שרשור מנהגים\הרגלים "משונים" בתרבויות משונות

[בעל ג'ימני]

ברגע זה כל המשרד שלי נפל לרצפה מרוב צחוק. :lol:

 

עמית, כמובן שאני מדבר (רק לצורך ההבהרה) על חברינו, בני הביעוטים, כן?

חלקם חברים מאוד טובים שלי, כולל זה שאמר לי מה שאמר לי.

כמו שאמרתי בהודעה הקודמת, חשבתעי שהוא מסתלבט, אמרתי בלב: נעע, לא הגיוני.

והשאר כמו שכתבתי.

[אלעד]

אתה גר בהונגקונג ועל הדברים הבאמת מוזרים לא כתבת.

(...)

בניינים שלמים אין קומה 8 כי זה מספר רע

(...)

בארה"ב לעולם לא תמצא בניין שקיימת בו קומה 13.

[nitch]

דווקא יש, זה לא כלל כזה גורף. יש גם בניינים שמספרם 666 ואף אחד לא מתרגש.

[edan82]

בארה"ב לעולם לא תמצא בניין שקיימת בו קומה 13.

 

לא רק בארה"ב, בהמון מלונות בעולם קומה 13 הינה קומת אחזקה ולא מיועדת לאורחים.

[Kernel]

מאז שנבנה הקניון בקרית אונו,

קומה 8 בבניין המשרדים נעולה, ואי אפשר לגשת עם המעלית.

 

פעם אחת עברתי שם, והיה פתוח, הצצתי, והמקום לא מאוכלס.

 

 

חמסה חמסה חמסה.

[שביט]

בארה"ב לעולם לא תמצא בניין שקיימת בו קומה 13.

אם זכור לי נכון, במלון חוות הברון גם אין קומה 13

[אלעד]

אף פעם לא הייתי בחוות הברון

[vadim6385]

סינים זה עם מוזר, את זה כבר הבנתי.

 

ומה עם מנהגים מוזרים של תרבויות מערביות?

[elibaba]

להלביש תינוקות זכרים בבגדים של נקבות ולהאריך להם שיער עד גיל 3 מחשש לעין הרע זה נחשב מוזר ?

[bagira]

רק אם ההורים קוראים לילד "אבאל'ה" (בחיים לא הצלחתי להבין את המנהג המטומטם הזה)

[elibaba]

לגבי הונג קונג, הקטע עם הקומות יותר הזוי ממה שאתם חושבים.

זה לא שהבניין רגיל ומספור הקומות מדלג על 8 (או 4 ,ווטאבר מה שהם מחשיבים כמספר רע), אלא פשוט יש קומת עמודים ריקה!

[vadim6385]

להלביש תינוקות זכרים בבגדים של נקבות ולהאריך להם שיער עד גיל 3 מחשש לעין הרע זה נחשב מוזר ?

לא יודע, לא ניסיתי.

 

מה עוד.

 

לא לערבב בשר וחלב (צ'יזבורגר - can't touch this).

לאכול בשר רק מחיה שמפריסה פרסה ומעלה גירה.

מסיבה לא ידועה לקנות רכב רק מסגמנט C בתצורת סדאן עם מנוע 1.6 וגיר אוטומטי.

אם יש מקום שידוע כ"מקום שתמיד יש בו פקק", עדיין לנסוע בו (מעניין למה יש פקק).

עם תיק במשטרה אתה לא יכול להיות שומר בגן ילדים, אבל חבר כנסת/שר/ראש ממשלה/נשיא המדינה - בכיף.

במדינה יש אינטרנט 15 מס"ש, אבל אין רכבת מקצה אחד לקצה השני (מדינה באורך 600 ק"מ).

בכלל, כביש שמחבר בין שתי ערים מרכזיות נראה כאילו עבר הפגזה (המדינה מתיימרת להיות מובילה בהיי טק).

[maatrixx]

לא הייתי הרבה בחו"ל אבל בארצות הברית קרה לי מצב שהייתי בשירותים בשדה תעופה אחרי טיסה ארוכה, רצתי לשירותים ועשיתי מספר 2, ושמעתי את המנקה בחוץ מסתובב מנקה את התאים, וחיכיתי שהוא יצא מהשירותים ואז אני יצא מהתא, כשלא שמעתי אף אחד מחוץ לתא פתחתי את הדלת לא הספקתי להוציא את כל הגוף מהשירותים הוא נכנס ירד על הברכיים והתחיל לקרצף את את האסלה כאילו אין וכל זה 40 ס"מ שאני מאחורי הגב שלו מסתכל עליו

 

המצב השני שהלכתי שם בקניונים וכמעט כל מי שראה אותי יוצר איתו קשר עין שאל אותי לשלומי, אפילו שאני לא מכיר אותם בכלל, ואז בן דוד שלי אמר שלא מקובל שם להסתכל אחד לשני בעיניים עם אתה לא מכיר אותם, אחרי זה הוא ביקר בארץ וכל הזמן שאל אותי למה כולם מסתכלים עליי! וזה נורא נכון אנחנו לא שמים לב אבל מלא פעמים יוצא לנו להסתכל על מישהו ולמשל לקרוא אותו בבגדים בדרך כלל

[Derish]

בחלק הבווארי של גרמניה, אם אתה יושב לבד או עם חברים מאחורי שולחן במסעדה, יש סיכוי טוב שיצרפו אליך עוד סועד או שניים. הגרמנים הם אנשים מאד פרגמטיים, ובמסעדות העממיות משתדלים להימנע ממצב שאדם רוצה לאכול ואין לו איפה לשבת (או לחילופין, רוצה לשלם ואין לו איפה לשבת). אז מצרפים אותו לשולחן קיים. קרה לי כמה פעמים בנסיעות למינכן, נירנברג והסביבה.

 

בקטלוניה (האזור של ספרד אליו שייכת ברצלונה), אנשים מאד קנאיים לפרטיות שלהם. השכנים תמיד יחייכו ויגידו לך שלום במעלית או בחדר המדרגות, אבל אם תדפוק על הדלת שלהם ותבקש כוס סוכר, הם יסתכלו עליך כאילו ראו רוח רפאים. בבניין שלי למשל יש שתי מעליות, וזה מאד מקובל שכשאני נכנס למעלית אחת, השכן שעומד ומחכה יחד איתי ימשיך לחכות עד שהשניה תגיע. אני מנסה לגמול אותם מההרגל המגונה הזה, אבל עם הצלחה חלקית בלבד. קטע קטלוני נוסף - אני גר ברחוב עם נוף נהדר לעיר ולהרים שמקיפים אותה, ומזג האוויר פה שמשי ונעים ברוב ימות השנה. עם זאת, ברוב הזמן אפשר לראות שכל התריסים של השכנים בבניינים ממול מוגפים, או לפחות הוילונות סגורים. אנשים פה לא אוהבים לפתוח חלונות, ובעיקר לא לתת לאנשים אחרים להציץ לתוך הבית שלהם (שוב, לי אישית אין בעיה כזאת).

 

בכל הקשור לדייטים, אם מצאה חן בעיניך בחורה במקום העבודה או באוניברסיטה ששניכם לומדים בה, לא מקובל לגשת אליה ישירות ולהזמין אותה לצאת. הנוהל הוא ללכת דרך החברות שלה, לבדוק אם היא פנויה ולאותת שאתה מעוניין. לאחר קבלת אישור מהחמ"ל, ניתן לפתוח בשיחה. משעשע שהרעיון הזה עובד עד גיל 30 בערך, אח"כ השעון הביולוגי נכנס לפעולה וכל ה"חוקים" בטלים (באיחור אופנתי, כמו תמיד בספרד).

 

החיים במשרד בינלאומי לימדו אותי לזהות אנשים מכל קצוות הגלובוס לפי ההתנהגות שלהם, והכי קל לעשות זאת כאשר חולפים על פניהם במסדרון ויוצרים קשר עין. הגרמנים בד"כ מתגמלים אותך במבט קר של הגסטאפו, יוצאי מזרח אירופה משפילים את המבט והמקומיים ממשיכים לשמור על קשר עין לשניה, עד שהם נכנעים ומפנים את המבט הצידה. ישראלים תמיד ממשיכים להסתכל עד הרגע האחרון, ולפעמים בשיטה הזאת גם מזהים ישראלים אחרים ופותחים בשיחה בעברית (ברצינות).

 

לאנשים מהחלק הוולנסיאני של ספרד יש בעיה להגיד "לא". לקח לי זמן להבין איך זה בדיוק עובד, אבל כיום אני יכול להבדיל בין "כן" אמיתי ל"כן" מזויף, לפחות ברוב המקרים. המצב בתחום הזה אפילו יותר גרוע פה מאשר אצל היפנים (כך שמעתי לפחות).

 

בכלל, היכולת להגיד "לא" או להיכנס לוויכוח עם ההנהלה הוא משהו נדיר פה בספרד. במדינה שנשלטה מאות שנים ע"י מלך ואז עוד כמה עשרות שנים ע"י דיקטטור (פרנקו), כפיפות היא משהו שרץ בגנים. הם אפילו לא קולטים את זה, וכשאני מנהל דיון ענייני עם המנהלים והם לא מצליחים, זה גורם לעיתים קרובות ליחס של הערצה או שנאה כלפיי וכלפי הזרים האחרים.

 

בקיצור, גם במערב אירופה לא חסר דוגמאות למנהגים משונים.

[edan82]

הונג קונגיות לא אוהבות שמש....

 

בהונג קונג אין הרבה ימים בשנה של שמש אמיתית, בימים שכן יש מיד כל ההונג קונגיות פותחות מטריות ומשוטטות כך ברחובות.

 

הסיבה לכך נעוצה בהבדלי מעמדות, בעלי עור בהיר נחשבים למעמד הגבוה ובעלי עור כהה נחשבים למעמד נמוך יותר.

 

זו הסיבה לכך שמאוד נפוץ לראות כאן סבוני גוף עם "אפקט מבהיר עור", כל חברת סבונים שמכבדת את עצמה מחזיקה בליין שלה כמה סוגים כאלה.