מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)

[dorki]

דיבידנדים מושכים בעלי המניות כך שאם החברה תונפק בבורסה לציבור ויחולקו דיבידנדים מי שיקבל את הדיבידנד הם אותם בעלי מניות.

בהנפקה כל אחד רשאי להחליט אם הוא רוצה להיות שותף של אגסי או לא הדוחות הכספיים יעלו על השולחן והכל חייב להיות שקוף.

 

הסדרי חוב בתחום האגח זה סיפור אחר לגמרי ולא קשור להנפקת מניות .

 

נו טוף - ביקשת אז קיבלת.

 

בארץ רחוקה אחת הייתה חברה שהביאה אל השוק מוצר "חדשני" ונהנת מהטבות רגולטוריות שונות ומשונות, לחברה היה הון עצמי בשווי X ודור המייסדים החזיק 100% מהון המניות.

 

1. שלב א' - ההנפקה

החברה מנהלת יח"צ אדירים, מעוותת פה ושם את המציאות וגם שולחת בכירים משוק ההון המקומי לסיורים מפנקים ביותר במדינות שבהם מייצרים את המוצר של החברה.

כתוצאה מהערכות אופטימיות ביותר על עתידה של החברה (כמו גם בשל הסיורים שנערכו - לא נעים לסרב לחבר שאירח אותך כ"כ יפה) החברה מוערכת ומונפקת לפי שווי 5X.

כמובן שאף גוף מוסדי שמנהל כספי חוסכים לא פיספס את ההנפקה כי "זו מניה לטווח ארוך שחייבת להיות בתיק של חוסכים לפנסיה".

 

2. שלב ב' - חלוקת דיוודנדים

מיד אחרי ההנפקה (נאמר שהון המניות דולל כך שהמייסדים החזיקו 50% והחוסכים לפנסיה את ה- 50% הנותרים) ההון יראה כך:

החברה שווה 3.5X שמתוכם: X הוא ההון שהשקיעו המייסדים ו- 2.5X מההון הוא מזומן שהשקיעו החוסכים כשרכשו 50% מהחברה לפי שווי של 5X.

 

עכשיו מגיע תורם של רואי החשבון ועושי הכשפים הפיננסיים, הם יציפו ערך, ישערכו רכוש של החברה וירשמו רווחים נאים שיאפשרו חלוקת דיוודנד יפה לבעלי המניות - כדי לקצר ולפשט - את כל ה- 2.5X שנמצאים במזומן בקופת החברה.

 

חלוקת הדיוודנד תראה כך:

המייסדים קיבלו חצי מסך הדיוודנד ובסה"כ 1.25X שכבר כיסה את מלוא השקעתם בחברה.

החוסכים קיבלו 1.25X ובניכוי מההשקעה הראשונית שלהם הם עדיין מושקעים 1.25X בעבור חצי חברה.

 

3. שלב ג' - הנפקת חוב

כדי למנף, אבל בעיקר כדי שתוכל להמשיך לשרוד ולשחק את המשחק, החברה מנפיקה אג"ח נושא ריבית נאה, החוב מדורג בדירוג גבוה כיאה לחברה במעמדה.

תמורת אג"ח משרתת חוב לנושים מובטחים כמו הבנקים, אבל גם מקומו של החזר חוב לבעלי השליטה לא נפקד.

 

4. שלב ד' הקריסה

המודל הפיננסי של החברה קורס, חברות אחרות עם מוצר עדיף נוגסות בנתח השוק של החברה.

החברה מבקשת מבעלי האג"ח הסדר חוב שיאפשר לה לשרוד עוד קצת בשוק או כלשונם "למקסם את התמורה ממכירת ניכסי החברה".

שערי האג"ח צונחים והתשואה בשמים - על בעלי המניות ממש אין מה לדבר - מי שהחזיק מניות מיום ההנפקה הפסיד כמעט 50% מההשקעה (השקעה פחות דיוודנד שקיבל בחזרה).

 

 

 

אלה היו חמש דקות של BS על BP.

[Oshri]

דורקי, אהבתי. לצערי זה נכון לגבי לא מעט חברות, ותמיד אני מסתכל וחושב, כמה פראיירים מוצאים כל פעם מחדש?

ומסתבר שזה בדיוק כמו בפתגם, הם לא מתים, רק מתחלפים.

[igalr]

נו טוף - ביקשת אז קיבלת.

 

בארץ רחוקה אחת הייתה חברה שהביאה אל השוק מוצר "חדשני" ונהנת מהטבות רגולטוריות שונות ומשונות, לחברה היה הון עצמי בשווי X ודור המייסדים החזיק 100% מהון המניות.

 

1. שלב א' - ההנפקה

החברה מנהלת יח"צ אדירים, מעוותת פה ושם את המציאות וגם שולחת בכירים משוק ההון המקומי לסיורים מפנקים ביותר במדינות שבהם מייצרים את המוצר של החברה.

כתוצאה מהערכות אופטימיות ביותר על עתידה של החברה (כמו גם בשל הסיורים שנערכו - לא נעים לסרב לחבר שאירח אותך כ"כ יפה) החברה מוערכת ומונפקת לפי שווי 5X.

כמובן שאף גוף מוסדי שמנהל כספי חוסכים לא פיספס את ההנפקה כי "זו מניה לטווח ארוך שחייבת להיות בתיק של חוסכים לפנסיה".

 

2. שלב ב' - חלוקת דיוודנדים

מיד אחרי ההנפקה (נאמר שהון המניות דולל כך שהמייסדים החזיקו 50% והחוסכים לפנסיה את ה- 50% הנותרים) ההון יראה כך:

החברה שווה 3.5X שמתוכם: X הוא ההון שהשקיעו המייסדים ו- 2.5X מההון הוא מזומן שהשקיעו החוסכים כשרכשו 50% מהחברה לפי שווי של 5X.

 

עכשיו מגיע תורם של רואי החשבון ועושי הכשפים הפיננסיים, הם יציפו ערך, ישערכו רכוש של החברה וירשמו רווחים נאים שיאפשרו חלוקת דיוודנד יפה לבעלי המניות - כדי לקצר ולפשט - את כל ה- 2.5X שנמצאים במזומן בקופת החברה.

 

חלוקת הדיוודנד תראה כך:

המייסדים קיבלו חצי מסך הדיוודנד ובסה"כ 1.25X שכבר כיסה את מלוא השקעתם בחברה.

החוסכים קיבלו 1.25X ובניכוי מההשקעה הראשונית שלהם הם עדיין מושקעים 1.25X בעבור חצי חברה.

 

3. שלב ג' - הנפקת חוב

כדי למנף, אבל בעיקר כדי שתוכל להמשיך לשרוד ולשחק את המשחק, החברה מנפיקה אג"ח נושא ריבית נאה, החוב מדורג בדירוג גבוה כיאה לחברה במעמדה.

תמורת אג"ח משרתת חוב לנושים מובטחים כמו הבנקים, אבל גם מקומו של החזר חוב לבעלי השליטה לא נפקד.

 

4. שלב ד' הקריסה

המודל הפיננסי של החברה קורס, חברות אחרות עם מוצר עדיף נוגסות בנתח השוק של החברה.

החברה מבקשת מבעלי האג"ח הסדר חוב שיאפשר לה לשרוד עוד קצת בשוק או כלשונם "למקסם את התמורה ממכירת ניכסי החברה".

שערי האג"ח צונחים והתשואה בשמים - על בעלי המניות ממש אין מה לדבר - מי שהחזיק מניות מיום ההנפקה הפסיד כמעט 50% מההשקעה (השקעה פחות דיוודנד שקיבל בחזרה).

 

 

אלה היו חמש דקות של BS על BP.

 

אוסף שטויות החל מהמשפט הראשון .

 

1) אין קשר בין הון עצמי לשווי הנפקה . יתרה מכך מטרת ההנפקה היא לגייס הון מכיוון שבהגדרה הון העצמי אינו מאפשר להגשים את תוכניות החברה . הדוגמא המתוקשרת האחרונה היתה חברת MODU .

 

2) כל בעל מניה מקבל דיב' שווה לבעל מניה אחר. כלומר מי שמחזיק 50% יקבל חלק שווה ל 50% הנותרים. יתרה מכך בד"כ מי שלוחץ לחלוקת הדיב' הם המשקיעים החדשים ולא המייסדים מכיוון שהם בלחץ מימוני. דוגמא אחרונה היא אילן בן דוב שרכש מניות פרטנר ולחץ לחלוקת דיב' .

כל השאר הוא פשוט אוסף קשקוש החל מחלוקת דיב' מרווחי הון ועד שיערוך רכוש שעושים בפרוק.

 

3) ריבית נאה אומרת שהחוב מדורג נמוך ומכאן הריבית הנאה .

 

4) סיכון עסקי שיכול שיתממש ויכול שלא .

 

אלו היו 5 דקות על קשקוש מקושקש שלא קשור לכלום ומנותק מהמציאות .

[bagira]

צריך להבין שיש מגבלות לטעינה כזו וכל יצרן שילך בכיוון הזה לא יצליח להחדיר את הרכב החשמלי בגלל בעיית הטווח שנגזרת מנפח הסוללה וזמן הטעינה.

 

אתה האיכר הרוסי הזה שרואה לראשונה פיל ונשבע ש"אין כזאת חיה" !

 

 

אז כל יצרני העולם, כולל רנו שמפתחת ומוכרת במקביל רכבים בטעינת רשת, הם פראיירים, אהבלים, הדיוטות שלא מבינים כלום בעולם הרכב ובעולם החשמל חוץ מאשר המר"ן שי אגסי?

 

 

בבקשה, אני מתחנן, תן לי את הטלפון של מי שעשה לך את השטיפת מח הזאת, אני רוצה להעביר אצלו כמה מהעובדים שלי.

[sperial]

מי שיתבסס על טעינה ביתית לא יספק טווח נסיעה מספק - מכסימום חיפה - עכו וחזרה. רכב כזה לא ימכר. אבל אם אותו ספק יקים רשת טעינה בפרישה רחבה הוא בהחלט יוכל להצליח. השאלה, כמובן, מה תהיה עלות טעינה בעמדה ציבורית, איזה עומס יהיה על עמדות אלה ומה יהיה זמן ההמתנה להתחבר אליהן.

המודל של Better Place כולל רכיבים אלה ובנוסף גם את החלפת הסוללות המהירה.

למי שמתלונן על נושא התישנות הסוללות - גם כאן יתרון ל-Better Place על המתחרים כיון שהלקוח אינו רוכש את הסוללה אלא שוכר אותה, ונושא הטיפול בסוללות מתישנות נותר על כתפי הספק.

ועוד בקשה קטנה - תפסיקו להשתמש בקיצור BP. בכל העולם זה הקיצור המוכר של British Petroleum, חברת נפט גדולה עם רקורד בעייתי מבחינה סביבתית. בדיוק הפוך ממה ש-Better Place מנסים להיות.

[igalr]

אתה האיכר הרוסי הזה שרואה לראשונה פיל ונשבע ש"אין כזאת חיה" !

 

 

אז כל יצרני העולם, כולל רנו שמפתחת ומוכרת במקביל רכבים בטעינת רשת, הם פראיירים, אהבלים, הדיוטות שלא מבינים כלום בעולם הרכב ובעולם החשמל חוץ מאשר המר"ן שי אגסי?

 

 

בבקשה, אני מתחנן, תן לי את הטלפון של מי שעשה לך את השטיפת מח הזאת, אני רוצה להעביר אצלו כמה מהעובדים שלי.

 

העובדה היא שכל יצרני העולם שבויים במגבלת ה 150קמ ואתה לא חושב שמשהו כאן לא בסדר.

 

מכיוון שגררת את הדיון לכיוון שקעי הטעינה אני אסביר לך את זה לאט כדי שתבין .

כל שעת טעינה משקע רגיל יכולה לתדלק את הרכב החשמלי (הרגיל שאמור להוות תחרות למשפחטומט) ב 10-20 ק"מ טווח.

זו עובדה פיזיקלית שעדיין לא נמצא לה פתרון ע"י כל המומחים שאתה סומך עליהם את ידך.

העולם הוא עגול אפילו שעד לא מזמן כוווולם היו בטוחים שהוא שטוח ואפילו הוציאו להורג את אותו האחד שניסה לטעון אחרת.

ואף על פי כן נוע תנוע.

[hwgeek]

תפסיק כבר עם האשמת השקע הביתי!

אין בעיה להתקין שקע 40 אמפר במאות בודדות של שקלים! (ולא דיברתי עוד על תלת פאזי!)

ובאמצע הלילה העומס תמיד נמוך יותר, ותמיד אפשר ליצר התקן הטענה בבית שמנטר את העומס על קווי החשמל בבית ומספק בהתאם את הספק הטעינה לרכב בלי לישרוף את קווי החשמל!

 

אין בעיית טעינה מהבית! ובכל מיקרה כל אדם שנוהג ברכב זקוק למנוחה בשביל היום הבא (5 שעות לפחות) ובזמן הזה הרכב יטען עד למקס!

 

נקודת החולשה היא באדם הנוהג במכונה, ולכן אין בעיה עם הטענה משקע בבית וכאן ניגמר הויכוח!

הפיתרון של אגסי יכול ליהיות פיתרון משלים לטעינה בבית, למי שניגמר הסוללה ואין אפשרות להמתין 6 שעות לטעינה יכנס ויחליף סוללה! ככה זה יהיה צודק!

[bagira]

מי שיתבסס על טעינה ביתית לא יספק טווח נסיעה מספק - מכסימום חיפה - עכו וחזרה. רכב כזה לא ימכר. אבל אם אותו ספק יקים רשת טעינה בפרישה רחבה הוא בהחלט יוכל להצליח. השאלה, כמובן, מה תהיה עלות טעינה בעמדה ציבורית, איזה עומס יהיה על עמדות אלה ומה יהיה זמן ההמתנה להתחבר אליהן.

 

 

מה זה לא ימכר?

הוא נמכר כבר היום!

 

כמו שכבר הסברתי 7 פעמים, אין לי בעיה עם בטר פלייס, אין לי בעיה עם כל המיזם של אגסי, יש לי אך ורק בעיה אחת בלבד!

 

הבעיה היא שבכדי שהמיזם יצליח, אגסי הצליח לשכנע את הממשלה לאסור יבוא רכבים חשמליים בטעינת רשת (מה זה הצליח לשכנע, זה היה התנאי הראשוני שלו) וזה לא מקובל עליי.

 

למה זה צריך להיות או אגסי או רשת? למה שניהם לא יכולים לגור בכפיפה אחת באותה מדינה?

 

למה בכדי למקסם רווחים, צריך לדרוס זכויות בסיסיות של הציבור?

 

רוצה למכור את מרכולתו? אהלן וסהלן, יבושם לו, שיעשה את זה בשוק תחרותי אשר בו כל יצרן מציע את מרכולתו והציבור בוחר מה לקנות על פי צרכיו והעדפותיו, בנזין, דיזל, היברידי, טעינת רשת או בטר פלייס.

[sperial]

טעות בידך. כדי להתקין שקע של 40 אמפר אתה צריך לחווט מחדש את כל הבית ואפילו הבניין, ולקבל אישור של חברת החשמל. מדובר בהוצאה של הרבה אלפי ש"ח.

מעבר לכך - לא תקבל אישור אם אתה מתקין שקע מחוץ לדירה. לי יש צנרת שמאפשרת התקנת שקע במחסן שלי - שיש לו קיר משותף עם הדירה - אבל אי אפשר לעשות זאת באופן חוקי כיון שמדובר בשקע מחוץ לדירה. אולי תוכל לקבל אישור אם יש לךל חניה מקורה וסגורה בחצר, אבל בודאי לא אם מדובר בחניה שיש לה גישה חופשית. אני מניח שתקן עמדות הטעינה מתגבר על בעיות אלה, שהינן בעיות בטיחות מובהקות.

[bagira]

אני מניח שתקן עמדות הטעינה מתגבר על בעיות אלה, שהינן בעיות בטיחות מובהקות.

 

אז תן לי להבין נכון, מה שאתה בעצם אומר הוא שכל מכוני התקנים של כל מדינות אירופה וכל מדינות ארה"ב כולל הרשות הפדרלית האמריקאית, כולם רשלנים ומטומטמים כי הם מרשים מכירת מכוניות חשמליות בטעינת רשת לאזרחים האומללים שלהם שללא ספק ממש בקרוב הבית שלהם ישרף!

 

הבנתי אותך נכון?

[sperial]

לא אמרתי דבר כזה.

יש תקני בטיחות בחשמל, אני מניח שהרשויות בכל מדינה ומדינה קבעו תקנים גם לעמדות טעינה אישיות.

שאלה פשוטה לי אליך, באגירה: התקנת בחניון של בנין המגורים שלך שקע סטנדרטי להטענת הרכב, המחובר לרשת החשמל הביתית שלך. בא ילד והכניס מברג לפאזה, התחשמל ומת. על מי תחול האחריות? אם מדובר בחניה פרטית נעולה אפשר יהיה להתיחס כמו לתאונה בתוך ביתך, אבל חיבור חשמל חשוף בשטח ציבורי בלתי מבוקר? אני מניח שבעמדות הטעינה האמורות יש אמצעי בטיחות נוספים, בודאי במדינות מסודרות שאינן מדינות קומבינה.

[bagira]

הוא שאמרתי, כל מדינות העולם שונאות את הילדים שלהן, בגלל זה הן אישרו תקנים כ"כ מזלזלים שעלולים להרוג את ילדינו הרכים.

 

תודה מר אגסי שבכלל הדאגה שלך היא לא לכיסך הפרטי אלא שאתה מגן בחרוף נפש על נשמותיהן הרכות של העוללים שלנו.

[yairba]

מה קורה היום אם ילד פותח עמוד תאורה ודוחף לשם יד? מטפס על עמוד חשמל? אין הבדל!

בדיוק כמו שלא כל ילד רץ לנקז לך את הדלק מהמיכל כי הוא נעול ומונע ונדליזם כך יכולים לנעול/להגן על השקע שלא יתחשמלו.

יש לקבוע תקן אחיד והתקני בטיחות, ברור, אבל מכאן ועד לתת את המערך הזה לבטר פלייס להיות מונופול המרחק גדול.

[sperial]

בשום מקום לא כתבתי שצריך לתת למישהו מונופול על השירות. להפך - צריך לאפשר לספקים שונים להתחרות זה בזה. אבל מכאן ועד הפקרות המרחק עצום. קרא כאן על mode 1. במדינה כשלנו, חובבת אלתורים, מדובר בסכנה ממשית.

לחייב את המתקינים ברשיון ובעמידה בתקני בטיחות לא קשור למונופול.

עוד דבר - אם יש לך בבית חיבור סטנדרטי של 40 אמפר ותחבר אליו את המכונית, נניח בהגבלה של 10 אמפר (שלא יספיק לטעינה מלאה על פני כל הלילה) - יהיה עליך לותר על המזגן, או הכביסה, או המיבש, או צרכן כבד אחר. לכן תזקק לשדרוג מערכת החשמל הביתית, וכאמור - מדובר בהוצאה גדולה שרבים ינסו לעקוף.

 

 

מה קורה היום אם ילד פותח עמוד תאורה ודוחף לשם יד? מטפס על עמוד חשמל? אין הבדל!

בדיוק כמו שלא כל ילד רץ לנקז לך את הדלק מהמיכל כי הוא נעול ומונע ונדליזם כך יכולים לנעול/להגן על השקע שלא יתחשמלו.

יש לקבוע תקן אחיד והתקני בטיחות, ברור, אבל מכאן ועד לתת את המערך הזה לבטר פלייס להיות מונופול המרחק גדול.

 

הסתכלת פעם איזה אמצעי בטיחות מותקנים על כל עמוד חשמל כדי שילדים לא יטפסו עליהם, שלא לדבר על ההשקעה העצומה בהעברת מערכת החשמל לתת קרקעית, שהגישה אליה קשה. כך צריך להיות לגבי כל מקור חשמל, וכל מקור סכמנה אחר ברשות הציבור.

[oranp83]

זה רץ עכשיו בפייסבוק למי שלא ראה.

 

http://www.facebook.com/photo.php?fbid=110331999092635&set=t.100003475050348&type=1&theater

 

מה שקורה פה בשנים האחרונות, פשוט עובר כל גבול.