רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[און יעקבסון]

טוב, זה באמת היה קשה וצריך להיות מומחה לניואנסים בין הדגמים השונים בכדי להבין מה נעשה כאן. הפרשנות שלנו היא כזו: מחלקת השיווק ברום כרמל (היה כזה דבר? ) רצתה תצלום קבוצתי של כל גרסאות ה-1301 שרק הושקה. ומה היה בהיצע? טנדר פתוח, טנדר סגור, סדאן, סטיישן ומסחרית ואולי אפילו היה רצון להתגאות במבחר הצבעים בהן הוצעו המכוניות. אליה וקוץ בה: על פי יוחאי שנער שהעביר לי את התמונה, היא צולמה בקיץ 1978. כלומר, ממש עם תחילת היצור וככל הנראה במועד הזה לא היו ברשות המפעל אקזמפלרים של כל הגרסאות. מה עושים? כרגיל, מאלתרים. אין טנדר רום 1301 סגור? ניקח את המודל הקודם - רום/סוסיתא טנדר - ונעמיד אותו כך שלא יראו את הפרונט השונה (ואף אחד לא יבחין שהעיצוב שונה, שפתח התדלוק במקום הלא נכון...). אין גרסת חלונות לסטיישן? אין בעיה! נשתמש ברום 1300 סטיישן ונעמיד אותה כך שלא יראו שחסר לה "אף" (מאפיין בולט ומוכר של ה-1301). אלא שהאף, כאמור, הוא לא ההבדל היחידי בין ה-1300 ל-1301. הפגושים שונים (ועל זה ככל הנראה לא היה ניתן להתגבר, אז השאירו זאת כך), אבל על שאר ההבדלים הקלים - דווקא כן ניתן היה לחפות: הפנסים האחוריים ב-1300 היו שקועים, ב-1301 חזרו לפנסי טריומף כמו בטנדר וכמו בכרמל הישנות. אז התאימו כאלו ל-1300 שבתמונה. ב-1301 יש כונסי אוויר (למניעת וואקום בעת סגירת דלתות) על קורה C וב-1300 לא היו. אז קדחו חורים והתאימו את כונסי הפלסטיק השחורים הללו שבתמונה.

 

אז אלו הם חמשת האי-דיוקים:

1. סוסיתא/רום כרמל טנדר שמאלי

2. רום כרמל סטיישן בגרסת 1300

3. עוד בסטיישן 1300: פנסים אחורים על ה-1300 של דגם 1301

4. ממשיכים בסטיישן 1300: סמל של 1300 על קורה C (אין כזה ב-1301).

5. ומסיימים ב-1300: כונס אוויר שחור למניעת וואקום על קורה C על מנת לדמות לה מראה של 1301

 

אז אלו היו חמש דקות על ההיסטוריה של תצלום הפרסומות של הרום 1301, תצלום שאפילו הופיע בקטלוג אוטוריוויו, שנחשב בעיני רבים לתנ"ך המכוניות הרשמי.

[און יעקבסון]

בתחילת הדרך (וזה היה מזמן), פירקתי את המנוע עד תומו ועשיתי לו בעגת המכונאים "חצי אוברול". בין השאר החלפתי גם מחזירי שמן, אותם קניתי כאן בארץ - על פי דוגמא. כל החלקים הורכבו, המנוע הניע ופעל כשורה. בשנתיים וחצי שעברו מאז, המנוע עבד לא מעט, אבל האוטו נסע (מין הסתם) מעט מאוד. יחד עם זאת, כבר ידעתי שאני בבעיה. נזילת שמן קטנה החלה לצוץ אחרי כל הפעלת מנוע ולאט-לאט היא גם התגברה.

טוב, חשבתי לעצמי, זו בדיוק הסיבה מדוע רציתי כבר להתחיל להריץ את המכונית. בכדי למצוא בעיות. ניתן לה לנסוע כמה מאות קילומטרים ובהזדמנות נוריד תיבת הילוכים ונחליף את המחזיר הסורר. אלא שכמו שכתוב בספרים, כל תוכנית היא בסיס טוב לשינויים. כבר בנסיעה הראשונה הארוכה, המחזיר נפרץ ושלח כמעט את כל השמן מהמנוע לחופשי. מזל שזה קרה בפאתי שפיים, כך שהגעתי למוסך עדיין בנסיעה והיישר לליפט. המטרה: להוציא תיבת הילוכים ולבדוק בדיוק מה כשל.

 

אז בלהט העבודה, לא ממש התפנתי לצלם, אבל קבלו כמה תמונות מייצגות:

 

1. פירוק תיבת ההילוכים ממקומה זה סיפור לא מסובך כלל במכונית הנעה אחורית ותוך כשעה - התיבה הייתה בחוץ.

2. השלב הבא - פירוק המצמד מגלגל התנופה ואז הסרת גלגל התנופה, על מנת להגיע למחזיר השמן הסורר (וגם לוודא שהוא-הוא הבעיה. אז כן, הוא הבעיה.

3. ומה הייתה הבעיה? מחזיר שמן במידה הלא נכונה. הפעם לא לקחתי סיכון, נעזרתי בספק אחר וגם מדדתי שוב את מידות המחזיר, על מנת לוודא שלא יהיו בעיות.

 

אחרי הרכבת המחזיר החדש למקומו - מכאן והלאה זה הרכבה מחדש בסדר ההפוך לפירוק: גלגל תנופה, מצמד, תיבת הילוכים, גל-הינע וגם החלפת שמן תיבת הילוכים. בהזדמנות הזו כבר החלפתי את השמן בסרן האחורי, מסנן דלק, מסנן שמן וכן ביצעתי חיזוק ברגי ראש וכיוון שסתומים.

הנעה מחדש ובדיקה ראשונית - הכל בסדר! המנוע עובד שקט יותר (שסתומים מכוונים), אין נזילות שמן כלל וכלל והכל נראה תקין. מאז החלפת המחזיר, הספקתי לנסוע בטנדר עוד כשלוש מאות קילומטרים ועדיין הרצפה יבשה מתחת לחניה (וכן, בדקתי שמן...).

 

זהו. עוד סימן דרך. ממשיכים...

[און יעקבסון]

אין לי מושג מה עשתה טינה בעברה ואם אי-פעם היא שימשה גם כמכונית דואלית, כלומר לעבודה ולמשפחה, ואם במסגרת הזו היא ביצעה נסיעות ארוכות. היא קיבלה לראשונה רישוי באזור הצפון, עברה כמה ידיים, אך נשארה באזור ההוא כל חייה הפעילים. אז אני לא בטוח אם אי-פעם היא כיסתה 300 ק"מ ביום אחד, אבל מה שבטוח הוא שבמהלך ה-22 השנים האחרונות - היא לא עשתה את זה...

 

מעשה שהיה - כך היה: הקפיצים הקדמיים שלי לא מתאימים. הם נמוכים מדי. מעבר לעובדה שזה לא נראה טוב, זה משפיע על ספיגת הזעזועים, נוחות הנסיעה, מקשה על ההיגוי (מוטות ההגה מוטים באלכסון ביחס למסרק) ולדעתי זה גם משפיע לרעה על יציבות המכונית.

שתי סיבות לכך שהאף של טינה נמוך:

1. בעת שיפוץ המכלולים המיכניים, החלפתי את הקפיצים הקדמיים המקוריים, בחדשים-מחוזקים שנועדו במקור לטריומף ספיטפייר. אז אולי הקפיצים הללו מחוזקים עבור ספיטפייר, אבל זו האחרונה שוקלת כ-700 ק"ג ואילו הרום מגרדת את הטון מלמטה... אז הקפיצים רכים מדי ולא מחזיקים את משקל המכונית.

2. מאחר שבמפעל רצו לתת למכונית (שנועדה לעבודה, כאמור), מרווח גחון גדול יותר, הגיע מכלול הקפיץ/בולם עם הגבהה בין הבולם ולקפיץ ועוד שני ספייסרים עבים בין המכלול ל-"מגדל", אליו מחוברים השניים. בעוד שאת שני הספייסרים העבים הרכבתי, אני ממש לא זוכר וממש לא בטוח שהרכבתי את ההגבהה הפנימית. מדוע? כי בשעתו לא ידעתי שהמדובר בהגבהה מקורית וחשבתי שהוסיפו את ההגבהה הזו עם הזמן, בגלל שקיעת הקפיצים, או משהו בסגנון.

 

אז הפיתרון פשוט: להרכיב מחדש את הקפיצים המקוריים אותם פירקתי, ביחד עם ההגבהות המקוריות. בשיחה מקרית עם ניסים סוסיתא - המומחה שלנו מטירת הכרמל לענייני המכוניות הישראליות - הוא הפתיע אותי: "יש לי זוג קפיצים עם בולמים חדשים לגמרי. בוא ותיקח. נעשה החלפה". נשמע טוב. רק שעכשיו צריך גם להגיע לטירת הכרמל...

 

אז הבוקר חיכיתי שיגמר העוצר (07-09), בדקתי נוזלים, הפעלתי רדיו ומזגן, ויצאתי לדרך. הטנדר בלע את הדרך בלי בעיות מיוחדות ובשיוט רגוע בתשעים עד מאה קמ"ש, בקצב התנועה ואפילו מבצע עקיפות מדי פעם... (המבט המופתע של בעלי המרצדס שעקפתי היה שווה הכל).

הגעתי לניסים, דוממתי מנוע וחוץ מאשר להגיר מים מהמזגן - אין נזילות כלל. ניסים ומספר חברים התאספו סביב הטנדר ולכל אחד היה סיפור על ההיסטוריה הפרטית שלו עם סוסיתא ורום כרמל והמכנה המשותף לכולם: זכרונות טובים מהמכוניות הללו. נתתי לניסים עותק מגיליון "באזז" של כלכליסט, בו הופיעה כתבה על פיברקלאב, ניסים הביא לי את הקפיצים ועוד מספר חלקים אחרים (מגבר סל"ד למזגן) ובהזדמנות הזו אספתי עוד מספר חלקים עבור רענן, שבשקט-בשקט מסייע לחבר להרים עוד 1301 סטיישן בחזרה לכביש (אופס! גיליתי...). בנוסף, ביקשתי מניסים לבדוק את כיוון הקרבורטור בעזרת המכשיר המיוחד שהבאנו מאנגליה (לכל משפצי הקרבורטורים היה פעם כזה - אבל הם נעלמו, ביחד עם משפצי הקרבורטורים...) ומגע הקסם של ניסים הביא לשיפור פעולת המנוע שמרגיש חלק יותר עכשיו. זהו! יוצאים בחזרה דרומה.

בדרך עוצרים בחדרה, אצל רענן ומורידים אצלו מספר פריטים ומקבלים ממנו גומיות דוושות מקוריות-מקוריות של רום כרמל. ממשיכים דרומה ועוצרים בנתניה: משאירים לשיפוץ מכלולי בלמים אצל מוטי בנדרלי, הודפים את ההתקהלות סביב האוטו וממשיכים לעוד עצירה. הפעם בשפיים, לפרוק את השלל ולאסוף עבור הרום סטיישן שבשיפוץ מספר חלקים ומיד ממשיכים ליבנה(...), לאסוף מחבר פורום בוקסות מתלים אחוריים עבור הוולוו 245 שלי, שמרגישה פתאום מיותמת. ומשם, בפקקים, בחזרה הבייתה לשרון. בול בחמש בערב.

סיכום היום: עשר שעות, ו-300 ק"מ של נסיעה חסרת בעיות וטענות. של האוטו ושלי. יחד עם זאת, עם הקילומטרז' צצות התובנות ויש כמה סעיפים שנוספו לרשימת הריג'קטים הלא ארוכה מדי.

 

טינה עוד רחוקה מלהיות מושלמת (והיא כנראה לעולם לא תהיה. לא בגללי, בגללה. אחרי הכל, בסוף היום, היא עדיין סוג של סוסיתא... ), אבל היא תתקרב לכך.

 

 

לא צילמתי הרבה, אבל שתי תמונות מייצגות - דווקא כן:

 

1. אצל ניסים במוסך. טינה מחליפה חוויות עם הסבתא שלה, הכרמל שנת 1969 של ניסים.

2. המומחה בעבודה: החיוך על השפתיים זה לא בגלל הצילום, זה בגלל האהבה למכוניות הישראליות.

[און יעקבסון]

כמה מאות קילומטרים הצלחתי לדחוס תחת גלגליה של טינה והגיע הזמן לסיכום בינים. הנהיגה במכונית מפתיעה לטובה. אין קרקושים או רעשים, הבלמים טובים, תחושת הנהיגה משביעת רצון ורק מההגה אני לא מרוצה. עדיין לא סגור מה בדיוק הבעיה. המסרק הוחלף לאחד משופץ. אולי הבעיה בו, או הבעיה בקפיצים הקדמיים, אותם אחליף בקרוב.

 

בנוסף, עשיתי רשימת מטלות שעדיין נותרו לביצוע וריג'קטים שצצו ועלו בנסיעות הראשונות:

1. החלפת קפיצים קדמיים.

2. הרכבת מעצורי פתיחה מקסימלית של הדלת האחורית.

3. אטימה לקויה במשקוף דלת נהג.

4. בדיקת מד חום: הוא מראה כמעט עד למקסימום, זאת למרות שחום המנוע תקין לגמרי.

5. התקנת מגבר סל"ד (עבור המזגן).

6. יישור גלגל ההגה: אחרי החלפת המסרק וכיוון הגלגלים, נשארה עוד איזה מעלה אחת או שתיים לאפס את ההגה.

7. החלפת ברגים שתופסים את דופנות הארגז.

8. תיקון וצביעת סף דלת אחורית.

9. צביעת דלת אחורית.

10. התקנת יריעת גומי על משטח תא המטען, על מנת למנוע שריטות ופגיעות בפיבר.

11. החלפת שבכה קדמית. זו המותקנת כרגע - זמנית. אני רוצה להחליף את הרשת בחדשה ולייפות את הקיים.

12. התקנת תושבות מנוע מחוזקות עם גומיות של וולוו, אותן קיבלתי מחן פרחי.

13. ריפודים.

14. הכנת ארגז כלים חיוניים לתיקוני חירום.

15. הכנת ערכת נתיכים וממסרים חלופיים.

16. החלפת גומית אטימה למתז

17. פתיחת סתימה באחד המתזים.

18. החלפת אומים במנגנון הדלת האחורית (אלו שהותקנו בהרכבה הראשונית - זמניים).

19. אם אחרי החלפת הקפיצים והגבהת הפרונט, תחושת ההגה לא תשתפר - החלפת מסרק הגה.

20. וזהו! בינתיים...

 

רשימה לא קצרה, אבל ברובה אלו דברים שדחיתי בעת השיפוץ, על מנת להביא את המכונית למצב נסיעה בהקדם. ומה שיפה ברשימה הזו, הוא שהיא לא משביתה את האוטו בשוטף, ולמעט סעיפי הצביעה והריפודים, האוטו מגיע ויוצא מטיפול באותו היום.

 

אז זהו. נתחיל לעבוד לפי הרשימה הזו, אט-אט, ונקווה שהיא לא תגדל...

[volvoforlife]

ההגה קשה? לא חוזר? איזה קופלונג יש ? אם הקופלונג הוא שני צלבים? אם כן - יש מצב שהוא תפוס קצת... מאוד מציק.

[און יעקבסון]

ההגה קשה? לא חוזר? איזה קופלונג יש ? אם הקופלונג הוא שני צלבים? אם כן - יש מצב שהוא תפוס קצת... מאוד מציק.

 

ההגה קשה. חוזר, אבל לא בהתלהבות יתרה. למיטב זכרוני, הצלבים לא תפוסים, אבל שווה בדיקה.

תודה!

[און יעקבסון]

אתמול לפנות ערב, פגשתי את רענן וכרמלה במפגש השרון. בסיום המפגש, יצאתי לסיבוב ראשון בכרמלה מזה זמן וראשון ״בק-טו-בק״ בהשוואה לטנדר שלי. ומסיבה זו הנהיגה הייתה מסקרנת. הדבר הראשון שמורגש הוא הבשלות של כרמלה לעומת הבוסר של טינה. האוטו של רענן מרגיש יותר מגובש מהטנדר שלי ולא בכדי: עם פז״מ משמעותי הרבה יותר, כל הריג׳קטים בסדאן כבר סודרו ועיקר העבודה כיום היא לשמר את הקיים, בעוד שבטנדר אני עדיין בסימן עליה.

ומה ההבדלים המורגשים?

1. הסדאן גבוהה באופן משמעותי בחלקה הקדמי מאשר בטנדר.

2. המרווח בין הסלילים בקפיצים הקדמיים בסדאן גדול יותר. בטנדר הוא כמעט לא קיים, מה שמאשש את התאוריה שהקפיצים אצלי לא מתאימים.

3. החלק האחורי בטנדר גבוה משמעותית מאשר בסדאן. חלק מהותי מההבדל בגובה מאחור נובע משימוש בשאקלים ארוכים יותר בטנדר - שנועד כידוע להעמסת משקל.

4. המנוע בכרמלה מרגיש קצת יותר בשרני ואולי קצת יותר חזק. אולי. לא משוכנע.

5. הבלמים ״נושכים״ טוב יותר מאשר בטנדר שלי (וגם מאשר בסטיישן של רענן), והפידבק מהם קצת יותר טוב.

6. ההבדל העיקרי: ההגה. הסיבה העיקרית לנהיגת המבחן בכרמלה. הוא קל וליניארי ללא מקום להשוואה למה שיש לי בטנדר ומאפשר להיכנס לפניות וכיכרות בתחושת שליטה טובה ב ה ר ב ה ! ללא ספק ההגה הארכאי והגדול בסדאן מקל על סיבוב ההגה, אבל ללא ספק נוסף - ההיגוי בטנדר שלי רחוק משלמות. נקודה ראשונה לביצוע בהקדם.

7. בגלל עיוות בפיבר בנקודת המפגש עם גומיית הדלת למשקוף - נכנס לתא הנוסעים לא מעט רעש שפוגע מאוד באיכות בידוד הרעשים. עוד נקודה לעיון בכובד ראש.

 

סיכום בינים: הטנדר שלי לא רע, אבל טעון שיפור. האוטו של רענן - ללא ספק הכי קרוב למושלם שאפשר לצפות מרום כרמל והוא יהיה כזה כאשר יוחלף או ישופץ מושב הנהג עם הספוג הזקן.

 

צילמתי כמה תמונות מהמפגש בין השתיים (ובינן לבין מי שהתחילה את הכל - הסוסיתא קוביה של מוטי. אעלה תמונות בהמשך.

[חולה~הגה]

אתמול לפנות ערב, פגשתי את רענן וכרמלה במפגש השרון.

השמיעו קול...

[און יעקבסון]

צילמתי כמה תמונות מהמפגש בין השתיים (ובינן לבין מי שהתחילה את הכל - הסוסיתא קוביה של מוטי. אעלה תמונות בהמשך.

 

חוב קטן מאתמול. מפגש פסגה בין הנינות - 1301 - לסבתא רבתא - קוביה - שקצת לא הרגישה טוב, אז היא קיבלה זריקת חשמל שהחזירה אותה לקו הבריאות. בתמונה השניה, מצאתי צורך גם לפתוח מכסה מנוע. ככה מתוך הזדהות עם החולה והרופא...

[D.liven]

דני, ידידי היקר. אתה יכול להתרווח לך בכורסא, לחייך, לתפוח לעצמך על השכם בגאווה ולדעת, שאפילו שמעולם לא ראית, פיזית, את המכונית - יש לך חלק לא קטן באיך שהיא נראית. אז המון תודה גם לך, חג שמח וד"ש למשפחה.

 

היה לי הכבוד ושמחתי לעזור.

מקווה שהיה לך חג פנטסטי!

[חן פרחי]

בניגוד למרבית המקרים, דווקא במציאות טינה נראית הרבה יותר טוב מאשר בתמונות.

ההכנה לצבע והצביעה עצמה בוצעו ברמה גבוהה מאד, והתוצאה פשוט מרהיבה.

המזגן מקרר היטב, לוח המחוונים נראה יפה יותר מאשר יצא מהמפעל (שאפו לסיגל !) וגם הארגז מדוגם להפליא.

מחכים להשקה.

[NSU_Nadav]

בניגוד למרבית המקרים, דווקא במציאות טינה נראית הרבה יותר טוב מאשר בתמונות.

ההכנה לצבע והצביעה עצמה בוצעו ברמה גבוהה מאד, והתוצאה פשוט מרהיבה.

המזגן מקרר היטב, לוח המחוונים נראה יפה יותר מאשר יצא מהמפעל (שאפו לסיגל !) וגם הארגז מדוגם להפליא.

מחכים להשקה.

 

טינה????

[און יעקבסון]

היה לי הכבוד ושמחתי לעזור.

מקווה שהיה לך חג פנטסטי!

 

בניגוד למרבית המקרים, דווקא במציאות טינה נראית הרבה יותר טוב מאשר בתמונות.

ההכנה לצבע והצביעה עצמה בוצעו ברמה גבוהה מאד, והתוצאה פשוט מרהיבה.

המזגן מקרר היטב, לוח המחוונים נראה יפה יותר מאשר יצא מהמפעל (שאפו לסיגל !) וגם הארגז מדוגם להפליא.

מחכים להשקה.

 

תודה, חברים. תודה אישית, לשניכם, שבאופן כזה או אחר תרמתם מזמנכם ומכישורכם בכדי לסייע לי להשיג עם השיפוץ הזה רמה גבוהה משחלמתי עליה בתחילת הדרך. ותודה, חן, על הפרגון. אמנם המכונית עדיין רחוקה מלהיות מושלמת ויש עוד עבודת צביעה על הדלת האחורית והפגוש וכן הריפודים ועוד כמה דברים, אבל נחמד לדעת שהתוצאה יותר מאשר מספקת.

 

טינה????

 

כן! טינה! לא מכיר את הסיפור של טינה? אז בקצרה: בעליו הקודמים של הטנדר שלי, דני יונגר, העניק לו את השם ובנה פלטה מיוחדת לדלת האחורית שתורכב בבוא היום. אולם מאחר שהוא לא זכה להשלים את השיפוץ בטרם מכר לי את הטנדר, הבטחתי לו שאשמור על השם וכמובן שהוא גם יקבל סיבוב בהזדמנות הראשונה. אז השם נשאר ואף זכה להיות מתועד על הדלת האחורית.

 

הנה:

[און יעקבסון]

במסגרת מסע יישור הקו ותיקון ריג'קטים - לא ציפיתי לליקוי מהסוג הזה: תקר בצמיג... טוב, האמת היא שזה יכול ועשוי לקרות בכל צמיג בכל מכונית מכל שנת יצור. אז למה בכל זאת אני מספר לכם אודות התקר הזה? כי זו הייתה הזדמנות טובה גם לעשות "הרצה" למגבה ולמפתח הגלגלים.

 

בנוגע למפתח - צריך בוקסה 22 מ"מ והמדובר על המידה לא סטנדרטית עבור אומי גלגלים (למעשה, כי המדובר במידה אינטשית, מקבילה ל-22. לא זוכר כרגע את המידה). טרם בדקתי שימוש ב-"צלב", אבל לאמיתו של דבר - אין לי כל כך מקום לצלב, אז אני מעדיף להשתמש בבוקסה וידית כוח.

 

בנוגע למגבה: במקור, יש נקודת עיגון למגבה מקורי (שאפילו יש ברשותי וקיבלתי במתנה), אלא שזיכרון ילדות של נקודות עיגון "פריכות" ומתכופפות בסוסיתא של הורי וכן הרצון להימנע מלהרים את האוטו שלא מתחת לשלדה מלפנים (היכן שהיא תלויה מלפני הבודי - ללא תמיכה נוספת ועם משקל המנוע ממש שם) גרם לי לוותר על השימוש במגבה המקורי ולעבור לדפ"ה ב'. אותו מגבה בוכנה הידראולי קטן, הניתן להכנסה מתחת לקורות השלדה. לפחות בתיאוריה... כי אצלי, לעת עתה, השלדה מלפנים מאוד נמוכה. על אחת כמה וכמה כאשר באחד הצמיגים אין אוויר. אז עוברים לדפ"ה ג': מגבה מספרים. הנ"ל משתחל בקלות מתחת לשלדה הנמוכה ומסוגל להרים את המכונית בלמעלה מ-30 ס"מ.

הגלגל הסורר הונף מעלה, החליף אותו הצמיג החלופי שטרם ראה כביש והכל שב על מקומו בשלום. כעת, כל שנותר הוא לנסוע לבקר אצל פנצ'רמאכר ולבדוק את הסיבה להתנדפות האוויר - כי מסמר אין - ולהחזיר את הגלגל הפגוע בחזרה לתפקוד.

 

אז תמונות המגבהים - אין לי. אצלם בהקדם. בינתיים קבלו את התמונות של לפני ואחרי וכן תצלום של הילדה בוחנת את השימוש בארגז הטנדר למטרת מגרש משחקים עבורה...

[ofurst]

שאלה והערה:

1. אתה באמת מתייחס ל"טינה" כל כך ברצינות שאינך רושם אותה כ"אספנות"?

2. האם יתכן שחלק מבעיות ההיגוי נובעות מזויות מתלה לא מושלמות? אני מניח שאני לא צריך לספר לך ש"קסטור" טוב יכול לחולל פלאים? (טוב, אולי לא צריך להגזים, אבל בוודאי ישפיע על החזרת ההגה לאחר הפניתו...)