סרט שאהבתי מאוד ולכן החלטתי להמליץ לכם עליו. שתיהנו גם. [שרשור מתגלגל]

[urban.racer]

אני מסכים. בדיוק כמו שמרוול לא עושים סרטים לגיקים של קומיקס בלבד (אוי כמה רייג'-פוסטינג היו בהתחלה). מה שכן מרוול מאכילים בכפית את ההסטוריה (האלטרנטיבית משהו) של היקום שלהם. לכן אנחנו מדברים על 18 נכון לכתיבת שורות אלו.

 

הדוגמא הכי טובה למיצוי היקף יריעה מיטבי הוא מה שהם עושים עם infinity war, להלן, A:IW. אחד האירועים המכוננין של האוונג'רס. מעניין לדעת אם אחרי הפישול היחסי (מבחינת מסמוס עלילה מדהימה ודילמות אמיתיות שעלו בקומיקס [וכמה אנשים מתו שם]) היתה החלטה לפרק את A:IW ולהפוך אותו לשני חלקים (מאפשר גם וואחאד קליף הנגר). את המסה הויזואלית קל להכניס, אבל את היריעה של A:IW קשה עד בלתי אפשרי בלי לפספס הרבה מאוד, מה שלדעתי קרה בשחקן מספר 1.

 

אני חושב שאם נחזור לשחקן מספר אחד, אז יש מקום לחשש שהקהל הלא גיימרי לא יחזור לאולמות, אבל זה כבר תלוי עריכה. אבל כגיימר, היה לי חסק מעבר לעולם הויזואלי. כמו מערכות יחסית שמתפתחות בתוך משחקים, עליה בדרגות, קלות הקבלה של החלטות בעולם וירטואלי מול עולם אמיתי, דברים כאלו.

 

כeye candy, הסרט עובר. אבל לא יותר לדעתי. העלילה בנאלית ומבוססת על סיפור טוב, וזה לא מחזיק מים. אם להשוות, זה אותה הבאסה שקבלתי בmass effect 3. משחק טוב שנגמר רע.

[חן ג.]

טרילוגיה כזאת מכריחה אותך לצפות בכל הסרטים בשביל לראות סיפור שלם.[...]6-9 שעות בשביל לספר סיפור בקולנוע זה הרבה יותר מדי ארוך. מילא בשביל סדרה. אבל סרט?

 

עשו את זה ב"שר הטבעות" (11 שעות!) וזו הטרילוגיה הכי טובה בתולדות הקולנוע, במידה רבה בגלל שכך עשו זאת.

 

קודם כל, מנקודת מבט של הפקה, שום דבר לא מייצר המשכיות יותר אורגנית מאשר להפיק את כל שלושת הסרטים ביחד: כתיבת התסריטים, הליהוק, קונספט לעיצובים בכל שלושת הסרטים, ה-Pre-vis, תקופת הצילום העיקרית, ה-Assembly, וכך הלאה.

 

אבל גם מנקודת מבט נרטיבית, במקום לחזור לנקודת ההתחלה עם כל סרט, אתה בונה על הקודם.

עריכה אחרונה ב-19 לאפריל, 2018 על ידי חן ג.

[malcishua]

עשו את זה ב"שר הטבעות" (11 שעות!) וזו הטרילוגיה הכי טובה בתולדות הקולנוע, במידה רבה בגלל שכך עשו זאת.

באמת? הכי טובה? בתולדות הקולנוע? לדעתי - לא יותר מגרסה די טובה לספר מצוין.

 

אגב, אתה שוכח ששר הטבעות נכתב במקור בתור סוג של טרילוגיה...

 

אגב 2, לגבי ההוביט - מעבר לעיבוד עצמו שהיה פשוט רע לטעמי, ההחלטה להפוך אותו לטרילוגיה היתה אומללה ביותר. אני די נשברתי אחרי שצפיתי בגמדים שוטפים כלים במשך שלושת רבעי שעה בסרט הראשון.

[חן ג.]

שר הטבעות נכתב כיצירה אחת בשלושה חלקים, וכך גם הוא הוסרט, וטוב שכך. מאחר ואף טרילוגיה לפני כן לא זכתה לטיפול הזה, לרובן ככולן היה לפחות סרט אחד שפשוט לא היה באותה רמה כמו אחרים (בדרך כלל, האחרון), או לפחות הרגיש כאילו הוא שייך לסדרה אחרת לגמרי.

 

אני אוהב גם את ההוביט, ואני לא חושב שההחלטה לעשות טרילוגיה היתה אומללה. הסרט הראשון אמנם היה אטי, אבל זה לא אומר שהוא לא היה צריך להיות סרט בפני עצמו! הוא פשוט היה צריך מעבר נוסף בחדר העריכה.

 

בסוף, לכל אחד משלושת הסרטים יש מספיק דמויות, קווי עלילה, setpieces, תמות ודרמה בשביל להצדיק לכל הפחות שעתיים. ושוב, יש לך את היתרון של טרילוגיה שהופקה כולה בבת אחת.

 

למעשה, אפשר לקחת את כל ההקסאלוגיה ולהחיל עליה את החוקים של מבנה נרטבי בשלושה מערכות כמעט במדויק. זה הישג די מדהים.

עריכה אחרונה ב-19 לאפריל, 2018 על ידי חן ג.

[malcishua]

אני אוהב גם את ההוביט, ואני לא חושב שההחלטה לעשות טרילוגיה היתה אומללה. הסרט הראשון אמנם היה אטי, אבל זה לא אומר שהוא לא היה צריך להיות סרט בפני עצמו! הוא פשוט היה צריך מעבר נוסף בחדר העריכה.

 

בסוף, לכל אחד משלושת הסרטים יש מספיק דמויות, קווי עלילה, setpieces, תמות ודרמה בשביל להצדיק לכל הפחות שעתיים.

בהוביט בערך רבע ממספר העמודים שבכל ספרי שר הטבעות.

 

מלבד זאת (אבל כמובן ששני הדברים קשורים), בסיפור עצמו הרבה פחות תוכן, גם מבחינת מספר קווי עלילה (יש למעשה קו עלילה אחד לעומת מספר קווי עלילה בשר הטבעות) וגם מבחינת המורכבות של העלילה ופיתוח הדמויות.

 

לדעתי, ההחלטה להפוך סיפור קצר כזה לטרילוגיה נבעה ממניעים כלכליים (ואולי גם ציפיות בעקבות שר הטבעות). אם בשר הטבעות ההחלטה על שלושה סרטים היתה טבעית, במקרה של ההוביט היא לא פחות מאומללה ולדעתי ניכר מאוד בסרטים שהיוצר התאמץ כדי ״למלא״ אותם, למשל בדוגמא שנתתי (אבל לא רק). למעשה, הסרט האחרון בטרילוגיה מבוסס על (בערך) החמישית האחרונה בספר, וגם היא, מעצם כך שהיא גם מסכמת את הספר, לא ממש עמוסה באירועים - בלשון המעטה.

 

כל זה בלי לדון בעיבוד עצמו, שהיה נוראי בעיני (לעומת שר הטבעות, שאותו אהבתי), אבל זה באמת כבר עניין של טעם.

[חן ג.]

עובי היריעה פחות משנה לי בהקשר הזה. ספר מעבדים לקולנוע, לא מעבירים. זה אומר להשמיט ולקצר קטעים מסוימים, אבל זה גם אומר להוסיף ולהרחיב קטעים אחרים.

 

אם לא היו מוסיפים אקשן מן-האין אל שני הצריחים, לדוגמה, אנשים היו מתאבדים בקולנוע משעמום. גם סצנת האקשן הטובה ביותר באחוות הטבעת כוללת מרכיבים רבים שאינם מן הספר וכן לפחות קטע אחד (הבריחה במורד המדרגות) שאפילו לא היה כתוב בתסריט.

 

בהוביט היה אפשר להרחיב בנדיבות, אז הרחיבו. כל עוד זה עובד - עלא כיפאק, יש עוד סרט שאני יכול להינות ממנו. אפילו אם היה כאן שיקול כלכלי (מתי אין בתעשיית הקולנוע?), זה כלום ביחס לכמות הסרטים שמארוול עושים מחוברות קומיקס דקיקות. למעשה, מהיכרות עם הנקודה בסיפור שבה הסרט הראשון היה אמור להיגמר כשהיו מתוכננים רק שני סרטים - אני מעדיף טרילוגיה.

 

והכי חשוב: מהדקות הראשונות, ברור שהטרילוגיה איננה עיבוד של ההוביט בלבד. היא גם - אם לא בעיקר - עיבוד של נספחים משר הטבעות שמדברים על האירועים של ההוביט. ההבדל העיקרי ביותר שנוצר בעקבות כך הוא שהגיבור האמתי של הסיפור, כפי שהוא מוצג בטרילוגיה, איננו בילבו כי-אם תורין וחבורתו, שמנסים להשיב את מולדתם.

 

כתוצאה מהשינוי הזה יש לך סיפור שהוא א) אפי בבסיסו, ולכן מתאים לעיבוד לטרילוגיה; ב) כולל לא פחות משלושה-עשר דמויות ראשיות, שהקהל צריך זמן מסך כדי להכיר אותן.

 

אגב, הבחירה בטרילוגיה לשר הטבעות היתה רחוקה מאוד מטבעית. במקור היו אמורים להיות שני סרטים, ובאיזשהו שלב האולפן ביקש לצמצם לסרט אחד...

עריכה אחרונה ב-19 לאפריל, 2018 על ידי חן ג.

[נהג מתחיל]

להבהרה:שר הטבעות נכתב כספר אחד (בעל 3 חלקים ומספר כזה או אחר של פרקים, זה לא משנה), אך התפרסם כאשר חלקו הראשון יצא לאור בנפרד, משיקולים מסחריים. לאור ההצלחה יצאו גם שני האחרים.

[malcishua]

עובי היריעה פחות משנה לי בהקשר הזה. ספר מעבדים לקולנוע, לא מעבירים. זה אומר להשמיט ולקצר קטעים מסוימים, אבל זה גם אומר להוסיף ולהרחיב קטעים אחרים.

 

אם לא היו מוסיפים אקשן מן-האין אל שני הצריחים, לדוגמה, אנשים היו מתאבדים בקולנוע משעמום. גם סצנת האקשן הטובה ביותר באחוות הטבעת כוללת מרכיבים רבים שאינם מן הספר וכן לפחות קטע אחד (הבריחה במורד המדרגות) שאפילו לא היה כתוב בתסריט.

ועדיין, בהוביט זה נעשה - לדעתי - ללא פרופורציה. עצם העובדה שאורך הספר המקורי הוא כרבע מאורך שר הטבעות, אבל שניהם תורגמו לטרילוגיות באותו האורך, אמור לרמוז לך על כך. לא היתה שום הצדקה אמנותית לעיבוד ההוביט לטרילוגיה כל כך ארוכה ומייגעת.

 

לטעמי, גם הקטעים שהוספו להוביט (ויש הרבה, הרבה יותר מדי כאלה) לא היו ברוח הסיפור המקורי ולא התאימו בכלל. אבל זה, כאמור, כבר באמת עניין של טעם.

 

בהוביט היה אפשר להרחיב בנדיבות, אז הרחיבו. כל עוד זה עובד - עלא כיפאק, יש עוד סרט שאני יכול להינות ממנו. אפילו אם היה כאן שיקול כלכלי (מתי אין בתעשיית הקולנוע?), זה כלום ביחס לכמות הסרטים שמארוול עושים מחוברות קומיקס דקיקות. למעשה, מהיכרות עם הנקודה בסיפור שבה הסרט הראשון היה אמור להיגמר כשהיו מתוכננים רק שני סרטים - אני מעדיף טרילוגיה.

רגע, באמת השתמשת בטיעון ״אבל X יותר גרועים״ (X == מארוול)? לא ציפיתי ממך...

 

לגבי שניים מול שלושה - אני לא מסכים. לדעתי הטעות החמורה ביותר היתה ההחלטה על סרט שלישי. לא היתה לו שום הצדקה, לא מבחינת נפח העלילה, לא מבחינת פיתוח הדמויות, הוא פשוט לא תרם כלום מעבר למה שהיה מתקבל מעיבוד לשני סרטים.

 

והכי חשוב: מהדקות הראשונות, ברור שהטרילוגיה איננה עיבוד של ההוביט בלבד. היא גם - אם לא בעיקר - עיבוד של נספחים משר הטבעות שמדברים על האירועים של ההוביט. ההבדל העיקרי ביותר שנוצר בעקבות כך הוא שהגיבור האמתי של הסיפור, כפי שהוא מוצג בטרילוגיה, איננו בילבו כי-אם תורין וחבורתו, שמנסים להשיב את מולדתם.

 

כתוצאה מהשינוי הזה יש לך סיפור שהוא א) אפי בבסיסו, ולכן מתאים לעיבוד לטרילוגיה; ב) כולל לא פחות משלושה-עשר דמויות ראשיות, שהקהל צריך זמן מסך כדי להכיר אותן.

זה למעשה חלק מהבעיה. הנספחים שנוספו לסרט - אין להם שום מקום בסיפור של בילבו והגמדים, למרות שהם מתייחסים לאירועים מאותו הזמן. זה אילץ את יוצרי הסרט לשנות לגמרי את האווירה של הסיפור, והיא רחוקה מאוד מזו של הספר.

 

לגבי 13 דמויות - מלבד סיפור האהבה בין קילי לטאוריאל, שאחסוך ממך את מה שאני חושב עליו (אתה יכול לנחש שלא מדובר בדברים טובים, בלשון המעטה) - לא הרגשתי שאיזושהי דמות של אחד הגמדים האחרים מלבד תורין פותחה מעבר למה שהיה בספר. למעשה, הרגשתי שדמותו של באלין, למשל, לא קיבלה מספיק במה בסרט לעומת הספר.

 

אגב, הבחירה בטרילוגיה לשר הטבעות היתה רחוקה מאוד מטבעית. במקור היו אמורים להיות שני סרטים, ובאיזשהו שלב האולפן ביקש לצמצם לסרט אחד...

יכול להיות, אבל ברור שהבחירה האמנותית הטבעית היא טרילוגיה, בדיוק מהסיבות שאתה עצמך ציינת לפני כמה פוסטים. אגב, ההרגשה שלי שבמקרה של ההוביט, התרחש בדיוק התהליך ההפוך - האולפן, שפיתח תיאבון לאחר ההצלחה של שר הטבעות, ביקש דווקא להרחיב ולא לצמצם...

עריכה אחרונה ב-19 לאפריל, 2018 על ידי malcishua

[חן ג.]

לגבי שניים מול שלושה - אני לא מסכים. לדעתי הטעות החמורה ביותר היתה ההחלטה על סרט שלישי. לא היתה לו שום הצדקה, לא מבחינת נפח העלילה, לא מבחינת פיתוח הדמויות, הוא פשוט לא תרם כלום מעבר למה שהיה מתקבל מעיבוד לשני סרטים.

 

אני חושב שיש משהו מדהים בלפתוח סרט לא רק ב"פתיח ג'יימס בונד" (כמקובל בסדרה זו) אלא בכזה שבו הנבל הראשי של שני הסרטים הקודמים נהרג.

 

זה מזכיר לי סרטים כמו The Chaser, Se7en ואפילו האביר האפל, שבהם הנבל נתפס שלא בסוף הסרט. אני ואתה קראנו את הספר אז אותנו זה לא מפתיע, אבל כאמור תסריטים מעובדים נועדו קודם כל לאנשים שלא קראו את המקור, ולהם זה יכול להיות מאוד אפקטיבי.

 

לטעמי, זה חשוב לסיפור של הסרט הזה. ההוביט המקורי הוא סיפור לפני-השינה לילדים, ובמקור טולקין סיים אותו בהתאם: בילבו הורג את הדרקון וכולם חיים באושר ועושר. אבל אז הוא שיכתב את הפרקים האחרונים וכתב סוף אשר - באופן מאוד לא צפוי - הופך את הנוסחה הזו על ראשה. ברגע שאתה לוקח את הקטע הזה של הסיפור ושם אותו בסרט משלו - אתה מדגיש את כוונת המשורר, כביכול.

 

מעבר לכך, זה נתן אפשרות לסיים את הסרט הקודם בקטע שהיה חסר אנושות בספר: תורין מתעמת עם סמאוג ומנסה להרוג אותו. אני לא מת על חלק מהאפקטים בסצנה, אבל התפקיד שלה בנרטיב לא יסולא בפז.

 

לגבי 13 דמויות - מלבד סיפור האהבה בין קילי לטאוריאל, שאני אחסוך ממך את מה שאני חושב עליו (אתה יכול לנחש שלא מדובר בדברים טובים, בלשון המעטה) - לא הרגשתי שאיזושהי דמות של אחד הגמדים האחרים מלבד תורין פותחה מעבר למה שהיה בספר. למעשה, הרגשתי שדמותו של באלין, למשל, לא קיבלה מספיק במה בסרט לעומת הספר.

 

גם אני לא מת על סיפור האהבה, אבל בהרבה סרטים מהסוג הזה (שהם מאוד גבריים ביסודם) יש לסיפורי אהבה נטיה שלא לעבוד כמו שצריך. אם הרומנטיקה ב-Close Encounters לא מפריעה לך להעריך את הסרט ההוא, אין סיבה שהיא תפריע לך כאן.

 

לגבי החבורה: הם קיימים גם כדמויות פרטיות (מתוכם שישה - כולל תורין ובלין - פותחו כראוי, לטעמי) וגם בתור דמותה של הקבוצה עצמה, שגם היא מתפתחת. אתה יודע שאני לא פטריוט גדול, אבל למרות שיש ליעד שלהם סאב-טקסט פטריוטי (לחזיר את המולדת), אני חשבתי שהמוטיבציה שלהם מאוד ברת-הזדהות, וזה "החזיק" את הטרילוגיה בשבילי.

 

פיטר ג'קסון אומר שההחלטה לעשות טרילוגיה היתה שלו, ואני מאמין לו. הוא גם החליט לשנות את הכותרת של הסרט השלישי בניגוד לדעת האולפן (מסתבר שהמלה "קרב" בכותרת מורידה הכנסות) אז כנראה שהיתה לו די והותר עצמאות. Final Cut יש לו כבר מאז אחוות הטבעת...

עריכה אחרונה ב-19 לאפריל, 2018 על ידי חן ג.

[נהג מתחיל]

You were never really here טוב מאד.

 

פסקול ענק.

[malcishua]

אני חושב שיש משהו מדהים בלפתוח סרט לא רק ב"פתיח ג'יימס בונד" (כמקובל בסדרה זו) אלא בכזה שבו הנבל הראשי של שני הסרטים הקודמים נהרג.

 

זה מזכיר לי סרטים כמו The Chaser, Se7en ואפילו האביר האפל, שבהם הנבל נתפס שלא בסוף הסרט. אני ואתה קראנו את הספר אז אותנו זה לא מפתיע, אבל כאמור תסריטים מעובדים נועדו קודם כל לאנשים שלא קראו את המקור, ולהם זה יכול להיות מאוד אפקטיבי.

מסכים אתך בעיקרון, אבל תנאי הכרחי הוא שיהיה מספיק תוכן - כלומר, שיהיו מספיק התרחשויות אחרי שהנבל הראשי נהרג - כדי להצדיק סרט נוסף. במקרה הזה, פשוט אין.

 

לטעמי, זה חשוב לסיפור של הסרט הזה. ההוביט המקורי הוא סיפור לפני-השינה לילדים, ובמקור טולקין סיים אותו בהתאם: בילבו הורג את הדרקון וכולם חיים באושר ועושר. אבל אז הוא שיכתב את הפרקים האחרונים וכתב סוף אשר - באופן מאוד לא צפוי - הופך את הנוסחה הזו על ראשה. ברגע שאתה לוקח את הקטע הזה של הסיפור ושם אותו בסרט משלו - אתה מדגיש את כוונת המשורר, כביכול.

 

מעבר לכך, זה נתן אפשרות לסיים את הסרט הקודם בקטע שהיה חסר אנושות בספר: תורין מתעמת עם סמאוג ומנסה להרוג אותו. אני לא מת על חלק מהאפקטים בסצנה, אבל התפקיד שלה בנרטיב לא יסולא בפז.

מצחיק איך אנחנו רואים דברים באופן הפוך - לדעתי, העימות בין תורין לסמאוג בסרט הוא זה שסותר את כוונת המשורר. אחד הדברים שאהבתי בספר היה בדיוק העניין הזה - שבסופו של דבר, תורין והגמדים כלל לא קיבלו את ההזדמנות שלהם לעימות עם הדרקון. למעשה, התפקיד ששיחקו הגמדים בכל הסיפור הוא להביא את בילבו אל הדרקון, מה שהתחיל את השתלשלות העניינים שהסתיימה בחיסולו. הסצינה שנוספה בסרט לדעתי לא רק שסתרה את כוונת המשורר, אלא גם פגמה באמינות של הסיטואציה - למה, אחרי מאבק עם הגמדים, מחליט סמאוג לעוף החוצה במקום לחסל אותם קודם? בספר העניין הגיוני לגמרי (סמאוג מסיק שתושבי העיר שלחו את בילבו, הוא לא יכול למצוא אותו אז יוצא להתנקם בתושבי העיר). זה מה שקורה כשאתה דוחף בכוח סצינת אקשן לא קשורה באמצע רצף עניינים קוהרנטי.

 

גם אני לא מת על סיפור האהבה, אבל בהרבה סרטים מהסוג הזה (שהם מאוד גבריים ביסודם) יש לסיפורי אהבה נטיה שלא לעבוד כמו שצריך. אם הרומנטיקה ב-Close Encounters לא מפריעה לך להעריך את הסרט ההוא, אין סיבה שהיא תפריע לך כאן.

״לא מת״ זה אנדרסטייטמנט בהקשר למה שאני חושב על העניין. לא רק שהוא ממש, אבל ממש מנוגד לרוח הסיפור המקורי, הוא גם הציג דמות ״ראשית״ חדשה שלא קשורה לכלום (כדי להוסיף קאסט נשי לסרט), והכי גרוע - תקע באמצע את לגולאס, שאין לו שום מקום בסיפור הזה, ועוד בתור דמות די ראשית, ועוד בתור צלע במשולש האהבה המגוחך הזה. על הרבה דברים אפשר לסלוח לג׳קסון, על לגולאס ב״הוביט״ - לא.

 

לגבי החבורה: הם קיימים גם כדמויות פרטיות (מתוכם שישה - כולל תורין ובלין - פותחו כראוי, לטעמי) וגם בתור דמותה של הקבוצה עצמה, שגם היא מתפתחת. אתה יודע שאני לא פטריוט גדול, אבל למרות שיש ליעד שלהם סאב-טקסט פטריוטי (לחזיר את המולדת), אני חשבתי שהמוטיבציה שלהם מאוד ברת-הזדהות, וזה "החזיק" את הטרילוגיה בשבילי.

נסכים שלא להסכים... לדעתי הפונקציה של הגמדים בסרט (שוב, מלבד ה״אהבה״ שקילי מוצא...) היא בעיקר אתנחתות קומיות. וחבל.

 

פיטר ג'קסון אומר שההחלטה לעשות טרילוגיה היתה שלו, ואני מאמין לו. הוא גם החליט לשנות את הכותרת של הסרט השלישי בניגוד לדעת האולפן (מסתבר שהמלה "קרב" בכותרת מורידה הכנסות) אז כנראה שהיתה לו די והותר עצמאות. Final Cut יש לו כבר מאז אחוות הטבעת...

אני לגמרי לא מטיל את האשמה רק על האולפנים, להיפך. ג׳קסון שותף לגמרי באשמה בעיני בכל השיקוץ הזה שנקרא ״טרילוגיית ההוביט״ (אפילו סתם לכתוב את זה מרגיש מגוחך).

עריכה אחרונה ב-19 לאפריל, 2018 על ידי malcishua

[חן ג.]

שיקוץ? בחייאת רבאק. יש כאן בחירות לא נכונות (יותר מדי לגולס, הרומנטיקה, הקצב בסרט הראשון, Digital Grading מוגזם בסרט השלישי, פה ושם גם ההומור קצת מוזר) אבל זו סדרה מלוהקת ומשוחקת היטב, מצולמת היטב (יש הרבה טייקים ארוכים מאוד מורכבים פה), הופקה כמו שאמרתי כפרויקט אחד, לתסריטים יש מבנה מאוד ברור, העיצובים מאוד מעניינים - כולל הדרקון הכי טוב בתולדות הקולנוע, ועוד.

 

להגיע להסכמה כנראה שלא נגיע. אני חושב שחלק מההבדל הוא שיש לי סבילות הרבה יותר גבוהה לסרטים ארוכים. כמו שאמרתי, כל אחד משלושת הסרטים הללו רץ יותר מהר מקינג קונג של ג'קסון, וגם זה סרט שאני מחבב.

[malcishua]

אני חושב שיש בינינו שתי נקודות מחלוקת עיקריות: אחת, אני שופט את הסדרה בתור עיבוד לקולנוע של הספר, ולא רק בתור סדרת סרטים. בתור גרסה קולנועית לספר, הטרילוגיה היא לא פחות משיקוץ.

 

שתיים, בעיני הכשלים המגולמים בטרילוגיה (ביניהם, עצם היותה טרילוגיה) גוברים בהרבה על הנקודות החיוביות שציינת. נכון, הסרטים מצולמים היטב, הם מאוד מרשימים ויזואלית (עיצובים מצויינים) והמשחק גם לא רע פה ושם (על זה ניתן להתווכח, אבל לא משנה). אבל זה פשוט לא מספיק, ודאי לא כשמדובר בסדרת סרטים שאורכה המצטבר הוא 462 דקות (לגרסת בתי הקולנוע).

 

בסופו של דבר, בעיני מדובר בעיקר בטרילוגיה מיותרת, שעדיף שלא היתה נעשית בכלל.

[חן ג.]

אני מסתכל על זה קודם כל כסדרת סרטים כי ככה אומדים כל סרט, מעובד או מקורי. תפקידו של העיבוד לשרת קודם כל את הסרט, לא את הספר. בשר הטבעות שינו המון דברים; סטנלי קובריק שינה מאוד את הניצוץ (עוד סרט סופר ארוך) וזו עדיין נחשבת יצירת מופת. בלב אמיץ שינו אירועים היסטוריים בלי לדפוק חשבון, וזה מעניין לי את בלוטות הרביה ששינו.

עריכה אחרונה ב-20 לאפריל, 2018 על ידי חן ג.

[malcishua]

הבעיה העקרונית שלי היא לא עם השינוי עצמו, אלא אם הוא טוב או רע, או אולי יותר נכון - מתאים. בנוגע לניצוץ למשל, אני מסכים אתך. בנוגע להוביט, השינויים לדעתי פגמו (מאוד) באיכות החוויה ולא שיפרו או שימרו אותה (את האיכות).

עריכה אחרונה ב-20 לאפריל, 2018 על ידי malcishua