סיפור על איך נתתי לבן אדם זר 100 שקל

[lidor]

לא ברור לי למה אתה שואל אותנו אם הוא היה נוכל או שהוא דיבר אמת. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, עכשיו זה כבר לא ממש משנה.

 

בכל מקרה, גם אם הוא נוכל הכוונה שלך הייתה טובה ועשית מצווה גם אם הוא שיקר לך. כל הכבוד !

[ליאור קלה]

כבוד איש, פראייר או לא, עשית מעשה טוב ואם נלך לפי הקארמה זה יחזור אלייך בעשרות מונים .

לי קרה פעם שהייתי האדם בצד השני, המניאק הנצלן .

אני מניח שחלק ממכם לפני הצבא רצו להתקבל לאחת הסיירות של צה''ל, שלחו לי בדואר את ההזמנה לגיבוש עם הכרטיסיות הקטנות האלה של האוטובוסים כמו שמקבלים במילואים.

מפה לשם אחרי יומיים של גיבושים, איבדתי את הכרטיסיות האלו ביחד עם הארנק ורק בתחנה מרכזית בתל אביב גיליתי את זה.

אוטובוס מתל אביב לאשדוד עלה אז 7 או 8 ש''ח בקונקס, לא היה עליי שקל ולא שום תעודה מזהה וכלום.

אני לא ישכח איך אשכרה עמדתי ליד האוטובס וביקשתי מאנשים שישלמו עליי ובירידה באשדוד אמא שלי תחכה שם ותחזיר את הכסף.

אף אחד לא האמין לי ולבסוף התייאשתי ולקחתי מונית ספיישל שעלתה 200 ש''ח שאותה אמא שלי שילמה שהגעתי לבית.

בקיצור הרגשה לא נעימה ומסריחה ומאוד מבאסת, באותו יום נשבעתי שבחיים אני לא ייתן שקל אחד לאף אחד, לא כטובה ולא כהלוואה.

לא כך כך עמדתי בהבטחה הזאת בסופו של דבר

[Niro Levy]

מעניין אם יחזיר לך או לא, תעדכן.

 

נתקלתי בסיפורים דומים, בצומת גהה דופקת לי מישהי על החלון ומספרת שלי שהיא תקוע בלי דלק.

אני: "אין בעיה, כנסי לאוטו, נוסעים לתחנת דלק, ממלאים בקבוק עלי, ואני מסיע אותך חזרה לאוטו".

היא: מבט של - לא יכולת לזרוק 5 שקל וזהו?

מסתובבת ממלמלת משהו לא מובן והולכת למכונית שמאחורי...

 

סיפור על בן אדם טוב באמצע הדרך.

לפני שנה הגעתי לבסיס והודיעו לי בבסיס שאני יוצא עם אחד המדורים לטיול שלהם (אני חובש).

אני לא מוכן לזה בלי כסף בלי כלום יוצא לא שמח כל כך.

הטיול עבר והיה נהדר, באחד הלילות שיצאנו לקנות בירה ללפני השינה, אני מגלה שאת הסיגריות שכחתי בחדר.

אדם שישב בחוץ עם בירה צעק "איזה סיגריות הוא מעשן?"

חבר שלי ענה לו, ככה קיבלתי מתנה קופסה מלברו לייט (דרך אגב הפסקתי לעשן ממזמן...).

כמובן שבהתחלה בכלל לא רציתי לקחת אותה, אחרי שהוא צעק עלי שאני עוד ילד ושאני יסתום תפה ויגיד תודה הבנתי שאין דרך חזרה, באמת שאני בחיים לא אשכח אותו.

[יובל]

בדיוק היה לי מקרה דומה היום, מחוץ לכספומט עמד בחור ואסף כסף מאנשים לתרופות.

הוא ביקש ממני לעזור לו ב-50 שקל, שאלתי אותו איזה תרופות הוא צריך ואם יש לו מרשם עליו.

במקרה יש סופר פארם קרוב אז לקחתי אותו איתי וקניתי לו את המרשם, לשמחתי זה הסתבר כמקרה רציני ולא סתם מישהו שמנסה להשיג כסף לאלכוהול או סמים, הרוקח אימת את זה שהוא מגיע באופן קבוע לקנות את התרופות.

 

מה שכן, לעולם אי אפשר לדעת אם יש לו את הכסף הזה בפועל ולמרות שהוא קונה תרופות בתרומות הוא קונה דברים אחרים בכסף שלו, אבל במקרה הזה אני יחסית רגוע הוא לא היה נראה מסומם.

 

אני זוכר גם מקרה אחר שמישהו ביקש כסף לאוכל והצעתי לו לאכול, ופתאום הוא בעצם לא היה רעב.

מקרה דומה מהתקופה שהייתי חייל (בטח יש מקרים כאלה גם היום) בתחנה המרכזית בת"א היו צעירים שמבקשים כסף לאוטובוס, הם דקלמו את פרטי הקו ולאן הם צריכים להגיע, בצורה שאפילו קצת מחשידה, נתתי לאחת מהם כסף ועקבתי אחריה קצת, היא השתמשה בו לטלפון! אם בן אדם היה צריך לעשות שיחה נורמלית הוא היה מבקש, אין שום סיבה להמציא סיפור כיסוי של קו אוטובוס.... מכאן מסיקים שהיא אספה הרבה כסף מאנשים והתקשרה לסוחר שלה או משהו כזה.

[senda]

אני זוכר שהייתי חייל, ותמים.

 

משהו בצומת ביקש ממני כסף לדלק ושאמרתי לו שאין לי הרבה הוא שיכנע אותי שהוא יחזיר לי, ישלח לי מתנה מה"עסק" שלו וכו.

הפסדתי אז 80 ש"ח...

 

היום אני לא נותן לקבצנים כלום, אם משהו יתקע במקרה וזה יראה לי אמין אני יכול לתת...

 

וסיפור משעשע, שהייתי בפעם הראשונה באמסטרדם היתה קבצנית בתחנת הרכבת שהודיעה שנגנב לה הלפטופ (נראית כמו קבצנית נטו). כשטסתי הביתה, לפני הרכבת לשדה התעופה היא הגיעה וביקשה כסף ואמרתי לה שיש לי משהו אחר - ושלפתי שארית החומר שנשאר לנו והיינו חייבים להפטר ממנו. שמחה כזאת לא ראיתי הרבה זמן

[בנצי]

ככה זה באמסטרדם.

 

אם זה היה קורה בארץ יש רק משפט אחד שיתאר את הסצינה: נותנים לו אצבע והוא רוצה את כל היד.

[maxcher]

לכל האשדודים שכאן , בוודאי נתקלם באדון שקל.

כולם באשדוד יודעים שהוא לא הכי מסכן בעולם , אבל הוא לפחות צנוע , עומד ברמזורים קבועים כל הלילה ולפעמים גם ביום עם האצבע וכל מה שהוא מבקש זה שקל. כמובן שבתמורה לשקל אני מבקש ומקבל ברכה ארוכה עד שמתחילים לצפור מאחוריי.

[יוסי1234]

לפותח השרשור:

 

האם הבחור התחיל לתדלק מיד ב 100 ש"ח לידך?

או שהוא נסע לשלום?

[ליאור קלה]

לכל האשדודים שכאן , בוודאי נתקלם באדון שקל.

כולם באשדוד יודעים שהוא לא הכי מסכן בעולם , אבל הוא לפחות צנוע , עומד ברמזורים קבועים כל הלילה ולפעמים גם ביום עם האצבע וכל מה שהוא מבקש זה שקל. כמובן שבתמורה לשקל אני מבקש ומקבל ברכה ארוכה עד שמתחילים לצפור מאחוריי.

 

אני חושב שהשארתי אצלו כבר יותר ממאה שקל, עם הכל פעם שקל שאני מביא לו.

יש גם את הגברת שעומדת בצומת הסטאר סנטר שמכניסה את הראש לרכב ומתחילה לבכות, כדי לחזור הבית אני חייב לעבור בצמתים ששניהם עומדים בהם ואין מצב שאני יעשה עיקוף של כל העיר כדי לא לעבור דרכם, אבל באמת שזה כבר מאוס כי אחרי שני אלה התחילו לבוא עוד אנשים שמתפזרים בצמתים סמוכות ונוצר מצב שבכל צומת יש מישהו.

יש את מר קטוע רגל מהמלחמה ברוסיה, יש את האברך שמוכר ברכות לבית, ויש את בעל רשת המוניות שפשט את הרגל, ועוד כמה...

[אומי5]

שלום,

 

חזרתי עכשיו מנסיעה מהצפון למרכז דרך כביש 6, בדרך עצרתי לתדלק בתחנת דלק, ראיתי איזה אוטו מסתובב קצת וכשהתחלתי לתדלק בא לקראתי הנהג שלו.

 

הוא סיפר לי שהוא במקור מירושלים ושהוא עצמאי ומוכר אביזרים לבית או משהו כזה, ושלצערו הוא שכח את הארנק איפשהו ואין לו כסף לתדלק ולחזור הביתה. כל הזמן הוא הדגיש שהוא יחזיר את הכסף ובשום פנים שזה לא תרומה או משהו.

למרות שהיו תקדימים לא טובים בקולבוטק וכל העניין היה טיפה מוזר עדיין הרגשתי שהדבר יכול לקרות לכל אחד. ובסוף הבאתי לו את הכסף.

 

מה דעתכם? יצאתי טמבל או בן אדם טוב?

(אולי מישהו נתקל בו כבר ואז יצאתי הטמבל של הטמבלים)

 

הוא הוציא את הטלפון שלו ישר והתקשר אלי שיהיה לי את המספר שלו.

 

תודה, על התגובות הטובות.

 

במקרה שלך, אני די בטוח שיצאת טוב.

תעדכן אותנו אם הוא יתקשר אלייך.

 

יצא לי לתת למישהו חמישים שקל ואז להבין שדפקו אותי, לא נורא, כסף בא והולך , וקרמה חוזרת.

[Noa90]

תחושת הסיפוק שישנה אחר כך היא עצומה, אתה באמת מרגיש שעזרת למישהו ושעשית מצווה טובה לאדם,

מבלי לחכות לתמורה.

כמובן שאם מדובר במקרה שבו אתה רואה על האדם שהוא כן ואמיתי ולא משקר לך עם פני פוקר...

 

אני אישית לפני כמה ימים נתקלתי ברמזור באישה על כיסא גלגלים עם שלט שהיא צריכה כסף להשתלת כלייה לבן שלה,

ראיתי אותה כמה פעמים באותו איזור אבל בצומת אחרת. פעם אחת הבאתי לה חמישה שקלים, מה שהיה לי בצד באוטו.

אתמול עצרתי באמצע הרמזור והבאתי לה 50 שקלים. בדרך כלל אני אומרת לעצמי "הם בכוונת תחילה עושים זאת"

אבל המבט שלה בעיניים קרע אותי לגזרים, היא סירבה לקחת אמרה שזה יותר מדי, שהיא לא יכולה.

המשכתי לטעון שתיקח את זה וזה השמחה שלי אם אני יכולה לעזור למישהו.

כמובן שישראלים טיפוסיים חסרי סבלנות כבר התחילו לצפצף, ואז הבאתי לה את הכסף, הייתי קרובה אליה מאוד מכיוון שהיא ישבה על כיסא גלגלים על מדרכה בצומת, שמתי לה חזרה ביד את הכסף ואמרתי - שיהיה לה יום טוב ורק הצלחה עם הניתוח ונסעתי.

מרחוק ראיתי את החיוך על פניה וזה עשה לי אושר ענק.

 

ככה חינכו אותי מהבית, אם אפשר לעזור, ולתת מעצמך למישהו - תיתן, כל עוד זה בגבול הטעם הטוב ולא מנצלים את היושר שלך.

[בני ארוך]

אני יספר לכם סיפור של הצד השני, שקרה לי!

הייתי בנמל ת"א, עוד הייתי חייל, היינו אני וחבר, נסענו לחגוג לידידה יום הולדת, איפשהו בחניה נפרדנו ממנה ומכול חבריה לשלום והלכנו לעבר הרכב שלי (גולף 01 לבנה מבריקה שלא תבייש אף אחד).

אנחנו נכנסים לרכב, חוגרים, מניעים ונוסעים לעבר היציאה מהחניה, רק חבל ששכחנו שבת"א האיומה משלמים על החניות, שאלתי אותו אם יש לו כסף והוא אמר שאחרי השתיה ותשלום הכניסה נשארו לו רק 5 שקלים, לי אישית לא נשאר כלום כי תדלקתי בדרך ובמקום עצמו שחטו אותי בשני שלישים של בירה ב60 שקלים (לי ולחבר), העמדתי את הרכב והתחלתי לחפש סביבי את הידידה שלי, לא מצאתי אותה כמובן, חוק מרפי, ואם כבר מרפי אז בפאלפון במקרה נגמרה הסוללה כשעה לפני.

אז אני עומד, מחוץ לגולף לבנה שבאמת בלי עין הרע לא חסר לה כלום, טמבונים מנופחים, ג'נטים נוצצים ריפודי עור ואני כמובן לבוש ליציאה, ומנסה להסביר לנערים העוברים והשבים את המצוקה שאני נמצא בה, היו ממש מעטים שהסכימו לעזור, ואני החלפתי צבעים כמו זיקית במצעד הגאווה, כמובן שהצעתי טרמפ דרומה או בתוך ת"א למי שיהיה מוכן לשלם את ה10-15 שקלים החסרים!

בסופו של דבר פניתי לזוג נחמד והצעתי לו טרמפ תמורת 10 שקלים ליציאה מהחניון, כמובן שהבחור הסכים, בחור מאוד נחמד למען האמת, הוא התעקש לשלם את כול תשלום החניה (20 שקלים) ואני הסעתי אותו ואת חברתו לביתם (אי שם בתוך תל אביב הצפופה) מבחינתו הוא חסך מונית שהייתה עולה לו מעל 20 שקל, הרבה מעל, ואני מבחינתי הפסקתי להחליף צבעים, ומאז למדתי לקח, ותמיד יש כסף נזיל בחלק התחתון של הת.ז וכסף למקרה חירום בחלק העליון.

שבוע טוב.

[G FORCE]

נתקלתי בהרבה מקרים ואני אשתף בשניים מהם.

 

מגיע אדם ,למוסך בו עבדתי בחדרה , ומציג את עצמו כמדריך בעמותה המסייעת לנערים משכונות מצוקה.

הוא מגייס כספים כדי לארגן להם מסיבת בר מצווה צנועה.

האיש מנומס ולבוש בצורה מכובדת לכן נראה מאוד אמין.

בעל הבית של המוסך שולף מאתיים שקל בלי לחשוב פעמיים ונותן לו.

ומקבל קבלה עם שם העמותה מאותו אדם.

 

כמה שבועות לאחר מכן אני באיזור התעשייה בנתניה ,מגיע לאסוף ראש מנוע.

אחרי מספר דקות שאני שם ,נכנס אותו אדם ומציג את עצמו כאב המגייס כסף עבור ניתוח לילדתו החולה.

לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו "נו איך הייתה הבר מצווה ?" הוא פשוט שתק ,יצא משם ובלי בושה נכנס למוסך הבא.

 

לצערי מאז אני ספקן בעניין, מבחינתי כל עמותה יכולה להיות עמותת שקר ,ראו מקרה גלעד שליט.

 

הסיפור השני- ניגש אליי נרקומן נקי ומגולח בשדרוטשילד ומבקש כסף,

אני: "לא תקבל כסף לסמים"

הוא: "אני רעב רוצה לקנות אוכל"

אני: "בסדר מה אתה רוצה לאכול אני אקנה לך"

הוא: "עזוב לא משנה"

אני: "מקדונלדס?"

הוא: מצביע על חבר נוסף מעבר לכביש "אנחנו שניים"

אני: "בואו תכנסו איתי נקנה מה שתרצו"

ואז הגיע הרגע שהכי שבר אותי כשהוא אמר לי שהוא לא יכול להכנס איתי לשם כי אני אדם "רגיל" והוא לא רוצה לבייש אותי.

תחשבו מה עבר על הבנאדם ואיך התייחסו אליו עד היום שגרם לו להרגיש מצורע. הוא היה מופתע שבכלל דיברתי איתו.

קניתי להם לאכול והרגשתי ממש טוב עם זה.

חשבתי שבגישה שלי הצלחתי לשנות משהו, עד שזמן מה אחרי זה נתקלתי בו בשנית והוא שוב ביקש כסף ובכלל לא זיהה אותי.

[el-capone]

אני רוצה לשתף אותכם גם בסיפור קטן שיהיה לי.

 

 

לפני כמה חודשים נכנסתי לתחנת הדלק לתדלק, כעבור מ"ס דקות ירדו שתי נשים ממונית, והלכו להוציא כסף מהאשראי ביילו של תחנת הדלק, אני כבר הייתי בפנים שהם הגיעו ליילו , הכרטיס שלה לא משך לא כסף, והנהג מונית מצפצץ בחוץ ואומר להם מה נהיה, באותו הרגע שראיתי אותה נלחצת וראיתי שלא יצא לה כסף ישר הבאתי לה כסף למונית+ ליציאה שלה, היא רצתה להוציא 200 ש"ח , הבאתי לה 200 , אבל חששתי באותו הרגע אבל אמרתי אני עושה את זה למטרה טובה, החלפנו מספרים,

 

יום למחרת היא פגשה אותי והביאה לי את הכסף, ההכרת תודה שלה ממש הספיקה לי.

 

היה ממש כיף לדעת שיש אנשים נחמדים בעולם.

 

השאלה מה הייתה ההכרת תודה שלה?

[guyst]

נו יא חרמנים, היא אמרה תודה וחייכה...גם זו הכרת תודה.

 

גם לי קרה מקרה דומה: בכניסה לחניית הבניין שבו גרתי בכפר סבא, עצר אותי בחור כבן 45 בכניסה וביקש 100 ש"ח לדלק כי הוא נתקע וצריך להגיע לנתניה או משהו כזה (לא זוכר). הוא לא נראה אמין בכלל, אבל לא רציתי לדחות אותו על הסף. נדלקה לי נורה כשהוא הבטיח לשלוח לי מזגן כולל התקנה בשווי3K ומשהו(כי כביכול יש לו עסק להתקנת מזגנים), אז הצעתי לבוא איתו ולתדלק לו. אמר "אם אתה לא רוצה לעזור לי לא צריך" והלך