רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[Kundason]

אני מסתכל על התמונות הללו מלפני שלוש שנים, על מצבו של הטנדר אז ואיך שהוא היום ואפילו אני מתקשה להאמין שמדובר באותו הטנדר.

 

אני זוכר היטב שלפני שלוש שנים (אולי שנתיים?) הצצנו יחדיו מתחת לכל סוסיתא או רום כרמל במפגש של מועדון החמש,

 

זה עדיין היה בתקופה שבה אמרתי לך "אז מה עם הסוסיתא שלך?" וקיבלתי בתגובה צ'אפחה עם "זה רום כרמל!" ממך...

 

ותהיתי לעצמי "למה לעזאזל שמישהו ירצה להחזיר עטרה ליושנה לרכב שכזה"... עכשיו כשהרכב משודרג "On Style" (תרתי משמע),

 

אני יכול להבין את ההיגיון בחוסר ההיגיון שעמד מאחורי תהליך השיפוץ והשחזור הזה

[און יעקבסון]

למרות שאולי קיימות משימות ברשימה (כמו נושא הרפדות)

אני מרשה לעצמי כבר להגיד מווווששששלללללםם !

 

תודה, ידידי, אבל הטנדר עוד רחוק מלהיות מושלם. ולא, הריפודים הם לא הסיבה. הסיבה שאין ריפודים היא שהאוטו עדיין אינו מושלם. אני פשוט מחכה עם ביצוע המטלה הזו, עד לתיקון כל הריג'קטים וסיום ההרצה ומציאת "באגים" נוספים.

 

 

אם היו מתייחסים לרכבים שיוצאים משערי המפעל כמו שאון מתייחס, אולי ורק אולי, היה לחברה הזו סיכוי לשרוד... בנוסף לעוד כמה תיקונים "מינוריים" פה ושם...

 

תודה רבה על המחמאה. באמת. אבל... שזהו. שלא... אם היו מתייחסים במפעל רום כרמל לכל מכונית כפי שלא רק אני אלא כל משפץ אחר דואג למכוניתו האחת והיקרה - אי-אפשר היה לייצר אפילו מכונית אחת ולמכור אותה ברווח. שהרי מה הטעם להשקיע מאות שעות עבודה במכונית שאמורה להיחשב כבסיסית וזולה? יש הצדקה להמון שעות עבודה במכונית יוקרה - שם אפשר לבקש ולקבל את המחיר.

ונכון שאי-אפשר להשוות שיפוץ של מכונית עתיקה לבניה רובוטית שלמכונית בפס יצור מודרני, אבל רק בשביל לסבר את האוזן: בשיפוץ הטנדר שלי השקעתי קרוב למעלה מ-1,500 שעות עבודה. בזמן הזה, מפעל מכוניות מודרני מוציא מפסי היצור שלו לא פחות מאשר 75 מכוניות חדשות...

 

אני זוכר היטב שלפני שלוש שנים (אולי שנתיים?) הצצנו יחדיו מתחת לכל סוסיתא או רום כרמל במפגש של מועדון החמש,

 

זה עדיין היה בתקופה שבה אמרתי לך "אז מה עם הסוסיתא שלך?" וקיבלתי בתגובה צ'אפחה עם "זה רום כרמל!" ממך...

 

ותהיתי לעצמי "למה לעזאזל שמישהו ירצה להחזיר עטרה ליושנה לרכב שכזה"... עכשיו כשהרכב משודרג "On Style" (תרתי משמע),

 

אני יכול להבין את ההיגיון בחוסר ההיגיון שעמד מאחורי תהליך השיפוץ והשחזור הזה

 

בנוגע לסטייה של להציץ מתחת לשמלות של סוסיתא/רום כרמל - זה לא השתנה...

 

ובנוגע לשיפוץ עצמו, בינינו? אין שום היגיון בהיקף השיפוץ הנרחב שעשיתי בטנדר הזה. מצד שני, לא הייתי עושה את זה אחרת. עוד מוקדם מלסכם ולהודות לכל המעורבים, אבל אין לי כל צל של ספק שאלמלא אנשים טובים שעזרו לי בתחילת הדרך (רפי מזרחי) ואנשים טובים אחרים שסייעו לי כל המשך הדרך ועד עכשיו (ניר בן ארי וצוותו במוסך דרך השטח), לא הייתי מגיע ולו לעשירית איכות השיפוץ הנוכחית.

[nath]

תודה רבה על המחמאה. באמת. אבל... שזהו. שלא... אם היו מתייחסים במפעל רום כרמל לכל מכונית כפי שלא רק אני אלא כל משפץ אחר דואג למכוניתו האחת והיקרה - אי-אפשר היה לייצר אפילו מכונית אחת ולמכור אותה ברווח. שהרי מה הטעם להשקיע מאות שעות עבודה במכונית שאמורה להיחשב כבסיסית וזולה? יש הצדקה להמון שעות עבודה במכונית יוקרה - שם אפשר לבקש ולקבל את המחיר.

ונכון שאי-אפשר להשוות שיפוץ של מכונית עתיקה לבניה רובוטית שלמכונית בפס יצור מודרני, אבל רק בשביל לסבר את האוזן: בשיפוץ הטנדר שלי השקעתי קרוב למעלה מ-1,500 שעות עבודה. בזמן הזה, מפעל מכוניות מודרני מוציא מפסי היצור שלו לא פחות מאשר 75 מכוניות חדשות...

 

 

און, תודה על ההתייחסות, התכוונתי למשהו אחר. התכוונתי לאיכות ייצור, תכנון הנדסי, רמת גימור. למרות רמת הידע שהייתה נהוגה בסוף שנות ה70, תחילת 80. ברור לי שאין הגיון לעבוד על כל מכונית כמו שאתה משקיע, אבל אם התכנון והייצור נכון, אז משם כבר הכל ...

[און יעקבסון]

און, תודה על ההתייחסות, התכוונתי למשהו אחר. התכוונתי לאיכות ייצור, תכנון הנדסי, רמת גימור. למרות רמת הידע שהייתה נהוגה בסוף שנות ה70, תחילת 80. ברור לי שאין הגיון לעבוד על כל מכונית כמו שאתה משקיע, אבל אם התכנון והייצור נכון, אז משם כבר הכל ...

 

אני חושב שרבים וטובים ממני הטיבו להסביר מדוע אין ולא תהיה ככל הנראה תעשיית רכב מודרנית בארצנו. הגדיל והרחיב בנושא הוא יוחאי שנער ברבים ממאמריו באתר: http://israelmotorindustry.org/

 

יודע מה? עלתה במוחי עוד דוגמא, לא זהה, אבל כזו שתטיב להסביר את הרעיון: רנו פלואנס חשמלית, אותה מוכרת "בטר פלייס". נכון שהרעיון בעייתי והביצוע כובל והטווח לא מספק, אבל אני חושב שחלק מהבעיה עם המכונית של בטרפלייס היא העובדה ש... אין מבחר. רוצה מהם מכונית? רק רנו פלואנס. לא לכולם הדגם הזה מתאים ויתכן שאם היה מגוון דגמים, רבים יותר היו מוצאים את עצמם עם הפיתרון הזה. ואיך זה מתקשר לרום כרמל 2013? אין מכונית אחת שמתאימה לכולם ויש שוק מקומי קטן מדי מכדי להצדיק היצע דגמים שיתאים לכולם ובהקשר של יצוא, ועל פני התעשייה העולמית - אין לנו שם יתרון.

עם כל הצער והגעגוע ועם כל הרצון הטוב - כנראה שאין מקום למפעל מכוניות עצמאי בארצנו. אבל לך תדע...

[און יעקבסון]

אם יש הערה חוזרת ונישנת ששמעתי מאז החיבור מחדש בין הבודי לבין השלדה, זה שהאף של האוטו נמוך מדי והאחורה גבוה מדי. מאחר שברשימת המטלות היו כמה דברים דחופים יותר (כמו... להשלים את ההרכבה של הטנדר), דחיתי על הסף את בטענות. יבוא יומם, אמרתי, והמשכתי הלאה. חוץ מזה, הנושא לא הטריד אותי יותר מדי, מאחר וידעתי בדיוק מה הסיפור לחוסר האיזון הזה: שבעת קפיצי העלים מאחור שיועדו במקור לטנדר עם ארגז (תוספת של 150 ק"ג קבועים מאחור) וליכולת העמסה של 500 ק"ג עברו בעת השיפוץ התקנה של טבעות פוליאריטן שנועדו לצמצם חיכוך בין העלים (אין כאלו במקור) ולמנוע רעשים בעת פעולה. הרעיון מצא חן בעיני, אלא שבצד השלילה (ואת זה לא ידעתי), טבעות אלו עשו פעולה המקבילה לעירגול העלים. התוצאה, הגבהה של החלק האחורי עד לנקודה בה כמעט ולא יכולתי להרכיב בשעתו את העלים למקומם ונאלצתי להשתמש ברצועות מתיחה מסיביות על מנת להדק את הסרן לשלדה ועל ידי כך לכווץ קצת את העלים עד לנקודה בה יכולתי לחבר את הברגים. אפילו את בולמי הזעזועים לא יכולתי לחבר בהתחלה, מרוב שהחלק האחורי היה גבוה. זאת ועוד: הקפיצים היו כה קשים, עד כי אפילו שעמדתי על חלקו האחורי של ארגז הטנדר וקפצתי במלוא משקלי מעלה-מטה - הדבר לא הזיז אפילו את קצה הקפיץ.

ומהצד השני? את הקפיצים הקדמיים המקוריים החלפתי בצמד קפיצים חדשים ומשודרגים שיועדו במקור לטריומף הארלד ואותם רכשתי באנגליה. בעת הרכבת מכלול הקפיץ/בולם בחזרה לשלדה, נמנעתי מלהרכיב את אחת משתי טבעות ההגבהה שהיו בטנדר בעת הפירוק. בזכרוני המעומעם מהסוסיתא שלנו, זכרתי שכאשר התעייפו הקפיצים, היו המכונאים מגביהים את אף המכונית בתצורות שונות, בהן אותן הגבהות האלו ממש. בהגיון שלי, מאחר והשתמשתי בקפיצים חדשים - לא היה צורך באותם הגבהות כפולות.

 

התוצאה מוזכרת בתחילה: טינה הרימה את הישבן לשמיים וקברה את האף באדמה...

 

לא מעט זמן חלף, העבודה על הטנדר המשיכה להתקדם ורק הקפיצים נותרו בעינם. בעת הזו, הוקם "פיברקלאב" ובו מחסן החלפים שלנו ויום אחד התייצב רענן "הפרזידנטה" במוסך דרך השטח ואיתו צמד יחידות קפיצים שיועדו במקור לרום כרמל של קובי. ההבדל בין הקפיצים שהביא רענן לאלו שהורכבו על הטנדר היו בכך שהם יועדו במקור לגרסת הסדאן של רום כרמל. ואיך מבדילים: לגרסת הסדאן: ארבעה עלים בכל צד; לגרסת הסטיישן: שישה עלים; לטנדר: שבעה עלים. כמובן שזו הייתה נקודת הפתיחה וכבר ראינו פרייבטים עם שבעה עלים, כמו גם סטיישן עם שבעה עלים או טנדר עם שמונה עלים. הכל בהתאם לעומס העבודה שהוטל על המכוניות המסכנות הללו. יחד עם זאת, טנדר עם ארבעה עלים? את זה עוד לא ראינו... אבל למה שלא נרכיב אותם בטנדר שלי, בעצם? הרי ארגז - אין, וגם אין לי שום כוונה להעמיס מאות קילוגרמים מאחור ואם כבר, בתצורה הזו ובהתחשב בכך שאי-אפשר לשים נוסעים מאחור, הרי העומס המרבי בפרייבט או בסטיישן יהיה גבוה יותר מאשר בטנדר! וכך היה. קפיצי הארבעה עלים הורכבו מאחור, הישבן ירד מעט למטה, הקפיצים החלו לעבוד ו(כמעט) בא ציון לגואל. אבל עוד לא. היה צריך לנסות להרים גם את האף. אז בשלב הראשון, החזרתי למקומה את אותה הגבהה מקורית שניה שלא השתמשתי בה (יש שתיים בכל צד). זה עדיין לא פתר את הבעיה. האף עדיין היה באדמה. לא נורא, נטפל בזה בהמשך.

 

בינתיים, הגיע הטנדר לפרקו, עבר טסט והחל את שלב ההתאקמות מחדש לכבישים הישראלים שהשתנו כל-כך בעשרים ושתיים השנים בהם שהה בתרדמת. וכאן התגלתה הבעיה האמיתית: הטנדר התנהג כמו סחבה... לא שציפיתי ממנו להתנהג כמו מיאטה, אבל נקודת יחוס טובה כמו נהיגה בכרמלה וסבטלנה של רענן הבהירה שיש כאן בעיה. ההגה היה כבד מאוד, לא חזר למרכז ביציאה מסיבוב ולא רק שהיה חסר תחושה, הוא גם שפע "באמפ-סטיר". היציבות הכיוונית הייתה נמוכה והתגובה להיגוי הייתה מוזרה. בקיצור: לא כיף בכלל. מבט על זווית זרועות ההיגוי ביחס למסרק - הסגיר את הבעיה. זרועות ההיגוי נטו כלפי מעלה בזווית די חדה וזה אומר שבעת פניה (בה גלגל אחד מתכווץ פנימה וגלגל אחד נמתח החוצה) היה משתנה כיוון הגלגלים ומכאן חוסר היציבות. מגרדים את הראש למה? הסבר פשוט: מתחו את שתי הידיים לצדדים בקו הכתפיים והתקרבו לקיר עד לנקודה בה קצוות האצבעות נוגעות בקיר. עכשיו, תתחילו להרים את הזרוע למעלה, מבלי לזוז. האצבעות מתרחקות מהקיר, נכון? שערו בנפשכם שהקיר הוא הגלגל. תתקרבו מחדש לקיר בעוד זווית הזרוע כלפי מעלה עד שקצות האצבעות נוגעות בקיר ועכשיו אם תנסו להוריד את היד כלפי מטה יהיה צריך להזיז את הקיר (או את הגלגל) החוצה, נכון? אז בפניה, בגלל זווית הגלגול של המרכב, זווית של גלגל אחד התכנסה פנימה יתר על המידה, בעוד שבגלגל השני הזווית יצאה החוצה יתר על המידה. התוצאה: שינוי בזוויות הגלגלים תוך כדי פניה ותחושת עירפול ויציבות גרועה.

אז ברור שיש בעיה, אבל מה היא? הבולמים - אותם בולמים; הקפיצים - אותו עובי ואותם מספר כריכות כמו במקור. אז נכון, הייתה עוד איזה תוספת קטנה של הגבהה לבולם אותה לא הרכבתי, אבל אין סיכוי שהיא זו שתגרום לכל הבאלגן הזה. נראה שלא תהיה בררה ויש צורך לפרק את מכלול הקפיצים/בולמים החוצה, להפריד ביניהם ולהתחיל הכל מחדש.

 

אז לפני שמתחילים, קצת תמונות על איך הטנדר נראה "לפני".

 

1. שימו לב איך הגלגל הקדמי מתכנס בתוך הכנף.

2. כאן, בהשוואה לכרמלה. אצלה חלקו העליון של הגלגל בולט ואילו בטינה הוא מוסתר.

3. למעשה, הפרונט כל כך נמוך, עד שהמספר הקדמי שעל הפגוש כמעט וליחך גובה מדרכה.

4. לא רק זאת, אלא גם הסליל של הקפיץ עצמו היה מכווץ לגמרי. כאילו הוא חלש מדי.

 

המשך יבוא...

[lulisa]

ההגה היה כבד מאוד, לא חזר למרכז ביציאה מסיבוב ולא רק שהיה חסר תחושה, הוא גם שפע "באמפ-סטיר". היציבות הכיוונית הייתה נמוכה והתגובה להיגוי הייתה מוזרה. בקיצור: לא כיף בכלל. מבט על זווית זרועות ההיגוי ביחס למסרק - הסגיר את הבעיה. זרועות ההיגוי נטו כלפי מעלה

און, לא השתכנעתי מהתיאור שלך שזה לב הבעיה, או רק זו הבעיה. מיקום הזרועות ביחס לצירי הגלגלים יכול לשנות את "זוויות אקרמן" ולהביא לשחיקת הצמיגים אך לאו דווקא לאי חזרה למרכז ולב"באמפ-סטיר". אלה נגרמים בראש ובראשונה על ידי זוויות קסטר (קדם אופן) ובמידה פחותה על ידי זוית קמבר (שפיעת אופן) לא נכונות. יכולות להיות גם סיבות נוספות.

האם נכנסת למכון כיוון פרונט רציני וערכת בדיקה? כיום מפיקות בדיקות אלו דוח"ות מפורטים. האם תוכל להעלות לכאן את הדו"ח?

[און יעקבסון]

און, לא השתכנעתי מהתיאור שלך שזה לב הבעיה, או רק זו הבעיה. מיקום הזרועות ביחס לצירי הגלגלים יכול לשנות את "זוויות אקרמן" ולהביא לשחיקת הצמיגים אך לאו דווקא לאי חזרה למרכז ולב"באמפ-סטיר". אלה נגרמים בראש ובראשונה על ידי זוויות קסטר (קדם אופן) ובמידה פחותה על ידי זוית קמבר (שפיעת אופן) לא נכונות. יכולות להיות גם סיבות נוספות.

האם נכנסת למכון כיוון פרונט רציני וערכת בדיקה? כיום מפיקות בדיקות אלו דוח"ות מפורטים. האם תוכל להעלות לכאן את הדו"ח?

 

ישראל, כמובן שכל האמור לעיל נעשה אחרי שהאוטו עבר בדיקת ארבעה גלגלים במכון כיווני פרונט ממוחשב. מאחר ויש לי את הנתונים הרשמיים, כוונו זוויות המתלים ״לפי הספר״, למעט הקמבר שהיה שלילי יותר ובאופן משמעותי מאשר הנתונים כי הפרונט נמוך כל כך.

את רשמי הנהיגה הבאתי אחרי נהיגת מבחן בשתי המכוניות האחרות אחרי שלילה של גורמים אחרים שהיו יכולים להשפיע.

[lulisa]

מוזר. בכל תכנון מקובל של מתלה קדמי זווית הקמבר לא תלויה באורך הקפיץ, כי אם לא כן היא היתה משתנה ללא הרף תוך כדי נסיעה.

[און יעקבסון]

מוזר. בכל תכנון מקובל של מתלה קדמי זווית הקמבר לא תלויה באורך הקפיץ, כי אם לא כן היא היתה משתנה ללא הרף תוך כדי נסיעה.

 

לא יודע להגיד לך באופן גורף על כל סוג מתלה קדמי, אבל ללא ספק בשני קצוות פעולת המתלה (פתוח עד הסוף וסגור עד הסוף) - הקמבר בהחלט משתנה. ולראיה: כאשר מרימים גלגל באוויר, מתכנס חלקו התחתון פנימה (קמבר חיובי) והוא חוזר למצבו הרגיל אחרי ההורדה לרצפה רק אחרי שמזיזים את המכונית. זה המקרה במתלה של הרום, אבל לא רק. נתקלתי בתופעה הזו במכוניות נוספות, בהן סובארו, מאזדה מיאטה ועוד אחרות.

 

בכל מקרה - זה המצב ואלו הנתונים. אין בעיות שלדה (המחשב הראה שהכל ישר-פלס), אין חופשים בבוקסות המתלים, אין חופש בהגה וחוץ מאשר העובדה שהפרונט אצלי נמוך מאוד ונקודות העיגון של מסרק ההגה נמוכות מאשר נקודות העיגון של זרועות ההגה בגלגלים - אין הבדל אחר בין הטנדר שלי לשתי המכוניות האחרות ששימשו להשוואה.

 

אגב, מתקבל על הדעת שנושא החזרה העצמית למרכז פחות מושפע מהגורמים הנ"ל, אבל אני בהחלט יכול לקשר בין המשקל הכבד של ההגה לבין זווית זרועות ההיגוי.

[lulisa]

הרמת הקפיץ האחורי ב-25 ס"מ לעומת הקדמי כשהמרחק בין הצירים הוא 3 מטר תגרום לשינוי זוית הקסטר ב 4.7 מעלות (לכוון השלילי). זהו שינוי דרסטי וקשה לי להבין איך הוא לא התבטא במדידה. התוצאה ההכרחית שלו היא "מכונית שטה" והגה שלא חוזר מסבוב. זה לא מסתדר אבל עם הגה קשה. הסיבה לו יכולה להיות שונה כולל הרבה יותר משקל על הציר הקדמי מאשר על האחורי.

[און יעקבסון]

הרמת הקפיץ האחורי ב-25 ס"מ לעומת הקדמי כשהמרחק בין הצירים הוא 3 מטר תגרום לשינוי זוית הקסטר ב 4.7 מעלות (לכוון השלילי). זהו שינוי דרסטי וקשה לי להבין איך הוא לא התבטא במדידה. התוצאה ההכרחית שלו היא "מכונית שטה" והגה שלא חוזר מסבוב. זה לא מסתדר אבל עם הגה קשה. הסיבה לו יכולה להיות שונה כולל הרבה יותר משקל על הציר הקדמי מאשר על האחורי.

 

ה ר מ ת הקפיץ? ב-25 ס״מ!? אתה בטוח שלא התכוונת ב-25 מ״מ?

כך או כך, בסיס הגלגלים הוא 250 ס״מ; הקפיצים האחוריים הונמכו ולא הוגבהו (ולפני השינוי לא נהגתי באוטו); האוטו לא שט בקו ישר, הוא עצבני בהפניית הגה; הקסטר במידות היצרן, כמו גם כיוון הגלגלים. רק הקמבר שלילי יותר. ההגה קשה כי מוטות ההיגוי נמצאים בזווית ביחס למסרק. זה ההבדל העיקרי והניכר בהשוואה לשתי המכוניות האחרות, שם מוטות ההגה ישרים ביחס למסרק.

[lulisa]

אולי לא הסברתי את עצמי באופן מספיק ברור: מהתמונות שהעלת נראה כאילו האשיה (שסי) אינה מקבילה לפני הקרקע אלא חלקה האחורי גבוה יותר. והוא גבוה יותר לא במילימטרים אלא בהרבה סנטימטרים. 10 סנטימטר על 2.5 מטר זה שינוי קסטר ב 2.3 מעלות לכוון השלילי ולא ברור איך זה לא השתקף במדידות.

[און יעקבסון]

אולי לא הסברתי את עצמי באופן מספיק ברור: מהתמונות שהעלת נראה כאילו האשיה (שסי) אינה מקבילה לפני הקרקע אלא חלקה האחורי גבוה יותר. והוא גבוה יותר לא במילימטרים אלא בהרבה סנטימטרים. 10 סנטימטר על 2.5 מטר זה שינוי קסטר ב 2.3 מעלות לכוון השלילי ולא ברור איך זה לא השתקף במדידות.

 

הבנתי. אולי זה לא בא לידי ביטוי כי ככה זה צריך להיות. ״זווית התקיפה״ של רום כרמל תמיד הייתה עם חלק אחורי מוגבה ובטנדר אפילו יותר (בגלל שאקלים ארוכים יותר מאחור). בקיצור, הזווית הזו תקינה.

[און יעקבסון]

אז אחרי שירדנו לשורש הבעיה - הגיע הזמן לנסות ולפתור אותה. באחת משיחות "ניסים סוסיתא", כפי שרבים מכירים אותו, אבל בשבילנו הוא "רבנו ניסים" והאורים והתומים בנושא של המכוניות שלנו, עלה נושא הקפיצים הקדמיים בטינה. מאחר וניסים משפץ בין השאר גם טריומף ספיטפייר, הוא העלה רעיון: "בוא וקח ממני סט קפיצים של סוסיתא ואחליף איתך עם הסט שלך המיועד לטריומף". אחלה רעיון! וכך היה.

 

מכאן, נעבור לתיאור המקרה, מלווה בתמונות:

 

1. זהו הבולם של הטריומף. רבנו אמר שכל שצריך הוא לפרק את הקפיץ מהבולם, להרכיב את "הבקבוק" (שהוא למעשה הארכה של הברגת הבולם. ניתן לראות אותו בתמונה בסמוך לבולם) ואת שני התותבים (אחד מעל הבקבוק, השני מחוץ למכסה הבולם) ולסגור הכל בחזרה.

לא משהו מסובך יותר מדי. במיוחד באמצעות ציוד המתאים.

2. ושני אלו הם הבולמים. האחד לפני השינוי, השני אחרי השינוי.

3. שמתי את שני הבולמים באותו הגובה, וזהו ההבדל שהיה אחרי השינוי. זהו?! זה מה שירים את האף של טינה כמה ס"מ למעלה? משהו כאן נראה לא הגיוני...

4. החלטתי לגשת למכונית ולהסיר את המכלול קפיץ/בולם המורכב בה ולהשוות בין השניים. כאן, בעת תהליך הפירוק, ניתן לראות את שני הפלאחים הנמצאים בין מכסה הבולם לגשר, המשמשים אף הם כהגבהה.

5. יש צורך לפרק את הברגים המעגנים את ההאב למשולש העליון על מנת להסיר את הקפיץ/בולם. אחרי הצילום שמתי לב שצינור הבלם מתוח ועיגנתי את הדיסק במצב עמידה על מנת להגן על הצינור הגמיש.

6. ואלו הם צמד הבולמים האחד לצד השני: בולם הטריומף (בצבע כחול) לאחר ההגבהות, לעומת הבולם שלי (השחור), כפי שירד מהאוטו. עכשיו המצב בהחלט השאיר אותי מבולבל. מה קורה פה? אותה כמות סלילים בשני הקפיצים, אותו עובי סליל, אותו מרחק בין הסלילים. מה לעזאזל ההבדל - אם בכלל?!

 

למישהו יש רעיון מה יכול להיות פיתרון החידה?

[ofurst]

לא הראית את שני הקפיצים במצב רפוי (בלתי מורכבים, ללא עומס).

האם יש הבדל באורך החופשי שלהם?

 

(ואם כאן טמון הפתרון - אהיה חייב בגילוי נאות: שוחחתי על הנושא עם רענן, אם כי לא ידעתי בדיוק על איזו בעיה מדובר...)

 

עריכה: אחרי רגע של "חושבים" - ה"בקבוק" עשוי לשנות (לקצר!) את אורך מהלך הקפיץ עד ל"בוטומינג" של המשכך, אך לא את השקיעה במצב סטטי - ז.א. גובה האף.