רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[און יעקבסון]

הא, אתה גם כותב במקומות אחרים? משהו מעניין? תן איזה קישור :wink: :wink:

 

כבר לא מעניין. מה שמעניין זה מה שפה...

[און יעקבסון]

כאשר עשיתי כיוון גלגלים במכון והיה צורך להוסיף "שימסים", בין תושבות המשולש התחתון לבין השלדה, נוכחתי לדעת איזה עומס מופעל על אותו אום מסכן, שאמור להחזיר את התושבת ולכן גם את המשולש במקומו. לפיכך, ומאחר שהדבר אפשרי - קיבלתי החלטה: להרכיב אומים כפולים. בדיוק כפי שיש במקור בברגים שמחזקים את מסרק ההגה למקומו.

 

אז הנה שיעור קצר במערכת המתלים של הרום, ששייכת במקור לטריומף הארלד וספיטפייר ואשר נעשה בה שימוש גם בכמה דגמים של לוטוס בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים.

 

בבקשה:

 

1. תושבות המשולש הן אלו המסומות בעיגול בתמונה זו.

2. כאן ניתן לראות אותן מורכבות מחדש למקומן אחרי הצביעה.

3. ובצורה הזו, המשולש מתחבר לאותן תושבות.

4. בשרטוט הזה ניתן לראות את תצורת ומבנה המתלה הקדמי של הרום. סליחה... של טריומף.

5. והנה המכלול מורכב בשלמותו.

6. וזה האום המדובר. כפי שניתן לראות, יש מספיק הברגה על הגוז'ון, על מנת להשתמש בעוד אום.

7. וככה זה נראה: אום רגיל בחלק התחתון, אליו מהודק אום נוסף, מסוג ניילוק.

 

אמצעי בטיחות נוסף בכדי למנוע צרות...

[lulisa]

חוששני שפיספסת כאן. הבעיה היא הבורג (זה שכינית גוז'ון) ולאו דווקא האום. העומס עלול למתוח אותו - וזה אף פעם לא קורה במקום שכרוך עליו אום (שם הרבה יותר קשה למתוח) אלא לפניו. מבחינה זו האום הנוסף לא מעלה ולא מוריד. בדרך כלל, בהנדסה שגרתית סבירה, משתמשים לחלקים אלה בפלדה high tensile והם מסוגלים לעמוד במאמצי הגזירה כפי שהם. לברגי ואומי high tensile סימון מיוחד וניתן בקלות לזהות אותם.

הטבלה הבאה עשויה לעזור בזיהוי:

http://www.lippincottsupply.com/bolt-nut_ident.pdf

[ליאור ע.]

תודה, יניב. התאמנתי כמה שנים, לפני שהתחלתי לכתוב כאן...

אני מעריך את התמיכה. נותן לי כוח להמשיך ולהשקיע בשרשור הזה.

 

אמנם אימון משפר,אבל בתור אחד שמכיר את און מהתיכון (שם היה לו מעט ניסיון בכתיבה) היה ברור מהר מאוד שמדובר בכישרון כתיבה גדול,שרק כישרון הנהיגה שלו יכול להאפיל עליו.

און כל הכבוד,למרות מיעוט התגובות אני עוקב באדיקות אחרי השיפוץ המדהים,כשתוך כדי קופצים לי זכרונות משותפים.

[און יעקבסון]

חוששני שפיספסת כאן. הבעיה היא הבורג (זה שכינית גוז'ון) ולאו דווקא האום. העומס עלול למתוח אותו - וזה אף פעם לא קורה במקום שכרוך עליו אום (שם הרבה יותר קשה למתוח) אלא לפניו. מבחינה זו האום הנוסף לא מעלה ולא מוריד. בדרך כלל, בהנדסה שגרתית סבירה, משתמשים לחלקים אלה בפלדה high tensile והם מסוגלים לעמוד במאמצי הגזירה כפי שהם. לברגי ואומי high tensile סימון מיוחד וניתן בקלות לזהות אותם.

הטבלה הבאה עשויה לעזור בזיהוי:

http://www.lippincottsupply.com/bolt-nut_ident.pdf

 

ישראל, תודה על הטבלה המצורפת. אם תביט בתמונה הראשונה, תראה (או תאמין לי בהקשר הזה) שהברגים הללו הם ללא ראש. הם למעשה מרותכים לתושבת המשולש - כך במקור - וזו הסיבה שקראתי להם גוז׳ונים. לפי הסימנים הקיימים - אין איתם בעיה. והחשש לא היה גזירה, אלא הרס ההברגות, כפי שאכן קרה באום שפתח המכונאי במכון וגם סגר אותו כנגד התנגדות המתלה. מאחר שהכריכות באום הזה נהרסו כתוצאה מכך, החלטתי ליתר ביטחון לשים שני אומים בכל אותם מחברים. לפני הידוק האומים השתמשתי בקלמרות, על מנת למנוע מהתושבת לצאת ממקומה ואת הצורך של האום ולמתוח אותה בחזרה למקומה.

לסיכום, החשש הוא עמידות הכריכות ולא עמידות הברגים. יחד עם זאת, בהחלט יתכן שהאומים שהיו - לא התאימו למשימה. אחקור את הנושא יותר לעומק בהמשך.

[ofurst]

כאשר עשיתי כיוון גלגלים במכון והיה צורך להוסיף "שימסים", בין תושבות המשולש התחתון לבין השלדה, נוכחתי לדעת איזה עומס מופעל על אותו אום מסכן, שאמור להחזיר את התושבת ולכן גם את המשולש במקומו.

.

 

און, אולי עכשיו תבין מדוע הייתי כל כך מפוחד כאשר בצעת את "נהיגת המבחן" ב"טריומף" שלי, לקראת יום העצמאות ה-60.

 

אני ידעתי כבר אז מה מחזיק את מתלי ה- "טריומף" במקומם. אתה כנראה עוד לא....

[און יעקבסון]

און, אולי עכשיו תבין מדוע הייתי כל כך מפוחד כאשר בצעת את "נהיגת המבחן" ב"טריומף" שלי, לקראת יום העצמאות ה-60.

 

אני ידעתי כבר אז מה מחזיק את מתלי ה- "טריומף" במקומם. אתה כנראה עוד לא....

 

אחח... מבחן דרכים לטריומף 1300, פורד אסקורט וסוסיתא 13/60... אחת הכתבות האהובות עלי...

קישור, למי שלא קרא:

http://mobile.mako.co.il/cars-magazine/used-cars-israel-classic/Article-b71d8981225e631006.htm

[zvit]

בסוף הכתבה עדיין מוצע לגולשים גיליון של "הגה" (ז"ל) במתנה...

[און יעקבסון]

בסוף הכתבה עדיין מוצע לגולשים גיליון של "הגה" (ז"ל) במתנה...

 

כן, נכון. לא בידיים שלי. גם כתוב שהכתבה נעשתה ב-2012, ובמציאות היא נכתבה ב-2008 כמדומני...

[און יעקבסון]

"איזה יופי! גם לי הייתה פעם סוסיתא"! את המשפט הזה, שמעתי כבר עשרות פעמים כשנסעתי ברום כרמל שלי והתשובה - אותה תשובה: "זו לא סוסיתא! זה רום כרמל"! אבל מה אני רוצה מהצופים האומללים. עברו כל כך הרבה שנים מאז שהמכוניות האלו היו פופולאריות (...) ומי זוכר. ועל אחת כמה וכמה שאין שום סימן זיהוי כלשהו על המכונית, שיעיד על שם היצרן והדגם. למעשה, גם במקור לא זכה הטנדר לסימני זיהוי שכאלה.

 

אז שלושים וחמש שנים מעת הצגת המכונית לראשונה, החלטתי לתקן את העיוות ההיסטורי ולהעניק לטנדר שלי את היחוס המשפחתי המגיע לו!

 

הנה, משתף אתכם...

 

1. האחוריים הערומים מזיהוי של הטנדר. ולא עוזר שממבט מאחור, הרום טנדר כמעט זהה לסוסיתא טנדר.

2. ואלו הם תגי הזיהוי המקוריים של רום כרמל למודל 1301, למען לא יטעו המביטים לחשוב שעיניהם שוזפות על הרום 1300 ישנה ופחותת כבוד...

3. אחרי ועידת פסגה, הוחלט שהתגים הללו ימוקמו בחלק העליון-ימני של דלת המטען, על החלק הצבוע באפור.

4. ולשם הדיוק, השתמשנו בתבנית, על מנת למקם את התגים כפי הרצוי.

5. אחרי שהוצאו התגים, שימש הקרטון כתבנית לקידוח החורים במקום הנכון.

6. והנה תוקן לו העיוות ההיסטורי. לרום כרמל טנדר 1301 יש כעת תג זיהוי!

7. לעת עתה, מהודקים התגים למקומם בחלק הפנימי על ידי התפסים הללו.

8. ברוך הבא הבן הדחוי לשעבר של משפחת ה-1301! המשפחה לא מתביישת בך יותר.

[און יעקבסון]

מטרת "השיפוץ המתגלגל" היא למעשה לצבור קילומטרים, להכיר את המכונית, לאתר בעיות ותקלות ו-"ליישר" את המערכות לרמת האמינות הגבוהה ביותר האפשרית. ומה למדתי בינתיים? שכל המערכות שטרחתי לתקן/לשפץ/להחליף, פועלות ללא דופי. ומה שדחיתי לבוא היום? ובכן, הוא בוא יבוא... כך למשל, אותו מסרק הגה שלא החזיק אפילו עד לטסט. ברשימה גם ביטול חופש בסרן האחורי (עוד משהו שלא נגעתי בו בשעתו) וגם תושבות מנוע.

תושבות המנוע במכונית הזו מוכרות לשמצה. תשאלו את בני ל. והוא כבר יספר לכם עליהן בשפתו הציורית. ומה הבעיה איתן: בהתאמת יחידת הכוח מהאוונג'ר לרום, נבנו תושבות שהן ארוכות יותר מאשר התכנון המקורי שלהן ולא עשויות ממתכת חזקה מספיק עבור המנוע הכבד. התוצאה: סדקים, קרעים וסדקים בתושבת. עד לשבירה מוחלטת שלה וצניחת המנוע לגשר השלדה. הבעיה היא שעל הגשר עובר אחד מצינורות הבלם הקדמיים... מעבר לזה, גם הגומי המשכך של התושבות כבר ראה זמנים טובים יותר והבעיה היא שהוא יצוק על תושבת הברזל.

לבעיות הללו יש פיתרונות: האחד: חיזוק תושבת הברזל. השני - וכאן המקום להודות לחן פרחי שעושה רבות לעזור לבעלי המכוניות הישראליות - תושבות מנוע מותאמות באמצעות ברגים, אותן יהיה ניתן גם להחליף בבוא העת באחרות.

אז תכנון של תושבות מנוע משודרגות נמצא בטו-דו-ליסט. זה לא דחוף. אלא שבדיקה שגרתית של התושבות, גילתה ממצא מדאיג: התושבת השמאלית מתחילה להתעוות. וזה אומר שלא רחוק היום בו תקרוס התושבת סופית. אז בכדי להקדים תרופה למכה, ועד שאשלים את בניית התושבות המחוזקות, החלטתי להחליף את התושבת הקיימת באחת אחרת. תקינה. בנוסף, הגיע הזמן גם לבדיקה וכיוון בלמים וגם ניקוד לא יזיק.

 

בבקשה:

1. תושבת המנוע הסוררת.

2. הנה היא בחוץ. וכאן ניתן לראות את העיוות בברזל וגם שעובי הברזל אינו רב - מה שגורם לבעיה מלכתחילה.

3. וזו תושבת חליפית, במצב חדש, שהורכבה לעת עתה.

4. ואם כבר האוטו על הליפט, נבדוק את מערכת הבלימה.

5. מצב הסנדלים - כמו חדש. כל שצריך הוא רק כיוון.

6. גם מצב הרפידות מלפנים, כצפוי, כמו חדש. אז מה שנותר לעשות הוא רק ניקוז. נהיגת מבחן שלאחר מעשה גילתה שאכן יש שיפור בעוצמת הבלימה, אז זו הייתה החלטה טובה לעשות כן.

7. ועוד תגלית מעצבנת: הבוקסה של הבולם מתחילה להתעייף ולקרוס. עדיין לא במצב של דפיקות ורעשים, אבל בהחלט במצב הדורש התייחסות. אז מה הבעיה? הרי החזרנו לייצור את כל הבוקסות הדרושות לרום, לא? אז זהו. שאצלי יש זוג בולמים תחליפי, אשר לו בוקסות בקוטר שונה לגמרי. אז מה עושים? או שקופצים לחן פרחי ומוצאים בוקסה מתאימה. או (שזה מה שעשיתי): הזמנתי שתי בוקסות מפוליאריטן במידה הנכונה). אז עכשיו רק צריך שהן יגיעו ארצה ולהחליף אותן. לא בוער. המקוריות עדיין יחזיקו מעמד.

 

בינתיים נמשיך עם המטלות האחרות.

[און יעקבסון]

לאט-לאט, רשימת המטלות מצטמצמת והולכת. המטלות הגדולות לביצוע כבר כמעט הסתיימו. המטלה העיקרית שנותרה הם הריפודים וגם בזה אטפל בקרוב. מכיוון שכך, אפשר לטפל בדברים הקטנים שלא באמת אקוטים, אבל סתם צורמים לעין, או הגיע זמנם.

אחד מהם נמצא בתא המטען. ליתר דיוק: רצפת תא המטען. אמנם המדובר ברכב עבודה שכבר לא באמת יעבוד, אבל זה לא אומר שאי-אפשר לנצל את היתרונות הגלומים בו, כמו היכולת להעמיס דברים מאחור. אלא שהעמסת ציוד עשויה לגרום לגרירה של אותו ציוד על רצפת הפיבר וזה כשלעצמו - עושה שריטות. במהלך הזמן קיבלתי לא מעט רעיונות, גם כאן בפורום, על הדרך לצפות את רצפת הארגז. מלוח אלומיניום, פסי עץ, רצפת עץ, יריעת פלסטיק ומה לא. מאחר ואני לא סגור עם עצמי על הכיוון המועדף עלי, בחרתי בדרך הקלה וההפיכה. חיתוך של יריעת פלסטיק בגודל המתאים והנחתה על רצפת תא המטען. לעת עתה - היא עושה את העבודה ומונעת שריטות. והיא משאירה לי זמן לחשוב על פיתרונות ארוכי טווח כאלו ואחרים. אם בכלל... למה אם בכלל? כי אולי אשאיר את הפיתרון הזה כמות-שהוא וזהו.

 

אז ככה נראית הרצפה ועוד מטלה שבוצעה.

 

1. היריעה הזו עלתה פחות מ-100 שקלים, היא עושה את העבודה ומונעת שריטות.

2. היא לא מודבקת לרצפה, כך שבעת ניקוי ושטיפה, ניתן להוריד אותה ולמנוע את חדירת המים בינה לבין הפיבר.

3. הברגים הללו מהדקים את מוט ההגה למקומו. בעת ההרכבה של המוט הזה, לפני עידן ועידנים, הרכבתי את הברגים מלמעלה למטה, מתוך נקודת מוצא שאם האום ישתחרר ממקומו, הברגים לא יפלו. אלא שקצוות הברגים מופנות לכיוון הברכים שלי ויחד עם זאת שאיני מתכנן לעשות תאונה, המחשבה על זה...

4. בקיצור, הפכתי את הברגים ובזה זה נגמר.

[און יעקבסון]

המושבים אצלי בטנדר, כידוע, הם לא מקוריים. הם תרומתה של דייהטסו שרייד שנת 1993 למאמץ המלחמתי. בניגוד לדעה הרווחת, אני דווקא מרוצה מהם, מהנוחות שלהם ומהיחס בין המושב להגה ולדוושות. אלא שעליה וקוץ בה. משענת מושב הנהג קצת קרועה. טוב, לא סיפור. ממילא המושבים ירופדו מחדש.

התגלגלו הדברים כך שהשבוע נקרתה בדרכי דייהטסו שרייד ממודל זהה, שסיימה את שירותה על הכביש והיא בדרך להיות פחית קולה. אז לפני שהיא מועברת לגריסה, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהחליף בין המשענות של המושבים. אולי עבודת חינם, בהתחשב בשלב הריפודים שיגיע בקרוב, אבל מה עם בינתיים?

 

1. בזכות העובדה שהרכבתי את המושבים באותם החיבורים ובאותו האופן כמו במקור, פירוק המושב הוא עניין של מה-בכך. כאן ניתן לראות את הקרע במשענת.

2. שתי המשענות, זו לצד זו.

3. חשבתי שגם החלפת החלקים היא עניין של מה-בכך, אבל טעיתי בגדול... היה עלי לפרק את המושב לחלקיו, עד ש...

4. הצלחתי להפריד בין המשענת לבסיס המושב.

5. ההרכבה מחדש הצריכה ממני לגלות כישורי רפדות שלא ידעתי שיש בי.

6. אחרי שמעגנים את המשענת לבסיס המושב, אפשר לחבר בחזרה את קצוות הריפודים. אלו מוחזקים במקומם על ידי לולאות הברזל הללו.

7. בשלב הבא אפשר היה להחזיר את המושב עצמו ולחבר אותו למסילות.

8. וזה בסיס המושב במכונית, בשלב שלפני החזרת המושב המושלם למקומו.

 

המשך יבוא.

[און יעקבסון]

במסגרת בדיקה שגרתית מתחת למכונית, העפתי מבט על צינור הדלק ולא מצא חן בעיני מה שראיתי. כנראה הצינור הגמיש שקניתי בשעתו, כמעט לפני שלוש שנים, לא היה איכותי כפי שנאמר לי והוא התחיל לחשוף סדקים. להקדים תרופה לנזילה, החלטתי להחליף אותו במלואו. בדרך, גיליתי עוד ממצא מדאיג...

 

1. צינור הדלק, שמתחבר למשאבה, נסדק ודרש החלפה.

2. מאחר וגם את מסנן הדלק צריך להוציא, בדקתי גם אותו וחשכו עיני (תרתי משמע...). המסנן היה מלא ב-"צואת מיכלי דלק", שזה במילים אחרות ג'יפה מהמיכל.

3. רק לשם השוואה: ישן מול חדש.

4. אז ראשית יש לטפל בצינור הדלק הישן ולהחליפו.

5. הנה הוא כאן מציץ מהתופסן שלו.

6. ועד שאתפנה לפתור את הבעיה האמיתית (שהיא מיכל הדלק), החלטתי להרכיב עוד מסנן דלק ביציאה מהמיכל, מה שיפחית את הג'יפה שמגיעה למסנן הקדמי ועשויה להגיע גם לקרבורטור.

[יניב רז]

און אני מציע לך לטפל במיכל הדלק כמה שיותר מהר לפני שיסתם לך הקרבורטור ויתחילו לך בעיות.