תפסו את בן לאדן, זרקו אותו לים ועשו עבודה ממש טובה, אבל מה עם גלעד?

[MUSTANG1967]

במשך 5 שנים ישנו חייל חטוף שנמצא בשבי בעזה, יש משהו שלגביו אף פעם לא הייתי סגור תמיד רצות המחשבות האלו בראש, פעם אחת המחשבה הזאת ירדה, אבל רק פעם אחת.

 

 

אחרי 10 שנים גילו סוף סוף היכן מסתתר בן לאדן, יצאו למבצע חיסלו אותו, כל הכבוד לאמריקאים.

אבל מה קורה עם החייל שלנו? את בן לאדן מצאו, אני מאמין שיודעים את מיקומו המדוייק של גלעד אבל למה לא מחזירים אותו?

למה לא יוצאים למבצע חשאי להחזיר את החייל.

 

וכאן רצה לי המחשבה שאולי הממשלה חושדת שרוב הסיכויים שהחייל החטוף נהרג ע"י המחבלים ימח שמם.

ששלחו את הקלטת של גלעד היית איזה שהיא תחושה טוב לפחות הוא חי.. אבל כבר עבר המון זמן מאז ואולי הם הרגו אותו?

ועכשיו קלף המיקוח הוא גופה? באמת שאני מקווה שהוא חי ושהם מחזיקים בוא בחיים, אבל תמיד רצות לי המחשבות שאולי יש להם גופה ביד ולכן הממשלה לא מוכנה לתת כל כך הרבה אסירים תמורתו?

 

[הודעה זו נכתבה כדי לשתף אותכם במחשבות שרצות לי בראש, תגיבו את דעתכם.]

 

 

אביב.

[Alon_A]

מבצע כזה לא ישיג שום דבר חוץ מהרג חיילים נוספים לכוחותינו והריגה של גלעד שליט (במידה והוא חי) ברגע שיבינו שיש סיכוי כלשהו לשיחרורו.

[V8Driver]

עכשיו באירועי פתיחת יום העצמאות, וראו את זה בטלויזיה, אח של גלעד שליט לפי מה שהבנתי

(רצתי לטלוויזיה אחרי ששמעתי שהיו מהומות)גרם למהומה רבתי כאשר ניסה להגיע לבמה עם שלטים בנושא.

 

ובכן, הגיע הזמן שהנושא המנומנם של גלעד שליט יתעורר.

מה זו השלווה הזו? משפחת שליט עד עכשיו ישבו בשקט - ולדעתי לא הרבה משפחות כאלה היו נוהגות כך.

והנה, כמו שרבים מאיתנו יודעים. השקטים, בד"כ לא משיגים הרבה. מי שצועק, בד"כ רוצים שישתוק ונותנים לו מה שהוא רוצה.

אז יאללה, אני מקווה שכמו שהם שתקו עד עכשיו, כך הם יתחילו לצעוק. שלא נדבר על נושא האיחוד בין הפת"ח לחמאס !!!

 

להפסיק ביקורים של משפחות איסירם בטחוניים מיידית ! וכמו שאמא של גלעד שליט אמרה, לחדול ממתן כספי סיוע לרשות !

[Michael.R]

אם היו יודעים איפה שליט נמצא והיו חושבים שיש סיכוי יותר מסביר לצאת לפעולה ולחזור כשהוא חי ו"במחיר סביר", כנראה שהיו עושים את זה.

אם לא עושים את זה זה יכול להצביע על אחת האופציות:

לא יודעים איפה הוא.

יודעים, אבל מבינים שפעולה צבאית לא תאפשר שחרור שלו שלו חי ו\או במחיר סביר.

 

אני לא חושב שהמחבלים הרגו אותו, כי הם יודעים שתמורת חייל חי הם יקבלו יותר - תמורת גופה הם יקבלו פחות. הם לא אהבלים.

מה שכן, אני לא חושב שצעד פרובוקטיבי כמו מה שעשה יואל שליט בטקס הדלקת המשואות זאת הדרך הנכונה.

גם אם לכאורה נראה שהנושא לא נמצא על סדר היום, עדיין יש אנשים שתפקידם לטפל בזה ויש עבודה מאחורי הקלעים.לא כל מה שעושים בנושא הזה אמור להיות בחדשות ערוץ 2.

[vadim6385]

אני אישית חושב שעוד נשמע מבין לאדן (לדעתי הוא לא באמת חוסל). ייקח לו כמה שנים של שמירה על פרופיל נמוך, אחר כך הוא יצוץ מאיפשהו. יכול להיות שהוא אפילו קיבל הצעה מCIA, שלא יכל לסרב לה, ומועסק כיועץ תחת זהות בדויה.

[wil]

אם היו יודעים איפה הוא היו מבצעים פעולה בכח וגומרים את הסיפור הזה.

גם אם הסיכוי להוציא אותו חי היה 1%.

פשוט כי עדיף לנסות ולהיכשל (ולסגור את הפרק הזה סופית) מאשר להמשיך במצב הנוכחי.

 

לכן לדעתי לא יודעים איפה הוא.

 

אם חו"ח יוודע שהוא כבר אינו בן החיים - אז יש לנהל מו"מ על החזרת הגופה אבל בתנאי המפורש שתמורת גופה אנחנו מוכנים לשחרר גופות בלבד. לא מתאים - לא צריך.

אם נשחרר אסירים חיים תמורת גופה אנחנו מקטינים את התמריץ להשאיר את החטוף הבא בחיים.

[Alon_A]

אני לא הייתי רוצה לראות חיילים נהרגים בשביל סיכוי של 1%. משימה שהתוצאות שלה ידועות מראש כחסרות סיכוי היא משימת התאבדות. הסיפור הזה, כמה שהוא עצוב ונורא למשפחה אחת, לא גובה חיי אדם נוספים בסטטוס שהוא נמצא היום, וחיי אדם בטח לא שווים משימות התאבדות.

 

מספיק הייתה לנו מלחמה כושלת אחת, לא צריך עוד אחת.

[ישה]

הדרך להחזיר את גלעד היא פשוטה

 

קיימת רשימה של אסירים אותם רוצים ארגוני הטרור לשחרר כתמורת שליט.

 

מרגע זה ואילך , כל האסירים ברשימה הזו "נעלמים".

 

לא צלב אדום ולא סהר אדום, לא טלויזיה לא קייטנה.

 

תנאי גלעד יהיו תנאיהם.

 

אומנם למדינה קשה לנהוג כך , אבל כנראה שזו הדרך.

 

ותנאי נוסף. הסכמה לשחרור של אותה רשימה , וכל יום שעובר מוריד X אסירים מן הרשימה, כך לא יהיה אינטרס למשוך את המו"מ מהצד שלהם.

 

לגבי שחרור בכוח

 

מול הציווי של החזרת כל חיילינו הביתה בשלום , עומד סיכון של חיילים נוספים לשם ביצוע המשימה. דילמה קשה.

 

מי שחשב שלהיות ראש ממשלה זה תפקיד קל , הנה אחת מהבעיות שעל סדר יומו.

[Michael.R]

"הדרך להחזיר את גלעד היא פשוטה"

קל להגיד, קשה לבצע.

 

מבחינתם, באותו יום שהם ביצעו את הפעולה הזאת,חטפו את גלעד והרגו אחרים,הם כבר ניצחו.

כל מה שהם יקבלו במסגרת עסקה כלשהי זה רק בונוס.

מאות האסירים שלהם שהם דורשים? מעניינים אותם הרבה פחות משאותנו מעניין גלעד לבדו. מבחינתם האסירים שלהם יכולים להרקב בכלא הישראלי.

אמרתי להרקב? סליחה. התכוונתי לגור בתנאים נוחים,לקבל 3 ארוחות מסודרות,לראות טלוויזיה ולקרוא עיתונים,ללמוד,להתפלל,ולעשות מה שבא להם.

 

עליהם אי אפשר להפעיל לחץ, להודיע להם שיופחת מס' האסירים בעסקה, או להרע את התנאים של האסירים לא יזיז להם.

אנחנו צריכים ללכת על ביצים ולהתנהל בחוכמה, כדי שלא נגיע בטעות למצב ששמה שוברים את הכלים ושולחים לחדשות 2 וידאו כריתת ראש סטייל מה שעשו לדניאל פרל באפגניסטן.

צריך לזכור עם איזה חיות אדם יש לנו עסק.

איך שזה לא יסתיים,ככה או ככה, הם כבר ניצחו בסיפור הזה. הם ניצחו עוד ביוני 2006.

אני רק מקווה שבממשלה ישכילו למצוא את הפתרון שיחזיר את גלעד חי ובריא.

[ישה]

מיכאל

 

אתה טועה בהחלט.

 

מעניין אותם חבריהם וגם את המשפחות שלהם, מעניין מאוד כי יקיריהם יחזרו הביתה.

 

ולכן מתנאי קייטנה ומידע על מצבם צריך להכניס אותם למשוואה חדשה.

[green monster]

לא ברורה לי ההקבלה עם הנושא של בן לאדן.

 

האמריקאים השקיעו 10 שנים בחיפושים אחריו, שלחו עשרות אלפי חיילים לאפגניסטן, השקיעו מיליארדים של דולרים בנושא, ובלסוף חזרו גם הבייתה מאות ארונות מתים מלאים בחיילים שדלקו אחריו.

בתכלס, זה מעשה מטומטם, כמות ההרוגים וההשקעה בנושא, היא לא הגיונית,מטופשת ואווילית.

 

הנושא עם גלעד שליט הוא טעון רגשית, כי כביכול כל אחד חושב מה היה עושה אם היה מדובר על אח שלו, או בן שלו או כל קרוב משפחה.

 

אבל המדינה, איננה חושבת במונחים רגשיים, כי זה לא נכון לעשות זאת.

מבחינת המדינה אם מחר יוצאים למבצע צבאי, ויהרגו חיילים זה לא יקרה.

בנוסף, אם יוחלט על שחרור מאות או אלף מחבלים פלסטינאים, ומחר אחד מתוך האלף יבצע פיגוע או כל פעולה חבלנית אחרת- זה גם לא יקרה.

 

לכן, השיקולים של המדינה הם אחרים, ואף אחד לא אטום, פשוט לכל דבר יש את תג המחיר שלו, וכנראה שנכון להיום, לא מוכנים לשלם את המחיר.

וכן, יש משפחה שסובלת כרגע, כי הבן שלהם נמצא בשבי, אבל זאת המציאות, זה צבא ולצערנו בעולם המציאותי,יש הרוגים, יש נעדרים ויש חטופים.

זה חלק מהמחיר שאנחנו משלמים, ועם כל הצער שבדבר, אין מה לעשות.

 

זה הרי ברור כשמש שכל ראש ממשלה,שר בטחון,רמטכ"ל או כל איש בטחון שעוסק בנושא, רוצה להיות זה שיחזיר את החייל החטוף הבייתה.

ואם כבר 5 שנים עברו ועדיין הדבר לא קרה, כנראה שאין כרגע פתרון ממשי לנושא הזה.

כי אם היה, הסיפור הזה היה כבר מזמן מאחורינו.

 

ואגב, עם כל הכבוד למשפחת שליט, ולצערי הרב מאוד על מה שעובר עליהם, כל הפעולות הללו כמו מה שאירע היום, זה רק מרחיק את הפתרון למצבם כי תג המחיר הופך להיות כבד יותר ויותר ככל שנעשות יותר פעולות מסוג זה.

מי שמחזיק אותו בשבי, רואה את הדברים הללו, מבין שיש לחץ ופשוט דורש עוד ועוד.

[Fazer]

מי שמחזיק אותו בשבי, רואה את הדברים הללו, מבין שיש לחץ ופשוט דורש עוד ועוד.

 

בתור סיסמה זה נחמד - בפועל שום דבר ברשימת הדרישות של חמאס לא השתנה: הם רצו X אסירים בתחילת המו"מ, והם עדיין רוצים את אותו X. עם לחץ, בלי לחץ, הרשימה אותה רשימה.

 

 

אבל בתנאי המפורש שתמורת גופה אנחנו מוכנים לשחרר גופות בלבד.

ואם חו"ח יתממש המצב ההיפוטטי שאתה מעלה, איך תסביר למשפחת שליט שעבור גולדווסר ורגב שיחררו מחבלים חיים (כולל את סמיר קונטאר שאמור היה להירקב בכלא עד אחרון ימיו, זוכרים?) ועבור שליט לא?

 

 

לדעתי הסיפור הוא פשוט:

קרנית גולדווסר הראתה למקבלי ההחלטות מאיפה משתין הדג, עשתה להם בי"ס ליחסי ציבור מהרגע הראשון, וקיבלה את מה שהיא רצתה. משפחת שליט העדיפה תקופה ארוכה מאוד (ארוכה מדי) לסמוך על זה שמקבלי ההחלטות עושים את עבודתם נאמנה וכתוצאה מכך הם שתקו וקיוו לתוצאות. כשהם התחילו לעשות רעש, זה כבר היה מעט מדי ומאוחר מדי.

[ישה]

כאשר ב DNA שלנו צרובים המשפטים

 

כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו וכן מצוות פדיון שבויים, ולא משאירים פצועים בשטח נקודת הפתיחה שלנו במו"מ גרועה.

 

אין ספק ששיקולי המדינה שונים מאשר שיקולי הפרט ועדיין חובתה המוסרית של המדינה להחזיר את כולם הבייתה חיים או מתים.

 

וחובה מוסרית זו היא לא רק למשפחת שליט לדוגמה, אלא לכל אחד ואחד שמשרת בצה"ל ולמשפחתו, שחייבים לדעת ולחוש כי המדינה תעשה הכל כדי שישובו הבייתה.

 

את היחס המספרי בין שחרור אחד משלנו לאחד משלהם יצרנו מבלי משים ורצון במבצע סיני בשנת 1956 שם שוחררו אלפים כנגד בודדים.

 

27 בינואר 1957 : במסגרת חילופי שבויים חוזרים לישראל 4 שבויים בתמורה ל-5850 שבויים מצרים בין השבויים הישראלים שהוחזרו היה הטייס יונתן אטקס, שמטוסו הופל בדרום סיני, וסבל בשבי מעינויים - הוא הורעב וספג מכות חשמל. שלושת השבויים האחרים נשבו על-ידי מצרים בשנת 1956. בין השבויים המצריים היו מספר גנרלים.

 

ומקריות מעניינת

פותח השרשור כאן שם המשתמש מוסטנג

 

מטוסו של הטייס אטקס שהופל ניחשתם נכון מוסטנג.

[falou]

אחרי 10 שנים גילו סוף סוף היכן מסתתר בן לאדן, יצאו למבצע חיסלו אותו, כל הכבוד לאמריקאים.

 

אתה יודע כמה שבויים אמריקאים עלומים יש באפגניסטן?

[green monster]

אין ספק ששיקולי המדינה שונים מאשר שיקולי הפרט ועדיין חובתה המוסרית של המדינה להחזיר את כולם הבייתה חיים או מתים.

 

וחובה מוסרית זו היא לא רק למשפחת שליט לדוגמה, אלא לכל אחד ואחד שמשרת בצה"ל ולמשפחתו, שחייבים לדעת ולחוש כי המדינה תעשה הכל כדי שישובו הבייתה.

.

 

ישה, מצטער אבל אני חולק על כך באופן נחרץ.

המוסר הוא אידיאל, והמציאות הוא לא תמיד היא האידיאלית.

 

המוסר של המדינה הוא גם לדאוג לדוגמא, שלא ישחררו את המחבל שביצע פיגוע למשל בדולפינריום, כי יש למדינה חובה מוסרית כלפי המשפחות השקולות שיקיריהם נרצחו בפיגוע הזה, שלפחות המחבל ינמק בכלא עד יום מותו.

ואותה החובה המוסרית היא גם כלפי אותם הורים שכולים לחיילים שנהרגו במהלך פעולות ללכידת אותם מבוקשים שהינם מחבלים.

והחובה המוסרית של המדינה, היא גם לדאוג שמי שנתפס בפעילות טרור, ושגרם למותם של אזרחים חפים מפשע, ינמק בכלא, ולא יצא לחופשי בכדי לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב, שזה לרצוח יהודים, אחרת, החובה המוסרים היא תהיה כלפי אותם קורבנות עתידיים.

 

אז איפה אתה רוצה לעצור עם החובה המוסרית? מה "חשוב " יותר? ומי נמצא בראש ה"חשיבות"?

 

הסטטיסטיקה אומרת שבעולם הפשע, למעלה מ30 אחוז מהאסירים חוזרים לסורם לאחר שחרור מהכלא, ויחזרו באיזשהו שלב לכלא.

הגנבים ימשיכו לגנוב, הסחורי סמים ימשיכו למכור סמים, האנסים ימשיכו לאנוס וכו'.

זה גם יהיה נכון למחבלים שעסקו בפעילות טרור.

בוא נקצין, ונגיד שלא 30 אחוז, אלא רק 10 אחוז מהאסירים הביטחוניים יחזרו לסורם.

אם נשחרר 1000 אסירים, זה אומר שמותכם לפחות 100 יחזרו לפעילו טרור, כמה אזרחים יהרגו בגללם? כמה חיילים יהרגו בפעם השניה שיעצרו את אותם מבוקשים?

ומה עם 10 מהאסירים שישוחררו הם היו פועלים במפעל לייצור קסאמים בעזה? איפה החובה המוסרית של המדינה כלפי תושבי שדרות ועוטף עזה שחוטפים כבר כמעט 10 שנים פצמר"ים וקסאמים על הראש? איפה המוסר כלפי האזרחים הללו?

בקיצור, תג המחיר הוא לא תמיד ישים, ולמזלנו המדינה עדיין לא פועלת משיקולים אמוציונאלים ולא הרגש מנחה אותה אלא המציאות.

 

ואגב, לגבי החלפת השבויים לאחר מבצע קדש, הרי ברור לך שגם אז היה מדובר על טעות, וגם לאחר מכן, שנחתם הסכם השלום עם מצריים והחזרנו את סיני, ההנהגה שלנו התעקשה לשמור לעצמנו את עזה ולא לתת אותה למצרים, ותראה לאיפה הגענו היום.

בקיצור, זה שבעבר עשינו טעויות, לא אומר שאנחנו צריכים להמשיך את המסורת של הטמטום.

 

מישהו פעם אמר שאם יהיה חוק שמחבל או טרוריסט שנתפס במהלך פעילות טרור יקבל גזר דין מווות, זה יחסוך את הנושא של החילופיי שבויים עם "דם על הידיים" כהגדרת השב"ס.

אמרו שזה לא מוסרי ובעייתי לעתיד.

האמת, כבר יש לנו חוק כזה, הוא נקרא "חוק עשיית דין בנאצים".

והאמת, שמבחינתי אין הבדל בין הנאצים לבין מחבלים מחמאס או מכל ארגון אחר שפעלו ופועלים על מנת לרצוח יהודים רק בגלל שהם יהודים.

אז אם זה יקרה, אולי תג המחיר יהיה קל יותר במקרה כזה של חילופי שבויים.

 

אבל עד הזה, החובה המוסרית היא לחוד, והמציאות היא לחוד.