

קמתי, סוף סוף אני מרגיש בסדר

יומיים חמרמורת

[locomotive]

סובל קצת מרעידות...הגוף לא מגיב טוב.

אז הרכב בסדר ה v6 סופסוף נכנס לעבודה בניסיון ראשון.

גם הפלאנג' הגיע היום בדואר, ממש מהיר, עברו 9 ימים מיום ההזמנה.

 

בלי קשר, אין מצב רוח כל כך. אין גם חשק לכתוב על זה, זה סתם יבאס עוד יותר.

יהיה טוב.

 

נהיה אינטילגנט אעלק חמרמורת...תגיד "התאוששתי מהסטלה".

 

ברווז, איך יכול להיות?

מרפי היה היום בערד, התעלל בחשמלאי רכב שלי. הוא הספיק להגיע

גם אלייך?

עריכה אחרונה ב-17 לפברואר, 2014 על ידי locomotive

[rupni]

נו, אז עכשיו אתה יכול לשלוח לי את המשקפיים ? המצב רע, ממש רע.

עריכה אחרונה ב-17 לפברואר, 2014 על ידי rupni

[בנצי]

יאללה, סגור

התעללתי בך מספיק, אני נוסע לדואר ביום חמישי לשנות את הכתובת שלי, מצאתי משכן חדש בבוורלי הילס 90210 אז אפשר לשנות את הכתובת סוף סוף ובסטייל.

עריכה אחרונה ב-17 לפברואר, 2014 על ידי בנצי

[locomotive]

אני לא מאמין! עד עכשיו לא שלחת למסכן את המשקפיים שלו?

[ברווז]

מה קורה ברווז? הכל טוב?

 

ברווזי, מה מרפי עשה לך היום? מסקרן..

 

ברווז, איך יכול להיות?

מרפי היה היום בערד, התעלל בחשמלאי רכב שלי. הוא הספיק להגיע

גם אלייך?

הוא כמו סנטה קלאווי, בכל מקום ובמהירות, הבן אלף הזה.

 

תקציר: ניסיתי לבנות קופסא. תוצאה: הקופסת תכשיטים של פרנקנשטיין.

הסבר מפורט יותר: ניסיתי לבנות קופסא נאה ואלגנטית מעץ, שנועדה להחזיק את האזמלים שלי בצורה נוחה לשימוש במקום שיהיו זרוקים על מדף ושאני אצטרך להזיז אותם כל הזמן ממקום למקום. כל זה כשאני גמור מעייפות, אחרי לילה ללא שינה כמעט בכלל(טעות מספר 1). העץ הנבחר: עץ של משטח העמסה (טעות מספר 2). למי שלא יודע: עצים של משטח העמסה הם הכל חוץ מיעילים לבנייה של דברים ישרים. העצים האלו מעוקמים בכל מיני צורות, חסרי רוחב קבוע וכל מיני עיזים מעניינות. אחרי שמנקים אותם, זה נראה לא רע בכלל, אבל עדיין, לא חומר גלם אידיאלי. (לא חומר גלם אלא חמור גרם...)

מודד, מנסר, מודד, מנסר, מודד, מנסר, מודד, מנסר, הרכבה על יבש, מגלה את כל הטעויות שעשיתי (מספר 3, 4 ו-5), מודד, מנסר, מודד, מנסר...

(משייף. משייף. משייף.)X12

 

בוחר את הצדדים היותר נאים שיהיו חיצונית. בוחר בהרכבה ללא ברגים או מסמרים (טעות מספר 6) אלא עם דבק.

נאבק כמה דקות טובות עם איך לעזאזל אני מדביק את החרא הזה למקום, כשכל הזמן הכל זז עליי. מתייאש, מביא מסמרים ופטיש. כמובן שמסמר אחד לא נכנס כמו שרציתי אלא ברח לו (טעות מספר 7). בודק שהכל 90 מעלות. מיישר את הכל ל-90 מעלות. בודק שהכל נשאר 90 מעלות. מיישר שוב את הכל ל-90 מעלות. מתעצבן, ומשתמש בקלמרות נוספות ובהרכבה חצי על יבש של כל החלקים הנותרים על מנת שהכל יתיישר ל-90 מעלות יפה.

מחכה שהדבק יתייבש, ובא להדביק את 2 החתיכות שנותרו. מיישר, מדביק, מיישר שוב, מיישר לפה, מיישר לשם, כבר למוד ניסיון מה-2 חתיכות הראשונות. נראה שהתיישר טוב, אז שמתי את הפרוייקט בקלמרות וזהו, מחכה שהדבק יתייבש.

 

מוריד את הקלמרות, ומגלה את גודל הזוועה. מרוב שדאגתי שיהיה ישר למעלה, ומרוב שהייתה התאמה בלחץ לחלקים, ומרוב העייפות שמיסטלה לי את המוח (ועדיין משפיעה), גיליתי את גודל הזוועה: למעלה ישר פיקס (כמעט). למטה, העץ כמעט שלא נגע בכלל בבסיס

תעלות לה-מאנש, חריצים בגודל של הכו$ של אחותו של מרפי, דבק חשוף לעיני כל, זויות מעניינות של העץ שהצלחתי לפספס כי לא בחנתי בכלל את האפשרות שזה ייתכן, וכדומה.

אני בשלב הזה רוצה לצטט מדבריו של אחד מגדולי הדור, שהיטיב להגדיר את תחושתי באותו הרגע:

בעעעעעע! ב-ע-ע-ע-ע-ע-ע!!!

כמובן, שבסופו של דבר, בגלל המגבלות של הגודל והעובי, לא יכלתי להשלים את התכנון המקורי שלי, שכלל מחיצות עץ בחלל הקופסא, אז נאלצתי ללכת על פיתרון אחר: כיסוי פלסטיק מלמעלה, שאחרוץ בו את התעלות הנדרשות לאזמלים והם פשוט יוחדרו אליו כמו בסט סכיני מטבח.

אבל, מה אני אמור לעשות עם הקופסת פרנקנשטיין הזו? איך אוכל להביט בה, בלי שתביט בי בחזרה, עם העיניים הגדולות של העץ- כל ה-3 שהיו באחד הצדדים?

 

אז עשיתי מה שכל אדם אחר היה עושה במקומי:

הלכתי לארון ההפתעות שלי, לקחתי שרוול ג'ינס ישן שהיה חתוך כבר כמעט למידה, והלבשתי את הקופסא.

במשך כל הזמן הזה הרגשתי כמו פיראט, בעיקר בגלל שמחשבתי נדדה לרגע לכיוון הטורנטים, אבל גם בגלל שזה הזכיר לי רגל מעץ. רק היה חסר לי תמונה של תוכי (או אולי פאטצ', בכל זאת, זה פאקינג ג'ינס...) על הפרוייקט וזהו זה.

בכל מקרה, את הג'ינס מיסמרתי למקום עם כמה מסמרי מרפדייה בצורה אלגנטית ככל שיכלתי (עם בדים אני דווקא טוב למדיי, למרבית האירונייה) ותוך התחשבות במיקום המסמרים הבאים בתור. מעל לזה, אחרי הגיזום למידות של החור (יש מספרות שעושות את זה, נדמה לי), חתכתי חתיכה של פלסטיק שחור קשיח, ומיסמרתי אותה מעל הפתח עם מסמרים רגילים לעץ. סימון עם האזמלים של המיקום, וחריטה של החריצים עם הדרמל ופצירת יהלום. למה?

כי האזמלים לא הצליחו לחדור דרך הפאקנג פלסטיק.

 

אם הגעתם עד לכאן, רק רציתי שתדעו: כשאני בד"כ מתעצבן, וכותב משהו בסגנון של "שורה של קללות ציוריות במיוחד עם (פריטים, חיות וכלי תחבורה)", אני מתכוון למשהו בסגנון של מה שכתבתי על מרפי, מי ייתן וייתקעו לו רגלי צפרדע בגרון ומקור של חסידה בישבן. אמן.

[בנצי]

אז זהו שלא.

תבין, אני ממש ממש עסוק במהלך היום, השעות של הדואר זה מכה לאנשים עובדים, הם סגורים בערב ובסופש.

 

אז איפה הייתי עם הסיפור סופש שלי? אבסינט'

החבר שהזמין אותי למועדון כבר היה הפוך, בחור טוב, הוא הגיע במונית, אני נהגתי לשם, יצאנו מהמקום ב2:30, הייתי סחי משהו, בדרך לאוטו הוא מחפש לנו אפטר פארטי, איזו מסיבה פרטית או משהו, הייתה איזו בחורה במועדון שהזמינה אותנו למסיבה אצלה אבל היא לא באה לי בטוב, הייתה נראית לי פסיכוטית מהסוג הטוב ואני כאמור מרגיש סחי.

נכנסו לרכב והבחור הפך ללולב, אני נוסע רוורס והוא נזרק קדימה, נותן גז הוא עף אחורה, איזו שינה עמוקה הוא דפק לי שם, הייתי צריך לעצור בצד ולהוציא לו את הארנק מהכיס בשביל הרישיון כי לא זכרתי איך להגיע אליו.

כשהגענו אליו, אני נותן לו מכה קטנה כזאת שיקום, שום דבר, מתחיל לנער אותו, כלום, צעקתי את שמו, הוא קפץ בבהלה ונרדם שוב, יצאתי מהאוטו והוצאתי אותו מהדלת של הנוסע, הוא התעורר לפתע, מסתכל סביב ואומר לי, מה אנחנו עושים בבית? כולה 3 , צריך לצאת, אני מחזיק את המפתחות שלו ומנסה לפתוח את השער, הוא נרדם תוך כדי הישענות על הקיר.

נסעתי הביתה, חניתי, ואז זה הכה בי. נשארתי כמה דקות ברכב והראש התחיל להסתובב. עליתי במדרגות, זרקתי מעלי את הכל בדרך לחדר השינה, שם הרמתי רגל להוריד את הג'ינס ופשוט נפלתי על המיטה, נרדמתי עקום חצי לבוש, חצי שעה ישנתי, חצי שעה ואז כאילו מישהו זרק עליי פסנתר, התעוררתי עם כאבים עזים וראש מנופח, הורדתי את שאריות הבגדים וצעדתי לשירותים, ירדתי על ברכי וקירבתי את ראשי לאסלה, חיכיתי ואז צללתי לשינה, המרצפות הקרות והצוואר שהתעקם על בסיס האסלה מנעו ממני שינה טובה, אני זוכר התעוררת מגרדת, נאבק להתרומם, פותח את הברז לשטוף פנים ואז מרגיש צורך עז להקיא, אבל כלום לא יוצא. ואז התעוררתי שוב, הפעם על הרצפה של חדר השינה, וככה כל מה שנשאר מהחושך עבר לו בצורה מחורבנת עד שהשעון צלצל ב8:30.

 

ככה התחיל לו יום ראשון מפגר לגמרי

[אליה]

בנצי בחייאת, תפסיק להתעלל בגוף שלך. אני צריך אותך בריא וחזק כשאני אגיע ל-LA בעוד כמה חודשים..

[rupni]

יאללה, סגור

התעללתי בך מספיק, אני נוסע לדואר ביום חמישי לשנות את הכתובת שלי, מצאתי משכן חדש בבוורלי הילס 90210 אז אפשר לשנות את הכתובת סוף סוף ובסטייל.

אתה מקבל מזומן ? אני אשלח לך בדואר.

[ToMeR]

צריך לשים אזהרה על האריזה של הווסאבי "לא לאכול על בטן ריקה". איזה כאבים זה עושה והמישמש שאכלתי לא מוסיף לעניין.

 

לוקו, היום גיליתי שאני אוכל כבר כמה ימים מעדן דני פג תוקף מחודש שעבר.

[Danix60]

נראלי בזבזתי שנה מהחיים עם היג' הזה.

[locomotive]

וואלה, מחר אני הולך לאכול קובה סלק בן 13 יום + הסלט מיונז ההוא.

תמיד טענתי שיש לי קיבה מנירוסטה, מחר נאשש את העניין.

[rupni]

ונשארה לך עוד שנה לבזבז.

[ToMeR]

לוקו אם יהיה פיצוץ גדול בדרום הארץ, נדע שזה אתה