הרחוב האהוב עליכם במדינת ישראל הקטנה

[AlonBar]

[אלעד]

אלנבי ? בן-יהודה ? אתה רציני ???

זה הכיעור האורבני בתמציתו.

איפה סמיילי מקיא ?

הנושא של השרשור הזה הוא, ואני מצטט:

הרחוב האהוב עליכם במדינת ישראל הקטנה

שים לב: השאלה היא לא מה הוא הרחוב היפה ביותר בישראל או כל דבר בסגנון.

אני אוהב את הכיעור של הרחובות האלה.

אני אוהב את בתי הבאוהאוס שהם מוצפים בו.

אני אוהב את ההמולה שיש בהם.

אני אוהב את המיזוג בין חדש לישן שרואים שם.

 

זכותך לא לאהוב את זה, רק אל תכתיב לי מה לאהוב.

 

ואם כבר הגבתי, אז רק רציתי לציין שאני גם אוהב להסתובב בקינג ג'ורג' בת"א בדיוק מאותן סיבות.

[proxima]

קראתי את תגובתי , איפה הכתבתי משהו?

חוץ מזה הייתי רוצה להבין , מה יש לאהוב בכיעור ?

[אלעד]

בוא נקרא ביחד וננסה להבין:

אלנבי ? בן-יהודה ? אתה רציני ???

זה הכיעור האורבני בתמציתו.

איפה סמיילי מקיא ?

כשאתה כותב משהו כמו: "אתה רציני ???", אני מבין שאתה סבור שאין מקום לדברים שכתבתי בשרשור הזה, הואיל והרחובות שציינתי הם "הכיעור האורבני בתמציתו.", ואף ממשיך וחותם את תגובתך בשאלה: "איפה סמיילי מקיא ?".

לכן אני מגיע למסקנה המתבקשת, לפיה רחוב מכוער = רחוב שאי אפשר לאהוב אותו.

המציאות מלמדת אותנו שזוהי מסקנה שגויה, היות ואני דווקא כן אוהב את הרחובות המכוערים האלה, או כמו שאומר המשפט הידוע: "באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה".

 

איך אפשר לאהוב דברים מכוערים? עובדה: אני חושב שדייהו נובירה זה רכב מכוער טילים. ועדיין, יש איזה אחד שבטוח שהוא מחזיק בידיים במינימום את אחותה היותר מוצלחת של המונה-ליזה. אז כמו שאמרתי מקודם: אין דבר כזה שאין דבר כזה, והפעם השמטתי את המילה "אומנות", כי להגיד דייהו נובירה ואומנות באותו משפט זה כבר גובל בחילול הקודש של המילה "אומנות".

[proxima]

יש מקום לדבריך, אני רק מתפלא, כמו שאתה התפלאת מהנובירה-מאן.

ועדיין לא הסברת מה אתה אוהב באלנבי או בן-יהודה.

אבל עזוב..אני עוד צוחק ועם כאבי בטן חטפתי מהלינק שהבאת...

 

חבל שנעלת , הפוטנציאל הקומי לא מוצה.

[B-TON]

שדרות רוטשילד ת"א

 

נווה צדק ת"א (בערך כל השכונה קסומה לטעמי ולא רק רחוב ספציצי).

 

יפו העתיקה (כנ"ל על רוב סימטאותיה).

 

חיפה הרחוב של הגנים הבאהים לא זוכר את שמו.

 

יש עוד הרבה ...

[proxima]

רחוב הרב שמידטמן בבני-ברק בלילה יש תצפית מדהימה על שליש מגוש דן .

[bar72]

רחוב שפרינצק בת"א. יש המון חניה בלילה, הסינמטק שם (תרבות), עירוני א' שם (היו לי שלוש חברות משם, סוג של תרבות ), הכל קרוב - אבל הרחוב שקט.

שד' סיני בחיפה.

[hans]

כל הכבוד לאלעד על התעוזה - זה נכון שיש משהו מושך בכיעור המגעיל

של הרחובות שהוא הזכיר. קצת היסטוריה בטוח.

 

באופן אישי? נחלאות, י-ם, איפה שלא משופץ מדי.

נותרו שם עדיין לא מעט ירושלמים אותנטיים,

לפני שהמילה הזאת (אותנטי) הפכה לקשקוש שיווקי.

 

וללא קשר:

רשימת התקלות שהבחור ציין בדייהו נובירה... אללה יסתור, בחיים לא ראיתי דבר כזה.

[proxima]

נחלאות זה שכונה, רחוב המדרגות מכיר? לא רחוק מרחוב שבזי מתחת לפאלפל.

גם בעין כרם יש רחובות יפים בעיקר ליד המנזר.

 

כל הכבוד לאלעד על התעוזה - זה נכון שיש משהו מושך בכיעור המגעיל

של הרחובות שהוא הזכיר. קצת היסטוריה בטוח.

 

מסביר את האלפא 33.

[Derish]

שני מקומות ראויים לציון:

 

רח' יונק הדבש במושב בצרה - בתקופה שגרתי בארץ והייתי נוסע לעיתים קרובות מנתניה לרעננה, נהגתי לעקוף את הפקק בכביש 4 (גם כשהכביש היה ריק לחלוטין...) דרך כלא רימונים וכבישי המושבים הסמוכים. האווירה שם הייתה תמיד שקטה ומנותקת, וזה תמיד הדהים אותי שכל היופי הזה פשוט נמצא שם, כ-10 מטר מהאפרוריות של כביש גהה. רח' יונק הדבש, בנוסף על שמו האקזוטי, הוא הרחוב האחרון שהייתי חולף על פניו לפני החזרה לכביש 4, ובכך היה מבשר בעצם על סוף הפקק (אם היה) והנסיעה הפסטורלית.

 

רח' מוצקין ופרדס משותף ברעננה - שניים מהרחובות הישנים בעיר, שנסיעה בהם מראשיתם ועד סופם מגוללת בפני הנוסעים את ההיסטוריה של כל העיר. לעיתים רח' פרדס משותף הוא גם הדרך האופטימלית לחצות את העיר (במיוחד בשעות העומס), משום שהוא משתרע לכל אורכה, במקביל לרח' אחוזה הראשי.

[neon turtle]

לא רחוב אבל עדיין: הסמטאות בדרך לכותל בירושליים,ניראה כאילו שחזרת ליימי ביניים שם,די מגניב.

 

ויש גם את רח' הנשיא בהרצליה פיתוח,יש שם שדרת פיקוסים ממש יפה.

[שומאכר]

אולי קצת מוזר להגיד, אבל יש רחוב שאני אוהב במדינת ישראל.

לאחרונה אני נמצא ברחוב הראשי של הרצליה פיתוח הקרוי "אבא אבן" אני מניח שהרבה מבינים לאיזה רחוב אני מתכוון.

 

WOW. עוד לפני שקראתי את מה שרשמת, ישר עלה לי לראש הרחוב הזה. אבל, בניגוד אליך, אני מת עליו בימי חמישי-שישי בלילה, ולא נראה לי שאני צריך להסביר את עצמי