תסכול ועצבים מהנהיגה

[RaviDJ]

שלום לכולם,

רציתי לשתף אותכם בתחושות הלא נעימות שאני חוזר איתן לעיתים קרובות בסיום נהגינה בכבישי ארצנו..

 

כמעט כל יום אני מסיים נהיגה עצבני ומתוסכל. יום אחד זה נהגים שחותכים אותך בצורה מסוכנת, יום אחר זה נהגים חולמניים שמעכבים את כל התנועה, לפעמים זה נהגים שכנראה שיכורים מהאוויר שסוטים מהנתיב שלהם ללא הרף, נהגים שנצמדים אלייך מאחורה ועוד תופעות כאלו ואחרות.

כל התופעות האלו גם מסוכנות וגם מעצבנות, בתור אחד שמשתדל לנהוג בצורה נעימה ושקולה (שמירה על מהירות סבירה, ציות לחוקים, לכבד נהגים אחרים וכו') התחושה שלי היא שהתמורה על נהיגה נעימה ומכבדת היא נהגים סתומים שמוציאים אותך מאיזון, והם כנראה בקושי מודעים לעצמם, ממשיכים להם בשלהם.

 

במשך תקופה ארוכה נסעתי עם אוטובוסים ולאחרונה חזרתי לנהוג מידי יום לעבודה - אני לא יודע כבר מה עדיף, הצפיפות, העיכובים והזמן שלוקח עם האוטובוסים, או נהיגה בתנאים האלו..

 

אני למעשה כותב לכם פה כי אני כבר אובד עיצות לחלוטין.

אני מניח שרובכם מכירים את התחושות שאני מדבר עליהם. מה אפשר לעשות כדי לא להתעצבן מהנהגים האלו?

הייתי רוצה גם לשאול מה אפשר לעשות עם נהגים כאלו אך אני מניח שאני יודע מה תיהיה התשובה... (כלום?)

 

בכל מקרה סלחו לי על המרמור, אך הייתי זקוק לסביבה תומכת ומבינה

[Michael.R]

פעם גם אני הייתי מתעצבן מכל הדברים האלה. אבל אז פשוט החלטתי להפסיק.

דברים שעזרו לי להפסיק להתעצבן:

לסוע עם חלונות סגורים ומזגן. יוצר ניתוק מהסביבה ואווירה רגועה יותר.

לשים מוזיקה שאני אוהב. לא רדיו עם דיווחי תנועה ודברים מעיקים אלא מוזיקה.

לנסות לצאת קצת יותר מוקדם מהבית ככה שאני לא אצטרך למהר ולהיות ב״מירוץ״.

אם אפשרי אז לסוע בצירים מהירים יחסית ולא דרך פקקים. גם אם זה מאריך את הדרך.

 

עכשיו בכל נהיגה שלי אני רגוע כמו נזיר בודהיסטי בעיצומו של סשן מדיטציה.

[חן ג.]

קודם כל, החיוניות מטעה במקרה הזה. את מה תזכור? את מאה הנהגים שלא עשו שום דבר מיוחד ולא הפריעו, או את שני הנהגים שכן חתכו\נצמדו\נדחפו וכדומה? אם תחשוב על זה קצת אולי זה יועיל לך. מעבר לזה, השיטה שלי להימנע מכעסים בנהיגה היא פשוט להתמקד בכיוון המעשי: נהג נצמד אלי מאחורה, למשל. קודם כל אני נוקט בפעולות פרקטיות שיחזירו לי את מקדם הביטחון, לרוב הגדלת רווח מלפנים. ברגע שהעסקתי את עצמי עם תגובה בפועל, אני מתרכז פחות ברגש ובאופן שבו זה גורם לי לחוש כלפי ה"לחצן" מאחור. בעצם אני מתמקד בנהיגה שלי ולא של האחר.

 

תנסה, "זה כדאי."

[papikian]

פטנטים שלי לנהיגה רגועה-

1. לצאת מוקדם מהבית כדי להימנע מלחץ זמן.

2. רכב תמיד נקי ומטופח, הדבר מצד אחד נותן הרגשה פנימית טובה ומצד שני מראה לנהגים מסביב שאתה לא איזה "דרדס ג'יף" ודורש שיכבדו אותך על הכביש.

3. משתדל תמיד לנסוע בימין ונותן לכל אותם נהגים עם מים חמים בעכוז, לטוס בנתיב השמאלי.

4. ברגע שנצמדים אלי מאחורה אני פשוט מרפה בעדינות מדוושת הגז, נותן למחוג של המהירות לנוח ולומר שלום למספרים 80-70; החברים שמאחורה מבינים מהר מאוד שההידבקות שלהם לא ממש אפקטיבית ומצטרפים לחברים עם המים החמים בעכוז בנתיב השמאלי.

5.מתרחק מכלי רכב גדולים כגון משאיות (במיוחד מערבלי בטון- מה לא מטפטף מהם...סיוט לצבע) ואוטובוסים - דברים טובים לא יוצאים ממפגשים עם אותם כלי רכב.

6. מתכנן נסיעה בקפדנות כדי להימנע מטיול שטח על כל מסלול אפשרי בכביש לפני השתלבות.

7. מוזיקה...זה חובה.

8. נהגים שחותכים באגרסיביות...שיהיה להם לתרופות- עזוב... ותצא מנקודת הנחה שהם מטומטמים, ב- 99% מהמקרים לא תמצא אקדמאי במכוניות האלה.

9. הכי חשוב תצא מהבית עם גישה חיובית, אם תצא מהחנייה בגישה שלילית ומצב רוח רע, גם חוויית הנהיגה שלך תהיה לא משיהו.

[sronis]

זה לחלוטין עניין של החלטה. אני מתעצבן על הכביש אולי פעם בשבוע, וגם אז אני לוקח את זה בקלות. פשוט תתעלם. אם מישהו חותך אותך, תהבהב לו באורות ותשכח מזה. אם מישהו מעכב אותך, תהבהב לו באורות ותעקוף. אם מישהו סוטה מהנתיב, תהבהב לו... טוב, כבר הבנת. נסה להתייחס לזה בתור משחק: "כמה טמבל הנהג שלפניי", ואם תצפה שהוא יהיה טמבל גדול, לא תהיה לך בעיה כשיתגלה שהוא באמת כזה

[oferh]

אם רוב הנסיעות שלך עירוניות אז פשוט תעבור לקטנוע ופתרת לעצמך את כל הבעיות.

[mohen]

זה לחלוטין עניין של החלטה. אני מתעצבן על הכביש אולי פעם בשבוע, וגם אז אני לוקח את זה בקלות. פשוט תתעלם. אם מישהו חותך אותך, תהבהב לו באורות ותשכח מזה. אם מישהו מעכב אותך, תהבהב לו באורות ותעקוף. אם מישהו סוטה מהנתיב, תהבהב לו... טוב, כבר הבנת. נסה להתייחס לזה בתור משחק: "כמה טמבל הנהג שלפניי", ואם תצפה שהוא יהיה טמבל גדול, לא תהיה לך בעיה כשיתגלה שהוא באמת כזה

 

 

חחחח +1

[אליה]

כמו שכבר אמרה מישהי עם חשבון עו"ש שנראה כמו תרגיל במתמטיקה: השינוי מתחיל מבפנים!

קח הכל בקלות, יא חביבי. ולא, ממש לא עדיף אוטובוסים!

וטיפ קטן: נסה לחפש מסביבך איזה נהג שמעוצבן ומבואס אפילו יותר ממך. זה עושה פלאים לשיפור מצב הרוח.

[Kenworth Man]

פטנטים שלי לנהיגה רגועה-

1. לצאת מוקדם מהבית כדי להימנע מלחץ זמן.

2. רכב תמיד נקי ומטופח, הדבר מצד אחד נותן הרגשה פנימית טובה ומצד שני מראה לנהגים מסביב שאתה לא איזה "דרדס ג'יף" ודורש שיכבדו אותך על הכביש.

3. משתדל תמיד לנסוע בימין ונותן לכל אותם נהגים עם מים חמים בעכוז, לטוס בנתיב השמאלי.

4. ברגע שנצמדים אלי מאחורה אני פשוט מרפה בעדינות מדוושת הגז, נותן למחוג של המהירות לנוח ולומר שלום למספרים 80-70; החברים שמאחורה מבינים מהר מאוד שההידבקות שלהם לא ממש אפקטיבית ומצטרפים לחברים עם המים החמים בעכוז בנתיב השמאלי.

5.מתרחק מכלי רכב גדולים כגון משאיות (במיוחד מערבלי בטון- מה לא מטפטף מהם...סיוט לצבע) ואוטובוסים - דברים טובים לא יוצאים ממפגשים עם אותם כלי רכב.

6. מתכנן נסיעה בקפדנות כדי להימנע מטיול שטח על כל מסלול אפשרי בכביש לפני השתלבות.

7. מוזיקה...זה חובה.

8. נהגים שחותכים באגרסיביות...שיהיה להם לתרופות- עזוב... ותצא מנקודת הנחה שהם מטומטמים, ב- 99% מהמקרים לא תמצא אקדמאי במכוניות האלה.

9. הכי חשוב תצא מהבית עם גישה חיובית, אם תצא מהחנייה בגישה שלילית ומצב רוח רע, גם חוויית הנהיגה שלך תהיה לא משיהו.

 

אני מסכים עם כל ההמלצות ואת חלקן אני מאמץ גם אלי - תודה

 

אך בנוגע להמלצה מספר 2 , איך אתה מצפה מרכב שטח שחזר ממקום טרשי ובוצי להיראות טוב???

 

אגב בכבישי ישראל חל חוק הג'ונגל אתה יותר גדול מכבדים אותך יותר אתה על

אלטו לא שמים עליך קצוץ,,,

ואני יודע את זה כי נהגתי על קנוורת בעבר והיום אני על טנדר מגודל, אך כשהייתי על

פרייבטים שמתי לב לתופעה הזאת,,, אולי זאת הסיבה שהרבה ישראלים קונים רכב

שהוא כאילו שטח, רק בגלל הגודל כמו שכתוב בחוק הג'ונגל, בכלל, אותי בתור משאית

של 50 ומשהו טון כולל, חתכו כאילו כלום ולא אחת הסתכנו במוות בטוח,

 

אך היום שאני על טנדר שהוא מהיר (יחסית) מחד ומאסיבי מאידך אנשים תופסים ממני

מרחק בכביש, וגם בגלל שאני ''עוף'' אהממממ,,,, ''פר'' מוזר בכביש - וכן הרכב שלי

נראה כאילו הוא נולד בגהינום, ואולי פה הייתרון שלו

 

 

בכל אופן תודה על העיצות השימושיות, גם אני סובל מטימטום של אחרים בכביש,

[yuvalkop]

אני נמצא באותה סיטאציה בדיוק , רק אני לא מצליח להישאר רגוע כשאני רואה מה נעשה בכבישים . כל פעם אני חוזר הביתה , אני מספר להורים איך מנעתי תאונה בזכות עירנות שלי בלבד . זה פשוא נורא ואיום .

 

לא ניתן לנהוג רגוע ובשלווה כאתה צריך להיות בהיכון אם מישהו חותך אותך , מנסה להידחף בכוח לנתיב או שסתם נהג מחליט שבזה הרגע הוא יוצא מהחנייה ולא משנה לו שאתה או מכונית אחרת עומדת בנתיב .

 

אני חוזר הביתה עצבני !!!

[johnny drama]

אין לי מושג איך אנשים נשארים אדישים למצב, כשיש רכב שיכול לגרום לתאונה שיכולה להרוג אותי או לסכן אותי בדרכים אחרות? אני מתפוצץ מעצבים,אני אחד שנמצא 12 שעות על הכביש כל יום כמעט מכיר מכל החרא שמסביב.

כל פעם אני אומר לעצמי "אוקיי עכשיו אני רגוע" ובאמת שאף פעם לא מצליח לי,זה נראה לי כאילו משנה לשנה התרבות נהיגה שלנו רק מתדרדרת כל הזמן.

[vik014]

תמיד תחשוב במושגים של "אידיוטים לא ייגמרו" אל תתעצבן ואל תנסה חס וחלילה "לחנך" אפילו לא באורות, יש כאלה שמפרשים זאת כהבעת קללה, או הערה גסה וימשיכו להטריד במקרה הטוב. כשחולף ליידי אחד כזה וכבר מצליח איכשהו להזיז לי, אני אומר לעצמי, "עוד נהג בן דוד/דוס/שרמוטה/ערס/מסומם", יאללה תן לו/לה שיתרחק ויתעסק עם אחרים.

עוד דבר שמרגיע, אני נהנה לנסוע ברכב ישן ולא מטופח חיצונית, מבסוט, מי שרוצה לקבל ממנו בכוח שריטה/מכה, תפדאל.

אחרון, בזדון או לא, גם אני לפעמים מעצבן אחרים, אז כל אחד בתורו.

[ג.מ פורטל]

אח... בושי לך מדינת ישראל שנהגיך נהיו חצופים וילדיך קופצים לכבשים ותמרוריך רק מעכבים וכיכרותיך ממסטלים

[dny]

זה לחלוטין עניין של החלטה. אני מתעצבן על הכביש אולי פעם בשבוע, וגם אז אני לוקח את זה בקלות.

 

נכון.

 

נסה להתייחס לזה בתור משחק: "כמה טמבל הנהג שלפניי", ואם תצפה שהוא יהיה טמבל גדול, לא תהיה לך בעיה כשיתגלה שהוא באמת כזה

 

למרבה הצער - נכון מאד...

 

כמעט כל יום אני מסיים נהיגה עצבני ומתוסכל.

 

גם אני נוהג, וגם אני רואה כל מיני דברים, ולא פעם קורה שנהג אחר מנסה להרוג אותי (או לפחות כך זה נראה) - אבל אני בדרך כלל לא מתעצבן, אלא מתמרן וממשיך הלאה. זה ענין של גישה, שלדעתי מתאימה לחיים בכלל ולא רק לנהיגה.

 

אין לי מושג איך אנשים נשארים אדישים למצב, כשיש רכב שיכול לגרום לתאונה שיכולה להרוג אותי או לסכן אותי בדרכים אחרות? אני מתפוצץ מעצבים

 

לא להתעצבן אין פירושו להיות אדיש. אולי כאן הבעיה שלך. שנית, אם אתה מתפוצץ מעצבים, אז הבעיה היא אצלך - העצבים הם שלך, כן?

 

לדעתי, המפתח לענין הוא להבין ולקבל את העובדה שיש אנשים / נהגים אחרים שמתנהגים ונוהגים לא יפה. יש גם שמתנהגים מצוין. ככה זה. כמו שאין טעם להתפוצץ מעצבים בגלל שיורד גשם וקר - כך אין סיבה לכעוס בגלל נהג גרוע. מה שכן צריך לעשות זה להתכונן: ללבוש מעיל נגד הגשם, ולהיות עירני בכביש.

 

דני

[amir74]

אני לא מתעצבן מנהגים אחרים בכביש אבל כן מפריעה לי צורת הנהיגה של החותכים למיניהם.

מה שכן מעצבן אותי בכביש הוא מהירות הנסיעה המותרת שהיא נמוכה ממה שאני באופן אישי מרגיש שאפשר ליסוע ועדיין להישאר בטוח.