Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

טכנולוגיית Multi Valve


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4862 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שלום רציתי לשאול האם זאת טכנולוגיה חדשה יחסית במנועים ?

האם זה קיים גם במנועים בנפחים יותר גדולים מ 16שסתומים ?

 

250pxnissanvq35de005.jpg

 

תודה .

HYUNDAI - Always there for you .

פורסם

מצטער ידידי, זו אחת השאלות ה"חזקות"...

 

אבל שאלת, אז בכייף:

 

פירוש המונח הוא "מרובה שסתומים".

 

כלומר בכל צילינדר יש יותר מ 2 שסתימים.

שני שסתומים (אחד יניקה ואחד פליטה) זה המינימום ההכרחי, כל מה מעל זה נחשב מרובה שסתומים.

 

קיימים מנועים עם 3,4,5 שסתומים לצילינדר.

 

הסידור הנפוץ ביותר בערך ב 15 השנים האחרונות הוא 4 שסתומים לצילינדר, 2 יניקה, 2 פליטה.

 

4 שסתומים קטנים מכסים טוב יותר את השטח בראש תא השרפה לעומת 2 שסתומים גדולים, מה שתורם למילוי מהיר יותר של הצילינדר בתערובת ולפליטה יעלה ומהירה יותר ,מכאן הספק מנוע גבוה יותר, ו"נשימה" טובה יותר בסל"ד גבוה.

 

האוטו הראשון בארץ עם טכנולוגית Multi valve היה דייהטסו שרייד 1.3 בשנת 1990.

בעולם זה קיים עוד הרבה לפני.

 

לנפח מנוע אין כל קשר.

 

 

פורסם
מצטער ידידי, זו אחת השאלות ה"חזקות"...

 

אבל שאלת, אז בכייף:

 

פירוש המונח הוא "מרובה שסתומים".

 

כלומר בכל צילינדר יש יותר מ 2 שסתימים.

שני שסתומים (אחד יניקה ואחד פליטה) זה המינימום ההכרחי, כל מה מעל זה נחשב מרובה שסתומים.

 

קיימים מנועים עם 3,4,5 שסתומים לצילינדר.

 

הסידור הנפוץ ביותר בערך ב 15 השנים האחרונות הוא 4 שסתומים לצילינדר, 2 יניקה, 2 פליטה.

 

4 שסתומים קטנים מכסים טוב יותר את השטח בראש תא השרפה לעומת 2 שסתומים גדולים, מה שתורם למילוי מהיר יותר של הצילינדר בתערובת ולפליטה יעלה ומהירה יותר ,מכאן הספק מנוע גבוה יותר, ו"נשימה" טובה יותר בסל"ד גבוה.

 

האוטו הראשון בארץ עם טכנולוגית Multi valve היה דייהטסו שרייד 1.3 בשנת 1990.

בעולם זה קיים עוד הרבה לפני.

 

לנפח מנוע אין כל קשר.

 

תודה רבה

HYUNDAI - Always there for you .

פורסם

אם רק זה לא מדוייק, לא נורא :-D

 

טמה טורבו המוקדמות היו 8V, ולפחות לפי ויקפדיה טורבו 16V הראשונה יצאה ב 89, אבל אם אתה אומר - לא אתווקח איתך.

 

 

פורסם

אני בטוח שהיו מכוניות עם מנועים מרובי שסתומים הרבה לפני 1979.

 

אבל לא מכוניות עממיות, אלה מכוניות ספורט/מרוץ וכל מיני דגמים מיוחדים ולא נפוצים.

 

ציינתי את דייהסטו שרייד כי זה היה רכב המוני, פשוט והזול, הראשון שהגיע לארץ עם מנוע 16 שסתומים.

 

 

פורסם

צודק. הטכנולוגיה הייתה בשימוש במנועי מטוסים כבר ב-1916. מנועי אופנועים עממיים בדרך כלל הקדימו את מנועי המכוניות העממיות באימוץ טכנולוגיות מתקדמות.

פורסם

תגדיר "טכנולוגיות מתקדמות".

 

בכל מה שקשור לניהול מנוע ממוחשב האופנועים לא בחזית.

 

עדיין יש אופנועים עם קרבורטור, צ'וק ידני גם ניתן היה לראות עד לא מזמן, מצערות אלקטרוניות מופעיות רק בשנים האחרונות ממש אצל חלק מהיצרנים.

 

כנ"ל מערכת ABS.

 

אולי זה עיניין של רגולציה ותקנות זיהום אוויר, אבל בכל זאת.

 

נ.ב. אם היה לך אופנוע ב 1979, טעיתי בהרבה מאוד שנים בהערכת הגיל שלך...

 

 

פורסם

עד שתקנות זיהום האוויר חיסלו את מנועי שתי הפעימות, המנועים האלה היו נפוצים באופנועים וזכו לפיתוח של variable exhaust ports. גם התיאום של מערכות הפליטה היה ברמה מתקדמת. מבחינת יחס הספק לנפח וגם מבחינת אמינות, מנועים אלה היו עדיפים על מנועי 4 פעימות.

נכון שמערכות הזרקת דלק וניהול מנוע עדיין לא נפוצות כמו ברכב, אבל מערכות הצתה אלקטרונית (CDI) היו קיימות עוד בשנות ה- 70.

מכיוון שלאופנועים יש בעיות היגוי ומשקל שונות ממכוניות, גם הפיתוח של המתלים, השמירה על מרכז הכובד וההפחתה של unsprung weight הניבו הרבה פיתוחים ייחודיים.

BMW יישמו מתלים קדמיים telelever ו-duolever שפתרו את תופעת ה- brake dive. הם גם שילבו את מערכת ה- shaft drive במתלה בודד עם בולם זעזועים אחד (Mono shock).

 

מבלי להסגיר את הגיל ה- Honda CX500 היה הדו"ג הרביעי שלי , קדמו לו בסדר כרונולוגי יורד Triumph TR6 650 ,Yamaha XT500 ו-טילון (טוסטוס) ICM Sachs 50

 

זה אמנם לא פורום דו"ג אבל ה-CX ראוי לאיזכור מפורט יותר מכיוון שהיה סוג של "מדגים טכנולוגיות" שחברת Honda הוציאה בסוף שנות השבעים. הוא היה חריג במבנה המנוע V-twin (בסגנון moto guzzi) אבל עם קירור נוזל, גל הנע (drive-shaft) במקום שרשרת, צמיגי tubeless, בלמי דיסק כפול (קדמי), הצתה אלקטרונית (ללא מפלג) , 4 שסתומים לראש אשר הופעלו על ידי גל זיזים תחתון ו- Pushrods (שילוב אנכרוניסטי שהיה נהוג לפני שהונדה הכניסו לשימוש את גל הזיזים העליון המונע בשרשרת). מבחינת קטגוריה הוא נבנה כאופנוע תיור ולא אופנוע ספורט, אולי בגלל המשקל שהיה כמעט 220 קילו.

ב-1982 יצא דגם Turbo עם מערכת הזרקת דלק אשר הכפילה את הספק המנוע לכמעט 100 כ"ס.

למתעניינים:http://en.wikipedia.org/wiki/Honda_CX-500

פורסם

בקצרה ובכמה מילים - במערכת זו אין קפיצים לשסתומים.

 

במקום זה יש נדנדים נוספים, שסוגרים את השסתומם.

 

כלומר יש נדנדי פתיחה (כמו אצל כולם) ונדנדי סגירה.

 

 

זה כנראה כדי למנוע "ציפת שסתומים" בסל"ד גבוה מאוד.

 

 

פורסם

וזה מתקשר שוב לנושא multi valve: ככל ששטח השסתום גדול יותר - הוא כבד יותר ולפיכך חשוף לתופעת valve float המתרחשת בסל"ד גבוה. כאשר התקינו שני שסתומים במקום שסתום אחד גדול אפשר היה להפחית את משקלם.

בשיטת ה-desmo נמנעו מבעיית הציפה על ידי סגירה של השסתום על ידי נדנד (rocker) ולא על ידי קפיץ כפי שהסבירו קודמי. הפתרון של הייצרנים שעברו לשסתומים מרובים היה פשוט יותר מבחינה טכנולוגית ולכן הצליח.

פורסם

גם אם נניח ( בפועל זה לא כך) ששסתום גדול שוקל בדיוק כמו שסתום קטן ונסגר באותה מהירות, עדיין יש יתרון לשני שסתומים קטנים, כי הם מאפשרים לפתוח מעברים גדולים יותר. כלומר השטח שלהם יהיה גדול יותר משטח של שסתום בודד.

 

ולדעי זה השיקול העיקרי במכוניות, ולא מניעת ציפת שסתומים.

 

מנועי מכוניות פועלים בסל"ד נמוך יחסית למנועי אופנועים ולכן בעיית הציפה לא קריטית.

 

יש היום דיזלים שהסל"ד המירבי שלהם הוא 4500, וגם להם 16 שסתומים.

 

 

×
×
  • תוכן חדש...