עכשיו זה רשמי: הכבישים בארץ מהמסוכנים באירופה

[ניקו פ.]

תשמעו, נשבע לכם, לא זוכר מתי פעם אחרונה מישהו ניסה להיכנס למעלית - או יותר מכך - לעלות לרכבת, לפני שאני יוצא. באמת שלא זוכר. אולי אדם בודד מתוך מאות.

אני מאוד מסכים עם מה שרומן כתב וזה מוביל אותי לאחריות עצמית. בסוף, אני בוחר למה להתייחס.

להיעלב, להיפגע, לכעוס, להתבכיין על ישראלים. סבבה. השאלה מה עושים עם זה. הרציונל אומר לחנך או לשחרר.

לחנך קשה/לא אפשרי/מצריך ממני מאמץ שאני לא רוצה להשקיע.

להתעלם קל ואפקטיבי.

מאז שאני נותן לרציונל לנצח, משמעותית קל לי.

להגיד שתמיד אני מצליח לשים את האגו או את פולניה בצד? לא. אבל משתדל.

 

לגבי נושא השרשור: שוב מסכים עם חן. נימוס, המתנות, הכל חשוב בעיניי, אבל משמעותית פחות מהרוגים ופצועים קשה.

על אף זאת, תמיד יש לאן לשאוף ורצוי לחפש דרכים להשתפר. בעיניי תחב"צ נהדר יוריד את רמת ההרוגים יותר מחינוך כזה או אחר.

[יבגניפ]

מאז שאני נותן לרציונל לנצח, משמעותית קל לי.

לא מסכים שזה הדבר הרציונאלי לעשות. לא צריך להתעצבן מכל דבר. גם אני לא ברייג' מוד בכל פעם שאני נכנס לרכב. אני פשוט מודע לעומק הבעיה סביב.

לגבי נושא השרשור: שוב מסכים עם חן. נימוס, המתנות, הכל חשוב בעיניי, אבל משמעותית פחות מהרוגים ופצועים קשה.

זו התבוננות מאוד מאוד צרה.

כתבתי אתמול ומחקתי:

אנחנו מדברים על סטרס שמשפיע על כולנו, נכון? נהיגה זה מלחיץ, זה מתיש, יש פקקים. נהיגה זה לא בריא ויש גם מחקרים שמראים את זה, גם בהקשר של תכנון עירוני וכו'.

 

אז אני שואל: רציונאלית, הייתי רוצה שהמדינה תפעל כדי לצמצם את הלחץ, נכון? זה קורה? לא. אתה מדבר על תחבצ, אבל ערים חדשות מתוכננות סביב שימוש ברכב ובמרכז גוש דן תקוע הפרויקט המגלומני של הרכבת הקלה. ואני, בתור מי שמתנייד בגוש דן באוטובוסים, יכול להגיד שזה נח ואפשרי רק כשאתה תוחם את עצמך בין נמל תל אביב, לבורסה ברמת גן עד פלורנטין.

 

אז יש את כל ההשפעות העקיפות מהנהיגה עצמה. ויש את זה שהמדינה לא מקדמת באמת תחבורה ציבורית. ובתוך השיט הזה תוסיף את זה שאלפים מתושבי גוש דן עברו לאופניים, ועכשיו יש לך גם עוד אלוהים יודע כמה תאונות ביום, שאתה פשוט לא שומע עליהן, כי למי איכפת שאיזה סבא שבר את היד, או איזה ילד בילה כמה שעות במיון?

 

אז גם על זה אפשר לעצום עיניים, ובכל פעם שאידיוט תורן עוקף אותי על 40 קמש על מדרכה של מטר על מטר להגיד ש"זה לא מה שחשוב בחיים". ואז אני חוזר שואל: מה כן?

[RK]

ואז אני חוזר שואל: מה כן?

 

הבריאות של הילדים שלי, הבריאות של ההורים שלי, פרנסה - החיים עצמם. זה שאידיוט חתך אותי בכביש זה עניין של רגע, שהיה ועבר. בולשיט.

[יבגניפ]

כן, הבעיה היא שזה לא ״רגע״. על אידיוטים שחותכים אותי אני אפילו כבר לא מתעצבן. אני מזמין גם אותך ליום טיול בעיר השנייה הכי נאורה בישראל (אחר כך, אם תרצה, נוכל לעלות דרך נס הרים לירושלים, כדי שתראה שגם שם לא יותר טוב). חיתוך אחד בכביש הוא חסר משמעות, והוא גם נבלע בתוך כל מה שקורה כאן. ורק עכשיו בנסיעה קצרה של רבע שעה, כמעט התנגש בי אוטובוס שיצא לעקיפה מהנתיב הנגדי, אני כמעט הורדתי רוכב אופניים, שקפץ לכביש ממעבר החציה, ואיך לא - שני נהגים לידי כמעט התנגשו כי אחד מהם המשיך ישר מנתיב שפונה שמאלה.

 

אתה מדבר על הילדים שלך ועל בריאות? בטח כבר קישרתי לעמוד של ״מחזירים את המדרכה להולכי הרגל״. הוא מתעסק רק בתל אביב וקצת בגוש דן, כן. אבל המציאות האמיתית היא שגם ההורים בארץ מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמתחילים לפחד להסתובב עם הילדים שלהם בחוץ, כי אפילו על מדרכות הם יכולים להדרס. וכאלו שקנו אופניים, התקינו כיסא לילד, ויאללה, שימותו כל השאר.

[RK]

כנראה שטוב שאני לא גר בתל אביב. חוץ מילדים ז*נים על אופניים חשמליים, שזה כנראה בכל הארץ, אין לי מושג קלוש על מה אתה מדבר.

[יבגניפ]

הבעיה היא לא רק בתל אביב. זה אותו דבר בהרצליה, פתח תקווה, ראשון, רמת גן, גבעתיים, ירושלים - שם, כשהייתי בפעם האחרונה, בפניה לגילה הייתי הנהג היחיד שאשכרה עמד את שני הרמזורים שזה לקח, כדי לפנות ימינה מהנתיב. כל השאר עקפו מהשול. בדיוק כמו שקורה כאן ברוקח, ערב אחרי ערב. בדיוק כמו שקורה בגהה ליד קירית אונו.

אין לך מושג על מה אני מדבר? יכול להיות. אבל פעם אחרונה שנסעתי בפקק קצת צפוני מיקנעם, גם שם לקח לאנשים בערך 5 דק של פקק להתחיל לעקוף מהשול.

 

הדבר היחיד שחמור כאן ספציפית כנראה, זה האופניים, מכיוון שבאופן טבעי יותר אנשים מתניידים על אופניים בעיר גדולה מאשר בין כפרים בפריפריה. ואני עדיין מזמין אותך לבוא ולבקר ולראות בעצמך על מה אני מדבר. קפה עליי

[yohai71]

ועוד איך יש קשר בין ההתנהגות בכבישים לבין הישראלי הממוצע. רוב הישראלים חושבים שהם בסדר, והאמת שלרוב הם נחמדים- אבל הם פשוט עיוורים לסובב אותם. אני ואפסי עוד.

 

אם אני הולך עם הילד בעגלה ורכב עומד על המדרכה בצורה שחוסמת כל מעבר, ובתוך הרכב אני רואה כסא ילדים... נו, צריך להסביר את זה? אותם אחד\אחת שחוסמים, גם הם מסתובבים עם עגלות.

 

וניקו, אני לא יודע אם יש לך ילדים אבל חכה שתגיע לקניון עם הילד בעגלה ותצטרך להשתמש רק במעליות (כי הרי על דרגנועים אסור לעלות עם עגלות, שלא לדבר על זה שמטומטם). כשהמעלית מגיעה, נדחפים לפניך כל מיני יצורים שהגיעו אחריך, למרות שיש להם שימוש מלא ברגליהם והם כן יכולים להשתמש בדרגנועים. ולא מדובר רק בערסים או מתבגרי-קלולס, אנשים "מהישוב", כפי שנהגו לומר. וזו רק דוגמא קטנה, יש לי עשרות כאלו.

 

אני כבר לא מדבר על כך שבמקומות מתוקנים, אשכרה נותנים לך להיכנס לפני כולם. זה מדע בדיוני.

[RK]

הבעיה היא לא רק בתל אביב. זה אותו דבר בהרצליה, פתח תקווה, ראשון, רמת גן, גבעתיים, ירושלים - שם, כשהייתי בפעם האחרונה, בפניה לגילה הייתי הנהג היחיד שאשכרה עמד את שני הרמזורים שזה לקח, כדי לפנות ימינה מהנתיב. כל השאר עקפו מהשול. בדיוק כמו שקורה כאן ברוקח, ערב אחרי ערב. בדיוק כמו שקורה בגהה ליד קירית אונו.

אין לך מושג על מה אני מדבר? יכול להיות. אבל פעם אחרונה שנסעתי בפקק קצת צפוני מיקנעם, גם שם לקח לאנשים בערך 5 דק של פקק להתחיל לעקוף מהשול.

 

הדבר היחיד שחמור כאן ספציפית כנראה, זה האופניים, מכיוון שבאופן טבעי יותר אנשים מתניידים על אופניים בעיר גדולה מאשר בין כפרים בפריפריה. ואני עדיין מזמין אותך לבוא ולבקר ולראות בעצמך על מה אני מדבר. קפה עליי

 

אפשר לנהל את הויכוח הזה לנצח. זה לא שאני לא עומד בפקקים, גם כאן בצפון, ונדיר שאני רואה אנשים עוקפים מהשוליים. יש עדיין מטומטמים תורנים שצופרים בפקק, אבל זה די אנקדוטלי. אולי אלה שאתה רואה הם אנשי המרכז בדרכם לנופש וחזרה? זה לא שאין בעיות. יש אנשים שנדחפים ולא נכנסים לראשית הפקק. יש אנשים חותכים, יש סתם אנשים שלא יודעים לנהוג או אפילו לשבת כמו שצריך במכונית. יש מכל וכל - השאלה היא למה שאני אתן לזה לעצבן אותי. לא חסר לי עצבים בחיים.

[ליין מן]

לדעתי זה כן עניין של חינוך, הדרכה נכונה , והבנת המחיר של הטעויות / העבירות בכביש.

 

חינוך - מחקרים מראים כי עברות קטנות, כדוגמת חסימת נתיב, חניה כפולה הסוגרת ומעכבת.

גורמת לאדם להתחיל את הנהיגה ולצאת לכביש מתוסכל.. וכמו שדפקו אותי, אני שם פס על אחרים.

ואז מסתבכים יותר ויותר -

 

החינוך אומר - כן, יש מצבים כאלו בחיים, ואנו אנשים רציונליים - ולא נתקן את העוול שגרמו לנו אחרים -

ע"י עבירות ופגיעות באחרים - אשר בכלל לא היו קשורים לפגיעה בי.

 

חינוך אומר, הבנה של מחיר העבירה - להראות לתלמידים את מחיר החיתוך בכביש..

מצד לצד בהפתעה - ובלי איתות.

 

החותך אולי הצליח לצאת במחלף - אבל אפשר ומאחור שני רכבים פגעו אחד בשני עקב בלימה

פיתאומית - מאחר והפתיעו אותם, עם חתיכת הנתיבים ללא איתות .

* (ומחר זו יכולה להיות אחותך או הורייך - אשר יופתעו ממהלך כזה, יעשו תאונה ויפגעו)

 

דוגמה - גם אם פספסתה ולא יצאתה במחלף הנכון - סע עד לצומת המאפשרת פניה וחזרה למקום.

אל תעשה פנית פרסה אסורה בכביש ובמיוחד בכביש מהיר - ולהראות את המחיר של כך.

 

כיצד הנהגים מופתעים מפעולת הפרסה אשר חותכת את מסלולם - ואין להם אפשרות להגיב בזמן

והם פוגעים באמצע הרכב הפונה, וגורמים לנפגעים קשים.

כנ"ל רוכבי אופנוע, אשר בתאונות כאלו בכביש המהיר .. בד"כ נהרגים או נפצעים קשה מאוד

(הפגיעות קשות - ברמה שרוכב האופנוע , לעולם לא יצליח לתפקד ויהיה תלוי באחרים לכל חייו)

 

החינוך וההדרכה עוזרים להראות מצבים קלים וקשים , כיצד כדאי לנהוג במצבים שונים ואת המחיר.

הרבה מהנהגים - לא יודעים כיצד לנהוג במצבים שונים , ולפעמים הם מתבלבלים.

הם לא עושים זאת דווקא - לפעמים אין להם מידע כיצד לנהוג .. וגם את המחיר של התגובות שלהם.

 

כאשר מדריכים ומראים דוגמאות - מדגישים לעזור להם להשתלב חזרה, ולא להעניש אותם

ע"י דחיפתם מהנתיב, ואי מתן אפשרות בטוחה להשתלב בתנועה.

 

תשדירי הדרכה קצרים בטלוויזיה יכולים לעזור - לא הטפות מוסר..

להראות כיצד להתנהל ולנהוג במצבים שונים.

 

כל תשדיר כ 3-5 דקות - יראה כיצד בעיית חניה כפולה גורמת לפקק, ולתסכול האחרים

או מפריעה לרכב רחב אשר רוצה להיכנס לרחוב צר - עולה על המדרכה בצד השני ומסכן הולכי רגל.

או מנסה לתמרן, ופוגע ברכבים אחרים בצידי הרחוב - בגלל רכב אשר חנה לרגע.. בחניה כפולה.

 

תשדיר המראה ביצוע פניית פרסה אסורה - המחיר, והסבר כיצד יש לנהוג ולהמשיך ולפנות במקום מתאים.

עם דגש - כי תאונה.. לא חוסכת בזמן..

 

שמתי לב.. כי כאשר מדריכים אנשים , ולא מאשימים אותם, הם מסתקרנים ורוצים ללמוד.

 

רשמתי כיצד בעבר, הייתי מדריך את החברה הצעירים במשפחה ובמסעדה - נוסעים בסוף העבודה בלילה

לסשן הדרכה קל, עם הסברים - כמה זמן רמזור דולק או מהבהב בירוק.

מצב ירידה לשוליים בטעות, וכיצד לחזור בזוית נכונה.

 

מעבר במחלף אשר בטעות לכאורה, פספסנו ולא פנינו בו - וכעת היכן לפנות..

האם לבצע פנית פרסה היכן שאסור באמצע הכביש - והצבת המצבים.. כדוגמת רכב אחר.. המגיע ממול

והמפתיע אותנו בפניית פרסה וחותך לנו את המסלול - כיצד נהיה מופתעים ויקשה עלינו להמנע מתאונה.

 

והסבר - כי ההפתעה הזו תהיה גם לאחרים , במידה ואנו נעשה את פניית הפרסה האסורה

גם לאחרים תהיה בעיה להימנע מתאונה - כך הם הבינו, מתוך ראיית הבעיה של שני הצדדים.

והבנה , כי לא ירויחו בכך כלום, גם יפגעו בתאונה ולא יחסכו זמן.

 

בדיוק אתמול חבר מהצבא אמר לי.. בהפתעה, במהלך שיחה על ביצועי רכבים וקניית רכב חדש.

אני כועס על עצמי, כי אפשרתי בשנה הראשונה, לנהג מסויים לנהוג בצורה מטומטמת.

רק אחרי ההדרכות - הבנתי .. כי לא צריך להיתבייש להעיר.

הבנתי כי גם אחרים נתקלים באותם בעיות, והפסקתי להתבייש להעיר על נהיגה, עם סיכונים מיותרים.

 

וכמובן אכיפה.. כאשר אין אכיפה ואין חשש מעונש - יש אנשים אשר נוטים לעבור על החוקים.

 

 

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-25 ליולי, 2018 על ידי ליין מן

[ניקו פ.]

לא מסכים שזה הדבר הרציונאלי לעשות. לא צריך להתעצבן מכל דבר. גם אני לא ברייג' מוד בכל פעם שאני נכנס לרכב. אני פשוט מודע לעומק הבעיה סביב.

רציונלי זה לחשוב מה התוצאות האפשרויות של כל פעולה שלי ולפעול בהתאם לאופציה שמתאימה לי באותו הרגע. עצרת לחשוב? אתה כבר 95% רציונלי. אני לא מבין עם מה יש לא להסכים.

זו התבוננות מאוד מאוד צרה.

ממש ממש ממש לא צרה. אדרבה, שקלתי את כל הזוויות שהצלחתי לעלות בראשי ואחרי כל זאת, אני אומר לך, דווקא מתוך פרקטיות - הרוגים ופצועים קשה הם חד משמעית יותר גרועים מכל מכל טיפת כעס/סטרס שאתה בוחר להרגיש. באמת. מצידי לגשת 71 תביעות פחחות קטנות ובתי משפט עמוסים ושלא יהיה הרוג אחד. באמת, עם כל הכבוד לזמן.

כתבתי אתמול ומחקתי:

אנחנו מדברים על סטרס שמשפיע על כולנו, נכון? נהיגה זה מלחיץ, זה מתיש, יש פקקים. נהיגה זה לא בריא ויש גם מחקרים שמראים את זה, גם בהקשר של תכנון עירוני וכו'.

 

אז אני שואל: רציונאלית, הייתי רוצה שהמדינה תפעל כדי לצמצם את הלחץ, נכון? זה קורה? לא.

אז מה שאני אומר, זה שזה לגיטימי לרצות מה שאתה רוצה, אבל אם המדינה יכולה לפעול רק נגד הרוגים או רק נגד לחץ, הייתי מעדיף שזה יהיה נגד הרוגים ושאני אתמודד עם הלחץ בעצמי.

אתה מדבר על תחבצ, אבל ערים חדשות מתוכננות סביב שימוש ברכב ובמרכז גוש דן תקוע הפרויקט המגלומני של הרכבת הקלה. ואני, בתור מי שמתנייד בגוש דן באוטובוסים, יכול להגיד שזה נח ואפשרי רק כשאתה תוחם את עצמך בין נמל תל אביב, לבורסה ברמת גן עד פלורנטין. זה כשלים בתכנון. פחות קשור למה שאני התייחסתי אליו.

 

אז יש את כל ההשפעות העקיפות מהנהיגה עצמה. ויש את זה שהמדינה לא מקדמת באמת תחבורה ציבורית. ובתוך השיט הזה תוסיף את זה שאלפים מתושבי גוש דן עברו לאופניים, ועכשיו יש לך גם עוד אלוהים יודע כמה תאונות ביום, שאתה פשוט לא שומע עליהן, כי למי איכפת שאיזה סבא שבר את היד, או איזה ילד בילה כמה שעות במיון? אז שוב אומר לך: עדיף ש75 ילדים יבללו במיון עם שריטות ומכות מאשר ילד אחד שימות, אם זו ההשוואה.

 

אז גם על זה אפשר לעצום עיניים, ובכל פעם שאידיוט תורן עוקף אותי על 40 קמש על מדרכה של מטר על מטר להגיד ש"זה לא מה שחשוב בחיים". ואז אני חוזר שואל: מה כן?

זו שאלה ספציפית. לך חשוב? נסה לשנות. לי חשוב זוגיות, חברים, משפחה, לימודים, עבודה, ליהנות מהחיים כמה שיותר, לפנות זמן לתחביבים, לא להכניס את הראש הבריא שלי למיטה חולה וכן הלאה.

לא קרה לי בחיים אגב ואני כל היום בתל אביב. מתרוצץ בין אונ', בילויים ועבודה. זה באמת קורה לך כל כך הרבה?

 

כמה עולה טילון בארץ?

[יבגניפ]

הרוגים ופצועים קשה הם חד משמעית יותר גרועים מכל מכל טיפת כעס/סטרס שאתה בוחר להרגיש.

 

אבל אם המדינה יכולה לפעול רק נגד הרוגים או רק נגד לחץ, הייתי מעדיף שזה יהיה נגד הרוגים ושאני אתמודד עם הלחץ בעצמי.

 

עדיף ש75 ילדים יבללו במיון עם שריטות ומכות מאשר ילד אחד שימות, אם זו ההשוואה.

אני לא חושב שה"או - או" שאתה מתאר זה המצב.

 

מס' ההרוגים זה רק מספר. כמו שכתבתי גם קודם, אני לא יודע להגיד אם זה בזכות תשתיות יוצאות דופן, אורך נסיעה ממוצע, קרבה של בתי חולים, תוואי הכבישים שהרוב מתניידים בהם. אין לי מושג. אני לא חושב שאפשר למצב אותו כעדות להשקעה של המדינה דווקא בניסיון לצמצם הרוגים.

 

וגם אם זו קיימת, "המדינה" (כי זה גופים שונים, אנשים שונים וכו') בוחרת לתכנן את הבניה והכבישים בצורה מסוימת, שהיא לא ידידותית לתחבורה ציבורית ודורשת מכולם להחזיק רכב. תוצר לוואי של זה, זה עוד ועוד כבישים ועוד ועוד מכוניות. תוצר לוואי של זה בתל אביב והשכנות המיידיות שלה, זו מגפה של כל דבר שיכול להחליף הליכה ברגל או שימוש בתחבצ, ולא דורש רישיון.

 

כך ש"המדינה" גם קודם כל מייצרת את הבעיה. ואינ לא מאמין שיכול להיות לה פתרון, שהוא לא פלסטר, מעבר להשקעה אדירה ואינסופית גם בתכנון מוכוון תחבצ וגם בתחבורה הציבורית עצמה.

זו שאלה ספציפית. לך חשוב? נסה לשנות.

לא חושב שיש הרבה איך לשנות משהו כזה. הכלים שעומדים לרשותי הם או הצבעה (שאת זה אני עושה), או ניסיונות לשכנע אחרים. בחלק מהמקרים אני מצליח. בחלק הויכוח מגיע מהר מאוד לנקודה שהגיע כאן - "יש דברים יותר חשובים בחיים". וכן, ברור שיש. ויש גם הרבה ציניות (לא שלכם כמובן). אבל זה לשרשורים אחרים.

לא קרה לי בחיים אגב ואני כל היום בתל אביב. מתרוצץ בין אונ', בילויים ועבודה. זה באמת קורה לך כל כך הרבה?

לא רק לי.

כבר כמה מחבריי פה אמרו לי כשהנושא עלה שרוכבי האופניים זה הדבר שהכי פוגע להם באיכות החיים בעיר. לא, לא חברים שמאלניים קיצוניים ידה ידה.

לא זוכר אם כתבתי, אבל באיזה סקר שעשו כאן בשביל העיריה, אנשים זקנים העידו שלהדרס ע"י רוכב אופניים זה הדבר שהכי מפחיד אותם כרגע.

השבוע מישהו שעובד איתי איבד את הרכב שלו בתאונת טוטאל לוס. הסיבה: רוכב קורקינט עבר באדום, רכב אחר התגנש בו והרכב הזה סטה הצידה ופגע ברכבים שחנו. עוד תאונה שרירותית כמעט. אבל אני עדיין לא ראיתי רוכב קורקינט בעיר שכן עוצר באדום. אצלנו במשרד, אגב, חוץ ממני יש עוד מישהו אחד שגר בתל אביב - גבעתיים, ולא מגיע למשרד באופניים \ קורקינט. על כמות הפציעות שלהם אפשר לפתוח שרשור נפרד (סימנים כחולים, צלעות שבורות, מישהו כמעט איבד עין). גם זה לא ממש נכנס לשום סטטיסטיקה.

כמה עולה טילון בארץ?

הנה, הגענו לדברים החשובים באמת. ועיניכם הרואות, גם זה מבאס.

[red1]

הבעיה היא לא האפניים, הבעייה שכמו במדינת ישראל הכל עשוי בצורה חאפרית.

האופניים הן טרנד מבורך. זה מוריד עומס מהכבישים, מוריד עומס מתחבורה ציבורית וטוב לבריאות.

אבל במדינת ישראל לא השכילו לעשות שבילים\נתיבים מסודרים ולהשקיע בחקיקה נכונה.

 

אם רוצים לפתור את הבעיה צריך להשקיע בשתית, ולחוקק חוקים אין שום מניעה שאופניים חשמליות יידרשו רישיון ורק נערים מעל גיל 15-16 יוכלו לעשות רישיון לאופניים חשמליות.

וילד\אדם שיסתובב ללא רישיון יחטוף קנס ואם זה ילד אז המשטרה תקח אותו לתחנת המשטרה וההרים ייצטרכו לבוא לאסוף את המלאך שלהם באמצע היום, חוויה טראומטית שכזאת להורים של המלאך מהר מאוד יעשו סדר בכל הקשור לאופניים והתנהגות של קטינים.

[shellcase]

ויש את זה שהמדינה לא מקדמת באמת תחבורה ציבורית.

 

אתה טועה, לא רק שאין לך מושג אמיתי מה המדינה מקדמת או לא מקדמת את עוד כותב את זה כאילו זה עובדה ידועה לכל.

 

המדינה מקדמת מאד (מאד) תחבורה ציבורית, איך אני יודע? כי אני פאקינג עובד בזה.

יש מעל 200 ק"מ קווי רכבת קלה וכבדה בתכנון (חוץ מעוד 250 ק"מ רכבת לאילת). יש שדות תעופה בתכנון, המדינה רק עכשיו החלה לקדם תכנון של קו מטרו שיחבר כמעט את גדרה לחדרה - מדובר פה על עלויות של מעל 100 מיליארד שקל, בערך פי 2 או 3 מכביש 6.

 

רוצה רשימה חלקית של פרוייקטים בתכנון? (וזה רק פרוייקטים שאני מכיר מהמשרד שאני עובד בו, ואני ממש לא מכיר את כולם).

תתחיל מלפתוח את מפת הפיתוח של רכבת ישראל.

תוסיף לזה קווי BRT מאיזור צריפין לתוך ת"א.

רכבת קלה מנצרת לחיפה.

רכבת קלה לטבריה.

קווי מטרונית בנשר ובכרמל.

קו רכבת קלה לאריאל.

רכבת מהירה וישירה בין חיפה לת"א.

מה נראה לך שזה? 4 שקל? זה מיליארדים.

 

התכנון העירוני בארץ גם הוא עובר שינוי, יותר עדיפות להולכי רגל, רוכבי אופניים ותח"צ, ופחות חניה ומכוניות.

 

אבל עזוב, בוא נצמד לנרטיב של המדינה לא משקיעה בזמן שהמדינה שופכת עשרות מליונים בשנה כדי לקדם תוכניות, הרי זה לא ישרת את האג'נדה הפוליטית של תושבי ת"א להגיד שהמדינה שפכה מיליארדים על התח"צ בעיר שלהם.

[hakarnaf]

אתה טועה, לא רק שאין לך מושג אמיתי מה המדינה מקדמת או לא מקדמת את עוד כותב את זה כאילו זה עובדה ידועה לכל.

 

המדינה מקדמת מאד (מאד) תחבורה ציבורית, איך אני יודע? כי אני פאקינג עובד בזה.

 

זה שאתה עובד במשרד כלשהוא שמקדם בצורה כלשהיא תחבורה ציבורית לא אומר שהמדינה באמת מקדמת תחבורה ציבורית.

אין ספק שהמדינה משקיעה סכומים מסויימים ולא מובטלים בתחבורה ציבורית, אבל כדי לראות כמה באמת חשוב למדינה להשקיע בתחבורה ציבורית, צריך לבחון את הדברים בצורה קצת יותר רחבה מאיזה פקיד (מבלי לזלזל באף אחד) שעובד במשרד התחבורה או וואטאבר.

למדינה (הפוליטיקאים שהם נבחרי הציבור שמייצגים את עמדת המדינה) יש נטייה לצאת בהכרזות בומבסטיות על תחבורה ציבורית, אבל בפועל לא קורה יותר מדי.

 

סתם דוגמא קטנה, המשרד לאיכות הסביבה קידם תקנות "ירוקות" בהן יאשרו מספר מצומצם של חניות בבנייני משרדים חדשים וזאת כדי לעודד אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית. כשלא יהיו הרבה חניות, לאנשים לא יהיה חניה צמודה והם "יאלצו" לנסוע בתחבורה ציבורית.

עובדי המשרד לאיכות הסביבה, לא שמים על אף אחד, אין להם בעיה לנסות לחנך את הציבור, אבל כבנו להם משרד חדש בהתאם לתקנות החדשות שהם קבעו, הם סירבו לעבור לבניין החדש כי אין להם מספיק חניות לכל העובדים...

 

כדי לדעת האם באמת חשוב למדינה תחבורה ציבורית, צריך לבחון תוך כמה זמן מאשרים תוכניות חדשות, תוך כמה זמן בונים רכבות וקווים חדשים (ירושלים ת"א המהיר לדוגמא מתעכב כבר הרבה יותר משנה מהמועד שהוכרז).

והמדד הכי חשוב שמראה כמה למדינה אכפת מתחבורה ציבורית, זה סכומי הכסף שמושקעים בתחבורה ציבורית מתוך כל תקציב התחבורה, כמה ביחס לתל"ג, השוואה של אחוזים מהתקציב שהמדינה משקיעה בתחבורה ציבורית לעומת מדינות אחרות ומתקדמות כגון מדינות הOECD וכו'...

[יבגניפ]

מה נראה לך שזה? 4 שקל? זה מיליארדים.

נראה לי שחצי מזה לא יצא לפועל. או יתקע בדרך. או יגיע באיחור של כמה שנים טובות, כמו שקורה עם הרכבת הקלה כאן.

ואני לא כל כך יודע למה צריך עוד שדות תעופה בארץ, אבל מהמטרו בגוש דן אני אתרגש ואתייחס אליו ברצינות כשהוא יעבוד.

התכנון העירוני בארץ גם הוא עובר שינוי, יותר עדיפות להולכי רגל, רוכבי אופניים ותח"צ, ופחות חניה ומכוניות.

כן, בוודאי. בתל אביב כבר היום התכנון הוא פחות חניות בבניינים עתידיים, כי אולי תהייה רכבת. בארלוזורוב יש תוכנית מגלומנית נוספת, לקחת חניות מתחת לבניינים כי יום אחד אולי תהייה רכבת.

 

אבל עזוב את תל אביב.

 

היית בכפר סבא? ראש העין? נס ציונה? הרצליה? רעננה? אני לא יודע מה אומר "עובר שינוי" בעולם שבו כבר היום נבנות עשרות שכונות חדשות שסותרות את כל מה שאתה אומר. מה יקרה להן?

אבל עזוב, בוא נצמד לנרטיב של המדינה לא משקיעה בזמן שהמדינה שופכת עשרות מליונים בשנה כדי לקדם תוכניות, הרי זה לא ישרת את האג'נדה הפוליטית של תושבי ת"א להגיד שהמדינה שפכה מיליארדים על התח"צ בעיר שלהם.

יותר טוב. בוא נתייג את "תושבי ת"א" כקבוצה פוליטית עם אג'נדה ונחליט עם מי ומה להתווכח על סמך זה. כי לא יכול להיות שפשוט סתם מפריעה לי העובדה שפרויקט הרכבת הקלה באיחור של שנים, והאוטובוסים סבירים רק אם אתה מתנייד מהירקון עד אלנבי? ולא יכול להיות שיש אנשים שעובדים איתי, גרים בגבעתיים או רמת גן, ואפילו לא חושבים על לבוא לת"א באוטובוס, אה? הכל זה בטוח אג'נדה פוליטית.

 

אה וראש העיר בתל אביב גם שפך מיליונים על הורדת המזרקה בדיזנגוף בחזרה לקרקע. אז?