Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 3801 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם (נערך)

בעקרון, החלק הארי של ביצועי הצמיג מגיע לא מהחיכוך בסוליה אלא ממה שקורה בין השכבות הפנימיות של הצמיג - היסטרזיס. והנה הסימוכין שלך, תום.:wink:

 

עם התיישנות הצמיג, בין אם בשל גיל ובין אם בשל נסועה, ההיסטרזיס נפגע. בצמיג מסחרי כל תהליכי ההתיישנות מעט אטיים יותר.

עריכה אחרונה על ידי חן ג.
הייתי בטוח שהילוך M נועד בשביל עליות [Mountain]

  • תגובות 50
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם
ברלינגו 2009, משקל עצמי 1300 קילו שזה בערך כמו משפחתיות של היום. מידה 175/65R14.

הקפדה על לחץ אוויר - כמובן, תמיד. לחץ אוויר בדגם הזה מאוד גבוה, 39PSI מקדימה, 48 מאחורה. רוטציה (יותר נכון החלפה בין קידמיים לאחוריים בלי רוטציה) כל 40 אלף ק"מ.

אין המלצות ל.א. מאחור לרכב שאינו עמוס במשקל?

 

על איזו רוטציה ממליץ היצרן, ולמה בכל זאת החלטת על סבב שומר כיוון? (אני ער כמובן לדיונים הקודמים לגבי צמיגים רדיאליים)

פורסם

תשובה לשאלה הראשונה:

 

uploadfromtaptalk1455101879663.jpg

 

 

באמת שאני לא יודע למה רכב ריק ורכב עמוס ב 650 קילו משקל צריך לנסוע עם אותו לחץ אוויר בדיוק, אבל זה מה שהיצרן ממליץ וזה מה שאני עושה.

 

 

לגבי השאלה השניה - לא ראיתי בשום מקום אצל היצרן המלצות לרוטציה מכל סוג שהוא.

 

אני לא עושה רוטציה בין הצדדים גי אני חושב שלא נכון לשנות כיוון סיבוב של צמיג שעבר כמה עשרות אלפי ק"מ.

 

מעביר קדימה - אחורה באותו צד בגלל שקידמיים נשחקים כמובן יותר מהר, העברה כזאת מאפשרת ניצול טוב יותר של כל הסט. כל הצמיגים זהים ומוחלפים כולם ביחד כשמגיע הזמן.

 

 

פורסם

חן, איך כל זה משפיע על שרידות עובי הסוליה?

למרות שהכל אני מניח כרוך זה בזה, ומעבר לאולי שימוש בתערובת גומי אחרת עבור הסוליה, כלל המבנה המחוזק מאפשר עמידות גדולה יותר לעיוותים, טמפ' גבוהה יותר וכו' שכולם בתורם תורמים לשחיקה מהירה יותר של הסוליה.

 

בוקי, בדקת במקרה אם יש דירוג Treadwear על הצמיגים?

כי משום מה אני לא רואה שיש כזה על צמיגים שמדורגים כ-C באתרים אמריקאים.

פורסם

אני נתקלתי בהמלצות מייצרנים להימנע להפוך כיוון רק במקרה של צמיג אסימטרי, או במקרה של צמיג כיווני, שמחייב החלפת כיוון על החישוק. בפורום כמובן שיש דעות נוספות.

 

http://www.bridgestone.com.au/tyres/passenger/care/rotation.aspx

פורסם (נערך)
חן, איך כל זה משפיע על שרידות עובי הסוליה?

למרות שהכל אני מניח כרוך זה בזה, ומעבר לאולי שימוש בתערובת גומי אחרת עבור הסוליה, כלל המבנה המחוזק מאפשר עמידות גדולה יותר לעיוותים, טמפ' גבוהה יותר וכו' שכולם בתורם תורמים לשחיקה מהירה יותר של הסוליה.

 

ענית לעצמך.

 

מע"צ מזהירה: כאן חופרים.

לצמיג רדיאלי יש שכבה של רשתות פלדה ששומרת על מדרס מאוד שטוח, כך שהעומס מתפלג על המון גומי. התוצאה היא שהשחיקה נמוכה ורובנו נמצאים מחליפים את צמיגינו בגלל התיישנות ולא בגלל שחיקת המדרס.

 

עם זאת, לצמיג הרדיאלי יש דפנות דקות וגמישות שגורמות לו להתעוות תחת הפעלת כוח: כשאנו מאיצים ומאטים הסוליה מפגרת אחרי סיבוב החישוק, וכשאנו פונים הסוליה פונה ב

מעט פחות הדוקה מהחישוק.

 

העיוות מייצג פוטנציאל "מבוזבז" של הצמיג, וכן מאיץ את השחיקה מאחר והוא מקמט את הסוליה כך שחלקים ממנה (הכתף בעיקר) נאלצים לשאת יותר עומס.

 

ההבדלים במידת האחיזה של הסוליה בין צמיגים שונים אינם מהותיים במיוחד. ההבדל הוא ביעילות שבה ניתן להשתמש באחיזה כדי לייצר כוחות תאוצה ובעיקר האטה ופניה.

 

ככל שמבנה הצמיג עצמו קשיח ועמיד יותר לפיתול, הוא יתעוות פחות תחת בלימת חירום (שחור) או תמרון חריף (אדום) ויתקבלו ביצועים טובים יותר.

 

pacejka.jpg

 

זה הפרמטר הקרוי "קשיחות הפניה" והוא הפרמטר החשוב, אשר נפגע עם התיישנות הצמיג עקב פגיעה בתכונות של השכבות המבניות וההצמדה ביניהן.

 

נסיעה רבה עם הצמיג מאיצה את ההתיישנות מאחר והיא מחממת את הצמיג ואז מקררת אותו אחרי כל נסיעה, קצת כמו שקורה לצמיג רגיל במהלך שינויי הטמפרטורה במהלך היממה.

עריכה אחרונה על ידי חן ג.
הייתי בטוח שהילוך M נועד בשביל עליות [Mountain]

פורסם

לא הבנתי פשוט את הקשר ללינק שנתת בהודעה הקודמת.

ותודה על ההרחבה של התשובה שנתתי לעצמי :wink:

 

ואולי בעצם לא שאלתי את השאלה הנכונה.

אם תשווה בין שני צמיגים, אחד עם מדד TW של 300 ואחר עם מדד 600, האם ההבדל הוא בעיקרו בתערובת הגומי של הסוליה או שמשהו במבנה הצמיג או עיצוב הסוליה הוא שמשפיע יותר? כמובן לצאת מנקודת הנחה שמדובר באותה מידה עם קוד עומס/מהירות זהים ומאותו יצרן.

פורסם (נערך)

מדד ה-Treadwear מודד בעקיפין את מקדם החיכוך של הגומי בסוליה, אבל כמו שנאמר בדיון שקישרתי בצמיגי כביש מדובר על הבדלים קטנים (באחיזה) של 5-10% (חיים_K מסכים), או עד כ-20% יותר בצמיגים ייעודיים למסלול.

 

ההבדל המשמעותי הוא במבנה הדפנות ושלד הצמיג ששומרות על מדרס שטוח ומתעוותות כמה שפחות עבור כוח נתון שהצמיג מייצר עבור הנהג.

עריכה אחרונה על ידי חן ג.
הייתי בטוח שהילוך M נועד בשביל עליות [Mountain]

פורסם

אחדד את שאלתי -

קח למשל את הצמיג טויו R1R. הדגם הזה מגיע במוצהר עם שתי תרכובות גומי שונות כאשר אחת רכה מהאחרת.

כך מתקבלים שני תתי דגמים באותה מידה עם אותו קוד עומס ומהירות (וכן כל שאר הנתונים המפורסמים כמו עומק חריצים, רוחב סוליה וכו'), אבל אחד מהם עם מדד TW של 140 ושני עם מדד TW של 200.

 

האם לגישתך/דעתך יש הבדל גם במבני הצמיגים?

או שאולי לא מדובר בדוגמה קיצונית מספיק וההבדל בתרכובת הגומי לבדה מספיק ליצור את ההבדל המדובר?

פורסם

מדד ה-Treadwear מתייחס אך ורק לגומי במדרס. כמובן שייתכנו גם הבדלים מבניים אך לטויו הפתרונים ואם תרצה מהם תשובה כנראה שתצטרך לזבוח להם בתולות...

 

אגב, על אותו צמיג בדרך כלל נעשה שימוש ביותר מתרכובת אחת. אין לי מושג כיצד הדבר מיוצג (אם בכלל) במדד ה-Treadwear.

הייתי בטוח שהילוך M נועד בשביל עליות [Mountain]

פורסם

עוד חידה 

 

מה אתם אומרים על הצמיגים האלו, בני כמה הם וכמה ק"מ עברו?

 

 

בעיקר השאלה בני כמה הם, די ברור שעברו מעט.

 

uploadfromtaptalk1455177706637.jpguploadfromtaptalk1455177718701.jpguploadfromtaptalk1455177728410.jpguploadfromtaptalk1455177739626.jpguploadfromtaptalk1455177747608.jpg

 

 


×
×
  • תוכן חדש...