לא לוחץ ידיים לאף אחד

[yaron_z]

איפה היית בצבא? (אם היית כמובן)

[jhonston]

בוקר טוב!

השירשור מלכתחילה בא, כדי להראות לכם מה אני ומי אני.כשאתה נחשף ככה תהיה מוכן לקבל ביקורת כי תמיד יהיה מישהו שלא יאהב את מה שהוא רואה בלי קשר בכלל למי אתה ומה פועלך.

לא ביקשתי ביקורת, לא פתחתישירשור כדי שתגידו לי כל הכבוד שאתה כזה, או אתה פסיכופט שאתה כזה.

ברור שלכל אחד מכם, חבריי היקרים, הזכות להגיב ולכתוב דעתכם. אין עם זה בעייה. טוב, זה לא נראה ככה...

יש בעייה עם המיגדר של דבריכם. אתם קוראים לזה בעייעה והפרעה,

אני קורא לזה דרך חיים. עניין של סמנטיקה אתה בוחר אם להתרגש מזה או שלא...

אין שום קשר בין ההתנגדות שלי, לקביעה שלכם (מטורף, סוג של הפרעה וכ'ו) ובין המציאות.

אני שוב ושוב אומר: אתם אומרים הפרעה, סבבה, מותר לכם.

השורש של המילה הפרעה היא מפריעה, פער. אני לא מרגיש שזה מפריע לי, ולא אלך לפסיכולוג, בדיוק כפי שאדם אחר לא ילך לפסיכולוג, על זה שהוא אוסף בולים בקדחתנות ובאדיקות.

אני חי עם עצמי ועם סביבתי בשלום, וכל מטרתי מלכתחילה הייתה, לשתף אותכם באיך לפתור את העניין הזה, שאנשים נעלבים ממני, בגלל לחיצות היד.כאן אתה כבר צריך להסביר האם אתה באמת שלם עם דרך החיים שלך או שהיא משפיעה על הסובבים אותך ועליך כפועל יוצא?

זה שאתם לקחתם את זה למקום אחר ואני עניתי? מה חשבתם? שאשב, אחטט באף ואתענג על כתיבתם?

אני בטוח וסמוך, ש- 90% מכם בכלל לא זוכר מה כתבתי בהודעת הפתיחה שלי.

ודבר אחרון: בגירה וכ'ו, הם חברי אמת פה לפורום, הם עוזרים תמיד ומאוד פעילים בכל הנעשה פה. מעולם ובאף רגע, לא היה לי דבר וחצי דבר, נגד אף אחד מכם, הפעילים והחברים פה. אפילו לא נגד אלה הציניים, שבמקום לענות ברצינות, בחרו את דרך הצחוקייה וההסתלבטות.

יום נאה לכולנו

 

אם אתה שלם עם דרך החיים שלך אז לא מעניינת לא הביקורת ולא החיזוק...

לשאלתך:בשורה תחתונה - ג'ל חיטוי יפתור את הבעיה של לחיצת ידיים לזרים.

[itaysamurai]

בעצם העלאת הנושא לפורום עם אנשים זרים, קיבלת תמונה אמיתית על איך שהסביבה רואה אותך.

טבעי שהחברה שסביבך (שעובדת איתך\גרה איתך בבית\עולה איתך במעלית) לא תתנגש איתך על כל

פן התנהגותי שעולה מהבעיה הזו, גם כי צריך לחיות בשלום עם התנהגות שונה מהנורמה (כל עוד היא לא פוגעת בסביבה,

והיא לא) וגם כי אני מאמין שלרובם פשוט לא נעים לדבר ישירות על זה.

אם אראה איש בסופר עם ניילונים על הידיים, לא אתחיל לנתח אותו בפניו.

אבל פה ירדת לפרטים, נתת לחבר'ה מספיק רקע כדי להבין שזה לא עניין פעוט, אלא ממש דרך חיים שפוגעת בך בסה"כ.

אם בכמה עשרות תגובות (תוך יממה) אומרים לך שזה ברווז, אז חביבי...זה ברווז. הכחשה זה רק עוד סימפטום

וההתשלחות וההתגוננות מאוד מיותרות ולא יקדמו אותך לשום מקום.

אני מניח שתתרעם על עניין ה"יקדמו" כי לדעתך אין שום בעיה ואתה חי בשלום על עצמך, סבבה.

אבל ביום שתתחיל מעגל משפחתי אמיתי שבו יצור של 9 קילו מפזר עליך פתיתי חרא ועוד צוחק על זה

ואשתך לא תהיה בסביבה, או סתם חלוקת נטל סטנדרטית שהיא קצת מלכלכת,

אז תבין שהבעיה יצאה מגבולות ה"אני ככה וטוב לי" והפכה למשפחתית.

 

* רק להבהרה: לא אמרתי שאתה ברווז. אף פעם לא ראיתי ברווז נוהג בג'ימני. זה רק ביטוי.

ראיתי פעם תוכי רוכב על אופניים, אבל זה לא קשור.

[אנלוגי]

אתה מדבר על "כך אני חי, כך טוב לי", ולא בטוח שאתה עוצר רגע לחשוב אם בחרת בזה או שזה בחר בך. אני לא באמת חושב שאתה יכול רציונלית להסביר לעצמך את ההגיון בשימוש בממחטה בפתיחת דלת, או בשקית בבחירת ירקות.

אתה מפחד ממשהו שאינו בר תפישה עבורך. לא ראית חיידק מעולם ואני מניח שלא קראת שום דו"ח מעבדה על הימצאותם של כאלה על ידית הדלת.

אם היית מנסה רציונלית לבחון את הבעיה, והיית בודק באמצעות מעבדה את ידית הדלת מול המקלדת שלך, למשל, אני חושב שהיית מופתע מאוד מהתוצאות. זה שרק אתה משתמש - זה סבבה, אבל החיידקים המתפתחים כתוצאה מהפעילות שלך אינם חיידקים טובים כי אתה ייצרת אותם. אין כל הבדל בין חיידק שלך לשל מישהו אחר.

אתה חי בסביבה שורצת חיידקים, ורק בוחר ממה לפחד וממה לא.

 

תחשוב על זה כך: אם כולם היו מתנהגים כמוך, האם אתה היית מתנהג אחרת? הרי אז לא היו חיידקים כמעט בכלל בשום מקום?

[talroze]

ברשותך אם אני יכול לפרט מה אני באופן אישי חושב ובאמת לא ממקום ציני:

 

אני בעל ADHD מה שאומר שאני גם היפראקטיבי וגם יש לי בעית קשב וריכוז,

הדבר מתבטא בכך שאני לא יכול להתמיד במה שאני עושה יותר מ15 דק' ואפילו פחות,

כל הפרעה בסביבתי מוציאה אותי מהריכוז,

כשהייתי ילד לא איבחנו את המצב שלי ותמיד החשיבו אותי כ"שובב",

חוסר היכולת שלי להיות מרוכז במשהו גרם לי להיות עצבני מאוד ,ולא פעם הגעתי למצב של קטטות ,

לאחר שהתבגרתי בחרתי לנתב את הכעס שלי לכיוון אומנויות לחימה ולאחר מספר לא מועט של שנים הגעתי למצב שגרם לי להיות יותר רגוע, עדיין לא הייתי גנדי אבל הרבה יותר רגוע,

לאחר שפגשתי את אשתי בפגישה הראשונה היא אבחנה אותי כבעל ADHD ומסתבר שהיא יודעת על מה היא מדברת [מן הסתם כי היא למדה חינוך מיוחד ומאבחנת ילדים על בסיס יום יומי].

לאחר ההסבר המקיף שקיבלתי ולאור התקלויות שונות עם אנשים בכביש ובמצבים כללים שגרמו לי להכנס למקומות שמאוד לא אהבתי [אני לא בחור קטן ולאור הידע שלי באומנויות לחימה כמעט ואשפזתי משהו שהחליט לזרוק לי סיגריה לתוך האוטו בפקק אבל זה סיפור אחר] החלטתי שאני הולך לטפל בעצמי,

היום אני הרבה יותר רגוע [למרות שמדי פעם אני עדיין כועס ומתעצבן אבל זה עדיין בגדר הנורמאלי].

ובראיה לאחור אני יכול לספר לך שאני רואה יתרונות ב ADHD שלי שבזכותו מגוון הידע שלי רב ובזכות זה אני עובד במקצוע שאני עובד היום שהצריך ממני יכולות שפתחתי על מנת לפצות על חוסר יכולת להתרכז [אם תרצה אפרט ] ,

אבל לאחר כל מה שעברתי אני גם יודע שהדבר פגע בי לא מעט ,לדוגמא הריבים שלי עם הסביבה, למשל העובדה שאני לא יכול ללמוד בצורה מסודרת כמו לתואר ועוד ועוד.

 

לסיכום [לאחר כל החפירה הזאת] אני יכול להגיד לך שבתוך המצב לא ראיתי את החסרונות רק את היתרונות,

היום לאחר כמעט שני עשורים של הכרה בבעיה שהתמודדתי עמה מגיל 0 עד ~20 החצי השני של חיי רק משתפר.

המלצתי גם אם אתה לא חושב שהדבר פוגע בך לך תבדוק מה יש לך להפסיד מקסימום הפסדת 30 דק' מחייך בפגישה ובמקרה הטוב תגלה שעד היום ביצעתה מטלות עם אבן סביב הקרסול ופתאום האבן הוסרה,

שוב זה רק בגדר המלצה בתור אחד שהיה במקום דומה.

 

המשך שבוע טוב.

טל.

[falou]

לפותח השרשור, אני חושב שקיבלת כאן שלל תגובות אמיתיות, מושקעות, וברובן נבונות ומחכימות.

מכאן והלאה, החיים שלך, תעשה איתם מה שטוב לך.

 

מיצינו.

מי שעוד מרגיש צורך להשמיע, שיישלח בפרטי.