איך אומרים להורים שהילד שלהם מתחיל להתדרדר...?

[discoTD5]

להורים שביניכם,

ילד חמוד בגיל יסודי. הורים משכילים.

ההורים התגרשו, לא ברור מה סיפרו לילדים, אבל ברור שאינם חיים יחד.

הילדים נמצאים בבית, וההורים עושים 'משמרות'.

בחילופי המשמרות אין העברת מידע בין ההורים על מה שהילדים עשו, והילדים מנצלים את זה. במידה מסויימת שניהם מעדיפים לעצום עיניים ולא ממש להחליף אינפורמציה. יכול להיווצר מצב שהילד נמצא אצלנו בבית מ 10:00 בבוקר עד 15:00 כשיש חילופי משמרות, וב 15:15 הוא מבקש מההורה שאיתו ללכת אלינו לשחק עם הבן שלנו. ההורה הנמצא פשוט לא יודע שככה עבר כל היום.

הבית שלנו פתוח ומלא חברים של הילדים, בני דודים, וכד' כך שתמיד נראה שעוד ילד לא מוסיף ולא גורע.

מאז שהתחיל המשבר אצל ההורים, ניכרת אצל הילד התדרדרות התנהגותית, אמנם לא חמורה אבל איכשהו לי הכיוון ברור. אני רואה את השפה שבה הוא משתמש בווטסאפ, אני רואה את ההתנהגות, את סגנון הדיבור שלא היה פעם.

הראש מלא כינים. מפוצץ. לא בהגזמה. זה הדבר שהכי מפריע לי. אחרי כל ביקור, אני עושה לילדים שלי 'חדר סטרילי', ואמבטיה ארוכה מאוד. אני בטוח שההיגיינה לא נזנחת רק בראש.

האמא היא יותר רלוונטית במקרה הזה, האבא נראה קצת מנותק. אבל הזוג כבר הפתיע אותי לא פעם.

אומרים? מדברים? או שמתעלמים - בעיה שלהם.

כהורה, אני חושב שהייתי רוצה שיספרו לי, אבל גם סבור שהייתי כועס על המספר לפחות לפרק זמן.

מה דעתכם?

[חולגי]

אני חושב שאומרים להם (לפחות לאמא, אם יש איתה קשר יותר טוב).

בזהירות.

[vadim6385]

אתה בקשר טוב עם ההורים שלו? אם לא, אז מה הבעיה - תגיד להם שאתה לא רוצה שהילד שלהם ישחק עם הבן שלך יותר

[locomotive]

אמנם לא חמורה אבל איכשהו לי הכיוון ברור. אני רואה את השפה שבה הוא משתמש בווטסאפ, אני רואה את ההתנהגות, את סגנון הדיבור שלא היה פעם.

 

כהורה, אני חושב שהייתי רוצה שיספרו לי, אבל גם סבור שהייתי כועס על המספר לפחות לפרק זמן.

מה דעתכם?

 

אם אתה מזהה שימוש בקללות/שפה לא הולמת, אגרסיביות- אז כן, מן הראוי שתסב את תשומת ליבם.

יש לך זכות מלאה לכך כל עוד הוא נמצא בביתך כפי שאתה מתאר.

אני לא חושב שיכעסו עלייך ולו מהסיבה שהם יודעים שאינך אדם זר אלא מישהו שרואה את בנם על בסיס קבוע ויש בסיס לדבריו.

[johny]

ברור שלומר להורים.

 

תפוס את האמא באחד מחילופי המשמרות וספר לה הכל.

 

אני מסוגל להבין איך האבא לא מעורב אבל האמא, אם כל הקושי בגירושין, לא תתעלם.

 

בתור אבא, הייתי יותר משמח אם הורים של חברי בני היו משתפים אותי בדברים שאינני יודע מהם.

[michaelbe6]

מכיוון שנשמע שגם אתה מעורב בצורה כלשהיא בחיים של הילד, ומכיוון שלילדים שלך יש אינטרקציה גבוהה, כפי שאתה מספר, עם הילד, אין לי ספק שאתה צריך להסב את תשומת הלב של ההורה שאיתו אתה בקשר יותר טוב, בסופו של דבר , בצורה הכי כנה ,אמיתית ופתוחה.

אם שיחה עם ההורה לא תניב שיפור , אני באופן אישי , עם כל הצער שבדבר הייתי מתחיל בתהליך של התנתקות מהמשפחה הזאת.

[locomotive]

ההתנתקות תשבור את הילד.

[michaelbe6]

ועדיין, לכל אחד יש את הצרות שלו בחיים, גם ככה קשה לגדל ולחנך ילדים, אם יש גורם ברור שמהווה דוגמה שלילית לילד שלי, וההורים שלו לא נוקפים אצבע לשיפור המצב, לצערי אני לא רוצה גורמים שליליים כאלו בסביבה שלי.

[discoTD5]

תודה. כך חשבתי.

הילדים חברים טובים. לומדים יחד. גרים מאוד קרוב.

השפה עברה הקצנה לשפת רחוב אגרסיבית, אינטונציה עארסית משהו, ומדובר בילד שמנת. בפסיכולוגיה בגרוש שלי - הילד שהוא חמוד, חיובי, תלמיד טוב ומאוד אינטיליגנטי, מחפש שייכות למשהו ולא משנה מה אחרי שהבית מתפרק לו מול העיניים ואפילו לא אומרים לו את האמת.

בסיטואציה כשלהי ישבו הילד שלי, הילד הזה ועוד ילד, ואותו חבר סיפר שאבא גר בבית אחר בגלל העבודה שלו. הילד השלישי יש זרק לו ברגישות שמאפיינת ילדים "ההורים שלך התגרשו?" ואותו ילד ענה בשיא הרצינות, "מה פתאום? אבא שלי חייב לגור בנפרד בגלל העבודה שלו".

אדבר עם האמא בהקדם.

[blackice]

מצטרף לדעה כאן. להגיד ומהר.

לצערנו, יש מצב שהם לא יטפלו בעניין כמו שצריך, כי הם בטח עסוקים בהלראות אחד לשני כמה עו"ד תותח הם לקחו.

[discoTD5]

הם בטח עסוקים בהלראות אחד לשני כמה עו"ד תותח הם לקחו.

הם לא שם. פירקו את הנישואין בשלווה והשלמה. בלי מריבות, בלי עורכי דין, בלי מלחמות.

[falou]

ההורים התגרשו, לא ברור מה סיפרו לילדים, אבל ברור שאינם חיים יחד.

הילדים נמצאים בבית, וההורים עושים 'משמרות'.

בחילופי המשמרות אין העברת מידע בין ההורים על מה שהילדים עשו, והילדים מנצלים את זה.

 

הסידור של להשאיר את הילד(ים) בבית המשותף ולחלוק בטיפול זה מאפיין של משמורת משותפת, וכדי שמשמורת משותפת תעבוד, ההורים חייבים להיות בקשר רציף. אם אין ביניהם תקשורת, כבר עדיף היה לוותר על הסידור .

 

לגבי הכינים - תאמר. כינים זה בסה"כ מטרד, אבל צריך שהם יטפלו בזה.

 

לגבי התנהגות, זה תלוי ביחסים שלך איתם. אם אתה במצב שיחה נוח עם אחד מהם, דבר איתו וספר על אשר על ליבך. אני מדגיש, אשר על ליבך. שתף אותו מנקודת מבט של הורה שדואג לילד שלו, לא מנקודת מבט של תוכחה. אז הסיכוי שיקשיבו לך יותר גדול.

אני, כהורה, מאוד שמח לשמוע דיווחים מהורים אחרים, שהם חברים שלי (גם דברים פחות נעימים שקרו). זה נותן לי חלון חיוני לאיך הילדה מתנהלת כשאני לא שם.

 

מעבר לזה, כשהילד אצלך, תקן את השפה שלו ותסביר לו שאצלך בבית לא מדברים כך. זה לגיטימי לגמרי, ותעשה בזה לילד את השירות הכי גדול שאתה יכול לעשות. זו אפילו מצווה, כי את היחסים בין ההורים שלו לא תוכל לתקן.

 

אם לחזור להתחלה, התנהלות כזו של ההורים היא שגיאה גסה, אבל מה אפשר כבר לעשות...

 

נ.ב. אם היחסים ביניהם טובים, אז תראה להם איך הילד משחק ביניהם, שיהיו מודעים. ילדים הם אלופי העולם בלחצוב לעצמם פרצות ליצירת חופש תנועה. זה טבעי אצל ילדים, שאין להם כל כך כוח לייצר לעצמם חופש בעולם שמנוהל ע"י מבוגרים. ההורים צריכים להיות מודעים ולעבוד בייתר תיאום, כדי שזה לא ייקרה. אחרת משמורת משותפת לא עובדת לטובת הילד.

[vladclar]

אם ככה, מדוע הנתק הזה של המידע?

אפשר להתגרש, אבל להתנהג לטובת הילד. ברור שגם ככה יהיו השלכות, אבל אם הכל נגמר בשלווה, אפשר גם לתאם דברים.

[gsi16v]

לבא בשיחה טובה ורצוי לאמר להם הכל בפנים, כן גם אם יחטפו שוק זה טוב, זה הורים לא תינוקות

[שמר]

הכי טוב לספר את זה לאמא, רצוי בזמן הסיגריה של אחרי...

 

וברצינות - אני מניח שלמרות ש(לפי דבריך) הפרידה נעשתה ברוח יחסית טובה, עדיין כ"א מההורים עסוק בהתמודדות עם החיים שאחרי פירוק התא המשפחתי ומן הסתם מקדיש פחות זמן ובעיקר תשומת לב לילד(ים).

גם הילד, שמרגיש מצד אחד מחסור במשפחה ומצד שני פחות "שוטרים" שעומדים לו על הראש ומכוונים אותו - עשוי לנצל את ההזדמנות ולפרוק עול (בוודאי בחופש הגדול, אז אין לו גם מסגרת תומכת חינוכית).

 

לדעתי - אין מה לחשוש מתגובת ההורים, אלא פשוט לבוא ו"לפתוח" בפניהם מה אתה רואה ומרגיש מנקודת מבטך, תוך הדגשה שאין לך שוב כוונה לתקוף או משהו בסגנון, אלא מתוך אכפתיות וגם מתוך זה שהמצב של הילד מפריע גם למשפחתך במקום כלשהו.

 

לא פשוט, אבל עדיף על המשך המצב הנוכחי.

אגב, נדמה לי שעדיף לך לדבר על המצב עם ילדיך לפני, כך שאם שיחה כזו עם ההורים תגרום לנתק בין הילדים, אז הם לא ירגישו רע עם זה, עד כמה שאפשר.