ונעבור למשהו שונה לגמרי. איך ניתן להגר (לרדת מהארץ) לאלסקה?

[Black Joker]

:-D

[יוסי פרנקוס]

פרנקוס, אני מתפלא גם עליך. להורים שלך כבר יש ניסיון אחד לפחות שאני יודע עליו (אתה סיפרת לי עליו) בניהול של עסק גדול,

זה לא שנפל עליכם באולינג משום מקום. אם ההורים שלך לא היו רואים הזדמנות עסקית אמיתית שיכולה להתפתח ולפרנס

כמה משפחות, הם לא היו מסכנים שקל, אני בטוח. אבל הם בטח לא היו עושים צעד כזה ללא ניסיון מוכח בעולם העסקים העצמאיים.

 

צודק.

העניין הוא שהם השקיעו את הכסף ואז פשוט נטשו אותי לגמרי.

להזכירך, אבא שלי גר בחו"ל, ולאמא שלי אין אישיות מספיק חזקה בשביל להתמודד עם בירוקרטיה ישראלית.

אני רגוע שאני עשיתי כל מה שיכולתי והרבה מעבר למה שהייתי צריך.

זה נפל מסיבות אחרות כמו שחיתות בעירייה, חוזה שכירות שלא נקרא כמו שצריך, פרטים טכניים וגם סיבות אישיות (לא שלי), שלא אפשרו לניהול תקין.

היה לזה את כל הפוטנציאל להיות עסק טוב, אבל אולי כרמיאל זה לא המקום.

אבא שלי מעולה כאיש עסקים ורוב מה שהוא נוגע בו הופך לזהב. הבעיה היא שהוא לא פה.

 

כיום אני אומר לכולם באופן גורף: אני מעדיף להיות שכיר ולהרוויח פחות אם יש לי שקט נפשי.

 

אני לעולם לא אפתח עסק שמתעסק עם לקוחות "פרטיים" ישראלים.

ראיתי כבר מה יש בתחתית שרשרת המזון התרבותית וזה פשוט בלתי אפשרי להתמודד רוב הלקוחות הישראלים, אלא אם יש לך עור של פיל או שאתה עבריין.

הלקוחות בארץ הם הכי מגעילים שראיתי בכל מקום בעולם, ואין לי בעיה להגיד את זה באופן גורף לחלוטין.

 

"תן לי הנחה", "תן לי חינם", "תוותר לי הפעם", "כשהבחור השני נמצא בקבלה הוא נותן לי"...

זה מה שהכי שומעים כשיש לך עסק עם לקוחות פרטיים ישראלים. גם אם השירות יהיה מושלם והמחיר זול, עדיין הם יחפשו איך לעשוק אותך.

 

אי אפשר לישון או לעשות משהו במקביל, כשיש לך אחריות כל כך גדולה, כי אתה מקבל כל היום שיחות.

הבעיה הכי גדולה היא שבאמת קשה למצוא אנשים מספיק חכמים בשביל שיקבלו החלטות כמו שצריך ולא יתקשרו אליך באמצע הלילה.

אתה הופך לעבד של העסק, במקום לחיות מהעסק.

העבודה האידיאלית היא לא ב"זמן אמיתי", כי אין לך אפילו דקה להירגע.

אם פותחים עסק, שיהיה עסק שבו לא צריך להתעסק בכל שעה עם הלקוחות, אלא אפשר לחכות עם זה.

באופן אידיאלי, במיילים או אמצעי תקשורת אחרים, לא בטלפון.

 

בגלל זה עכשיו לקחתי את המעט שנשאר לי בכיס וקניתי אתר אינטרנט שבו אני עובד לבד עם צוות מצומצם של אנשים, מתי שלי בא לעבוד עליו.

צריך לעבור לדבר הבא ולא להישאר במקום.

[bitla]

צודק.

העניין הוא שהם השקיעו את הכסף ואז פשוט נטשו אותי לגמרי.

להזכירך, אבא שלי גר בחו"ל, ולאמא שלי אין אישיות מספיק חזקה בשביל להתמודד עם בירוקרטיה ישראלית.

אני רגוע שאני עשיתי כל מה שיכולתי והרבה מעבר למה שהייתי צריך.

זה נפל מסיבות אחרות כמו שחיתות בעירייה, חוזה שכירות שלא נקרא כמו שצריך, פרטים טכניים וגם סיבות אישיות (לא שלי), שלא אפשרו לניהול תקין.

היה לזה את כל הפוטנציאל להיות עסק טוב, אבל אולי כרמיאל זה לא המקום.

אבא שלי מעולה כאיש עסקים ורוב מה שהוא נוגע בו הופך לזהב. הבעיה היא שהוא לא פה.

 

כיום אני אומר לכולם באופן גורף: אני מעדיף להיות שכיר ולהרוויח פחות אם יש לי שקט נפשי.

 

אני לעולם לא אפתח עסק שמתעסק עם לקוחות "פרטיים" ישראלים.

ראיתי כבר מה יש בתחתית שרשרת המזון התרבותית וזה פשוט בלתי אפשרי להתמודד רוב הלקוחות הישראלים, אלא אם יש לך עור של פיל או שאתה עבריין.

הלקוחות בארץ הם הכי מגעילים שראיתי בכל מקום בעולם, ואין לי בעיה להגיד את זה באופן גורף לחלוטין.

 

"תן לי הנחה", "תן לי חינם", "תוותר לי הפעם", "כשהבחור השני נמצא בקבלה הוא נותן לי"...

זה מה שהכי שומעים כשיש לך עסק עם לקוחות פרטיים ישראלים. גם אם השירות יהיה מושלם והמחיר זול, עדיין הם יחפשו איך לעשוק אותך.

 

אי אפשר לישון או לעשות משהו במקביל, כשיש לך אחריות כל כך גדולה, כי אתה מקבל כל היום שיחות.

הבעיה הכי גדולה היא שבאמת קשה למצוא אנשים מספיק חכמים בשביל שיקבלו החלטות כמו שצריך ולא יתקשרו אליך באמצע הלילה.

אתה הופך לעבד של העסק, במקום לחיות מהעסק.

העבודה האידיאלית היא לא ב"זמן אמיתי", כי אין לך אפילו דקה להירגע.

אם פותחים עסק, שיהיה עסק שבו לא צריך להתעסק בכל שעה עם הלקוחות, אלא אפשר לחכות עם זה.

באופן אידיאלי, במיילים או אמצעי תקשורת אחרים, לא בטלפון.

 

בגלל זה עכשיו לקחתי את המעט שנשאר לי בכיס וקניתי אתר אינטרנט שבו אני עובד לבד עם צוות מצומצם של אנשים, מתי שלי בא לעבוד עליו.

צריך לעבור לדבר הבא ולא להישאר במקום.

אתר אינטרנט? חשבתי שאתה שוטר

[יוסי פרנקוס]

אתר אינטרנט? חשבתי שאתה שוטר

 

שוטר?

נראה לי שאתה מבולבל.

אני רחוק מאוד מלהיות שוטר.

[Black Joker]

לא כזה רחוק...היית שוטר צבאי (כן, חוקר פלילי, הוא גם שוטר) .

[ישה]

חומר למחשבה

 

70-80% מהעסקים החדשים לא שורדים בתקופה של בין שנתיים לחמש שנים להקמתם.

 

http://www.articles.co.il/article.php?id=96797

[ברווז]

הגעתי למצב שנשברתי - עבדתי משמרות כפולות תמורת מינימום, קיבלתי יחס משפיל ולא ניתן לי שום קרדיט. המשכתי כך שלוש שנים, אחרי זה נשברתי.

 

מכיר את ההרגשה

 

יכול להיות שבעולם מושלם, צריך ללכת לפי "הנהלים" ולעשות הכל בזהירות, תוך מינימום סיכון. אני לא באתי מהעולם הזה, אני הולך עם הלב. אם אני אכשל, יהיה רק אשם אחד וזה אני - מקובל עליי.

 

תמיד, תמיד תמיד, חייבים לעשות דברים בזהירות. לשקול את הסיכונים, את האפשרויות. את כל התמונה. ואם צריך לקחת סיכון אז לקחת אותו. תלוי בסיכון, כן. אבל עדיין. עצה חזקה לחיים.

אני מבין את הגישה שלך, ואני נוהג כך- למשל כשחניתי באדום לבן מול ביתי בצורה שאינה מפריעה לתנועה עקב מצוקת חנייה וקיבלתי דוח, שילמתי אותו תוך 3 שעות. i did the crime, i did the time, כמו גדול. אבל יש דברים שהגישה הזו היא הורסנית איתם. תקרא שוב את שכתבת- "אם אני אכשל, יהיה רק אשם אחד וזה אני - מקובל עליי." הכל טוב ויפה, אבל אם לכישלון הזה יהיו השלכות בלתי נסבלות? מה אז?

 

לגבי ניסיון, לא הכרחי, אבל הכל תלוי באדם וברצון שלו להצליח.

לא הכרחי, אבל מה-זה מועיל...

כשאני אומר "לנסות" אני בסך הכול מתכוון למעבר לעבודה אחרת.

אפשר למצות את מלוא הפוטנציאל שלך גם בלי להקים עסק, אין שום קשר ביניהם.

מי שרוצה במתכוון וביודעין להיכנס לחובות כמו 80% מהעסקים הפרטיים שנסגרים לבסוף,

סבבה, אבל לא על המצפון שלי.

(בקיצור, את הרומנטיקה מומלץ להשאיר לסרטים, במציאות עדיף לנהוג באחריות כלפי עצמך והסובבים אותך)

אפשר. ובמשך שנים ארוכות לא חלמתי אפילו על להפוך לעצמאי. עד שהגעתי למקום העבודה הנוכחי שלי שהראה לי איך מטומטמים נבלות יכולים להפוך למליונרים, עם הטימטום ועם הנבזיות. ואני לא מטומטם ולא נבלה...

אל תדאג, המצפון שלך יכול לישון בשקט. זה לא באשמתך.

זו היתה גישה של המון אנשים, הם שמו את כל כספם בעסק עצמאי, אפילו הגדילו לעשות ורכשו רכב חדש (הוצאה עסקית!!), ואז ביום בהיר אחד הבועה התנפצה...ועכשיו הם מפחדים לפתוח את הדלת בבית כי אולי זה הגובה מהשוק האפור.

אל תיהיה יהיר בדברים שאתה כותב, צריך להיות מאוד מאוד זהירים, לכל צעד שאתה עושה יש משמעות.

 

אני לא רואה פה יהירות, אלא דעה, שבאה מניסיון חיים ודרך חיים. כמו שהאמנתי לפני שנים רבות ש"NO FEAR" זה דרך חיים... ולא אני לא ערס.

 

לא חכמה להקים עסק, בלי יותר מדי נסיון, להתרסק עם העסק הזה או פשוט לאבד המון כסף, להקלע לחומות שאתה אפילו לא יודע איך לצאת מהם וכו'.

עסק זה משהו שצריך להתייחס אליו מאוד ברצינות, צריך להבין איך העסק פועל בתחום הספציפי אליו אתה מכוון, זה מאוד מורכב.

 

אתה מקצין ברמת הרצינות שבה צריך לקחת עסק. כלפי מטה, והרבה. אני מודע לזה.

 

לאחרונה אישתי החליטה (עם המון דחיפה ממני) לקפוץ למים ולהתחיל קריירה עצמאית במקצוע שלה, מעצבת תכשיטים.

מצד אחד המון זמן רציתי שהיא תכנס לזה כעצמאית, מצד שני במשך המון זמן אמרתי לה "תמתיני, בואי נלמד את הדברים לעומק".

אז למדנו את הדברים לעומק, למזלה אני מתעסק בתחום המשלים שלה (יהלומים) וגם אבא שלה באותו תחום כמוני כך שכבר יש לה גישה לספקים מפעלים ולקוחות, יש לה אותי שדוחף ועוזר לה בפן ה"התנהלותי" (אני עם 5 שנות נסיון בניהול משרד) וכמובן את העזרה של אבא שלה שנמצא בענף כבר כמעט 30 שנה.

ועדיין, כל הידע והנסיון הנצבר הזה וזה עדיין לא ערובה לכלום!

כל הנסיון הזה רק אומר שיש לה נקודת פתיחה יחסית טובה, זה הכל.

 

מזל טוב!!!!! והמון בהצלחה. אכן נקודת פתיחה טובה, ומפה הכישורים שלה יובילו אותה קדימה.

 

אז לבוא בגישה של "להפסיד את התחתונים ולא להיות שכיר מתוסכל" נראה לי לא רציני, בטח לא כאשר אין את הנסיון המתאים.

ולהקים עסק צריך המון כישורים, ידע, נסיון, הבנה של פרוצידורות.

אני מאוד בעד לקחת סיכונים ואתגרים בחיים (עובדה שעצרתי לימודי תואר כדי לעבור לכאן), אבל לוקח רק סיכונים מוסכלים, כאלה שמראש אני חושב מה הסיכוי שלי להצליח ובאמת להתקדם ולאן אני יכול להתקדם.

אני בכנות ממליץ לך לנהוג כך, תמיד תוודא שיש לך תוכנית ב' למקרה שתכנית א' שלך תשתבש, זה נכון גם לגבי מעבר בין עבודות, אני אישית לא מתפטר ממקום עבודה עד שיש לי ביד חוזה חתום או מסמך רשמי שמאשר את קבלתי לעבודה חדשה, זה עזר לי להגיע למצב שמיום שחרורי מצה"ל לפני 7 שנים ועד היום לא היה לי יום אחד של אבטלה (אבטלה=צבירת חובות).

אני מסכים עם כל מה שכתבת. אבל אני תוהה על ההגדרה של "שכיר מתוסכל", כי ההגדרה שלי לזה היא שונה מההגדרה שלך לזה.

היום, אני שכיר מתוסכל, מדוכא, נרדף וכולי. עם משכורת (בהנחה שאפשר לקרוא לה כך) שמתאימה לילד אחרי צבא, ולא לאדם בן 30 (כמעט 31, אני אופטימי היום) שעומד להתחתן, ולא רואה שום אפשרות לשנות אותה באופק הנראה לעין.

אם השכר היה הולם יותר את העבודה שאני מבצע, ונותן לי לחיות- ולא אשכרה "לא להצליח לשרוד", כי אני לא מצליח לשרוד, יש מצב נהדר שלא הייתי חושב אפילו על לפתוח עסק- אני מסתפק יחסית במועט. ממש. אמיתי וכנה.

אבל מה שאני מרוויח עכשיו, זה... פשוט עלוב. ברמה שאני לא מרגיש "גבר" כי אני לא מפרנס. אבל נעזוב את זה.

אם לעומת זאת הייתי מוצא עבודה, שבה השכר היה הולם את מצבי ומעמדי, הייתי מרוצה.

אני לא חושב כמוך, אבל מקבל את הדעה שלך, היא לגיטימית לחלוטין.

להיות שכיר זו לא קללה, להפך, יש פה הרבה יותר יתרונות מאשר להיות עצמאי - קבלת משכורת קבועה כל חודש זה לא עניין של מה בכך. אותי, באופן אישי, זה אף פעם לא משך.

עידן,

יהירות? איפה?

לא מכיר את השוק האפור והוא גם ממש לא מעניין אותי. עוד כשהייתי ילד קטן, לימדו אותי לא להתקרב לאיזור הזה.

אני מבין את הדעה שלך, אבל תלמד לקבל שיש גם דעות של אחרים וזו ממש לא יהירות.

צריך להבין שקיימים אנשים שבאים מכל כך הרבה רקעים והרצון להצליח, לפעמים, שווה ערך לרצון לחיות - לא פחות ולא יותר.

יש גם אנשים כאלה. וטוב שכך אחרת העולם לא היה חווה הרבה דברים טובים.

כמובן שלכל אחד הרקע האישי שלו והרצון האישי שלו להצליח (בין אם כשכיר או בין אם כעצמאי), אבל פשוט ממליץ לך ללמוד ולצבור נסיון בתחום בו אתה רוצה להיות עצמאי ורק אז לקפוץ לבריכה.

לכתוב "הכל תלוי באדם וברצון שלו להצליח" זה באמת יפה ורומנטי, אבל כשתוסיף למשפט הזה גם את הפרמטר של הידע והנסיון- הסיכויים שלך להצליח ישתפרו משמעותית.

מסכים לחלוטין.

אני לא מוצא שום יהירות במשפט שרשמתי, אפילו לא מעט.

 

כל אחד מאיתנו עובר חוויות שונות בחיים ולומד מהן (נכנסנו לפילוסופיה, עכשיו?).

 

אני לא מתכוון לחזור בי, מהדעה שלא צריך הרבה ניסיון, ע"מ להתקדם הלאה. יותר חשוב רצון ואומץ.

אני חולק עליך פה ידידי- רצון ואומץ (ואל תשכח נחישות, וביצים משיש שכבר אמרו לי פעם שיש לי אגב), הם רק רבע מהדרך. ידע וניסיון הם השאר, ולא יעזור כלום- או שיש לך מזל של עלה תלתן ביום של קשת בענן.

(לי אין, אגב)

[ברווז]

חומר למחשבה

 

70-80% מהעסקים החדשים לא שורדים בתקופה של בין שנתיים לחמש שנים להקמתם.

 

http://www.articles.co.il/article.php?id=96797

 

ישה, לך אני מגיב בהודעה נפרדת.

אני לא 80% מהאוכלוסייה, למרות שלא תזיק לי דיאטה.

אני גם לא 17% שמכורים למין, אני גם לא 28% שסובלים מנדודי שינה, אני גם לא 73% ארנב, ואני גם לא 89% מס רכב חדש.

אני, זה אני, עם הכישורים שלי, היכולות שלי, האמונה בעצמי, ועוד אחד שכמותי, שאני מכיר את התכונות הללו אצלו וסומך עליו.

אני זה לא אחרים.

או שאכשל, בהחלט אפשרות, או שלא אכשל- בהחלט אפשרות. כרגע, ללכת על זה, אין אפשרות אחרת.

אני חייב לנסות, כי אני ראיתי את "האור". חייב את הצ'אנס. זה כל שאני מבקש.

משם אני כבר אצליח. או שלא. אבל אנסה. כי אני גם לא 98% שנכשל עוד לפני שניסה.

[ישה]

ברווז

לא התכוונתי לרפות את ידיך רק להציב בפניך תמונת מצב (והסטטיסטיקה לא משקרת ).

 

ההפניה הייתה לכולם כאן.

 

אני השלישי שמאחל לכם שתצליחו, ובגדול!!

 

ודרך אגב וללא כל קשר אני הייתי מחפש במקומך מעביד אחר לעת עתה.

[Black Joker]

אף אחד לא התייחס למשפט המפתח - ברווז מצא חבר/שותף לרעיון והוא לא לבד בעסק. זה יתרון עצום, לפי דעתי, על אדם בודד.

 

המון בהצלחה .

[ברווז]

ברווז

לא התכוונתי לרפות את ידיך רק להציב בפניך תמונת מצב (והסטטיסטיקה לא משקרת ).

 

ההפניה הייתה לכולם כאן.

 

אני השלישי שמאחל לכם שתצליחו, ובגדול!!

 

ודרך אגב וללא כל קשר אני הייתי מחפש במקומך מעביד אחר לעת עתה.

תודה רבה.

הבנתי שאתה מציב בפניי עוד דיעה, לדעת להיזהר. החכמתי לקרוא בין השורות ידידי.

ואני מנסה...

אף אחד לא התייחס למשפט המפתח - ברווז מצא חבר/שותף לרעיון והוא לא לבד בעסק. זה יתרון עצום, לפי דעתי, על אדם בודד.

 

המון בהצלחה .

השותף, למעשה, מצא אותי... חבר ילדות, שרצה להיות עצמאי כבר שנים. עד שאני השתכנעתי לקח זמן. וזה אכן יתרון עצום, במיוחד כשאתה יודע שאתה מוגבל בנקודות מסויימות, הוא בנקודות אחרות, ואתה יודע מה הנקודות החזקות של כל אחד מכם ואיך לעבוד יחד ונכון.

 

תודה על האיחולים, ורק נקווה שמט"י ה#$%^ האלה יזוזו כבר אין לי יותר כח בשבילהם ואני כבר לא רוצה לדבר על הלו"ז שמשתנה כל הזמן בגללם. באחד השירשורים הקודמים שפתחתי, בנוגע לעצמאיים ולחיוב האשראי, חשבתי שתוך חודש זה קורה. אז חשבתי... אני עדיין מעריך את כל העזרה שקיבלתי שם, גם מההודעות הפרטיות שקיבלתי, מי שיודע יודע , אני בהחלט איעזר בכם ברגע האמת.

 

ועדיין אני הייתי מת לעבור לגור באלסקה. אחח, החיים היפים שם...

[CH@OS]

קודם כל בהצלחה ברווזי, מי יתן ותמצא נחת, בין אם בארץ ובין אם באלסקה (והמקום באמת חלומי ופסטרולי, אני מת על זה. תחשוב כמה רגוע אתה שם בלי כל הבלגאן מסביב).

 

רק שאלה, אם אתה הולך על עסק פה בארץ ונגיד נודע לך פתאום שיש באפשרותך להגשים את ה-חלום, לעבור לאלסקה. מה יהיה עם העסק?

[ברווז]

קודם כל בהצלחה ברווזי, מי יתן ותמצא נחת, בין אם בארץ ובין אם באלסקה (והמקום באמת חלומי ופסטרולי, אני מת על זה. תחשוב כמה רגוע אתה שם בלי כל הבלגאן מסביב).

 

המון תודה.

רק שאלה, אם אתה הולך על עסק פה בארץ ונגיד נודע לך פתאום שיש באפשרותך להגשים את ה-חלום, לעבור לאלסקה. מה יהיה עם העסק?

 

מילת הקסם: מנכ"ל.

...

צוחק.

עסק זו יישות חיה, שצריכה טיפוח תמידי. הוא אמנם זה שיאפשר לי בהמשך להגר מבחינה כספית (אני מה-זה מחזיק אצבעות עוף כרגע), אבל צריך להביא אותו קודם ל"מסה קריטית".

[The Red]

ברווז היקר.

 

אמנם לא קראתי את כל השירשור אלא את 2 הדפים הראשונים אבל, בתור אחד שהתעניין בהגירה וכרגע עובד כדי להגשים אותה רציתי רק לפרוק קצת מהממצאים שגיליתי.

 

קודם כל, אני רוצה להגר לאוסטליה וכשהתחלתי לקרוא על ההגירה לשם והקריטריונים המתאימים לקבלה, שמתי לב שהסעיף הכי עקרי מבחנת "נקודות זכות" היה עבודה.

כהנדסאי (יג' יד') ירדתי ברשימת המקצועות (ברור שמהנדסים בתחילת הרשימה) עד הנדסאים\טכנאים ושאר בעלי המקצוע, ושם גיליתי משהוא דיי מעניין, שלא רק אקדמאים יכולים להגר - גם בעלי מקצוע יכולים!

ניתן לך דוגמא שראיתי: טכנאי מזגנים, שהיה מדורג אגב, ב"ניקוד" של ההנדסאים (כן, כן, כניראה שחסר להם כמה כאלא שם), טכנאי מזגנים לא דורש ידע בחדו"א ב' או מכניקת הקוונטים... זה קורס!

 

אגב, חומר למחשבה: אמרת שנהג משאית נשמע לך מעניין - נהג משאית זה גם מקצוע שדורש קורס אשר תעודת הסיום שלו היא "רשיון נהיגה"

 

תנסה לבדוק ישירות דרך השגרירות (אם יש לנו אחת כזאת ) בקשר למקצועות מועדפים ותבחר כיוון (שוב, מקצוע מועדף לא חייב להיות אקדמי)

 

אני אישית הייתי ממליץ על קנדה (תאמין לי קר שם מספיק - קנדה לא כזאת קטנה) יש שם ביקוש לבעלי מקצוע (היה לפחות כשביררתי) ויש עליה גם הרבבבבה יותר מידע.

 

לשאלתך הראשונה: להשיג מידע הכי טוב דרך פורומים - ולא חסרים כאלא בתחום ההגירה (תבדוק גם פורומים של טיולים כגון http://www.lametayel.co.il/).

 

נ.ב

בקשר למעגל החברים.

מעגל חברים לא חייב להיות של "עשירים" וכאלא - זה מעגל שמתנהל על "תן וקח" (בהכללה כמובן), דווקא אנשים חמים שרוצים לתת ורוצים לשתף הם המעגל הנכון (ובמעגל הזה יש גם אינסטלטורים\עובדי מפעל ואפילו - אנשים משכילים).

רוצה דוגמא?! אתה מתבונן בו כרגע! כן כן, זה הפורום, מעגל של אנשים חמים הנמצאים כאן כדי לתת, לתרום ולשתף (בלי שהתיהיה חייב להם בחזרה)

[CH@OS]

אצבעות עוף, הרגת אותי !!

תשמע אם הייתי יודע איך הייתי עוזר לך לעבוד בבלייזר, יש לך יכולת כתיבה עם הומור שאין לאחרים !

בכל אופן, רק שתדע, חסר מאוד בעלי מלאכה שעובדים עם הידיים. תקרא פה, מחפשים בכל מערך הלוגיסטי והתפעולי אנשי מקצוע בתחום הנפט והגז.

http://www.alaskajobfinder.com/jobSeekers/alaska-oil-jobs.shtml

 

http://www.alaska.net/jobs.html גם פה תמצא שפע של מידע, אל תפספס את התמונה הראשית באתר.. שלמות !!