יש לי חבר שהולך להשתחרר משירות קבע בעוד כ-8 חודשים ורוצה להתחיל להכנס חזק לשטח מתוקף היותו איש טבע קלאסי (לא ג'יפאי לשם הג'יפאות, אלא כדי להגיע למקומות בהם הוא יטייל לבד\עם המשפחה). בגדול הוא מבחינתו רוצה לשים הזמנה כמה שיותר מוקדם כדי שהרכב יסופק לו ברגע שצה"ל לוקח חזרה את הרכב שלו (עוד 8 חודשים).
מה הוא צריך?
1. עבירות גבוהה, אבל לא פסיכית - הוא לא מחפש לעשות עכשיו מבחני עבירות לשם המבחנים, אלא פשוט להגיע למקומות שהוא צריך להגיע בשטח.
2. תחזוקה נמוכה (מבחינת התעסקות) - הוא אוטו-פוב וטכנו-פוב ולא נהנה מכל עניין התחזוקה, אז מעדיף משהו שלא צריך להתעסק איתו יותר מידי.
3. עדיפות לחשמל במידה וקיים - זה גם יותר ידידותי לסביבה וגם קל יותר להתקרב לבעלי חיים כשאין רעש של מנוע בעירה פנימית.
מה הוא לא צריך?
כוח (מעבר למה שדרוש לעבירות), תדמית, נראות, גאדג'טים, שוק אפטר-מארקט, התנהגות כביש חדה במיוחד.
אז מה על הפרק?
מכיוון שעבירות ותחזוקה נמוכה הם הפרמטרים הכי חשובים, ישר קופץ לראש הלנד קרוזר וזה באמת המועמד המוביל. אמהמה, מכיוון שמדובר על עוד 8 חודשים תהיתי אם עד אז יכנסו לארץ כל מיני מתחרים חשמליים שהולכים לשנות את השוק לחלוטין. על פניו ממבחנים של רכבים כמו הריביאן, נראה שהעבירות שלהם אף טובה יותר משל רכבים מונעי דלק מאובנים, כי יש מנוע נפרד לכל גלגל וכי מרווח הגחון גבוה יותר בשל העובדה שאין דפרנציאלים וכד'. למשל רכבים כמו ה-F150 לייטנינג, ההאמר, רביאין T1R או T1S, סייבר טראק וכד'. יש משהו מהם שעומד להגיע ב-8 חודשים הקרובים לישראל, לספק יכולות שטח טובות ולהכנס בתקציב של 450K? בנוסף, יש משהו שהוא לא הלנד קרויזר שיכול להתאים? רנגלר פסלתי בגלל האמינות, משער שהברונקו לא טוב בהרבה מבחינת אמינות, כנ"ל הדיפנדר. משהו שאני מפספס או שההנחות שלי לגבי אמינות שגויות?