רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[און יעקבסון]

אז אחרי שנראה שאנו בכיוון הנכון - ממשיכים עם הכנת הקורה.

 

1. הקורה, במלוא הדרה, עם הגומיות בפנים.

2. טבעת המירכוז וההגבהה של הגומיה.

3. זה צריך להיכנס בזה?!

4. מסמנים את הגודל המתאים, לוקחים דיסק חיתוך ו... ובכן, חותכים.

5. והנה, הדיסקה המקוצצת מתאימה למקומה החדש.

6. מכניסים מחדש את הגומיה לבדיקה. ההבדל נראה לעין. הגומיה ממוקמת משמעותית גבוה יותר.

7. מרכיבים את המצנן לבדיקה ואכן, שיפור. המצנן התרחק מקורת המתכת למרחק בטוח.

 

ג'וב דאן!

הלאה...

[און יעקבסון]

אז לפני שממקמים את קורת הרוחב החדשה בשלדה, צריך לוודא שכל הטריו הזה - מצנן, מניפה, מעבה - יושבים ומעוגנים היטב האחד לשני, כך שנדע בדיוק היכן למקם את הקורה את הטריו בתא המנוע.

לשם כך צריך לבנות תושבות שיחברו בין המניפה למצנן ובין המעבה למצנן.

 

אז מתחילים:

 

1. תושבת האלומינום בצד הזה מתחברת לשתי נקודות עיגון מקוריות על המניפה. פיסת האלומיניום עוצבה, שוייפה ונקדחה בהתאם.

2. במקרה הזה, היה צריך לקדוח חורים במיוחד עבור עיגון התושבת. כמובן שמצד שני של הפלסטיק, ישנן שייבות גדולות שתפקידן לחלק את העומס על שטח גדול ככל שניתן.

3. והנה, זה מתקדם.

4. וגם מסתיים. תושבות המניפה מוכנות. עכשיו עוברים למעבה!

5. המעבה האוניברסלי הזה מגיע עם כמה אפשרויות עיגון ותפיסה. אחרי התלבטויות, נבחרה הדרך הזו - שהתגלתה גם כפשוטה ביותר: להשתמש בתופסנים רבי החורים הללו, שמאפשרים בקלות תפיסה בנקודות הרלוונטיות.

6. אז אחרי שמכוונים ומוודאים שהצד האחר של התופסן ממוקם בדיוק מול חורי התפיסה על המצנן, אפשר לסגור את הברגים.

7. והנה הוא כל המכלול - מצנן/מניפה/מעבה - מוכן להרכבה כיחידה אחת.

 

עוד יש להתאים ספוג מסביב לפלסטיק המניפה, שידאג ששאיבת האוויר תעשה דרך המצנן - אבל זה בהמשך.

 

עכשיו צריך להתחיל ולהתאים את היחידה הזו למקומה החדש ולהתאים לפיה את קורת הרוחב החדשה.

 

המשך יבוא...

[און יעקבסון]

אחרי שסיימנו להכין את קורת הרוחב עצמה, הגיע הזמן למקם אותה בתא המנוע. השאיפה הכמוסה שלי הייתה שהקורה פשוט תהיה מונחת על שתי האוזניים המקוריות של המצנן וכל שישאר הוא רק לרתך אותן למקומן. אבל זה קצת מוגזם לבקש כזה דבר... ואכן, מסתבר שכל המכלול הזה, הטריו שיושב על הקורה, צריך להמשך הרבה יותר קדימה, לכיוון האף של המכונית.

 

מזל שבדגם הזה הרחיבו את השבכה הקדמית ופינו לי מקום...

 

אז הנה, זה למה:

 

1. קצה קורות השלדה. החיבורים התחתונים - אלו שמרותכים לשלדה עצמה - לפגוש. העליונים יותר (נראים מצד ימין), אלו הם של המצנן.

2. הנה, האוזן הזו - המודברת - שמתחברת עם ברגים לשלדה.

3. על שתי האוזניים האלו ניסיתי להניח את קורת הרוחב, אבל כאמור, המיקום שלהם הוא הרבה יותר קרוב למנוע. צריך לדחוף את הקורה כמעט כל הדרך לגוף הפיבר וזה אומר שצריך לעשות הארכה לאוזניים.

 

אז כרגיל - המשך יבוא.

[און יעקבסון]

או.קי. אז האוזניים המקוריות קצרות מדי וצריך הארכה. מאחר שהארכה הזו צריכה להיות בתצורת משטח עליו תונח הקורה ומצד שני חזקה מספיק בכדי לא להתקפל תחת המשקל, אפשר להשתמש בברזל עבה למדי ו... כבד משקל. הבעיה עם המשקל היא שגם כך ישנה תוספת משקל לא מבוטלת כתוצאה מהטריו הזה (מניפה/מצנן/מעבה) ולא רק זאת, אלא המשקל הזה גם יהיה רחוק יותר מנקודות העיגון - מה שיגביר משמעותית את כוחות הפיתול. פיתרון טוב למדי לבעיה זו הוא ברזל זווית. כך מקבלים את התצורה הרצויה, ולא צריכים להשתמש בברזל עבה מדי, כי הזווית מעניקה חוזק כנגד פיתול ובהשוואה - הוא קל משקל.

 

אז יאללה - מתחילים!

 

1. מוט ברזל הזווית.

2. אחרי שמודדים את הגודל הרצוי, אפשר לחתוך את פיסות הברזל באמצעות המסור.

3. והנה התוצאה. עכשיו צריך עוד חתיכה לצד השני.

4. באמצעות פלייר פטנט מחברים את ברזל הזווית במקום הרצוי על האוזניים. כאן עדיין זה לצרכי בדיקה בלבד. עוד לפני ניקוי ברזל הזווית מהחלודה והאוזניים משכבת הצבע.

5. עוד פלייר אחד - וגם ברזל הזווית השני מעוגן זמנית למקומו.

6. עכשיו אפשר לשים את קורת הרוחב להתרשם.

 

כמובן שלפני הריתוכים הסופיים, צריך לבדוק שהכל יושב במקומו, שיש מרווח מספק בין המניפה לפולי משאבת המים ושמצד שני, המעבה לא נוגע בפיבר. ויש להתייחס גם לנושא המיקום לצדדים וגם הגובה של הטריו... בקיצור - עבודה ומחשבה בצידה (ועוד נחזור לזה...).

[און יעקבסון]

ממשיכים!

אחרי שפחות או יותר מיקמנו את ההארכות והגשר במקומם, מרכיבים את הטריו ומבצעים התאמות וריתוכים

 

1. מרכיבים את הטריו למקומו וממקמים. המרווח מצומצם והפולי קרוב, אבל כפי כמאמר הפתגם: "קרוב לא נחשב". באופן מפתיע (או שלא, בעצם), זוג תומכות הצד המקוריות מתאימות. ולמה לא מפתיע, בעצם? כי גודל המצנן החדש הוא כגודל המצנן המקורי.

2. וככה זה נראה מהצד של המעבה והשבכה הקדמית. שוב, קרוב, אבל עם מספיק מרווח. מצוין! אפשר לתת כמה "פיקים" עם הרתכת, ו...

3. לפרק הכל ולהתרשם מהתוצאה.

4. מתחילים לרתך, גם את טבעת ההגבהה של המצנן, בתוך החור. אני יודע ומודה: הריתוכים לא יפים, עשיתי אותם בעצמי. יכולתי להשתמש בשירותם של המומחים, אבל חלק מהכיף זה גם לעשות לבד ולרכוש מיומנויות חדשות, שלפי התוצאה הנראית כאן - עוד אין לי...

5. וככה נראית התושבת החדשה והמרותכת.

6. ומהצד השני.

7. אחרי שיוף, בדיקה ותיקונים של הריתוכים, אפשר להרכיב הכל בחזרה ולבדוק את התוצאה. מכאן.

8. וגם מכאן.

 

נראה טוב! עכשיו אפשר לעבור הלאה. להתאמה של התומכות. לא עניין מורכב, אחרי הכל, הם פחות או יותר מסתדרות היטב במקומם.

[דני יונגר]

און מה זה ?

זה לא ריתוך - זה קקי של ציפורים !!!!!!!

 

 

כל הכבוד תמשיך כך , כבר אין סבלנות להגיע לתוצאה הגמורה של טינה .......

[און יעקבסון]

און מה זה ?

זה לא ריתוך - זה קקי של ציפורים !!!!!!!

 

 

כל הכבוד תמשיך כך , כבר אין סבלנות להגיע לתוצאה הגמורה של טינה .......

 

מודה ועוזב - ירוחם!

מבטיח להשתפר ועד אז, בכדי להקדים קריעה לריתוך, קדחתי שני חורים בכל צד עבור ברגים ואומים. ככה ליתר חיזוק, לאור איכות הריתוכים...

ואתה, כמובן, דני ידידי, תהיה על במת הכבוד בהשקה. למרות שאתה מסתלבט על הריתוכים שלי ומשווה אותם לקקי של ציפורים!

[השושנים]

הבעייה בריתכים כאלה היא, שאלה שלא ניראים יפה הם הראשונים להישבר...

 

וכחבר צמוד של מרפי (והוא לא נותן לי הקלות) זה תמיד קורה ברגע הכי פחות מתאים.

 

הייתי נותן למקצוען לעבוד על הריתוכים ויושב לו על הכתף, על מנת ללמוד.

 

את הריתוכים שלך תשאיר להצמדת בסיס הגביע (שיפוץ השנה) לארון בבית.....

[און יעקבסון]

הבעייה בריתכים כאלה היא, שאלה שלא ניראים יפה הם הראשונים להישבר...

 

וכחבר צמוד של מרפי (והוא לא נותן לי הקלות) זה תמיד קורה ברגע הכי פחות מתאים.

 

הייתי נותן למקצוען לעבוד על הריתוכים ויושב לו על הכתף, על מנת ללמוד.

 

 

7. אחרי שיוף, בדיקה ותיקונים של הריתוכים, אפשר להרכיב הכל בחזרה ולבדוק את התוצאה.

 

אל דאגה. איכות הריתוכים שופרה וכמו כן וכאמור, שני ברגי חיזוק נוספו לכל צד - לכל צרה שלא תבוא. עידכונים (ותמונות) בהמשך.

[און יעקבסון]

אחרי שעדכנו את שיטת תפיסת המצנן לעידן המודרני, הגיע הזמן לשלב קצת ישן וחדש. כלומר, המצנן יושב במקומו כפי המקובל במכוניות מודרניות, אבל נתמך שלא יפול קדימה ואחורה באותה שיטה ואופן כפי שתוכנן ברום כרמל במקור. כלומר, עם שתי תומכות אלכסוניות.

מאחר שמידות המצנן החדש דומות מאוד למקור, אז התומכות ממוקמות במקום הנכון, אבל מאחר שהמצנן התרחק לכיוון קצה המכונית, אזי התומכות הללו נהיו קצרות יותר. אז מה עושים? מאריכים!

 

1. המוט האלכסוני באורך המקורי - בהשוואה לנקודת החיבור החדשה שלו - קצת קצר.

2. אותו מוט - בצד השני. כאן נקודת החיבור מתוכננת דווקא למרכז פלטת החיבור ולא לבורג השמאלי, כי בצד הזה יוצאים צינורות המים מהמצנן למשאבת המים ובנקודת החיבור המקורית זה קצת מפריע.

3. אז אחרי המדידות, מפרקים את המוט החוצה.

4. ומנקים אותו מהצבע.

5. מוצאים מוט ברזל חלול, פחות או יותר באותו הקוטר - ממנו נחתוך ונתאים את ההארכות.

6. המוט המקורי והתוספת. מסמנים, ו...

7. חותכים!

[און יעקבסון]

אז מדדנו את תוספת האורך הרצויה עבור מוטות התמיכה. חתכנו, ריתכנו, השחזנו. והנה התוצאה:

 

1. המוט המקורי - לפני הארכה.

2. אותו המוט - אחרי הארכה והשחזה.

3. וממבט קרוב יותר. השתדלתי בנושא הקקי של הציפורים...

4. המוט מורכב לבדיקה ראשונית (לפני צביעה).

5. והנה, הוא בדיוק באורך המתאים ומגיע לנקודה הנכונה.

6. כאן ממבט קרוב יותר. הסימון בטוש הוא עבור נקודת הקדיחה לעיגון הסופי.

[און יעקבסון]

ממשיכים:

בצד ימין של המצנן, מוט התמיכה מגיע בדיוק לנקודת העיגון העליונה ולא נדרש שינוי. בצד השני, אם אתאים את מוט התמיכה לנקודת החיבור העליונה והמקורית של המצנן, חלקו התחתון של המוט יפריע לצינור המים התחתון. אז מה עושים? משתמשים בפיסת האלומיניום שמשמשת לעיגון המניפה כנקודת עיגון.

אפשר להתאים את המוט עם בורג ואום, אבל המיקום אום בחלקה הפנימי של פלטת העיגון אינו נוח לגישה וכל פעם שאצטרך להסיר את המוט ו/או הטריו, זה יהיה מעצבן לנסות ולתפוס את האום כל פעם מחדש. המרווח בין הפלטה למצנן קטן יחסי. אז מה עושים?

 

בבקשה!

 

1. קליפס מתכת עם הברגה. הפיתרון האידיאלי למצבים מעין אלו.

2. מצד האחד הבורג נכנס ומוברג לצד השני של הקליפס, שנמצא בצד האחר של הפלטה.

3. ממקמים את הקליפס במקום המיועד. עדיף מהחלק העליון של התומכה (כאן הצילום הפוך), כך שהקליפס לא יפול ממקומו גם בעת הסרת הבורג.

4. מסירים את הקליפס וקודחים חור בקוטר המתאים.

5. ומחזירים את הקליפס למקומו.

6. כעת אפשר להבריג בורג למקום, מבלי הצורך בעוד מפתח או ידיים דקיקות בכדי לתפוס אותו מהצד השני.

 

זהו, הכל מוכן! אפשר להכניס את הטריו למקומו, ולבצע בדיקות אחרונות לפני צביעה?

 

אז זהו, שלא... עוד נכונה לי הפתעה לא נעימה...

 

המשך יבוא!

[DareDevil]

איזה מצחיק בעגה הצבאית קוראים ל"קליפס מתכת עם הברגה" בשם אנקרנט, זה מאוד נוח לסמרור.

בכל אופן אם אתה מעוניין לקנות את אנקרנט [או באנגלית Nutplates] יש מספיק מוכרים באיביי

[און יעקבסון]

בדיעבד, הייתי צריך לגלות את סימני האזהרה. הם היו על הקיר... אסור היה לי למהר... החיפזון מהשטן...

 

מעשה שהיה - כך היה: אחרי זמן רב מאוד של התלבטויות, היה נראה שנמצא הפיתרון בנוגע לטריו (מניפה/מעבה/מצנן) וכל שלבי ההתאמה וההרכבה עברו חלק לגמרי. והיו שלבים כאלו, בהם הכנסתי והוצאתי את הטריו הזה שוב ושוב. בודק, מתאים, מנסה, בוחן. והכל היה בסדר. רק ההכנסה וההוצאה היו מעט קשים, בין שני צירי מכסה המנוע, אותם שמתי בכדי לוודא שהמצנן לא פוגע בהם. אז אחרי כמעט מפגש אחד בין המצנן והציר, החלטתי להסיר את שני הצירים, שלא יהיו בדרך. הרי המצנן לא גדול מדי ואין כל בעיה, אז חבל על המאמץ. וכך, בשלבי ההתאמה, הגענו למסקנה שעדיף להזיז את הטריו כמה שניתן לכיוון צד שמאל (בכיוון הנסיעה), בכדי שפתחי היציאה של הצינורות של המצנן לא יצאו בדיוק מול המדחס של המזגן. הרי לא חסר מקום לצדדים וכך בדיוק התאמתי את ההרכבה והריתוכים.

אז כאמור וכמצולם - התאמתי את כל המערכת, ריתכתי מוט רוחבי, הארכתי את התומכות והרכבתי את הכל, גאה ומרוצה מהתוצאה. האמת, היה במה להתגאות, זה באמת נראה מושלם. מקורי. יותר טוב ממקורי!

 

כבר רציתי לרוץ ולהשוויץ, רק שלפתע הכתה במוחי השאלה: מה עם צירי מכסה המנוע?! מרכיב את הציר הימני - מושלם. מנסה להרכיב את הציר השמאלי... אין שום סיכוי... המצנן עומד לו בדרך "ביג טיים". איזה יאוש...

 

מחליט לעשות את המעשה המתבקש במצבים כאלו: לעזוב את הכל וללכת לאכול צהריים... אין כמו זמן איכות רחוק מהאוטו בכדי להגיע למסקנות. עם בטן מלאה וכיוון מחשבה, חוזר לאוטו, בודק את הרעיון בתיאוריה ומבין שזה יעבוד. נכון, פשלה, אבל לא כזו נוראה. כל שצריך הוא שינוי של צד אחד בתושבת וזה אמור להתאים.

 

אז חבל להכביר מילים. הנה תמונות, תראו לבד מה קרה:

 

1. הנה הטריו במיקום שנקבע. יותר מדי לצד שמאל. הסיבה: כך הפתח העליון של המצנן לא ממוקם מול המדחס. על פניו נראה טוב, אלא...

2. הבעיה: שימו לב למיקום ציר שמאל ביחס לחיתוך של הפיבר (במקור בשביל הפקק של המצנן), זאת בהשוואה לתמונה הקודמת.

3. כאן ניתן לראות את מיקום חיבורי קורת הרוחב ביחס לקורת השלדה: משני צידה החיצוניים. הפיתרון: הזזה של חיבור קורת הרוחב לצידה הפנימי של הקורה השמאלית והתאמה של חיבור האורך הימני.

4. הדרך: לפרק את החיבור הימני (ביחס לכיוון הנסיעה. בתצלום המדובר בצד שמאל) ולרתך אותו מחדש.

5. והנה, כך זה נראה אחרי התיקון: החיבור השמאלי הועבר לצד הפנימי של קורת השלדה ובהתאמה נעשה הדבר גם בצד השני, כך שכעת שני החיבורים הם מצדה הפנימי של השלדה.

6. וכך זה נראה מבחוץ. עכשיו שני החיבורים האורכיים נמצאים בחלק הפנימי יותר, ביחס לנקודת העיגון בשלדה ושל המצנן.

 

"הנזק" (מלבד אגו פגוע...): זמן אבוד והצורך ולהתאים את התומכות האלכסוניות מחדש.

 

המסקנה: חשוב (לאט!), מדוד פעמים (לפחות!), הרכב את כל החלקים מסביב בכדי לוודא התאמה (אפילו עם זה לוקח הרבה זמן), ורתך ובצע רק פעם אחת בלבד...

 

עכשיו אפשר לתת את קורת הרוחב לצביעה, ולהמשיך הלאה!

[ariel-ro]

און, אומנם לא הגבתי כבר הרבה זמן אבל אני עוקב אחרי כל עדכון בשקיקה, פשוט מדהים לראות את רמת ההשקעה ואת התוצאה!

כל הכבוד :mm_yeah: