לאחר כעשור יחד, הגיע הזמן לנטוש... (לטובת אופנוע)

[mcyossi]

לצערי, כשאתה רוכב על דו"ג בישראל, יש סיכוי טוב שזו תהיה משאית שתעצור אותך.

 

כפי שאמרתי - אתה חי בסרט, התגובה האחרונה שלך רק מחזקת את האבחנה הזאת. אתה נשמע כאילו איזה קואוץ' שטף לך את המוח וכעת אתה מנסה להוכיח משהו למישהו או אולי לעצמך. לצערי הסטטיסטיקה לא מבחינה בין סוגי רוכבים שונים, כפי שניתן ללמוד משלל מקרים קשים שארעו בשנים האחרונות.

 

אני עוקב אחרי פורום האופנועים הסמוך כבר מספר שנים והתמונה חוזרת על עצמה כל פעם: רוכב חדש וסיבותיו הוא, אופנוע חדש, מיגון חדש, תחושות חדשות ונפלאות, חלק מקהילה, פשוט אידיליה... כעבור זמן מה הוא פותח שרשור "תבואו לבקר אותי באיכילוב", או במקרה הגרוע פותחים אחד בשבילו. אתה לא נשמע לי אופנוען הארדקור ובשביל הריגוש והסיפוק יש פעילויות אחרות ובטוחות יותר, לכן אני צופה לך את העתיד עליו כתבתי בהודעתי הראשונה.

 

אני מאד מקווה שתצליח להתחמק מהסטטיסטיקה ולהנות מחייך החדשים כרוכב, רק שמהיכרות אינטימית עם התחום בארץ ובחו"ל, אני לא כ"כ אופטימי.

 

אני מבין ללבך לגבי ציבור הנהגים בישראל, זו אחת הסיבות שהתקנתי לאחרונה גם מצלמת DVR אצלי בגולף.

 

לא מעניין אותם זכות קדימה, ווינקר זו רק המלצה, ואוי לך לנסות להשתלב להם לנתיב.

 

עם ה"רכושניים" אני יכול לחיות, עם הלא זהירים בכוונה אני יכול להתווכח, אבל עם הציבור שאני אוהב לכנות הציבור ה"טיפש" אותו אני אשמח להעמיד לדין על נסיון לרצח בכל פעם שהם מתניעים את הרכב, הציבור ה"נורמלי" הוא אחוז קטן לעומת כל השאר בספקטרום הנהגים הישראלי.

 

נהגתי היום לשופרסל ביהוד לערוך קניות, הדרך חזרה ב17:00 מהסופר ומהעשר הדקות נסיעה חזרה לאור יהודה מיהוד לתוך כביש 461 מערב אני יכול לתת לבמאי שיערוך את הצילום לסרט פעולה קצר. פשוט עדר של טיפשים. ידוע.

 

הנהגים אותם נהגים, האלמנט שישתנה זה אני שכבר לא אהיה ממוגן בתוך טון מאתיים של פלדה ופח גרמניים שיעטפו אותי.

 

לצערי חוויתי כמה תאונות בחיי, כ 5-7 בערך, אחת מהם כללה שני רכבים מושבתים (שלי ושל הנהג שפשוט עף עליי משום מקום עד 120 בכביש 5) במזל נהגתי בקופסת פלדה גרמנית אחרת.

 

 

צדקת בהחלט כשרשמת שאני מנסה להוכיח אולי משהו לעצמי או לאחרים, אז כן מנסה לעצמי.

 

לפני כ3 שנים גילו לי את ה"טרשת הנפוצה" מסוג התקפי-הפוגתי, מחלה לא נעימה שמגיעה בצורת התקפים אחת לכמה שנים, במקרה שלי זה אומר לקום יום בהיר אחד עם הרגשה מוזרה ולגלות שיש לך סחרחורות מטורפות, בעיית כפל ראייה, חוסר איזון, איבוד ראייה חלקי באחת העיניים, תחושת נמלול בגפיים וכל "תקלה" אחרת שתוכל לדמיין בגוף האדם שקשורה למערכת העצבים המרכזית.

 

לא ניתן לצפות מראש את ההתקף הבא, מתי איך כמה למה הוא יתרחש וכיצד הוא יתבטא, גם לא ניתן לוודא את רמת ההתקף והאם הוא יחלוף לגמרי או כמעט לגמרי כשהוא יבוא (אז לוקחים זריקות באופן קבוע שמורידות סטטיסטית את חומרת ההתקף הבא ואת האפשרות שהוא יתגלה ב40%) ומקווים שהוא לא יגיע, במידה והגיע לוקחים בדר"כ 5 ימים עירוי סטרואידים לגוף שעוצר את ההתקף ונותנים לגוף לרפא את עצמו, הסטרואידים עצמם אגב, ממש לא תענוג גדול עם כל תופעות הלוואי, עצבנות, חוסר ריכוז, תאבון מוגבר, לחץ דם, "פני ירח (הפנים שלך משמינות ומתעגלות) בקיצור זוועה.

 

 

אני יכול רק להודות לה' - שכשיש לי התקף גם ואם הוא מגיע אז הוא נעלם לאחר שבועות כלא היה לאחר טיפול סטרואידים, אז יש לי את הסוג ה"קל" של המחלה.

 

במחלקת האשפוז, יצא לי להיתקל בכמה כאלה שלא שפר עליהם מזלם לקבל את הסוג ה"קל" של המחלה והצורת המחלה שלהם מזיכרה קצת ALS (ניוון שרירים) רק שהם לא מתים מזה בסוף, הם פשוט דועכים אל תוך כסא הגלגלים, את ה"מכה" שלהם הם לא מקבלים בצורה של התקפים הפוגתיים, אלא פשוט סימן לנכות שהולך ומתגבר (נניח נמלול באצבע שהופך לשיתוק החלק הימני או השמאלי של הגוף, לדוגמא).

 

בתקופת ההתקף הראשון שלי לא ידעו בוודאות להגיד מה כמה למה ואיך, כל האופציות היו על השולחן, בדר"כ מחכים להתקף שני בכדי לנבא את סוג המחלה, ולאחר ה5 השנים הראשונות יודעים פחות או יותר - לנבא איך היא תיראה גם בעתיד.

 

לפני כשלושה שבועות התעוררתי עם טעם מר בפה וכפל ראייה כשאני מביט בשמאל (במקרה של ההתקף הזה, הצד השמאלי של הלשון לא זיהה נכון טעמים ומתוק הפך למר, בנוסף עין עצלה בראייה לשמאל) מפה לשם קצת סטרואידים וחזרתי למצב תקין לאחר שבוע וחצי של מחלה מתוכם אשפוז יום של 3 ימים בתל השומר (סטרואידים והביתה כל יום מחדש),

 

באחד מימי האשפוז ראיתי נכה על כסא גלגלים שפותח דלת זכוכית בכדי לעבור ממסדרון למסדרון, ניגשתי לעזור לו עם הדלת , תוך כדי קלטתי בחור בן 32 שראיתי אותו בפעם האחרונה שאושפזתי שם (לפני כשנתיים) בזמנו הוא היה "רק" על הליכון ואני בכלל הגעתי על כסא בגלל סחרחורות (שברוך ה' חלפו), אני חזרתי חתפקוד מלא, ובמקרה שלו הוא רק "הולך ודועך" ונמצא היום על כסא גלגלים ועושה פיזיותרפיה ששווה לתחת פלוס הופך להיות טבעוני שמאמין שמה שאנחנו אוכלים משפיע על אורך החיים שלנו (אני מכבד את זה לחלוטין, לידיעתכם לא יודעים בוודאות מה גורם לדבר המקולל הזה להתפרץ - המחלה היא אוטואמונית ומה מעורר כל התקף).

 

הנוירולוגים יודעים לרשום לנו סטרואידים ולחקור תרופות חדשות שימנעו את ההתקפים הבאים וידחו אותם, לפחות באופן חלקי).

 

אז אם כבר מחלה, בצורה שאני קיבלתי, אז אני שמח בחלקי, אפשר להשוות את זה אצלי לסוג של שפעת שבאה והולכת כלא הייתה אחת לכמה שנים.

 

אבל כן היא גם סוג של מתנה - נותנת לך פרספקטיבה אחרת על החיים, בגיל צעיר מאוד אתה לומד שבריאות זה לא דבר טריוויאלי, יש דברים שחשובים הרבה יותר מכסף, ומה שחשוב באמת זה האדם עצמו ולא המכונה (הגוף) שהוא נוהג בו.

 

 

אז כן עכשיו כשחזרתי לשגרה ולפעילות גופנית מלאה, הגעתי למסקנה שחלומות, אפילו קטנים צריך להגשים.

[roiei]

קודם כל מאחל לך רפואה שלמה ואריכות ימים.

 

שאלה: חשבת מה יקרה אם חס וחלילה יהיה לך התקף בזמן נהיגה על האופנוע?

[mcyossi]

קודם כל מאחל לך רפואה שלמה ואריכות ימים.

 

שאלה: חשבת מה יקרה אם חס וחלילה יהיה לך התקף בזמן נהיגה על האופנוע?

 

תודה רבה,

 

וכן, התקף לא מתפרץ בעניין של שנייה, הוא יכול להופיע כל שנתיים שלוש 4 10 20 שנה, במידה והוא מגיע אני מרגיש קצת לפניי, זה לא כמו שאתה חושב - לנסוע באיילון על 120 ופתאום לא להרגיש את רגל ימין או לקבל בלאק אאוט, זה פשוט תחושה לא נעימה שבאה והולכת עד שאחרי כמה שעות (בדר"כ 24 שעות) אפשר לקרוא לו התקף (במידה והוא לא חולף).

 

לא הייתי עושה דבר בכדי לסכן את עצמי או את העוברים ושבים בכביש, לחולי טרשת נפוצה אין מניעה לנוע בכביש אלא אם יש להם הגבלה מסויימת.

[Danix60]

מאחל לך המון הצלחה !

ותעדכן עם תמונה את האופנוע שתקנה

[shellcase]

ואני אומר אל תקשיב לדריש, כי הוא סתם רוכב מקלדת עם אופי מוזר.

לפני חודש וחצי מכרתי את הנינג'ה 250 שלי, אחרי שנה וחצי על דו"ג, גם אם לא תאהב את זה - אתה חייב את זה לעצמך!

שני דברים: כלכלית, זה לא יותר זול מרכב.

צריכת דלק של נינג'ה היא כ21 ק"מ לליטר, וCBR כ24-26.

ביטוח - אל תעשה את הביטוח המוזל, אלא את המלא ואל תתפתה להצעות של ביטוח תאונות אישיות וביטוח מוזל, זה טוב רק לקופה של חברת הביטוח!

בנוסף - תעשה מקיף מצומצם לפחות, אופנוע זה גניב!.

 

הבדלים בין נינג'ה לסיביאר - הסיביאר נוח יותר וזול יותר לאחזקה, אך הוא חלש יותר ומרגיש יותר צעצוע. הנינג'ה נחשב בכל העולם כבי"ס לרכיבה - ואני מסכים.

עם הרכיבה שלך היא בעיקר עירונית - סופרמוטו יכול להיות אופציה מצויינת.

ציוד מיגון - קנה קסדה של חברה טובה, המחיר - לפחות 2000 ש"ח. אם וכאשר זה יהיה רלוונטי שלח לי ה"פ אמליץ לך על חנויות בת"א.

מעיל? מעיל קיץ יעלה כ650-1000 ש"ח, כפפות קיץ יעלו עוד 200 נוספים (אפשר להביא כפפות מאיביי די בקלות, רק תמדוד בארץ קודם).

מגיני ברכיים הם תוספת חשובה מאד, שכן הן הראשונות להיפגע. מחיר - 200-300 ש"ח.

שים לב שהציוד הנ"ל הופך ללא רלוונטי בחורף, אך אל תתפשר על מעיל 4-עונות כי זה לא באמת מחמם בחורף ולא מספיק מאורר בקיץ.

אני לא אחפור לך על רכיבה ועל החסרונות כי חפרו לך מספיק, ממליץ לך להירשם לשכנים בפולגז ולהתחיל לנבור, ממליץ לך גם להיכנס לREVZILLA ולעשות ש.ב. על ציוד.

שים לב שלחברת REVIT ההולנדית יש יבואן מאד ידידותי בארץ ויש דילים מעולים על ציוד שלהם (שהוא ציוד ברמה גבוהה).

לגבי הנוחות - אני לא מבין איך לשבת בפקק שעתיים ביום נוח יותר מלהסתובב עם קסדה ומעיל, יותר מזה אני חושב שכל יושבי הטויובארו יונדאבישי בצבע אפור-לבן-שמפנייה הם חייזרים, כי זה לא אנושי להעדיף לשבת בפקק מאשר לבלות את הזמן עם המשפחה\חברים\נערות ליווי.

המלצה נוספת היא קורס רכיבה מתקדמת כמה חודשים אחרי שתקנה כלי, ילמד אותך המון - מבטיח!

 

בכל מקרה - בהצלחה, אתה מוזמן לחפור לי בה"פ או כאן אם תרצה עוד מידע!

[Derish]

סתם רוכב מקלדת עם אופי מוזר.

 

זה עדיף על להיות פציינט מס' 327 במחלקה א' - שם אין לך "שם משתמש" והאופי שלך לא מעניין אף אחד. אבל זה בסדר, כשתגדל תבין. אולי.

 

יוסי - בהקשר שהסברת כל העניין נראה ברור יותר ואני מבין שזה באמת עניין של עקרון, אולם נראה לי (מבלי להכירך אישית) שתוכל להנות הרבה יותר מבעלות על אופנוע ושימוש בו לפי מצב הרוח מאשר מ"מעבר" אליו והתחייבות מלאה לנושא. אופנוענות כתחביב היא חווייה נהדרת, אבל בישראל יודעים לזקק אותה לסוג של פרנויה מתמדת מפני הנהגים, הרוכבים האחרים והפחות משכילים, הגנבים שבחוק (ביטוח, חלפים) ואלה שמחוצה לו.

 

האם שקלת להחזיק אופנוע, אולי משומש, לטיולים של סוף שבוע או פעילות בשטח? לדעתי היום בין טיולי מועדון האופנועים הישראלי וחבריו לבין זולו והפעילויות של הרוכבים הספורטיביים בפורום 8, יש מספיק נישות מעניינות בהן ניתן להפיק את המיטב מאחזקת כלי כזה מבלי להיות חשוף לצרות ודאגות היומיום של הרוכב הישראלי המצוי. על פניו נראה שאתה ניגש באופן מאד טוטאלי לחווייה שבכלל לא בטוח שתאהב, וחבל שתעזוב אותה אחרי זמן קצר עם תחושת אכזבה והחמצה. אני אומר, לכל הפחות דבר עם אנשים בוגרים מהתחום, התייעץ עימם, תבחן את הנושא מצדדיו השונים. הגעת לפה "להיפרד" לאחר שגמלת החלטה בלבך, אבל אני חושב שיש עוד מקום לקצת שיעורי בית לפני שאתה צולל לתוך זה.

 

לשיקולך.

[בנצי]

אני תמיד בעד דו"ג.

 

אצלי זה התחיל בגיל צעיר, אפשר להוציא רישיון למשהו - יאללה, בגיל 16 התחלתי עם אפריליה RS50, החלפתי לDT, אותו החלפתי בקטנוע, הוצאתי רישיון לרכב, זנחתי את הדו"ג לתקופה ואז זה חזר, יותר הגיוני בתנועה הצפופה של תל אביב.

אפילו עבדתי בתחום בארץ, התניידתי על בורגמן 400, XT350, T-MAX ועוד המון צעצועים.

 

הגעתי לארה"ב, קצת R6, CBR600 והיום אני מחזיק את הנוכחי כבר כמעט שנתיים, VULCAN900.

 

אין על החופש, גם כשהתנועה דלילה זה פשוט תענוג רצוף.

 

מכיוון שמדובר על התחלת הדרך תתכונן להחליק או ליפול, הדבר הכי חשוב בעיני הוא כפפות, אף פעם אל תרכב בלי כפפות! ויהי מה, גם אם זה קטנוע 50 סמ"ק וגם אם אתה רק נוסע לקיוסק, האינסטיניקט בכל נפילה הוא לשלוח ידיים מטה, בכל מהירות מדובר על דבר מאוד כואב, חצץ חם ועור שזז המון.... אאוץ'.

 

מכרתי לחבר קרוב ER6N, אמרתי לו את אותו הדבר.

שבועיים אחרי שעברתי לארה"ב הבחור התעופף לו באיילון, הגיע הביתה אחרי יום עבודה, שם שורט, טי-שירט, סניקרס וכפפות!!

יש את הכיפול הזה בחצץ באיילון צפון אחרי חולון לכיוון תל אביב על הגשר, הוא היה על 160 קמ"ש והאופנוע פשוט קפץ לו באוויר, הוא החליק המון על החצץ, שבר אצבע, גירד את כל העור בהמון חלקים בגוף (לקחו לו עור מהתחת והעבירו לאיזור המרפך והירכיים) והכפפות ללא ספק היו חיוניות.

 

אני ממש מבסוט שבחרתי בקרוזר, היה לי מוזר ביום הראשון, הרגיש לי ממש כבד ותנוחת הישיבה הנמוכה הייתה ממש ממש מוזרה, לא יכולתי לסובב אותו.

אחרי יומיים לקחתי אותו לטיול של 600 ק"מ עם האשה מאחור.

מדי פעם אני לוקח אופנועי ספורט לסיבוב, כבר לא נהנה מזה, כל המשקל יורד על הידיים, מאוד מעייף, מרכז הכובד לא נמוך כ"כ.

היציבות של הוולקן היא פשוט משהו להעריץ, אני נכנס לבורות, עולה על גלים בכביש, אפילו אם הוא מקפץ לו, הכח יציב ותחת שליטה.

 

אז אסכם בזה ש - כפפות חובה, ג'ינס עבה עדיף, נעליים גבוהות וקסדה טובה.

 

ורק תהנה, זה הולך לשנות אותך, האופנוע יהפוך אותך לנהג טוב יותר, אתה לומד לקרוא את הכביש בצורה שרכב לעולם לא ילמד אותך.

 

והנה סרטון קצר ששמתי בגיבוב לטובת אלה שלא מגובבים וחבל

 

http://www.youtube.com/watch?v=qT0nvCGkj-w דרך יוטיוב

[Asaf-R]

לאחר 10 שנים על הכביש וארבעה כלי רכב, החלטתי להוסיף לרשיון שלי תוספת לדו גלגלי,

 

בתור רווק שלא בקשר זוגי, בן 27, ללא מחוייבות (נוסע רוב הזמן לבד ברכב - בת הזוג הבאה תכיר אותי יחד עם האופנוע) ללא שימוש של ממש בתא המטען (לאחר שירדתי מכל הסטריאו לרכב, נשארתי בעיקר עם גלגל רזרבי וערכת עזרה ראשונה מתחת לדלת החמישית) ולאחר שהגעתי למצב שבמקרים חריגים אני אוכל להתארגן במהירות במידה ואצטרך רכב (חברים, משפחה, השכרה לטווח קצר) -

 

החלטתי להגשים חלום ולקנות אופנוע ספורט,

 

כרגע עדיין בשלב לימוד הנהיגה ומתלבט בין קאוואסקי נינג'ה 250 ולמול הונדה CBR 250 חדש מהיבואן.

 

 

 

 

אז החלטתי לשתף, מתישהו מגיעים למסקנה שחלומות צריך להגשים ואופנוע זה הדבר הראשון בסדרה....

 

* צירפתי תמונות של האופנועים האופציונליים לרכישה.

 

(אשמח להמלצות לאופנוע עד 33 כ"ס חדש ולציוד מגן איכותי).

 

יוסי.

 

למרות כל הדיבורים נגד אופנוענים, אני מניח שאתה מגשים חלום עבור רובנו,

כאשר הדבר היחיד שעוצר בעדי הוא שיקלים פרקטיים כמו ששניר העלה, וכמובן הווטו המוחלט של האישה

בעל מקרה, בהצלחה

[shellcase]

זה עדיף על להיות פציינט מס' 327 במחלקה א' - שם אין לך "שם משתמש" והאופי שלך לא מעניין אף אחד. אבל זה בסדר, כשתגדל תבין. אולי.

שני דברים יש לי להגיד לך:

א.

קצת מצחיק שמישהו שמבוגר ממני בשנתיים-שלוש אומר לי ״כשתגדל תבין״.

ב.

אני חושב שיוסי הבין משהו שאולי אתה תבין כשתגדל.

לחיות בתוך קופסא עטוף בנייר פצפצים זה אולי מאוד בטוח, ומאפשר לך לכתוב סיפורי גבורה בפורומים, אבל זה לא באמת נקרא לחיות.

בסוף כולם מתים, גם אתה.

השאלה היא כמה נהנית בדרך!

[eyals05]

למה כל שרשור שנפתח כאן על אופנועים צריך לגרור תגובות צורמות וויכוחים?

פותח השרשור הוא אדם בוגר שמבין היטב את הסיכונים שבדבר והחליט בכל זאת לעלות על דו גלגלי. זכותו המלאה.

יכול להיות שאחרי כמה חודשים יבין שזה לא בשבילו ויכול להיות שזה יהפוך לדרך חיים.

מבחינתי האישית, היום בו אני אחזור לקופסת פח יהיה יום עצוב עבורי.

[St. Bob]

יוסי, המלצה.

שכח מזוג האופנועים שהזכרת, בתור אופנוע ראשון אני מציע לך לבדוק אחד שיהיה הרבה יותר מהנה סלחן וקל לרכיבה, כזה שתוכל ללמוד ממנו המון, ועל הדרך הוא גם ישאיר אבק לכל "סופרספורט" 250 (וגם ללא מעט אופנועים גדולים יותר) בידים הנכונות.

 

 

 

 

[Derish]

בסוף כולם מתים, גם אתה. השאלה היא כמה נהנית בדרך!

 

אתה מעליב את האינטליגנציה שלי עם הציטוטים האלה בגרוש. אנא.

 

פותח השרשור הוא אדם בוגר שמבין היטב את הסיכונים שבדבר והחליט בכל זאת לעלות על דו גלגלי. זכותו המלאה.

יכול להיות שאחרי כמה חודשים יבין שזה לא בשבילו ויכול להיות שזה יהפוך לדרך חיים.

מבחינתי האישית, היום בו אני אחזור לקופסת פח יהיה יום עצוב עבורי.

 

אכן עצוב לחזור לזה, אני יכול להעיד מנסיון, אבל כפי שכתוב בקהלת "לכל זמן ועת לכל-חפץ תחת השמים". אני אישית לא חושב שאפשר להנות באמת מאופנוענות בישראל ברמה היומיומית, לכן הצעתי זרמים אלטרנטיביים שיאפשרו לשלב את החווייה מבלי להקריב או להסתכן יותר מדי. אינני טוען שזו הדרך היחידה, פשוט נותן לבחור קצת חומר למחשבה לפני שהוא מקבל החלטות גדולות.

[dj_dani]

דריש שכח משהו, לא קיים ביטוח סופ"ש לאופנועים, ככה שלשלם ביטוח לשנה שלמה בשביל בוא נאמר 50 רכיבות ואפילו פחות, זה יקר מאוד, מה שכן, זה בהחלט שאיפה במדינה שלנו.

 

אופנוע זה באמת סוג של תחביב, ובגלל יוקר התחזוקה בארץ, משמש ברוב המקרים גם ככלי תחבורה עיקרי, ואין מה לעשות, לפעמים מתפשרים ולא קונים אופנוע קצה, אלא אופנוע עם תחזוקה שפויה ותנוחת רכיבה לא קיצונית, גם אופנוע יכול להיות פרקטי לפעמים, יש ארגז, יש תיק מיכל, תיק זנב, תיקי צד, הכל תלוי בסוג האופנוע, וכמה מעניינת אותך הרכיבה מאשר הפוזה.

 

אין צורך להוריד לו את החשק, אף אחד לא קם יום אחד ומחליט החלטה כזו סתם כך, בטח לא בגיל של יוסי, ובטח שהזדמנות כזאת לא תחזור, שיגיעו אישה ילדים משכנתא וכו' אתה תצטער שלא ניסית.

 

לדעתי לך על זה, בחרת לך אחלה כלים להתחיל איתם, סלחניים ואם זאת עם פוזה, זה בסדר גמור להתחיל איתם, הכל תלוי במשמעת עצמית, אל תעשה מה שמעבר ליכולת שלך, תתקדם בתחום לאט ובטוח, ותשלוט ביד ימין.

האחזקה אומנם יקרה יותר מרכב, אבל עדיין בגדר השפוי לנפח שאתה מחפש.

 

 

בסופו של דבר, לא טוב לך? אפשר למכור, תפסיד 1000-2000 ש"ח אולי יותר, אבל זה כלום לעומת הרגשת החמצה שתהיה לך כל החיים אם לא תנסה, ואם נהיה קיצוניים, אז ניסית? נפצעת? גם זה קורה, ותאמין לי, שגם למנוסים ביותר והותיקים ביותר, את זה אי אפשר לחזות, וכמו שזה נראה, אתה לא יודע איך תיגמר נסיעה באופנוע, וגם באוטובוס גדול ו"מוגן" יכול לבוא מחבל ולדקור אותך.

 

בקיצור, אני מחכה לעידכון ממך! ואם זה נינג'ה, אז רק בירוק כמיטב המסורת! דרך צלחה.

[shellcase]

אתה מעליב את האינטליגנציה שלי עם הציטוטים האלה בגרוש. אנא.

ואם זה נינג'ה, אז רק בירוק כמיטב המסורת! דרך צלחה.

לא מסכים

[mcyossi]

יוסי, המלצה.

שכח מזוג האופנועים שהזכרת, בתור אופנוע ראשון אני מציע לך לבדוק אחד שיהיה הרבה יותר מהנה סלחן וקל לרכיבה, כזה שתוכל ללמוד ממנו המון, ועל הדרך הוא גם ישאיר אבק לכל "סופרספורט" 250 (וגם ללא מעט אופנועים גדולים יותר) בידים הנכונות.

 

 

 

 

 

 

תודה לכל המגיבים, אני קורא ומשכיל, אני מניח שהנתון המכריע לאם ללכת על זה או לא - זו תהיה תחושת ההחמצה אם אני אוותר על זה.

 

להישאר סגור כל החיים תחת מעטה של פצפצים ולנשום יותר נשימות מאחרים לא עושה אותך באמת חי, ומאידך מיון שברים ואשפוז זו לא בדיוק חוויה נעימה.

 

האופנוע הזה נראה פשרה טובה בין אופנוע "עירום" ליופי, בקשר לביצועים... יש אפשרות לקבל קצת נתונים, אולי קישור לאתר היבואן?

 

לא מצאתי עליו יותר מדיי פרטים בגוגל.