שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[Night Driver]

לפני כשעה, SlowRide כתב:

קריאה להשבת החטופים וסיום המלחמה זה סיסמה כמו הניצחון המוחלט שאנחנו כבר שנתיים כפסע ממנו. אין איך להחזיר את החטופים. אין עסקה ואין סיכוי לעסקה. ממציאים לנו כל מיני דרישות הזויות של חמאס שבעצם הנפיצו אתן מאיזה טור דעה של מישהו כדי שנתנגד לעסקה, בלי שנדע בכלל אם יש דיבור על עסקה.

אז תצהיר שאתה מוותר עליהם ולך בכל הכוח על החלפת שלטון ברצועה (ולא משנה אם שלנו, מקומי או זר).

חוסר האמון נובע מזה שאנחנו לא עושים לא את זה ולא את זה.

[SlowRide]

דווקא לאחרונה ביבי הצהיר שאחת המטרות זה החלפת השלטון ברצועה. הבעיה שהוא הצהיר גם שהמטרה זה שחרור כל החטופים.

 

ככה מחליטים שלא להחליט, ואומרים מה שכולם רוצים לשמוע בלי קשר ליכולת ישום.

אם הוא אומר מקריבים את החטופים לטובת השמדת שלטון חמאס, תהיה התנגדות גדולה והממשלה עלולה ליפול.

אם הוא אומר משחררים את כל החטופים תמורת מה שיתפרש ככניעה לחמאס, תהיה התנגדות גדולה והממשלה עלולה ליפול.

כלומר המטרה היא לא לנצח במלחמה ולא להחזיר את החטופים אלא שהממשלה תישאר.

 

לפני 9 דקות, David32 כתב:

כן כי אנחנו נותנים תנאים שהם לא יכולים להסכים איתם. והם לא מוכנים לתנאים שכמו שאמרת - יפילו את הממשלה. וככה כבר שנה וחצי

שני הצדדים נותנים תנאים שאי אפשר להסכים איתם כי שני הצדדים מרוצים מהמצב הנוכחי.

עריכה אחרונה ב-17 לאוגוסט, 2025 על ידי SlowRide

[mikyl]

לפני שעתיים, יבגניפ כתב:

אולי מבינים - לא זוכר מי כתב על זה, אבל לדעתי מישהו מהאקס גנרלים - ששיטת בניית המוצבים הצהלית, שלא מכינה אותם להגנה, היא לא טובה.

 

שיטת בניית המוצבים הצהלית נהגה ברמת הגולן ובדרום לבנון בעבר (לא יודע איך זה היום) יחד עם היקף הכוחות, הכלים והתחמושת שנדרשו לתחזוקתם, הייתה יכולה לאפשר בלימה יעילה של מתקפה ב־10 באוקטובר.

לפני שעתיים, SlowRide כתב:

לא ברור איך נשמור על גבולות המדינה ואזרחיה כשאנחנו מוותרים לציבור שלם על גיוס לצבא.

 

לא כדי להצדיק את השתמטות החרדים, אבל יש לזכור שלפני ה־7 באוקטובר רק כ־4–5% מחייבי הגיוס אכן שירתו במילואים. בעבר, המשך שירות מילואים לאחר הסדיר נתפס כמובן מאליו — כמעט כמו ללכת לבית הספר.

[sperial]

ככל הנראה התפיסה היתה שאת הבט״ש אפש להחזיק על ידי הכחות הסדירים, וכוחות המילואים צריכים להתגייס בעיקר לצורך אימונים וארענון. לא לשכוח, אנשי מילואים הם משאב יקר מאוד, רק השכר של רבים יכול להגיע ל-45,000 ש״ח בחודש, לא כולל מענקים ועלות הקיום במילואים. ואני כותב כמי שמשך לא מעט שנים עשה 60 ימי מילואים בשנה ולעתים יותר.

 

אבל מאז פרוץ המלחמה הנוכחית הצרכים השתנו, ועם המיזמוז ובזבוז הזמן צריך עוד ועוד אנשים, והמאגר המשמעותי היחיד שנותר הוא החרדים.

[פינדר]

לפני 3 שעות, יבגניפ כתב:

לא זוכר מי כתב על זה, אבל לדעתי מישהו מהאקס גנרלים - ששיטת בניית המוצבים הצהלית, שלא מכינה אותם להגנה, היא לא טובה.

 

אולי אתה מתכוון אלי. אני הפניתי לפרק בפודקסט של קרן נויבך, שבו גיורא איילנד מדבר על זה שבצהל לא יודעים לבנות מוצבים ומראה את הכשלים שהיו בגזרת עזה בהקשר הזה.

 

מהזיכרון אני מצטט כמה נקודות:

1. מוצב לא יכול להיות 100 מטר מהגבול, כך שהאויב מגיע לגדרות שלו תוך כמה דקות.

2. התרגולת היתה שבזמן אזעקה רצים למיגונית (בכפכפים ובפיג׳מה), במקום לעבות שמירה היקפית. בזמן שהחיילים היו במיגוניות, החמאס כבר היה בשער המוצב או בתוכו.

3. חייב להיות קו שני של כוחות, רחוק יותר מהגבול, כך שיש להם זמן התראה והיערכות ויכולת להגיע מוכנים. דוגמה: הטנקים של לוחמות קרקל שהגיעו מעמדות מרוחקות, כך שהלוחמות היו מוכנות למגע ולא מופתעות והצליחו להשמיד הרבה מחבלים.

 

דיעה אישית שלי: אני חושב שבמקרה של זיקים (שכידוע יש לי עניין אישי במה שקרה שם) מה שעשה את ההבדל, הבסיס היחידי שלא נפל לידי המחבלים, זה שדווקא בגלל שהיה מדובר בבסיס טירונים, היתה משמעת ומודעות לזה שלא מפקירים עמדות ולכן המ״פ ז״ל החליט לעבות את השמירה ההיקפית במפקדי הסגל. וכמובן שהיה גם עינין של מזל שהותקפו בידי מחבלים בודדים ולא עשרות.

 

 

 

עריכה אחרונה ב-17 לאוגוסט, 2025 על ידי פינדר

[sperial]

הסיפור של הכוחות בקו השני שאמורים לרוץ קדימה היה גם הסיפור של קו בר-לב. אלא שבסיני לא היו יישובים אזרחיים במרחק 100 מ׳, מה שמכתיב הערכות שונה. חוץ מזה, לא ברור לי איך היו בנויים המוצבים בעוטף, אבל עד כמה שאני מבין אלה לא הבונקרים של הצפון אלא מוצבים על קרקעיים חשופים.

[יבגניפ]

לפני כשעה, פינדר כתב:

אולי אתה מתכוון אלי. אני הפניתי לפרק בפודקסט של קרן נויבך, שבו גיורא איילנד מדבר על זה שבצהל לא יודעים לבנות מוצבים ומראה את הכשלים שהיו בגזרת עזה בהקשר הזה.

חושב שקראתי את איילנד מסביר את זה במקום אחר, אבל כן

[mikyl]

לפני 50 דקות, פינדר כתב:

1. מוצב לא יכול להיות 100 מטר מהגבול, כך שהאויב מגיע לגדרות שלו תוך כמה דקות.

2. התרגולת היתה שבזמן אזעקה רצים למיגונית (בכפכפים ובפיג׳מה), במקום לעבות שמירה היקפית. בזמן שהחיילים היו במיגוניות, החמאס כבר היה בשער המוצב או בתוכו.

3. חייב להיות קו שני של כוחות, רחוק יותר מהגבול, כך שיש להם זמן התראה והיערכות ויכולת להגיע מוכנים. דוגמה: הטנקים של לוחמות קרקל שהגיעו מעמדות מרוחקות, כך שהלוחמות היו מוכנות למגע ולא מופתעות והצליחו להשמיד הרבה מחבלים.

 

 

מוצבי צה״ל ברמה היו בנויים בעמדות תצפית מוגבהות, מצוידות במשקפות 120, שאפשרו ראות למרחק של קילומטרים באור יום. לא היו מגוניות, אלא בונקרים תת-קרקעיים ששימשו ברוב המקרים גם למגורים, כשעליהם טונות של בזלת.

התרגולת בזמן אזעקה הייתה לתפוס ציוד, להתארגן בחוליות ולצאת לטהר את המוצב. תמיד נשמרה נוכחות בעמדות התצפית – גם במהלך הפגזה.

בכל עמדה הוצבו מקלעים (מאגים ומק"כים), מטולי RPG ו-LAW, לפחות מרגמה אחת בקוטר 52 מ״מ, וכן תחמושת ורימונים מעל לראש.

המוצב כולו הוקף בשדות של קונצרטינות ומוקשים ברוחב עשרות מטרים, ומאחוריו נפרסו חטיבת טנקים וסוללות ארטילריה.

קשה לי להאמין שמחבלים היו מצליחים לכבוש מוצבים כאלה ב־10 באוקטובר.

[Night Driver]

גם בלי כל אלה עם תרגולות של פעם הם לא היו נכבשים.

30 חירניקים על הגדרות עוצרים בקלות גם 150 מחבלים מסתערים אבל כשרצים למיגונית בלי נשק ושלוחם בקו אומר אם היו מודיעים 20 דקות קודם היינו עולים על כוננות אין לך סיכוי.

[ליין מן]

לחיילים במוצבים לא היו כלי נשק מחלקתיים  מקלעים כבדים מטולי רקטות ורימונים.
לכן התוקפים היו ביתרון רב .
(כלי הנשק הכבדים - היו נעולים בארגזים מפחד של גניבה בבסיס, בהוראת פיקוד דרום)
לאחר הצבע האדום הנותן התראה של 0-15 שניות - התרגולת הייתה לרוץ מיד למיגוניות.
לכן הם יצאו רק עם 2 מחסניות הצמודות לנשק. ולא הספיקו לעלות על אפוד עם 12 מחסניות.
ונלחמו - רק עם 2 מחסניות הצמודות לנשק.
אם הייתה התראה של 10-15 דקות,  פותחים את הארגזים הנעולים של הכלים המחלקתיים..
המקלעים הכבדים מטולי הרקטות והרימונים.
 

הלוחמים אמרו כי הם נלחמו כאשר הם עם תחתונים ו 2 מחסניות.
היכן היה חיל האוויר, היכן היו מסוקי הקרב.. הרי הנהלים אומרים כי הם בכוננות תמיכה בסיורי קו גדר הגבול
הם אמורים להגיע לאיזור חדירת הגדר תוך כ 20-30 דקות,  לסגור דרכי גישה ובריחה ולתמוך בסיורי הגבול
הפגיעים ברגעי הקרב הראשונים -
הרי התאמנו על השת"פ והתמיכה הזו של חיל האוויר בלוחמים בקו-הגבול עשרות שנים.

הרי זו הסיבה כי חיל-האוויר קיבל ומקבל מיליונים על עשרות מיליונים, בשקלים ובדולרים..
להתאמן ולהיות מוכן לרגעים הללו, ולבסוף ביום הפקודה  הופתענו  השאירו אותנו לבד ללא נשק מתאים
ללא תמיכה של כוחות אחרים.. לכן לא היינו ערוכים להשיב לחימה כנגד..

מפקדי המטכ"ל של הצבא - השאירו לא מוכנים את לוחמי החי"ר התצפיתניות ו 4 טנקים
להילחם בשעות הראשונות.
כי התפיסה הייתה החמאס מורתע וזה ימי חג והדממה.

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-17 לאוגוסט, 2025 על ידי ליין מן

[Night Driver]

אייל, בגלל זה אמרתי שהתרגולות הן הבעיה.

משאירים תחמושת בנשקייה או אצל החייל הצמוד לפק"ל ומשאירים שמירה. זה לא בונקר מחוץ לבסיס ולבסיס אף אחד שאינו מורשה לא נכנס.

בהתקפות מוצב לא יוצאים עם 2 מחסניות אלא על ציוד מלא. גם התירוץ של התראה קצרה זה בולשיט כי הדבר חזר על עצמו גם בבסיסים שהגיעו אליהם חצי שעה אחרי תחילת המתקפה.

לגבי המסוקים, אלה שהיו בכוננות הלכו לפי התרגולת לאסדות. כשהבינו שזה לא התרחיש שאליו התכוננו חזרו להחליף חימוש, לתדלק ויצאו לחזית. הם עברו מעליי עוד לפני 8.

הכשל העיקרי זה היהירות, חוסר כוננות ומחסור בכוחות קרקע. אם כבר חדרו לקיבוצים שום חיל אויר לא יכול לעצור את הטבח.

[ברווז]

לפני 13 דקות, ליין מן כתב:

(כלי הנשק הכבדים - היו נעולים בארגזים מפחד של גניבה בבסיס, בהוראת פיקוד דרום)

תהייה שעלתה בראשי. 

האם זה היה מתואם? 

דהיינו, עלייה בכמות הגניבות בתקופה שלפני הטבח? כדי שהכלים הכבדים יינעלו או יהיו לא נגישים בשעת הצורך?

מין מחשבה הזוייה שכזו. 

[Night Driver]

זה כבר תקופה ארוכה.

[ברווז]

זה תקופה ארוכה ברגיל. 

אני שואל לגבי עלייה בתקופה שלפני.

[Night Driver]

הנעילה זה תקופה ארוכה.