שירות לציבור - כללי התנהגות בתחבורה הציבורית

[אנלוגי]

לצערי בשל שילוב של טפשות/טעות שלי והצלטבות מקרים נדירה בה בדיוק באותו המקום ובאותו הרגע שוטר תנועה עשה עבודתו נאמנה - אני בשלילה (עוד שבועיים למאנאייק).

 

אי לכך אני מבלה חלק נכבד מנסיעותי בתחבורה הציבורית בכלל, ובאוטובוסים בת"א בפרט. לא אלאה כרגע בסיפורים ותובנות, אולי הם יצוצו בהמשך, אבל חשבתי לנסח כמה כללי יסוד לנוסעים, למען כולנו:

 

 

-מובן מאליו, ובכ"ז: קודם נותנים לנוסעים לצאת, רק אח"כ נכנסים. משום מה זהו כלל שתופס בכל העולם הנאור, ואצלנו כמעט לא קיים. אוטובוס, רכבת, מעלית, שירותים - נכון לכולם.

 

-הכן מבעוד מועד את אמצעי התשלום. אם זה רב קו החזק אותו בידך. אם זה מזומן נסה להכין סכום מדוייק או כזה שיצמצם את ההתעסקות עם עודף (נסיעה עולה 6.60, אם יש לך רק מטבע של עשר אבל שישים אג' נוספות, זה הזמן להיפטר מהן ולצמצם את מעורבות הנהג בתהליך). אין יותר מרגיז מלחכות חצי שעה בתחנה ואז עוד כמה דקות עם רגל אחת על האוטובוס בזמן שגבירתי מחפשת כסף קטן בתיק גדול.

 

-צריך להטעין את הרב קו? גם אני מדי פעם. עשה כמוני, עלה אחרון. אם עלית ורק עכשיו גילית, בקש מהנהג שיחכה עם ההטענה עד שיעלו כל הנוסעים. הם משתפים פעולה בשמחה.

 

-מפני שיבה תקום. מכירים את המדבקה הזו מעל המושב הקדמי? זה אומר לתת למבוגרים לשבת. אני בכוונה מתרגם כי יש לי חשש שבני הנוער כלל לא מבינים את הניסוח. משום מה התקבעה תפיסה לפיה הכלל תופס רק למושבים הקדמיים ביותר, בעוד שלפחות לגבי - הוא תופס לכלל האוטובוס. ולא רק שיבה, כל מי שהעמידה תהיה לו יותר קשה מאשר לי. למעשה במרבית האוטובוסים העמוסים לא אשב גם אם במקרה התפנה מושב, הרי בעוד רגע ייכנס מישהו שאקום עבורו. יש כאן יתרון סמוי שאף אחד לא שם אליו לב כמעט - בעמידה אתה קרוב יותר למזגן, ולא אגלה מהו המקום האופטימלי למקסימום מזגן ומרחב, פן תתפסו לי אותו. אני גם מוצא איזו הנאה מגוחכת ב"גלישת אוטובוסים", היא נסיעה בעמידה בלי להחזיק בכלום.

 

-במוצאך מקום פנוי השתדל לשבת בצידו הפנימי. יש הרבה אנשים שלא נעים להם לבקש שתזוז, ולא ידחפו ככה סתם למושב הפנימי. אוטובוסים רבים נושאים נוסעים עומדים כאשר יש הרבה מקומות פנויים צמוד לחלונות. ובאותו עניין: ביקשו ממך לשבת בחלקו הפנימי של המושב? התכבד וקום, במקום לסובב רגליך למעבר משל היית תלמיד כיתה ג' בשולחן ביסודי.

 

-לאחר שאמרתי זאת, המזגן יותר מורגש במושב הצמוד למעבר. יש כאן ניגוד אינטרסים, אישית אני עובר למושב הפנימי בכל תחנה ורק אם אף אחד לא מתיישב לידי חוזר לזה שליד המעבר.

 

-עלית לאוטובוס, הוא עמוס. אתה הולך לעמוד. אנא התכבדו והכנסו כמה שיותר לעומק האוטובוס. מצב מאוד נפוץ הוא חמשה-שה אנשים עומדים וקשה לעבור בחלקו הקדמי של האוטובוס. זה גם מתקשר לסעיף הבא:

 

-כבדו את מרחבו האישי של האחר. בין אם בישיבה או בעמידה, אני לא באמת מעוניין להתחכך בכם, אלא אם כן אתם עונים להגדרה "עלמת חן". מצאו את מקומכם והשתדלו לא לזוז יותר מדי. עוד באותו עניין - השתדלו לתפוס מרחב המתאים לבן אדם ממוצע. תיק או רגליים על המושב, עמידה תלויה (יד מחזיקה בעמוד, גוף מכופף הנשען קדימה) הם אגואיסטיות נטו.

 

-ועוד בעניין עמידה - אתם יודעים איך זה, קיץ תל אביבי. רוב הסיכויים שבית השחי שלכם לא מפיץ יותר את ניחוחות הדיאודורנט הזול ששמתם בבוקר. עדיף שתחזיקו בגובה כזה שלא ייאלץ אותי להסניף לכם את בית השחי.

 

-שיחות בקול רם בטלפון זה מרגיז, אבל לפחות מעניין לציתות. הצלילים של הקאנדי קראש או וואטאבר עולים על העצבים יותר. צמצמו נוכחות ווקאלית.

 

-עומד לרדת בתחנה הקרובה? תענוג לך, אנחנו עוד צריכים לסבול כאן. אנא צמצם הסבל ובקש ממני לתת לך לצאת כשהאוטובוס עומד, בין אם בתחנה או ברמזור לפניה. מילא אני, גולש אוטובוסים מדופלם, אבל לנוסעים המבוגרים זה בהחלט מהווה בעיה.

 

-ולבסוף - ירדת מהאוטובוס, התרחק ממנו לפני שתעצור לסדר את ציודך/שיערך/וכו'. השאר את דלת היציאה פנויה לאחרים. חכה שניה עם המוחטה, זה פחות נעים למי שהיא לא שייכת לו (מבוסס על מקרה אמיתי).

 

(הנ"ל נכתב בלשון זכר, נקבה ורבים, ותופס לכולם. בכל זאת, תחבורה ציבורית).

 

תודה וערב טוב, יש לי אוטובוס לתפוס. ברצינות.

[bigbosf]

כל כך הרבה תובנות . לא כתבת לגבי קשישות ממגזר מסוים בלי להכנס לגזענות שפשוט טוחנות את השכל כאילו שאמצע היום (גילוי נאות האמת שהשעה 6:30 בבוקר) . לפחות דברו עברית שאוכל להבין משהו. לגבי אלה שיושבים בכסא החיצוני ולא צמוד לחלון , זה פשוט מאוד כי הם רוצים לרדת בחופשיות בלי שיצטרכו טובות מזה שיושב לידם . באותה מידה זה אחלה שיטה לשבת לבד.

יש עוד שיטה שהיא לשבת ליד החלון אבל לשים את התיק על הכסא הצמוד. כל אלה ששואלים אפשר לשבת ? התשובה לא ברורה מאליה? אם הייתי רוצה שישבו לידי לא הייתי שם את התיק. נכון זה מגעיל אבל לפעמים יש ימים כאלה שאין לכם חשק לאף אחד , בטח לא למישהו שמזיע ולח ומפריש עליכם את הנוזלים שלו כל הנסיעה.

[dorsht]

את האמת שהשיטה הכי טובה להתקמבן על זוג מושבים לבד, זה מתחילת הנסיעה לישון או לעשות את עצמך ישן.

יש ימים שהייתי חוזר או נוסע בתור חייל (וזה עדיין יקרה סביר להניח), ואחריי שאתה קם ב5-5.30 בבוקר אתה עייף, אז אין מה לעשות, משתלטים באוטובוס או ברכבת על זוג מושבים והולכים לישון.

 

כן, זה אגואיסטי וסוציומטי, אבל בגלל שאני על מדים אף אחד לא אומר לי כלום.

בעקרון כל עוד אני לא ישן או לא עייף מצידי שיישבו לידי.

[nitch]

אני מוצא את זה מעניין שנפתח שרשור על התחשבות בזולת בעת נסיעה בחבורה ציבורית, ואילו המגיבים מחלקים עצות כיצד לנסוע בסוציומטיות, ועוד מצדיקים את עצמם.

[mystopp]

אם בשרשור ליד אנשים אמרו שהם חונים בחניית נכים גם אם אינם מסיעים נכה, אז מדוע שנלין על אנשים שתופסים שני מקומות באוטובוס?

[NINJMNKY]

שונא את הסבתות עם הטלפונים.

שונא את זה שעלה עם קניות ומריח כאילו הסתובב שעתיים בשוק.

בכלל, שונא את כל מי שאין לו חוש ריח מפותח.

שונא את הילדים שחושבים שמוזיקה מזרחית בספיקר זה משעשע.

שונא ילדים שעושים רעש\בלאגן באוטובוס.

שונא את ההוא שלא זוכר איפה שם את הארנק ומעכב את כולם.

שונא את זה שתמיד חסר לו שקל.

הדבר האחרון שאני רוצה לשמוע בדרך לעבודה זה את התינוק שלך צורח.

בעצם, הדבר האחרון זה ארבעה אתיופים מבוגרים שמדברים ביניהם בווליום בלתי נתפס, כי כולם חירשים.

והכי אני שונא אותך, הזקנה שחייבת להתיישב לידי למרות שכמעט כל האוטובוס ריק, ומאלצת אותי לקום וללכת למקום אחר כי הריח שלך לא רואה בואש ממטר.

 

'סעמאק בסדר?

 

מעדיף להחזיק רכב חדש, על כל ההוצאות המשתמעות מכך, כדי לנסוע 7 קילומטר ביום לעבודה.

[MosheRE]

עוד דברים שמעצבנים בתחבורה ציבורית:

- אם אתה רואה שיש 70% פנוי אין צורך לשבת ליד מישהו(מידי פעם קורה לי שמישהו רואה שנוח לי יותר מידי באוטובוס ריק אז הוא חייב לשבת לידי).

 

- לחיילים אין הרבה ברירה, תגיד תודה שהם עושים צבא במקום להתלונן שהם תופסים מקום של "בן אדם ששילם מכספו".

 

- אם החלטת שאתה מביא איתך עדר ילדים, השתלט עליהם.

[locomotive]

אני מוצא את זה מעניין שנפתח שרשור על התחשבות בזולת בעת נסיעה בחבורה ציבורית, ואילו המגיבים מחלקים עצות כיצד לנסוע בסוציומטיות, ועוד מצדיקים את עצמם.

 

מחזק.

 

מהימים שבהם התחבורה הציבורית הייתה בשגרת חיי, רוב הפעמים הייתי

עומד מלכתחילה כמו שציין אנלוגי, או מוצא עצמי מפנה מקום עבור אחר.

צרם לי מאוד לראות כיצד יכולה אישה לעמוד כחצי שעה נסיעה ולהתטלטל (לגלוש )

בעוד הבחור היושב לידה בוחר להעמיד פני ישן בכדי להמנע מקשר עין עמה,

או סתם מתעלם באלגנטיות.

 

אנשים המניחים תיקים במושב לידם-

פשוט משעשע אותי לחשוב שאדם ששילם על כרטיס נסיעה צריך להיות שפוט לחמלתכם.

זה לא שהוא מת לשבת לידכם- הוא פשוט רוצה לשבת.

[liran123]

לגבי אלה שיושבים בכסא החיצוני ולא צמוד לחלון , זה פשוט מאוד כי הם רוצים לרדת בחופשיות בלי שיצטרכו טובות מזה שיושב לידם . באותה מידה זה אחלה שיטה לשבת לבד.

יש עוד שיטה שהיא לשבת ליד החלון אבל לשים את התיק על הכסא הצמוד. כל אלה ששואלים אפשר לשבת ? התשובה לא ברורה מאליה? אם הייתי רוצה שישבו לידי לא הייתי שם את התיק. נכון זה מגעיל אבל לפעמים יש ימים כאלה שאין לכם חשק לאף אחד , בטח לא למישהו שמזיע ולח ומפריש עליכם את הנוזלים שלו כל הנסיעה.

 

אם אתה רוצה לרדת בחופשיות, תשב במושב האחרון (זה מה שאני עושה כשאני אמור לרדת אחרי כמה תחנות).

 

ולגבי זה שאתה תופס 2 מקומות, חוץ מזה שזאת חוצפה, אין לך שום זכות לעשות את זה. אני הרי מניח שאתה לא משלם גם על התיק שלך, אתה תופס מקום למישהו שכן שילם על המושב.

[יבגניפ]

אם אתה רוצה לרדת בחופשיות, תשב במושב האחרון (זה מה שאני עושה כשאני אמור לרדת אחרי כמה תחנות).

 

ולגבי זה שאתה תופס 2 מקומות, חוץ מזה שזאת חוצפה, אין לך שום זכות לעשות את זה. אני הרי מניח שאתה לא משלם גם על התיק שלך, אתה תופס מקום למישהו שכן שילם על המושב.

 

שמע, לא סתם הכינוי שלו הוא (כמעט) big boss...

[Derish]

או שאני לא קורא היטב, או שזה רק בנתניה, או שאיש עדיין לא הזכיר את המכה ה-11:

 

ילדים ששומעים מוזיקה ברמקולים של הפלאפון.

[אנלוגי]

כל כך הרבה תובנות . לא כתבת לגבי קשישות ממגזר מסוים בלי להכנס לגזענות שפשוט טוחנות את השכל כאילו שאמצע היום (גילוי נאות האמת שהשעה 6:30 בבוקר) . לפחות דברו עברית שאוכל להבין משהו. לגבי אלה שיושבים בכסא החיצוני ולא צמוד לחלון , זה פשוט מאוד כי הם רוצים לרדת בחופשיות בלי שיצטרכו טובות מזה שיושב לידם . באותה מידה זה אחלה שיטה לשבת לבד.

יש עוד שיטה שהיא לשבת ליד החלון אבל לשים את התיק על הכסא הצמוד. כל אלה ששואלים אפשר לשבת ? התשובה לא ברורה מאליה? אם הייתי רוצה שישבו לידי לא הייתי שם את התיק. נכון זה מגעיל אבל לפעמים יש ימים כאלה שאין לכם חשק לאף אחד , בטח לא למישהו שמזיע ולח ומפריש עליכם את הנוזלים שלו כל הנסיעה.

 

האמת התחשק לי נורא להעביר ביקורת על ההתנהגות שלך, אבל זה התפקיד של ההורים שלך. פנה אליהם ומסור להם בשמי שאתה צריך לקבל נכשל בהתנהגות, ואפס בסעיף "מה אהיה כשאגדל".

כבר מזמן הפסקתי להתבייש מלבקש מאנשים כמוך לזוז או להזיז את התיק. עוד לא נתקלתי בהתנגדות. אני מקווה מאוד שהקרמה תפגיש ביננו בצהריים קיציים אחרי שחזרתי מיום עבודה מאומץ. מבטיח להפריש עליך כמויות זיעה שיפצו על כל אלה שגרמת להם לעמוד.

 

את האמת שהשיטה הכי טובה להתקמבן על זוג מושבים לבד, זה מתחילת הנסיעה לישון או לעשות את עצמך ישן.

יש ימים שהייתי חוזר או נוסע בתור חייל (וזה עדיין יקרה סביר להניח), ואחריי שאתה קם ב5-5.30 בבוקר אתה עייף, אז אין מה לעשות, משתלטים באוטובוס או ברכבת על זוג מושבים והולכים לישון.

 

כן, זה אגואיסטי וסוציומטי, אבל בגלל שאני על מדים אף אחד לא אומר לי כלום.

בעקרון כל עוד אני לא ישן או לא עייף מצידי שיישבו לידי.

 

מר קומבינה, אנחש בזהירות שאינך חייל קרבי. לא שלכאלה יש פריווילגיות, אבל כשאראה אחד כזה שטחן שטח כל השבוע אחשוב פעמיים אם להעיר אותו או לא. המדים עם כומתת הבקו"ם המצ'וקמקת שלך לא ימנעו ממני לדחוק אותך לתוך גבולות המושב שלך בלבד.

ולמה הניחוש הזה? מנסיון. כחייל קרבי כשהייתי חוזר הביתה הייתי נרדם בכל פעם שהייתה לי דקה פנויה, ולא עניין אותי כלל מי יושב לידי או כמה נוח המושב. מתיישב במקומי, מסדר את הנשק שלא יורד אף פעם מהצלב ועוצם עיניים. מיותר לציין שמעולם לא חשבתי להתפרס על שני מושבים, אלא אם היה מדובר באוטובוס/רכבת לילה שוממים במיוחד. כאחד שבילה שעות ארוכות בנסיעות בזמן השירות, ישנתי הרבה יותר מפעם אחת על הרצפה.

 

 

וואו, לזה לא ציפיתי.

[dorsht]

"קומבינה" קראת לי כאשר לרוב אני נוסע ברכבות והאוטובוסים הפחות עמוסים.

מעבר לזה שאני אמנם לא קרבי, אבל אין לי כומתת בקו"ם.

אה, וכשצריך אני גם מפנה. לרוב זה לא קורה כי האוטובוס לא בתפוסה של 100%.

[Maayan Z]

אין לי מילה אחרת לתאר את הפוסט חוץ מ: מדויק !!!

אני נוסעת כל יום בתחבורה ציבורית ופשוט סובלת, מחכה לרגע הזה שאקנה כבר רכב משלי.

התחברתי במיוחד לסעיף: "ובאותו עניין: ביקשו ממך לשבת בחלקו הפנימי של המושב? התכבד וקום, במקום לסובב רגליך למעבר משל היית תלמיד כיתה ג' בשולחן ביסודי."

זה בדיוק כמו בקולנוע: זה שיושב בכיסא האחרון של השורה צריך לדחוף את התחת שלו בפרצוף של כל השורה

נושא הריחות תופס משקל כבד בקו אוטובוס בו אני נוסעת מידי יום, עצה ממני: בשם את עצמך לפני העלייה לאוטובוס.

בנוסף, יש נטייה לישראלים להיות חרדתיים בכל הנוגע לכסא פנוי, גם אם הם רואים שהאוטובוס ריק ויש מלא מקום לשבת הם ידחפו כדי להיות הראשונים שעולם לאוטובוס.

מצחיקה אותי תמיד הסיטואציה הבאה: מספר מכובד של אנשים מחכים לקו מסוים ואז מישהו מזהה את הקו המיועד מתקרב לתחנה והוא בצעדי ענק מזנק לשפת המדרכה, להיות הראשון שיעלה על האוטובוס וכמובן שכולם אחריו. ואז הוא מגיע, הקו המיוחל, וכולם מתכננים לעצמם בראש איפה הקו יעצור בדיוק. לצערם של כל המחכים, האוטובוס עוצר מטר אחרי התחנה ואז כולם רצים אחריו :biglaugh:

[renault5]

גם אני לצערי כרגע מתנייד בתחבורה ציבורית באזור המרכז.

הסיוט הכי גדול לנסוע בקו 40 מבת-ים לתל אביב, או בכיון ההפוך בשעות העומס.

בשעה 5 כבר כולם עומדים צפוף צפוף כמו סרדינים בקופסת שימורים.

דריש הזכיר את הנושא של הילדים עם הטלפונים הסלולרים נתקלתי באישה בת 50+ עם פלאפון דולק עם שירים של אייל גולן כול הנסיעה זה היה חתיכת כאב ראש לשמוע את זה במשך שעה.