רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[און יעקבסון]

טוב שצבעת בצבע סולידי כי אני פשוט לא אוהב את אלו שצובעים בצבע אדום (כאילו שיש להם בלמים משופרים).

בכל אופן החישוקים יפיפיים ואם הם היו ״15״ אינץ׳ הם היו עוד יותר יפים אבל גם כך הם מאוד יפים.

 

בתיאוריה אתה צודק: הגדלת חישוקים עשויה להיראות טוב. אלא שחשוב לזכור שחישוקים גדולים יותר חושפים מה יש בקרבם ומה שיש בקרבם היא מערכת בלימה קטנטנת קוטר. כזו שמתאימה לחישוקי 13'. אז מערכת הבלימה המגוחכת בגודלה בסטנדרים מודרניים תתגלה במלוא מערומה, וזה כבר עשוי להאפיל על החישוקים הגדולים. כבר ראיתי מכונית אחת (מסוג אחר, כמובן), בעלת דיסקים בעלי קוטר דומה וחישוקי 15' וזה פשוט נראה לא לעניין. ומאחר שאני לא מתכנן הגדלת מערכת בלימה (זו הקיימת מספקת די והותר יכולת עבור מכונית שמהירות השיוט שלה היא גג 100 קמ"ש), נראה שאשאר עם הגודל חישוקים המקורי.

[און יעקבסון]

צ'יק צ'ק הגיעו חלקי הפרונט שהזמנתי, ולפיכך לא בזבזתי זמן והעלאתי את המכונית לליפט: המטרה, להחליף אטם מכסה שסתומים שהחל לנזול, החלפת בוקסות בולם תחתונות וגם צמד משולשים.

 

וככה זה נראה:

 

1. האוטו עם החישוקים המסורסרים שלו (מצטער, רן, לא יכולתי להתאפק... ) עולה לליפט.

2. מורידים מכסה שסתומים על מנת להחליף אטם.

3. כאן ניתן לראות את העיוות של בוקסת הבולם התחתונה.

4. בהזדמנות זו, אחליף גם את מוטות הקישור בין מוט המייצב למשולש התחתון. למה?

5. זה למה! כי אחד מבתי התפוחים נסדק והיה על סף קריסה.

6. אז ראשית, מנתקים את מוט המייצב ומסיטים אותו מהדרך.

7. עכשיו ניתן לראות מדוע נסדק בית התפוח. המשולש הזה רותך בעבר וכנראה לא כראוי והדבר גרם להפעלת עומס לא נכון על התפוח, עד לקריסתו. אז כמובן שבזכות החלקים ממחסן פיברקלאב, גם המשולשים יוחלפו.

8. כאן ניתן לראות ביתר שאת את הנזק שנגרם לתפוח.

 

המשך יבוא.

[און יעקבסון]

ו... ממשיכים! במועד העלאת הטנדר לכביש, ביצעתי גם כיוון פרונט ושם שיחררו את תושבות המשולש התחתון בכדי להוסיף שימסים וגם חיזקו את אותו האום כאשר כל משקל האוטו מנסה להפריד את התושבת מהשלדה. כתוצאה מאותו עומס לא סביר, נחרשו ההברגות מהאום וכלקח מאותו אירוע, הוספתי עוד אום נעילה על גבי האום הראשון - על כל צרה שלא תבוא.

פירוק המשולשים לצורך החלפתם היווה הזדמנות פז בכדי לבחון באם נגרם נזק גם לתושבת המשולש. האם כן? בשביל זה יש תמונות...

 

1. כאן ניתן לראות את תושבות המשולש התחתון. התושבת האחורית היא זו אחרי הטראומה.

2. ואכן, פירוק התושבת מגלה שכתוצאה מהעומס, ההברגה מעוותת לגמרי.

3. אין מנוס. מהמדף נשלפת תושבת משומשת, אבל במצב תקין.

4. כאן ניתן לראות את ההבדלים בין שתי התושבות.

 

תיכף ממשיכים.

[און יעקבסון]

בגלל שתי סיבות עלה הטנדר לליפט: החלפת הזרועות המקשרות בין המשולשים לשלדה (וכמובן גם החלפת המשולשים עצמם) וגם החלפת הבוקסות התחתונות של בולמי הזעזועים שכרעו תחת המשקל. מאחר והמדובר בבולמים חליפים שהזמנתי מאנגליה, צחוק הגורל הוא שהבוקסות החדשות אותן דחפתי לייצר - לא מתאימות עבורי... אז הייתי צריך לעשות את אחד משני הדברים הבאים: לפרק את הבולם, ולנסוע לידידו חן פרחי, בתקווה שאמצא אצלו משהו מתאים; להזמין כאלו חלופיות מחו"ל. מאחר שממילא רציתי להזמין זרועות חדשות, ומחיר הבוקסות החלופיות נאמד בפרוטות, חסכתי לחן את כאב הראש והזמנתי ישירות את החלקים מרימרברדרס. ולאור הניסיון הלא כל כך טוב עם איכות הגומיות הרגילות - החלטתי להזמין בוקסות מפוליאריטן, שאמור להיות עמיד יותר.

 

וככה זה נראה:

 

1. ראשית יש להסיר את הבוקסות הישנות.

2. קצת משחקים והתאמות עם המכבש, והן משתחררות לחופשי.

3. הבוקסה הרגילה לצד זו מהפוליאריטן.

4. נראות טוב, כשהן חדשות...

5. ההכנסה של הבוקסות החדשות קלה ומהירה, וקדימה לאוטו.

 

בלהט העבודה, לא ליוויתי את כל התהליך בתמונות, אבל את ההבדל בהתאמה הרגשתי כאשר חיברתי את הזרועות המקשרות בין המוט מייצב למשולש. אמנם עברו כמעט שלוש שנים מאז שעשיתי זאת בפעם הראשונה, אבל לא שכחתי כמה קשה נאבקתי בכדי להכניס את הזרועות למקומן בשלדה ואילו באיזו קלות נכנסו אלו החדשות למשולשים השונים. ככל הנראה, התיקון שבוצע באיזור החיבור, במשולשים הישנים, לא היה ממורכז - מה שהשאיר את המערכת בלחץ מתמיד ולא נכון וזה מה שגרם לבסוף לסדיקת התפוח.

 

יפה. גם זה מאחורנו. אפשר להמשיך הלאה.

[און יעקבסון]

כידוע, מעבר לחלקי הריפוד ש... ירופדו, ישנם חלקי פלסטיק בתא הנוסעים, אותם צריך לצבוע. למשל, לוח המחוונים. לעת עתה, הכיוון הוא לבצע חיזוק ויישור לחלק העליון והחשוף של לוח המחוונים ועליו להדביק ריפוד ואילו שאר הלוח יצבע בשחור. גם הקונסולה המרכזית תצבע, כמו גם ידיות האחיזה בדלתות וכדומה.

בעקבות כתבה שעשינו לתוכנית "טסט ראשון" על חומר שנקרא "פלסטידיפ" ועל השימושים המגוונים בו, כולל צביעת מכונית (ומה שנעשה בעקבות זה לוולוו...), החלטתי לעשות ניסוי על התזת החומר על ידיות האחיזה בדלתות, לקראת שלב הרפדות.

התהליך הצביעה פשוט והיבוש מהיר וגם התוצאה הנראית לעין - יפה. אלא שכמה ימים של שימוש חשפו כי הצבע מתקלף בנקודת המגע עם האצבעות בחלק הפנימי של הידית. אנסה לעשות עוד ניסוי בנושא זה, אבל נראה כי החומר לא מתאים לשימוש בנקודות הבאות למגע ושחיקה רצופים, אלא יותר מתאים לכיסוי שטחים אחרים.

 

כך או כך, ככה זה נראה:

 

בתמונה הראשונה: הידית לפני הצביעה. בגוון כחלחל. בתמונות האחרות אחרי הצביעה.

[און יעקבסון]

למי שתהה מה הבעיה עם תושבות המנוע ברום, הגיעו למחסן מספר דוגמאות שמספרות את הסיפור לבד. המדובר בתושבות שנראות במצב כמעט חדש ובכל זאת, סדוקות ושבורות, כך שהן ישמשו אותנו היטב בשלב הבא, בו "נלמד" את נקודת התורפה של התושבת ונבצע בה חיזוק הולם, שנקווה שיעשה את העבודה ויחזיק מעמד כמו שצריך.

כמובן שנעדכן.

 

בינתיים - תמונות:

[און יעקבסון]

זהו! ככל שאני הופך בדבר, אני מבין שיומן המסע והשיפוץ שפתחתי כאן לפני כשלוש שנים מגיע לסופו והגיעה העת למילות פרדה.

 

לפני כשלוש שנים, כשהתחלתי את המסע הזה, לא הייתה ולו רום כרמל אחת מדגם 1301 במצב נסיעה ו/או בעלים שהוא אספן שהיה מסוגל לסייע, ללוות או לתת איזו עצה טובה בדבר השיפוץ. לא היה לי מקור מידע מהימן להסתמך עליו בדבר המכונית, חוץ מאשר שמועות וחלקי אמיתות. לא הצלחתי לאתר חלקים עבור שיפוץ המנוע שלי וחרשתי את הארץ בניסיונות. אותו מחסור בחלקים הוא זה שהביא את דני יונגר, הבעלים הקודם של המכונית, לוותר על השיפוץ שלה ולהעביר אלי את הזכות לעשות כן. את המנוע שעובד היום במכונית, פתחתי רק לאחר שבמקרה מצאתי סט אטמים מתאים. מאחר שלא מצאתי רינגים, מייסבים או שאר חלקים, הסתפקתי בפתיחה, ניקוי וסגירת המנוע, ותו-לא. בלית-בררה ולאט-לאט למדתי את המכונית וחסרונותיה, חקרתי ולמדתי את מקור החלקים שהורכבו ב-1301, מצאתי לי ספקי חלקים בחו"ל, ואנשי מקצוע כאן בארץ לביצוע עבודות מיוחדות. אותו שיפוץ שהתחלתי אותו לפני כשלוש שנים במכונית "ללא תמיכה" ושהיה נדמה לטיפוס על קיר שיש חלקלק, הפך ברבות הימים והניסיון לפרוייקט של מה-בכך, קל ופשוט מעין כמותו.

 

בשלוש השנים שחלפו, חזרו לכבישים ונמצאות בשלבי שיפוץ כאלו ואחרים לפחות 11 מכונית מדגם 1301. ויותר מאשר אני יכול לקחת את הקרדיט לעצמי, אני נותן אותו לאותה התארגנות חברית המוכרת בשם "פיברקלאב", ששמה לעצמה את הרצון והעניין לסייע ולהחזיר כמה שיותר סוסיתות ורומים לכבישים. ואכן, מעבר לכל אותן 1301 "חדשות" שמצטרפות, נמצאות בתהליכי שיפוץ ועליה לכביש עוד "קוביות", סוסיתא 12, 13/60 ואפילו שתי גלבוע נדירות. ומשום-מה, שאני חושב על זה, לא הרבה (אם בכלל) רום כרמל נוספות בגרסת 1300. מעניין למה. לאחרונה נצפו מספר מכוניות כאלו עזובות ואני מקווה שהן ימצאו בעלים חדשים ויתחילו את מסען בחזרה לכבישים.

 

למעלה מחצי מיליון צפיות ולמעלה מאלפיים וחמש מאות תגובות (רובן שלי... ), הפכו את השרשור הזה ליומן השיפוץ הפרטי הנצפה ביותר בהיסטוריה של קארספורום-אספנות. הפופולאריות של יומן המסע הזה הפתיעה אותי מאוד, מה שנתן לי המון מוטיבציה להמשיך ולשפץ, להמשיך ולעדכן. מעבר לעניין שגיליתם ביומן, מאוד חימם לי את הלב כל אותן תגובות (גם הלא מפרגנות) ובמיוחד כל אותם טיפים ועצות שניתנו לי מעל גבי הפורום, שחלקן בוצעו, וחלקן סייעו להרים את רמת השיפוץ שביצעתי. לפיכך, זה המקום להודות לכל אותם מגיבים, בעלי הניסיון והעצות הטובות. זו הסיבה שפורום האספנות הזה היה לי כבית שלישי בשנים האלו (אחרי הבית השני שלי: מוסך דרך השטח בבעלות ניר בן ארי - שם ביצעתי את הרוב המכריע של השיפוץ).

 

באשר לטנדר שלי: לא, השיפוץ עצמו עוד לא ממש הסתיים ועדיין נותר לסיים את סוגיית הריפודים אותה אני דוחה קצת; שיפוץ השבכה הקדמית; להחליף את המנוע התחליפי למנוע המקורי ששופץ כפי שצריך (ולא רק החזרה לכשירות שבוצעה במנוע הנוכחי, בעידן בו לא הייתי מקושר, מעודכן ועם גישה לחלקים); להכין את המכונית לטסט שמגיע בחודש הבא ויכלול גם החלפת מסרק הגה; ובכלל, עוד לא מעט דברים קטנים שיש לעשות במכונית אספנות. כי הרי תחזוקה של מכונית כזו זה פרוייקט שלעולם אינו נגמר. וזה בדיוק העניין: אני מוצא את עצמי מתחיל לדווח על ענייני תחזוקה של המכונית שכבר נוסעת ובה אני נוהג בהנאה רבה ופחות בענייני מסע השיפוץ בו איני מתקדם לעת עתה. אז מדי פעם, אחזור לדווח על השינויים, התקדמות, או סתם לספר מה נשמע וכשאסיים, נעשה גם השקה מכובדת ב-"בדרך השטח", אבל כ-"יומן מסע" - זהו סוף הדרך. הגיע הזמן להשאיר את הבמה והמקום לכל אותם משפצים אחרים שעושים במלאכה.

[דני יונגר]

דיי , תמשיך ...

[MosheAzovi]

זהו! ככל שאני הופך בדבר, אני מבין שיומן המסע והשיפוץ שפתחתי כאן לפני כשלוש שנים מגיע לסופו והגיעה העת למילות פרדה.

אז מדי פעם, אחזור לדווח על השינויים, התקדמות, או סתם לספר מה נשמע וכשאסיים, נעשה גם השקה מכובדת ב-"בדרך השטח", אבל כ-"יומן מסע" - זהו סוף הדרך. הגיע הזמן להשאיר את הבמה והמקום לכל אותם משפצים אחרים שעושים במלאכה.

 

כל הכבוד לך

עבודה מדהימה ומרתקת

משה

[און יעקבסון]

כל הכבוד לך

עבודה מדהימה ומרתקת

משה

 

תודה רבה, ידידי. התענוג היה כולו שלי.

 

 

דיי , תמשיך ...

 

יקירי, אני ממשיך. לרגע לא הפסקתי... רק לא על טינה...

[vrchmje1]

בס"ד

 

שלום לאון ידידי היקר.

 

זו הפעם הראשונה שאני מגיב בשרשור הזה.

 

מה אני אגיד,זה ממש עונג צרוף לקרוא את ההשתלשלות של השיפוץ!

 

כל הכבוד לך על היוזמה ועל הביצוע!

 

ואני אומר את זה כבעליה המאושר לשעבר (בשותפות עם אבי היקר עליו השלום) של רום כרמל פורד סדאן 1978 שהיתה של מנהל הרכב ושופצה ע"י מוסך מנטור/פרוגרס בירושלים בשנת 1984 (היא היתה ברשותנו עד שנת 1992).

 

חוץ מטיפולים שגרתיים ומכללים שהגיע זמנם הרכב לא ראה מוסך!!!

 

קיץ,חורף - הוא תמיד הניע ונסע,אוהו איך שהוא נסע!

 

טוב,אין פלא,עם קרבורטור מוגדל,אגזוז פתוח בולמי גז של מונרו וצמיגי קלבר רדיאליים הוא היה משאיר בעליות לירושלים (אני ירושלמי במקור) מכוניות חדשות!

 

ו... בישורת של שער הגיא היינו מפעילים את גלאי הרדאר במגן שמש השמאלי,מתיישבים על 120-130 קמ"ש,ונהנים לראות את התדהמה על פניהם של נהגים של מכוניות חדשות אותן היינו מסיטים "בעדינות" לנתיב הימני...

 

ועוד לא דיברתי על המושבים המשופרים,חגורות הבטיחות האוטומטיות מקדימה,על מע' השמע המשופרת (אינני זוכר את היצרן אך אז בשנת 1990 היה לה ראש מתהפך,כפתורי טאץ' רכים,דולבי וכו' עם רמקולים בהתאם.

 

אה,היתה גם אזעקת LASER LINE עם גיבוי וגלאי נפח וזעזועים...

 

בקיצור,רכב שלא איכזב אותנו אפילו לא לרגע בכל השנים שבהן היה ברשותנו!!! כולל צריכת הדלק!!!

 

דרך אגב,מישהו יודע היכן נמצאת רום-כרמל בנה מ"ר 973-807 עם פנסי ערפל שחורים מקדימה שנמכרה בשנת 1992 לבחור פתח-תקוואי בשם יובל שעסק בגננות עם שותף שלו"

 

לכן,און יקירי,אני מבין את התשוקה שלך לשפץ רכב כזה,ומתמלא גאווה ישראלית כשאני רואה את הלפני ואת האחרי!!!

 

איך אומרים אצלינו? שתזכה לנסוע בדרכים טובות אמן כן יהי רצון!!!

 

 

 

בברכה

 

יצחק

[און יעקבסון]

בס"ד

 

שלום לאון ידידי היקר.

 

זו הפעם הראשונה שאני מגיב בשרשור הזה.

 

מה אני אגיד,זה ממש עונג צרוף לקרוא את ההשתלשלות של השיפוץ!

 

כל הכבוד לך על היוזמה ועל הביצוע!

 

ואני אומר את זה כבעליה המאושר לשעבר (בשותפות עם אבי היקר עליו השלום) של רום כרמל פורד סדאן 1978 שהיתה של מנהל הרכב ושופצה ע"י מוסך מנטור/פרוגרס בירושלים בשנת 1984 (היא היתה ברשותנו עד שנת 1992).

 

חוץ מטיפולים שגרתיים ומכללים שהגיע זמנם הרכב לא ראה מוסך!!!

 

קיץ,חורף - הוא תמיד הניע ונסע,אוהו איך שהוא נסע!

 

טוב,אין פלא,עם קרבורטור מוגדל,אגזוז פתוח בולמי גז של מונרו וצמיגי קלבר רדיאליים הוא היה משאיר בעליות לירושלים (אני ירושלמי במקור) מכוניות חדשות!

 

ו... בישורת של שער הגיא היינו מפעילים את גלאי הרדאר במגן שמש השמאלי,מתיישבים על 120-130 קמ"ש,ונהנים לראות את התדהמה על פניהם של נהגים של מכוניות חדשות אותן היינו מסיטים "בעדינות" לנתיב הימני...

 

ועוד לא דיברתי על המושבים המשופרים,חגורות הבטיחות האוטומטיות מקדימה,על מע' השמע המשופרת (אינני זוכר את היצרן אך אז בשנת 1990 היה לה ראש מתהפך,כפתורי טאץ' רכים,דולבי וכו' עם רמקולים בהתאם.

 

אה,היתה גם אזעקת LASER LINE עם גיבוי וגלאי נפח וזעזועים...

 

בקיצור,רכב שלא איכזב אותנו אפילו לא לרגע בכל השנים שבהן היה ברשותנו!!! כולל צריכת הדלק!!!

 

דרך אגב,מישהו יודע היכן נמצאת רום-כרמל בנה מ"ר 973-807 עם פנסי ערפל שחורים מקדימה שנמכרה בשנת 1992 לבחור פתח-תקוואי בשם יובל שעסק בגננות עם שותף שלו"

 

לכן,און יקירי,אני מבין את התשוקה שלך לשפץ רכב כזה,ומתמלא גאווה ישראלית כשאני רואה את הלפני ואת האחרי!!!

 

איך אומרים אצלינו? שתזכה לנסוע בדרכים טובות אמן כן יהי רצון!!!

 

 

 

בברכה

 

יצחק

 

 

יצחק היקר.

תודה על התמיכה ויותר תודה על הסיפור האישי שלך. תמיד כיף לשמוע סיפורים כאלו ולהיות בעלים של מכונית ישראלית, מחבר אותך להרבה סיפורים כאלה. כי כמעט כל אחד (מעל גיל 35), נסע, נהג, הכיר מכונית כזו ומרגיש צורך להעלות זכרונות ולחלוק חוויות.

קשה להאמין שהמכונית שלך עדיין נוסעת. אבל לך תדע. הכל אפשרי! מקווה שתמצא אותה.

 

שוב תודה,

און

[ROBB]

און וטינה היקרים!

 

התאפקתי 3 שנים ולא הגבתי במהלך השיפוץ אבל....

 

נהנתי מכל רגע של קריאה, הכתיבה הקולחת גרמה לי להרגיש שאני עומד לידך במוסך ואפילו מלכלך את הידיים בעצמי מידי פעם!

 

תודה רבה על השיתוף, על ההסברים המפורטים ועל כל מה שלמדתי מהשיפוץ של טינה.

 

עלה והצלח! מחכים להשקה!

 

שנה טובה.

 

ג'קי

[און יעקבסון]

און וטינה היקרים!

 

התאפקתי 3 שנים ולא הגבתי במהלך השיפוץ אבל....

 

נהנתי מכל רגע של קריאה, הכתיבה הקולחת גרמה לי להרגיש שאני עומד לידך במוסך ואפילו מלכלך את הידיים בעצמי מידי פעם!

 

תודה רבה על השיתוף, על ההסברים המפורטים ועל כל מה שלמדתי מהשיפוץ של טינה.

 

עלה והצלח! מחכים להשקה!

 

שנה טובה.

 

ג'קי

 

ג'קי, תודה לך! כיף לקבל תגובות כאלו. הרבה בזכות הפורום הזה השיפוץ של טינה התעלה לגבהים שלא חשבתי שאגיע אליהם. גם בזכות עצות טובות שקיבלתי; עזרה מכל הלב מצד כמה אנשים שעזרתם סייעה גם לשאר בעלי סוסיתא/רום; כמובן, תגובות מפרגנות (וגם כאלו שלא); והכי חשוב: חבורת "פיברקלאב" המדהימה.

אומרים שמגיל מסויים קשה למצוא חברים חדשים וקשה לפתח חברויות חדשות. הקבוצה הזו הוכיחה לי עד כמה ההנחה הזו שגויה. הלב פשוט לא מפסיק להתרחב כשאני רואה מה האנשים האלו מוכנים לעשות האחד עבור השני וכולם עבור מטרה משותפת.

 

ואם כבר השרשור הזה הוקפץ, אז כמה עידכונים מהשטח. ראשית, אני חושב שכמעט כל מה שלא עשיתי בחלק הראשון של השיפוץ - עשיתי בהמשך הדרך. אין מה לעשות. אי-אפשר לקחת מכונית בסיסית וכל כך ישנה, שעמדה כל כך הרבה שנים, ולא לעבור על כל חלק וחלק בה. ומה נעשה?

1. מסרק הגה. כזכור, מסרק ההגה הוחלף עוד לפני הטסט הראשון, אבל מאוד לא הייתי מרוצה מדרך הפעולה של ההגה. כבד, קשה, לא חוזר באופן טבעי למרכז וחסר תחושה. תחילה חשבתי שאולי הבעיה בכיוון מתלים לקוי, אבל לא כך היה הדבר. לשמחתי, יש לי מכוניות אחרות להשוואה ולכן החלטתי שלקראת הטסט השנתי - אחליף את מסרק ההגה באחד אחר - משופץ. כבר בנסיעה הראשונה הבנתי שעשיתי את הדבר הנכון. המשקל נסבל, החזרה למרכז תקינה ואפילו יש היזון חוזר מהגלגלים. נהדר.

2. מגבר בלם (בוסטר): הבדיקות שעשיתי בתחילת הדרך ועד לאחרונה הראו שמגבר הבלימה תקין. אבל שוב, בדיקה לחוד ותחושה לחוד. ולא, לא אהבתי את התחושה של דוושת הבלם. סיבוב קטן ברום אחרת שיכנע אותי סופית: אני מחליף בוסטר! וכך היה. העבודה עצמה פשוטה ומהירה וחיש קל אפשר היה להרגיש בהבדל. עוצמת הבלימה טובה יותר ויש יותר רגש.

3. החלפת מנוע: המנוע המקורי של טינה הגיע אלי כשהוא תקול ומפורק. מנוע של התורמת הורכב במקומו, אבל הדבר נעשה בתקופה בה לא היה לי המידע, הקשרים והיכולת לשפץ את המנוע כמו שצריך ולכן לא הוחלפו טבעות אטימה של הבוכנות (רינגים). האמת היא שהמנוע המוחלף עבד מצוין. שקט וללא רעשים, אבל הוא אכל שמן והרגיש חלש. במיוחד לאור העומס המוגבר שהמזגן שם עליו. במהלך השיפוץ, החלטתי להתחיל לאט-לאט להזמין את החלקים הדרושים לצורך שיפוץ חלקי של המנוע השני. לפיכך הזמנתי: רינגים, סט מייסבים מושלם, סט אטמים מלא, משאבת שמן חדשה מהניילון (אותה מצאתי דווקא ב... קליפורניה!), משאבת דלק חדשה וגם משאבת מים חדשה. ראש המנוע נשלח לבדיקה, ישור שטח, התאמת שסתומים וכן הורכבו בו גומיות שסתומים חדשות. את המנוע גמרתי להכין כבר לפני יותר משנה, אבל החלטתי לא להרכיבו עד אחרי העלאת המכונית לכביש מהטעמים הבאים: לא רציתי שוב לפרק ולהוציא מנוע מהאוטו שעוד לא התחיל לנסוע; רציתי שהמנוע מתורמת החלקים ירשם ברישיון (ולפיכך הוא יהיה בבעלותי); רציתי לסיים שלב "הרצה" של האוטו ופיתרון מחלות ילדות לפני שאני נכנס להרפתקאה נוספת. אז לפני כמה שבועות החלטתי שהגיע הזמן והמנוע הוחלף. וההבדל? גדול! המנוע מגיב אחרת, מרגיש חזק יותר והכי חשוב: לא אוכל שמן. נהדר!

4. מתנע (סטרטר): החלפת המנוע נעשתה באחד השבועות החמים ביותר של אוגוסט. וחום הזה עלה באותו השבוע בחייו של הסטרטר. ומדוע אני עושה את הקישור עם החום? כי אותו שבוע מהביל, עלה בחייהם של עוד כמה סטרטרים במכוניות של חברים. ויש הבדל? הסטרטר המשופץ מסובב את המנוע מהר מאשר הסטרטר הישן ומניע את המנוע בקלות יותר.

 

ומה עוד? זהו, פחות או יותר. לשלב הריפודים עדיין לא הגעתי, אבל זה יקרה בקרוב. חוץ מזה, אני מאוד נהנה לנהוג במכונית והיא מגלה אמינות טובה ואין לי חשש לנהוג בה ממקום למקום. פשוט כיף!

[CLIPPER159]

ג'קי, תודה לך! כיף לקבל תגובות כאלו. הרבה בזכות הפורום הזה השיפוץ של טינה התעלה לגבהים שלא חשבתי שאגיע אליהם. גם בזכות עצות טובות שקיבלתי; עזרה מכל הלב מצד כמה אנשים שעזרתם סייעה גם לשאר בעלי סוסיתא/רום; כמובן, תגובות מפרגנות (וגם כאלו שלא); והכי חשוב: חבורת "פיברקלאב" המדהימה.

אומרים שמגיל מסויים קשה למצוא חברים חדשים וקשה לפתח חברויות חדשות. הקבוצה הזו הוכיחה לי עד כמה ההנחה הזו שגויה. הלב פשוט לא מפסיק להתרחב כשאני רואה מה האנשים האלו מוכנים לעשות האחד עבור השני וכולם עבור מטרה משותפת.

 

ואם כבר השרשור הזה הוקפץ, אז כמה עידכונים מהשטח. ראשית, אני חושב שכמעט כל מה שלא עשיתי בחלק הראשון של השיפוץ - עשיתי בהמשך הדרך. אין מה לעשות. אי-אפשר לקחת מכונית בסיסית וכל כך ישנה, שעמדה כל כך הרבה שנים, ולא לעבור על כל חלק וחלק בה. ומה נעשה?

1. מסרק הגה. כזכור, מסרק ההגה הוחלף עוד לפני הטסט הראשון, אבל מאוד לא הייתי מרוצה מדרך הפעולה של ההגה. כבד, קשה, לא חוזר באופן טבעי למרכז וחסר תחושה. תחילה חשבתי שאולי הבעיה בכיוון מתלים לקוי, אבל לא כך היה הדבר. לשמחתי, יש לי מכוניות אחרות להשוואה ולכן החלטתי שלקראת הטסט השנתי - אחליף את מסרק ההגה באחד אחר - משופץ. כבר בנסיעה הראשונה הבנתי שעשיתי את הדבר הנכון. המשקל נסבל, החזרה למרכז תקינה ואפילו יש היזון חוזר מהגלגלים. נהדר.

2. מגבר בלם (בוסטר): הבדיקות שעשיתי בתחילת הדרך ועד לאחרונה הראו שמגבר הבלימה תקין. אבל שוב, בדיקה לחוד ותחושה לחוד. ולא, לא אהבתי את התחושה של דוושת הבלם. סיבוב קטן ברום אחרת שיכנע אותי סופית: אני מחליף בוסטר! וכך היה. העבודה עצמה פשוטה ומהירה וחיש קל אפשר היה להרגיש בהבדל. עוצמת הבלימה טובה יותר ויש יותר רגש.

3. החלפת מנוע: המנוע המקורי של טינה הגיע אלי כשהוא תקול ומפורק. מנוע של התורמת הורכב במקומו, אבל הדבר נעשה בתקופה בה לא היה לי המידע, הקשרים והיכולת לשפץ את המנוע כמו שצריך ולכן לא הוחלפו טבעות אטימה של הבוכנות (רינגים). האמת היא שהמנוע המוחלף עבד מצוין. שקט וללא רעשים, אבל הוא אכל שמן והרגיש חלש. במיוחד לאור העומס המוגבר שהמזגן שם עליו. במהלך השיפוץ, החלטתי להתחיל לאט-לאט להזמין את החלקים הדרושים לצורך שיפוץ חלקי של המנוע השני. לפיכך הזמנתי: רינגים, סט מייסבים מושלם, סט אטמים מלא, משאבת שמן חדשה מהניילון (אותה מצאתי דווקא ב... קליפורניה!), משאבת דלק חדשה וגם משאבת מים חדשה. ראש המנוע נשלח לבדיקה, ישור שטח, התאמת שסתומים וכן הורכבו בו גומיות שסתומים חדשות. את המנוע גמרתי להכין כבר לפני יותר משנה, אבל החלטתי לא להרכיבו עד אחרי העלאת המכונית לכביש מהטעמים הבאים: לא רציתי שוב לפרק ולהוציא מנוע מהאוטו שעוד לא התחיל לנסוע; רציתי שהמנוע מתורמת החלקים ירשם ברישיון (ולפיכך הוא יהיה בבעלותי); רציתי לסיים שלב "הרצה" של האוטו ופיתרון מחלות ילדות לפני שאני נכנס להרפתקאה נוספת. אז לפני כמה שבועות החלטתי שהגיע הזמן והמנוע הוחלף. וההבדל? גדול! המנוע מגיב אחרת, מרגיש חזק יותר והכי חשוב: לא אוכל שמן. נהדר!

4. מתנע (סטרטר): החלפת המנוע נעשתה באחד השבועות החמים ביותר של אוגוסט. וחום הזה עלה באותו השבוע בחייו של הסטרטר. ומדוע אני עושה את הקישור עם החום? כי אותו שבוע מהביל, עלה בחייהם של עוד כמה סטרטרים במכוניות של חברים. ויש הבדל? הסטרטר המשופץ מסובב את המנוע מהר מאשר הסטרטר הישן ומניע את המנוע בקלות יותר.

 

ומה עוד? זהו, פחות או יותר. לשלב הריפודים עדיין לא הגעתי, אבל זה יקרה בקרוב. חוץ מזה, אני מאוד נהנה לנהוג במכונית והיא מגלה אמינות טובה ואין לי חשש לנהוג בה ממקום למקום. פשוט כיף!

 

 

 

יש התקדמות און?