כקוטן הציפייה - גודל ההפתעה. מה הרכב שהכי עונה להגדרה הזאת בשבילכם?

[green]

רץ כאן שרשור הפוך, אבל חשבתי למה להיות שלילי ולא חיובי

 

לאחרונה בדקתי באולם התצוגה שני רכבים שהציפיות שלי לגביהם היו נמוכים והופתעתי מאד לטובה, מדובר על הבמוו x1 והמיני קאונטרימן.

 

לגבי שניהם חשבתי שמדובר במותגי פרימיום ללא שהדבר בא לידי ביטוי בפועל יחסית לג'יפונים עממיים יותר וזולים יותר.

 

הופתעתי לטובה, הן מבחינת איכות חומרי הפנים והן מבחינת תכנון הרכבים (מהמיני הופתעתי גם לטובה מהעיצוב החיצוני).

 

דרך אגב הופתעתי לטובה לאחרונה גם מהמיצובישי אאוטלנדר, ישבתי בכזאת שנת 2016 בדגם המפואר עם כסאות עור בהיר, רמת חומרי הפנים ברמה גבוהה למדי בניגוד למה שנכתב בכל מיני מקומות. אהבתי גם את תנוחת הישיבה הגבוהה הן מקדימה והן מאחורה.

 

האם גם אתם הופתעתם לטובה מרכבים מסוימים?

[Mr_Shankly]

בדיוק חשבתי לפתוח אחד כזה

 

במוו 125M. לא שחשבתי שזו תהיה מכונה גרועה, אבל באמת שלא חשבתי שאהנה כ"כ. הייתי ממש שמח לאחת כזו.

על הנייר אנחנו מקבלים 2 ליטר טורבו 218 כ"ס ו-31.6 קג"מ, הספק כמעט זהה לזה של הגולף GTI, המתחרה הטבעית שלה, אבל בפועל ה-GTI מובסת בקלות. אין לי ספק במה הייתי בוחר לו הייתי מתלבט בין שתיהן.

[ליין מן]

ואני עם ה מיני קופר S - הגודל והאחיזה ההרגשה שאתה מחובר לרכב, חוויה.. וידנית.

קבלתי ליומיים, פשוט כייף ולא רציתי להחזיר.

 

היו עוזרים לי לצאת מהרכב, סבלתי כמו גדול ונהנתי.

 

 

אייל.

[YNV]

איביזה 1.4 ידנית שהוצמדה לי לשבועיים של נסיעות יומיות נצרת-פ"ת.

חשבתי שמישהו שכח לספר לי שהפסדתי בהתערבות או משהו אבל נהניתי מכל שניה עם האוטו הזה, כולל בפקקים האיומים של כביש 5.

 

Sent from my MicroTAC 9800X using Tapatalk

[Maor Bracha]

אם כבר מקביל לשרשור "כגודל הציפיה", אז אמשיך את הסיפור משם.

באותה הזדמנות שנהגתי בi8 מיד אחריה עליתי לקופר JCW חדשה, על אותם כבישים מפותלים. אתם יכולים לתאר לעצמכם שאחרי סיבוב מאכזב בi8 לא מתלהבים לרדת למיני, אבל ההפתעה הייתה גדולה.

בניגוד לi8 שהפתיעה בביצועים הנמוכים מהמצופה, הJCW הייתה פשוט פאן. גם כשלפניך רכב איטי- אין בעיה, דווקא המגבלות הנמוכות יחסית והיכולות של הרכב לייצר פאן במהירויות נמוכות מככבות.

[אליה]

אני גם באותה תקופה של חוסר אוטו, בסופ"ש אחר, יצא לי פיאט 500. 69 כ"ס וגיר רובוטי. וואללה הייתי בראש ש500 זה אוטו ממוצב, יקר מדי, סתם פוזה וכו'..

שמעו, האוטו פשוט כיפי לנהיגה. יש צליל איטלקי שמח מהמנוע, מרגישים מה קורה בהגה ובישבן, והוא לא כזה עגלה כמו שמצפים. אז כנראה שהוא עדיין בהגדרה יקר מדי, אבל יש בו איזה קטע.

[bigmik]

2012 X1 מנוע 2.0 ליטר טורבו...יציב כמו קטר, היגוי רגיל לא מחושמל, זנב שמח

עקב גובה של גיפון (4 סמ יותר מ328 של שנת 2009 אותה שלדה) וים של אינפורמציה

מההגה ביחס להיום וכיף...מלא כיף לנהג, פשוט כיף.

כשרוצים בעיקר וכשמבקשים, הזנב פוסע ונשאר שם.

הנעה אחורית במייטבה והכל במסווה של גיפון וגם עולה

פחות מסדרה 3 רגילה.

[HyperViper]

אלפא רומיאו ג'וליה

אחרי ששמעתי ניסים ונפלאות על המותג, סיבוב בג'ולייטה ובמיטו היו מאכזבים לחלוטין כך שלא היו לי ציפיות, בטח לא מגירסאת הכניסה של הג'וליה. אמנם הרכב לא "העיף לי את הפאה" אבל בהחלט הרגיש שהוא בנוי נכון, בעל פנים וחוץ יפים, הגה מהיר ומדוייק והתנהגות צפויה הפתיעו ביחס לאחיות הקטנות.

[bar72]

147 ידנית. קיבלתי רכב חבוט כחליפי ליומיים. היה כיף

[RK]

לנצ'יה קאפה. אני לא חובב מכוניות גדולות, על אחת כמה וכמה כשנקודת המוצא הייתה מראש רכב מפואר (בסטנדרטים של 94-5, כן? לא של היום) ורך למדי ולא ספורטיבי. הופתעתי לטובה - יכולת גמיאת מרחקים מעולה, אבל גם התנהגות טובה, כל זה במכונית שחגגה 20 בזמן שנהגתי עליה.

[shaharper]

ההודעות מעלי רק גורמות לי לנסות לחפש חברים שיש להם X1...

ההתרשמות שלי צנועה יותר - אופל מריבה דור 2.

בטיול רכב בשנת 2012, הגעתי לדלפק חברת ההשכרה ונמסר לי שזה הרכב שאני מקבל.

היה לי ניסיון עם הדור הראשון של הרכב מהשכרה קודמת (שנת 2009), די סבלתי מהנהיגה בו - מנוע חלש וגיר רובוטי חד מצמדי נוראי ובנוסף רכב מכוער להחריד.

באתי מבואס לרכב, ראיתי רכב חדש שנראה טוב, מאובזר מצוין ובנהיגה - תענוג (יחסית לקודם ולמשפחתומטיות בארצנו כמובן). חזק (מנוע דיזל), שקט, גיר לא מורגש, חסכוני מאוד.

מאז אני סוכן של כבוד לדגם הזה. חבל שהוא לא הצליח בארצנו, מדובר באחד הרכבים היותר שימושיים ואיכותיים ברמת המחיר שלו.

[vadim6385]

יונדאי גטץ.

 

קיבלתי כזאת שכורה לשבוע פעם. ציפיתי לקבל רכב צפוף ומגעיל, אבל הסתבר שהיא די מרווחת ואפילו נוחה.

[RK]

גץ? נוחה? בהשוואה למה, פרארי 458?

[yohai71]

סוזוקי סוויפט 2008.

 

באותה שנה אשתי (לימים) החליטה לרכוש סופרמיני חדש, והתעקשה על "יפני אוטומטי בלבד". אני כבוגר פיג'ו קטנות ומהנות, אבל גם מתקלקלות, הבנתי למה היא רוצה ולא התווכחתי, למרות שהנטייה הטבעית שלי היתה לתוצרת אירופה. אז הבחירה נפלה בין הסוויפט ליאריס (יקרה מדי), מאזדה 2 (כנ"ל) ודייהטסו סיריון (ספרטנית מדי). לאחר שקיבלה הנחה נוספת לקחה את הדגם המאובזר.

 

 

למי שזוכר, הדגם הזה החליף את ה"יורוסוויפט" שהיה עגלה מיושנת לפי כל קנה מידה, ואולי בגלל זה לא ציפיתי ליותר מדי. אבל מה שחוויתי היה לא פחות ממהפך- רכב נאה עם עיצוב צעיר, אפילו מורכב כראוי (בסטנדרטים של אותן שנים), והפלא ופלא- גם מהנה לנהיגה, מבלי לסכן את הרשיון. למעשה כל מה שהיה צריך בשביל להיות מושלם זו תיבה ידנית (אבל אאל"ט טועה, כולם הגיעו אוטומטיים ובכל מקרה זו היתה דרישת סף של אשתי). עד היום אני מחייך כשאני עובר ליד אחד כזה.

 

אני ארחיק לכת ואומר שבעיניי זה היה מעין ממשיך רוחני של הפיאטים הקטנים של פעם- אולי זה הכיוון שהם היו צריכים ללכת אליו ולא הגרנדה פונטו.

[lanosforce]

בשבילי זו היתה טויוטה AYGO דור ראשון ידנית ששכרתי לארבעה ימים במהלך חופשה בכרתים.

 

לא ציפיתי מהרכב לשום דבר למעט העובדה שהעיצוב ממש עשה לי את זה - לא יודע למה, אבל גם מבחוץ הרכב הזה כל כך צעיר ומשום מה - כל הפשטות הזו מבפנים גם מצאה חן בעיני באותה המידה בדיוק.

 

לא ציפית מהרכב הזה לשום דבר למעט שיהיה זול לשכירה וחסכוני בדלק - ומה שמצאתי את עצמי זה נהנה כל כך מנהיגה, רעש מנוע משעשע ביותר, היגוי וחוויית מרכב שמעבירה כמעט הכל דרך ההגה והמושב והשלדה, תחושה של "על הקצה" בזמן שאני היטב במהירויות חוקיות ולהוסיף לכל זה שהצלחתי להחנות בכל חור כמעט.

 

החזרתי את הרכב כשבתכלס לרציתי לקנות אותו.