האם אנשים לא רוצים לעבוד והם בכיינים, או שאולי אני חולה?

[Big_White]

אני לא כ"כ מסכים איתך. נכון ש: א. גודל אפשרויות לקניות גדל: אם לפני 50 שנה היית צריך להשקיע חצי משכורת על חתיכת בד בשביל לעשות חולצה, היום אתה קונה חולצה פשוטה ב-30 ש"ח. לכן יש לך יותר אפשרויות לקנות מוצרים עם הכסף שלך. ב. יש אנשים בגירים שסיימו צבא, ובטלנים ולא עושים כלום. אבל זה קרה בכל דור. אני רואה אנשים מבוגרים בטלנים, כל היום מסתובבים ולא כלום עם עצמם. בנוסף, כשהייתה המחאה החברתית ב-2011 הייתי מתנדב במשטרה. לא הבנתי מה זה המושג יוקר מחיה, לא הבנתי על מה הצעירים כ"כ בוכים שאין להם. הבטחתי למתנדב שאיתי שאני אחסוך שקל לשקל ואקנה דירה. קיימתי, חסכתי שקל לשקל וקניתי רכב בכמה גרושים בשביל שישאר לי לדירה. ולא, לא התחלתי לעבוד ולחסוך בגיל 18, אלא בגיל 14. לא הרשתי לעצמי לקנות מוצרים יוקרתיים או דברים שאני לא צריך (גם היום לא). אבל לפני שנה (בגיל 24) סיימתי צבא, קניתי רכב והתחלתי ללמוד בב"ש, בהנחה שאוכל לחסוך כמה גרושים בשביל העתיד. אני עובד קרוב למשרה מלאה בשביל לממן את עצמי, והשכר הוא מינימום. רמת החסכון החודשית היא זעירה מאוד (כמה עשרות שקלים). היום אני עדין אופטימי, כי אני מאמין שאחרי הלימודים, החיים שלי יראו אחרת: גם מבחינה תעסוקתית וגם כלכלית. אבל אני שואל: מה קורה לאדם שלא יכול ללמוד ולהתקדם בחיים וכל חייו הם מינימום? האם הוא מוכה גורל?

 

זה בדיוק הבחור שעליו אני מדבר..

בגיל 29.. הוא עדיין לא יודע איזה מקצוע הוא רוצה לקבל...

אני מבין שהוא שוקל את כל האופציות בכובד ראש (כבד מאוד הראש הזה)

באותו מצב בדיוק הוא ישאר בעוד 3-4-5 שנים.. והוא יהיה מאלה שבוכים כל היום, שיקר וכו וכו

[ChemGuy85]

gbguy, אני לא רוצה לנפץ את האופטימיות שלך, אבל גם אחרי שתסיים ללמוד ותמצא עבודה במקצוע יעברו 10-15 שנה עד שתצבור מספיק הון עצמי בשביל מקדמה לדירה. בנחה שאתה לומד את התואר הנכון (תואר שיכניס אותך להייטק) ואתה יודע לחיות בצמצום. כמעט כל יליד שנות ה-80 שקנה דירה בשנים האחרונות קיבל סיוע עצום מההורים. עצום.

[gbguy]

זה בדיוק הבחור שעליו אני מדבר..

בגיל 29.. הוא עדיין לא יודע איזה מקצוע הוא רוצה לקבל...

אני מבין שהוא שוקל את כל האופציות בכובד ראש (כבד מאוד הראש הזה)

באותו מצב בדיוק הוא ישאר בעוד 3-4-5 שנים.. והוא יהיה מאלה שבוכים כל היום, שיקר וכו וכו

 

אני יכול להבין את אותו בחור בן 29 שהבין שזו לא העבודה שהוא מאחל לעצמו לתקופה הקרובה, כי הוא לא רואה התקדמות בעבודה כזאת.

נצא מנקודה הנחה שאתה מבטיח לו קידום. איזה קידום תתן לו? לעבוד על מכונות? מבקר איכות באריזות?

ונניח אתה נותן קידום במפעל והוא פועל "שחור" מן המניין. אתה שוב חוזר ללופ של חיפוש עובד זוטר שיעשה את העבודה של המנקה.

 

אני היום מבין שאני חייב להיות זיקית עם אופי השוק. כל הזמן אני חייב להשתנות בשביל להמשיך לעבוד. כלומר, אני מבין שאם אשאר באותו מקום הרבה מאוד זמן, יום בהיר אחד אני יכול למצוא את עצמי בלי התחתונים. תראה למשל את עובדים בפריפריות, שהמפעלים החזיקו את העובדים בביצים. תראה את ענף החקלאות שקורס בגלל יבוא מחו"ל.

אם אני רוצה בגיל פרישה לחיות בשלום, אני חייב ליצור לעצמי הזדמנויות לעתיד. המשרה הזאת לא תתן לי "ניסיון" תעסוקתי. אז למה אני צריך להשקיע את זמני בניקיון?

[sperial]

ChemGuy85 - אתה מקטר, אבל אתה צריך להבין דבר פשוט: עם ישראל הצביע לטובת מפלגות שמקדשות את ההון, וגורמות לצבירתו אצל קבוצה קטנה - בעוד שהעובדים הולכים ונהיים עניים. ישראל ממש לא לבד בעניין.

אתה מקטר על ההסתדרות - אכן, בשנותיה האחרונות היתה מסואבת לחלוטין, אבל היסטורית היא בנתה חלק נכבד מהתעשייה המקומית (מישהו זוכר את "חברת העובדים"), כולל דאגה לתנאים הסוציאליים של העובדים. אותם עובדים היום חיים על חסכונותיהם, אילו לא דאגו להם לחסכון פנסיוני הם היו חיים על חשבונך.

לגבי חינוך - גם תודה לממשלה, שהחליטה שכולם צריכים תעודותב גרות, ולא רוצה להשקיע בחינוך טכנולוגי יקר. 30 מתוך 35 שנות הקריירה של אשתי היו בחינוך הטכנולוגי, וראתה את האבולוציה: מבית ספר שהכשיר מכונאים, חשמלאים ונגרים לבית ספר שהכשיר צלמים ובסופו של דבר נסגר.

[ChemGuy85]

אין ספק כישורי הסתגלות הם הכישורים החשובים ביותר בשוק העבודה המודרני. עובד כל הזמן צריך לראות לאן הולך השוק, איזה דרישות חדשות מופיעות במקצוע וכל הזמן צריך ללמוד, ללמוד וללמוד.

[Big_White]

אני יכול להבין את אותו בחור בן 29 שהבין שזו לא העבודה שהוא מאחל לעצמו לתקופה הקרובה, כי הוא לא רואה התקדמות בעבודה כזאת.

נצא מנקודה הנחה שאתה מבטיח לו קידום. איזה קידום תתן לו? לעבוד על מכונות? מבקר איכות באריזות?

ונניח אתה נותן קידום במפעל והוא פועל "שחור" מן המניין. אתה שוב חוזר ללופ של חיפוש עובד זוטר שיעשה את העבודה של המנקה.

 

אני היום מבין שאני חייב להיות זיקית עם אופי השוק. כל הזמן אני חייב להשתנות בשביל להמשיך לעבוד. כלומר, אני מבין שאם אשאר באותו מקום הרבה מאוד זמן, יום בהיר אחד אני יכול למצוא את עצמי בלי התחתונים. תראה למשל את עובדים בפריפריות, שהמפעלים החזיקו את העובדים בביצים. תראה את ענף החקלאות שקורס בגלל יבוא מחו"ל.

אם אני רוצה בגיל פרישה לחיות בשלום, אני חייב ליצור לעצמי הזדמנויות לעתיד. המשרה הזאת לא תתן לי "ניסיון" תעסוקתי. אז למה אני צריך להשקיע את זמני בניקיון?

 

לטענתו, זה מה שהוא אוהב לעשות ולא רע לו בכלל וסבבה לו, הוא בעצמו מודע לעובדה הזאת ולמה שהוא עושה ולמה הוא מגיע לעבודה.

אם הבן אדם אל יכול לעשות עבודה כל כך פשוטה, למה שניתן לו ניסיון תעסוקתי? אני מפחד לחשוב איזה הברגות הוא יעשה לי, ואיזה חורים הוא יקדח. אם הוא רוצה, אף אחד לא יגיד לו "לא" אבל צריך להראות נכונות...

איזה קידום אתה מצפה לקבל בחברה שעובדים בה 2 אנשים? רתך ומסגר?

 

אגב, לפי מה שאתה אומר, גם אני פועל שחור מן המניין.

[ChemGuy85]

ChemGuy85 - אתה מקטר, אבל אתה צריך להבין דבר פשוט: עם ישראל הצביע לטובת מפלגות שמקדשות את ההון, וגורמות לצבירתו אצל קבוצה קטנה - בעוד שהעובדים הולכים ונהיים עניים. ישראל ממש לא לבד בעניין.

אתה מקטר על ההסתדרות - אכן, בשנותיה האחרונות היתה מסואבת לחלוטין, אבל היסטורית היא בנתה חלק נכבד מהתעשייה המקומית (מישהו זוכר את "חברת העובדים"), כולל דאגה לתנאים הסוציאליים של העובדים. אותם עובדים היום חיים על חסכונותיהם, אילו לא דאגו להם לחסכון פנסיוני הם היו חיים על חשבונך.

לגבי חינוך - גם תודה לממשלה, שהחליטה שכולם צריכים תעודותב גרות, ולא רוצה להשקיע בחינוך טכנולוגי יקר. 30 מתוך 35 שנות הקריירה של אשתי היו בחינוך הטכנולוגי, וראתה את האבולוציה: מבית ספר שהכשיר מכונאים, חשמלאים ונגרים לבית ספר שהכשיר צלמים ובסופו של דבר נסגר.

 

הם לא הפרישו שקל לחסכון שלהם. הם חיים על חשבון ילדי שנות ה-80. ההסתדרות בנתה תנאים לעובדים על חשבון הדורות הבאים למרות שהם ידעו מצויין שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות לפנסיה תקציבית. (הכל כתוב שחור על גבי לבן רק צריך לחפש) העובדים משתמשים "בחסכונות" בשביל לצבור נכסים שמניבים הכנסה פטורה ממס ופוגעים עוד יותר בילדי שנות ה-80.

[gbguy]

לטענתו, זה מה שהוא אוהב לעשות ולא רע לו בכלל וסבבה לו, הוא בעצמו מודע לעובדה הזאת ולמה שהוא עושה ולמה הוא מגיע לעבודה.

אם הבן אדם אל יכול לעשות עבודה כל כך פשוטה, למה שניתן לו ניסיון תעסוקתי? אני מפחד לחשוב איזה הברגות הוא יעשה לי, ואיזה חורים הוא יקדח. אם הוא רוצה, אף אחד לא יגיד לו "לא" אבל צריך להראות נכונות...

איזה קידום אתה מצפה לקבל בחברה שעובדים בה 2 אנשים? רתך ומסגר?

 

אגב, לפי מה שאתה אומר, גם אני פועל שחור מן המניין.

לכן יתכן שאתה מכוון לגיל הלא נכון. גיל שכבר רוצה לדעת מה הוא רוצה לעשות בחיים. לכן אתה צריך לכוון למישהו שיהיה "משועבד" אליך עד שימאס לו. שלדעתי או למישהו צעיר יותר או מבוגר מאוד, או סטודנט כמוני שמחפש את הפרנסה שלו לתקופה קצרה (כמה שנים).

[bagira]

ברור לחלוטין ש"דור ה Y" זו לא מיקשה אחת של אנשים שעובדים, חים ומתנהגים אותו דבר, אבל זה בהחלט קו מאפיין לדור הזה, לכו תתווכחו עם עשרות מחקרים סוציולוגים, לא איתי.

[Max.M]

אתם מדברים על עבודה בפועל?

חכו שתראו כמה מבריזים מראיונות עבודה, לא חוזרים, לא עונים, פשוט נעלמים...

[thenewguy]

מעניין.

אני עובד כ 15 שעות ביום. המעסיק מעריך? לא. מצפה ליותר, "יש עבודה אז עובדים".

 

אחרי שעברתי על הדיון, מתחיל לשקול החלפת מקצוע, לרתך

[iluxxxa]

אתם מדברים על עבודה בפועל?

חכו שתראו כמה מבריזים מראיונות עבודה, לא חוזרים, לא עונים, פשוט נעלמים...

 

חכה שתראה כמה מעסיקים\אנשי HR מאחרים לראיונות עבודה, לא חוזרים, לא עונים, פשוט נעלמים...

[Max.M]

מעסיק שמאחר בכמה דקות לראיון עבודה אני יכול להבין (סביר להניח שיש לו עבודה/עומס/ כל בעיה אחרת.

 

עדיין במקום ההירארכי של מקום עבודה- מי שמגיע לראיון לא אמור לאחר.

[renault5]

ומה עם מקומות שלא מחזירים תשובה ומשאירים אותך באוויר?

או מראיינים שפתאום מאחרים בשעתיים?

לצערי גם זה קיים בארץ.

[Max.M]

זאת דרך העולם.... תמיד החזרתי תשובה לאנשים,לא תמיד כנה ב100 אחוז אבל תמיד החזרתי .

 

לרוב? עובד טוב זה עניין של חינוך מהבית , כן כן.

מה שהוא רואה מאבא /אמא שלו כך הוא עצמו יקבל .