שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[m3x7r3m3]

יש בעלי אינטרסים ברורים שדבר כזה לא יקרה, הסתדרות וארגון המורים קודם כל, והם גוף מאוד חזק בתוך ההסתדרות

[sperial]

נתחיל בכך שאין קשר בין ההסתדרות לבין ארגון המורים.

 

ובהחלט, העובדים הם בהחלט חלק מהמערכת, ויש להם אינטרסים לגיטימיים.

[m3x7r3m3]

יש קשר, שניהם ארגוני עובדים שקשורים להסתדרות, על שניהם מוחל החוק העות'מאני מה שמאפשר להם אפס שקיפות, ולשניהם אין אינטרס לשפר את מערכת החינוך.

 

כמובן שלעובדים יש אינטרסים לגיטימיים, לא כתבתי שאין, כתבתי שיש בעלי אינטרסים ברורים שלא ייתנו לזה לקרות, והם הסתדרות המורים וארגון המורים, וששניהם גופים מאוד חזקים בתוך ההסתדרות וינצלו את זה כדי לגרור את ההסתדרות למאבק נגד שיפור מערכת החינוך ע"י שיטה שכוללת תמריצים על רקע ביצועים.

[sperial]

הסתדרות המורים היא חלק מההסתדרות. ארגון המורים לא. ואלה ארגונים נפרדים לחלוטין.

 

לגבי מדידת ביצועים במערכת החינוך - עניין בעייתי עד כדי בלתי אפשרי. ריבוי האוכלוסיות כמעט שאינו מאפשר השוואה.

עריכה אחרונה ב-14 לאוגוסט, 2019 על ידי sperial

[m3x7r3m3]

יכול להיות שאי אפשר למדוד ביצועים במערכת החינוך, מעולם לא ניסיתי, אבל אז אי אפשר לממש את הצעת ניקו.

עדיין לא הגעתי אפילו לחלק של איך למדוד ביצועים, אני טוען שזה ייפסל הרבה לפני רק על הקונספט.

 

ואגב גם אם ארגון המורים לא נמצא רשמית בהסתדרות, יש לו כוח והשפעה שם, כל עוד זה לא בא על חשבון האינטרסים של הסתדרות המורים.

[falou]

לא לחלוטין מדויק.

יש מקומות בארה"ב שבהן אתה כמעט לא משלם מסים כמעט לא מקבל שירותים מהמדינה וזה עובד, .

 

גם שם התשתית של הכלכלה היא רגולציה,לא מסחר חופשי.

בלי חוקים ופיקוח אין משחק.

בטח שלא בקנה מידה רחב.

[סאפיר]

בשלב הראשון זה אולי נראה כמו "מה זה משנה, גם ככה ההורים משלמים היום ערימות של כסף", אבל בשלב השני זה יהיה "אם ההורים כבר משלמים, אולי המדינה לא צריכה לשלם".

 

פייר? זה קרה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569129,00.html#autoplay

 

[MiniMiz3r]

תקציב משרד החינוך ל-2019 עומד על 53 מיליארד שקלים. תחת הכותרת הבומבסטית "תקציבי משרד החינוך נחשפים" מוצג 0.004% מתקציב המשרד. עיתונות פייק ניוז במיטבה.

[sperial]

לא מדוייק - כיוון שחלק גדול מאד מהתקציב קשיח - אינו ניתן לשינוי, בודאי לא משנה לשנה. אז אותם 0.004% (לא טרחתי לחשב) הם חלק הרבה יותר משמעותי מהרכיב הגמיש של התקציב, אותו רכיב שמבטא מדיניות.

[MiniMiz3r]

לא מדוייק - כיוון שחלק גדול מאד מהתקציב קשיח - אינו ניתן לשינוי, בודאי לא משנה לשנה. אז אותם 0.004% (לא טרחתי לחשב) הם חלק הרבה יותר משמעותי מהרכיב הגמיש של התקציב, אותו רכיב שמבטא מדיניות.

 

גם חלק מהסעיפים הנ״ל יכולים להיות שייכים לחלק הקשיח, לא?

[sperial]

אלה הסעיפים שאותם צמרת המשרד יכולה לשנות. אלה לא משכורות, תחזוקת בניינים וכל מיני התחייבויות ארוכות טווח אחרות שלא ניתנות לשינוי.

 

כמובן שהממשלה יכולה להכניס את הסעיפים לבסיס התקציב כדי לקבע אותם לטווח ארוך.אין לממשלה שום קושי להעביר זאת בכנסת.

[יבגניפ]

והנה אורי כץ מסכם יפה את הבעיה בגישה סוציאל דמוקרטית בישראל בשתי טענות בדיוק: 1. אנחנו חברה הטרוגנית מדי; 2. אין לו (ולא רק לו) אמון במגזר הציבורי בארץ.

 

המסקנה הכלכלית שלו היא שצריך לצמצם את הוצאות הממשלה ולתת לשוק החופשי לעשות את שלו. היה יכול להיות מאוד מרתק לראות מהצד איך נראים החיים בישראל שבה יותר ויותר דברים מופרטים, אין חינוך חינם מגיל 0, אין מיליארדים לחרדים, אין כלום. ההנחה התאורטית שלו ושל כלכלנים אחרים היא, שזה יוביל גם להתנהלות כלכלית אחרת בתוך אותם המגזרים. אבל באותה המידה זה גם יכול להיות קרב אבוד מראש בין שלוש חבורות שונות לפחות, שחולקות את אותה המסגרת המדינית ופשוט לא מחזיקות באותה תפיסת העולם לגבי בערך שום דבר.

[oryo]

והנה אורי כץ מסכם יפה את הבעיה בגישה סוציאל דמוקרטית בישראל בשתי טענות בדיוק: 1. אנחנו חברה הטרוגנית מדי; 2. אין לו (ולא רק לו) אמון במגזר הציבורי בארץ.

לא הבנתי, אתה מסכים או לא מסכים איתו?

כי לדעתי הוא ממש spot on בניתוח שלו.

 

ציטוט לעצלנים (ההדגשות שלי ואינן במקור):

1. אין לי אמון במגזר הציבורי הישראלי. לו הייתה לנו התרבות של המגזר הציבורי במדינות הסקנדינביות, ייתכן שהיה ניתן באמת ליישם תכנית שכזו. אך בהינתן התרבות הישראלית, הבורות בכלי התקשורת וכוחן הרב של קבוצות האינטרס, סביר שיהיה בלתי אפשרי מבחינה פוליטית לבטל חלק ניכר מהפטורים ממס, שהגדלת הוצאות הממשלה תלך בעיקר לכיסם הפרטי של מחוברים למיניהם, ושתכניות כגון חינוך מקצועי, הכשרה למבוגרים והשקעה בתשתיות יאופיינו בבזבוז עצום וחוסר תועלת למשק.

 

2. התרבות הישראלית איננה מתאימה. לא במקרה מדיניות סוציאל-דמוקרטית עובדת טוב רק במדינות הומוגניות מבחינה תרבותית ואתנית, שיש בהן תרבות עמוקה של חריצות, עבודה קשה ודחיית סיפוקים. במדינות כאלו לציבור יש מוכנות אמיתית לעזור לעניים מכיוון שהם "דומים", וישנה תחושה של בושה מניצול יתר של מערכת הרווחה, מכיוון שהעניים לא רוצים לחיות על חשבונם של אחרים. בישראל, בגלל ההטרוגניות והיריבות בין הקבוצות השונות, העשירים לא באמת מעוניינים לתרום לעניים, והעניים עשויים לנצל את מערכת הרווחה לרעה, מכיוון שבאופן כללי מקובל כאן שכל אחד מנסה לתחמן את המערכת בהתאם לצרכיו האישיים.

 

צודק בכל מילה.

[יבגניפ]

מסכים, בטח מסכים. ואומר שהוא מצביע על שתי בעיות אקוטיות, שלפחות אחת מהן אני לא חושב שאפשר לפתור.

[Pika007]

תקציב משרד החינוך ל-2019 עומד על 53 מיליארד שקלים. תחת הכותרת הבומבסטית "תקציבי משרד החינוך נחשפים" מוצג 0.004% מתקציב המשרד. עיתונות פייק ניוז במיטבה.

 

0.4%

הכותרת הבומבסטית לא דרושה, אבל שמדובר בתקציב כ"כ גבוה, גם שבר קטן ממנו זה הרבה מאוד כסף.