אחת ולתמיד: מהו קבל ומה תפקידו במערכת? (פוצל משרשור ההתקנה באלטו)

[BEEKER]

ניר, אתה טועה.

 

אתה רוצה לבדוק את נושא הבהובי האורות?

קח פלוק ותמדוד מתחים ברכב מונע עם מוסיקה פועלת.

 

אני אומר לך בקצרה,

רכב מונע -תמדוד מתח קרוב ל-14.4V.

תפעיל את המערכת עם טרק מוסיקלי, ואז לקבל הבהובי אורות.

תמדוד מתח עם פלוק בזמן הבהובי אורות,

אתה תראה שגם אם המתח לא נופל בצורה רצינית מתחת ל-12.6V, עדיין תקבל הבהובים.

 

מניסיוני הקצר,

עצם הנפילה מ14.4 ל13 כבר מספיקה כדי לגרום להבהובי אורות.

 

 

אז מה?

כתבת שיש בעייה:

או! פה בדיוק טמונה הבעיה.

ברגע שמתגלים להם הבהובי אורות בקצב יפה עם פעימות הבאס, זה מה שמעיד על הבעיה במערכת החשמל

אז הבהובי אורות עם פעימות הבאס מעידים על בעיית חשמל כמו שכתבת?

ממש לא.

 

גם ב-13V יש טעינה מהאלטרנטור,

אתה עדיין לא הגעת למצב שהמצבר נפרק. מתח המצבר הוא 12.6V - זו בדיוק המכפלה של 6 תאים טוריים כשכל תא 2.1V.

 

במצב בעייתי-בטוח יש הבהובי אורות,

אבל אם יש הבהובי אורות-אתה לא בטוח במצב הבעייתי.

 

קבל לא נועד לפתור בעיית עמעום אורות, ולא לפתור בעיות חשמל.

הסיבה למכירה היא אחרת, להבנתי, הקבל מיועד ל-SQ.

הקבל נועד לתת מענה לפיקים מוסיקליים דינמיים.

הקבל מסוגל לאגור מתח ולפרוק אותו במהירות רבה יותר מכל מצבר רגיל.

גם אלטרנטור לא יכול להגיב בצורה מהירה.

 

הקבל לא מיועד לתת מענה למוסיקה רצופה בבאסים (notes),

מכיוון שאין לו אפשרות להיטען במלואו בין note ל-note הבא.

הוא יכול לתת מענה רק למוסיקה דינמית,

במקרה כזה הוא יכול לעזור בבעיית עמעום האורות.

"

[gti10]

קבל לא צורך זרם כל הזמן,ולא בכל ווליום,אין לי את הנתון של כמה אמפר הוא צורך,אולי מישהו יודע

בכל מקרה הוא צרכן חלקי,ויתרונו גדול על חסרונו,במקור שווקו הקבלים בשם סטיפינג קאפ,אני בתחילה נמנעתי כשם שאני נמנע מכל מיני פתרונות וודו,אבל קבל טוב מתוצרת טובה שווה את הכסף וישפר.

אני גם לא רואה אף בעל אלטו מחליף אלטרנטור כך שהקבל הוא פתרון זמין וזול

[green monster]

ניר, אתה טועה.

 

אתה רוצה לבדוק את נושא הבהובי האורות?

קח פלוק ותמדוד מתחים ברכב מונע עם מוסיקה פועלת.

 

אני אומר לך בקצרה,

רכב מונע -תמדוד מתח קרוב ל-14.4V.

תפעיל את המערכת עם טרק מוסיקלי, ואז לקבל הבהובי אורות.

תמדוד מתח עם פלוק בזמן הבהובי אורות,

אתה תראה שגם אם המתח לא נופל בצורה רצינית מתחת ל-12.6V, עדיין תקבל הבהובים.

 

מניסיוני הקצר,

עצם הנפילה מ14.4 ל13 כבר מספיקה כדי לגרום להבהובי אורות.

 

 

אז מה?

כתבת שיש בעייה:

 

אז הבהובי אורות עם פעימות הבאס מעידים על בעיית חשמל כמו שכתבת?

ממש לא.

 

גם ב-13V יש טעינה מהאלטרנטור,

אתה עדיין לא הגעת למצב שהמצבר נפרק. מתח המצבר הוא 12.6V - זו בדיוק המכפלה של 6 תאים טוריים כשכל תא 2.1V.

 

במצב בעייתי-בטוח יש הבהובי אורות,

אבל אם יש הבהובי אורות-אתה לא בטוח במצב הבעייתי.

 

קבל לא נועד לפתור בעיית עמעום אורות, ולא לפתור בעיות חשמל.

הסיבה למכירה היא אחרת, להבנתי, הקבל מיועד ל-SQ.

הקבל נועד לתת מענה לפיקים מוסיקליים דינמיים.

הקבל מסוגל לאגור מתח ולפרוק אותו במהירות רבה יותר מכל מצבר רגיל.

גם אלטרנטור לא יכול להגיב בצורה מהירה.

 

הקבל לא מיועד לתת מענה למוסיקה רצופה בבאסים (notes),

מכיוון שאין לו אפשרות להיטען במלואו בין note ל-note הבא.

הוא יכול לתת מענה רק למוסיקה דינמית,

במקרה כזה הוא יכול לעזור בבעיית עמעום האורות.

"

 

 

חיים,

 

מפל מתח ברכב מ14.4V לאיזור ה13V, זאת לא בעיה זאת קטסטרופה.

 

קבל לא מיועד לSQ ולא נעליים, וחלאס עם ההגדרות הללו, זה בכלל לא רלוונטי.

 

הקבלים יצאו בסוף שנות ה80 בתור STIFFENING CAPACITORS, ככאלו שיהפכו את הבאס להיות יותר STIFF או יותר TIGHT.

מה שהתברר כבולשיט אחד גדול, כי מה ששולט על האלמנטים זה המגבר, ולא איזה בטריה למחצה על הכבל +.

 

חבל להתעקש, יהיה מוטב לקרוא את אותו מאמר שהעלתי, על מנת לחדד את הסיבות מדוע הקבל הוא לא יעיל ומיותר.

 

בפועל, הזרם שפורק הכבל הוא נמוך, ואינו מתקרב לזרמי הפריקה הרגעיים שיש במצברים בני ימינו.

ושלא נדבר על מצברי ג'ל.

בנוסף, הוא צרכן ואף אחד בעייתי כי הוא עובד על 15-20% רק על איבוד צריכה כתוצאה מחום.(שזה נטו בזבוז על מערכת החשמל ללא כל קשר).

בשורה התחתונה, למעט תוצר הלוואי של, שהוא ייצוב המתח- דבר שיכול אולי לסייע במצב של מערכת חשמל תקינה לחלוטין(למרות שאז אין בכלל צורך בשום מייצב) אבל במערכת חשמל לא מספקת, הוא הופך להיות טפיל.

 

וכל נסיון אחר לצייר זאת בצורה שונה הוא פטטי, יש עובדות שלא ניתן להתווכח איתם.

קבל הוא צרכן נקודה,ועל קו חשמל חולה, לא מוסיפים צרכנים.נקודה.

[אביב]

חיים BEEKER היקר,

קבל הוא בוודאי צרכן, ובוודאי עשוי להעמיס על מערכת החשמל, שהרי האנרגיה החשמלית האגורה בתאיו לא הגיעה מהחלל, אלא שמישהו / משהו היה צריך לייצרה.

רזי.

 

1. הקבל בו עוסק השרשור (אפילו צולם) הינו צרכן.

2. הקבל מעמיס על מערכת החשמל ברכב כמעט בכל רגע נתון.

3. מאחר והקבל המדובר הינו חלק ממעגל RC (כן - ישנם עוד לא מעט מעגלים כאלה ברכב, אבל מה זה משנה לדיונינו ?), אז הוא כן מבזבז אנרגיה חשמלית (וכל זאת מאחר וישנו נגד במערכת הזו).

 

חיים, ניסיתי לפשט את זה בצורה הפשוטה ביותר. ניר הציג את זה אפילו בצורה פשוטה יותר. מאחר ועסקתי בתחום באופן קצת יותר רציני מהניסיון שלך יש עם קבלים למיניהם, אני מציע לך, באופן חברי כמובן, לקחת קורס או שניים באלקטרוניקה (נראה לי שהיום קוראים לזה אלקטרוניקה תקבילית), ואז לקטול תגובות בפורום, רק שהפעם כנראה שזה יהיה תגובות נכונות יותר.

 

רזי.

 

אין לי ספק שהקבל מעמיס על מערכת החשמל בכל רגע נתון,

 

חיים זה בדיוק העניין, ישנו עומס על מערכת החשמל, ואז אתה מוסיף את הקבל הענקי הזה, למחזור הצריכה על הקו של המגבר.

תקרא את זה, ואח"כ תגיד לי האם גם הוא טועה ומטעה?

 

חברים חדל לוויכוח המיותר הזה,

 

קבל הוא צרכן חשמל - חד משמעית זה נכון

קבל לא פותר בעיות חשמל אלא רק מעלים אותן מהעין

 

הוספת קבל שדינו כצרכן נוסף על מערכת החשמל שגם ככה לא מספקת הוא מיותר לא נכון ורק מזיק.

כי קבל, לא מייצר כלום, אלא רק צורך.

ולכן אין בו צורך.

 

רבותיי היקרים,

 

בפעם המיח יודע כמה הנושא הזה עולה ואני ממש לא מצליח להבין מדוע אתם כותבים דברים שאתם לא מבינים בהם מאומה. מאחר והמטרה היא לא להביך אף אחד אני לא אתייחס פרטנית לתגובות השגויות שציטטתי מעל. במקום זאת אסביר (שוב) את הנושא וגם אתייחס ספציפית לתוספת הקבל במערכות האודיו.

 

להלן עובדות החיים:

1. קבל אידאלי לא צורך אנרגיה. קרי הוא איננו נחשב צרכן ואיננו מעמיס (כשהוא טעון) את מערכת החשמל.
   
2. קבל מעשי הינו בעל פריקה עצמית קטנה ביותר, עליה מתבזב אנרגיה. בנוסף, במודל מעשי מדובר נגד בעל ערך נמוך בין הפלוס למינוס, כך שמבחינה זו מדובר בצריכה דיי קטנה. לעניין זה קבל מעשי יחשב לעיתים קרובות כמעט אידאלי ולכן איננו צורך אנרגיה בקירוב.
   
3. למי שתהה ושאל מדוע לא מבזבז הקבל אנרגיה- הסיבה היא שעכבה קיבולית טהורה הינה בעלת רכיב מדומה בלבד ואין לה רכיב ממשי (עליו מתבזבז הספק). מי שמבין בהספקים של מערכות AC ובמספרים מרוכבים יכול להבין את המשפט האחרון.
   
4. טעינת קבל פרוק מעמיסה משמעותית על מערכת החשמל. לכן בקבלים בקיבולים גדולים מאוד (כמו ברכב) חשוב שלקבל יהיה מעגל חשמלי בכניסה, שימנע מצב של צריכה רגעית עצומה (שאגב מעבר להעמסת מערכת החשמל גם הורסת את הקבל).

לעניין הספציפי:

1. אינני מכיר את המתקין שפתח את השרשור, מעולם לא הייתי אצלו וכמו שחלקכם יודעים אני לא ממש פריק של אודיו. למרות זאת מבחינה חשמלית מקצועית הבחירה שלו להתקין קבל מקצועית ונכונה.
   
2. קבל למעשה מגן על מערכת החשמל ברכב בכך שהוא מייצב צריכות זרם רגעיות גבוהות במיוחד. למעשה כל ספק כוח בעולם כולל קבלים- והרבה, בפרט למשל מערכת אספקת המתח הפנימית במגבר.
   
3. אכן קבל לא יכול לפתור בעיה של צריכת הספק ממוצע גבוה (הכוונה למיצוע בזמן, או- DC אם תרצו). הקבל יכול רק לאגור אנרגיה לאט ולשחרר מהר כשצריך. הוא לא יכול לספק הרבה אנרגיה לאורך זמן.
   
4. באפליקציות בהם העומס משתנה חשיבות רבה לקבלים. כל מערכת אלקטרונית כוללת קבלים לפתרון קפיצות זרם.
   
5. יתכן ועקב היותם קבלים גדולים מאד, התרומה שלהם למערכת הרכב לא תהיה גדולה במיוחד. עדיין לדעתי היא חשובה ובוודאי שלא מזיקה.

האם האורות ברכב ימשיכו להבהב או שלא? הכל תלוי בהספק מערכת האודיו, יכולת הספקת הזרם של המקור- המצבר (ולא האלטרנטור בניגוד למה שכולם חושבים) ובעיקר- ההשראות של קו לולאת הזרם שבין המצבר לזללן הזרם.

 

במידה ומישהו רוצה לאול שאלה או להתווכח מקצועית הוא יותר ממוזמן. במידה ומישהו מנסה להסביר משהו שהוא לא מבין בו אנא חסכו ממני את התענוג.

 

עורך עכשיו- אני אקרא את ההסבר של ריצ'רד קלארק ואתייחס לדבריו בהודעה נפרדת.

[אביב]

טוב חברים,

 

קראתי (בקלילות) את ההסברים של ריצ'רד קלארק להלן כמה תובנות:

 

1. הקבלים שבהם עסקינן, עקב היותם גדולים, הינם בעלי רכיב ממשי (מצויין במאמר כ- ESR) גבוה יחסית לקבלים. למרות זאת מדובר בהתנגדות נמוכה מאד, אשר הופכת ליותר משמעותית כאשר צריכות הזרם גבוהות מאד.
   
2. שימו לב שבמאמר הוא מתייחס לנתון 0.017Ohm עבור ESR. נתון לא רע בכלל. במאמר מצד אחד הוא מתייחס לצריכת זרם גבוהה כמו 300A, ומסביר בפירוט רב מדוע הקבל רק מפריע במקרה כזה (האנרגיה שתתבזבז על הרכיב הממשי של הקבל כבר איננה זניחה) אך מצד שני הוא מסביר שהאלטרנטור הוא זה שמספק את צריכת האנרגיה. בואו נראה ברכבים שאנחנו מדברים עליהם אלטרנטור שמספק 300A + מחזיק את מערכת החשמל ברכב + הרכב עדיין סוחב.
   
3. למרות הנתון המחריד לדבריו של 0.017Ohm ולמרות שהוא מסביר שעם נתון כזה גם קבל בגודל מליון פרד לא יעזור הוא שכח לציין עובדה פשוטה- שניתן לחבר קבלים קטנים במקביל ובכך לפתור את הבעיה לחלוטין...

תראו אני מבין שאתם מבולבלים מכל הנתונים הסותרים שמגיעים מכל הכיוונים. אין ספק שבשביל להבין את העניין לעומק דרוש ידע רב, שברור לי שלרוב האנשים אין אותו. אני אנסה לסכם במילים פשוטות את הנושא, בתקווה שזה כן נוכל יוכל לתת אי-אילו קווים מנחים לשימוש בקבלים. האמת שבעבר כבר התייחסתי לנושא. שווה לקרוא. הודעה נוספת בהמשך.

[Alexander80]

אביב אני מסכים לחלוטין אם מה שרשמתה. הייתי רוצה לבקש רק שתחדד את עיניין הצריכה - הכוונה יחסי מצבר\אלטרנטור.

כמובן שהזרם שאנחנו (המגברים) צורכים הוא DC והוא נמשך מן המצבר ואלה אלטרנטור מפיק AC . השאלה שלי היא כזאת :

נניח והצריכה הממוצעת של המערכת היא 100 AH מכאן המסקנה שגם המצבר צריך להיות 100 AH . כמה במקרה כזה

צריך להיות אלטרנטור ? ואם ניקח את הדברים בפרופורציה - הרי ברוב המצבים נתון AH של המצבר יהיה יותר קטן מן הצריכה הממוצעת של המערכת .

הרי גם אם נסים אלטרנטור של 1000 A בסופו של דבר אנכנו ניתקל במגבלות פיזיות של זמן טעינה וכ'ו .

 

תודה מראש .

[lanosforce]

אביב,

 

תודהההההההההה

 

אביב - יש לי מספר שאלות כלפיך בנושא הזה.

 

בסופו של דבר, מה שמשפיע על הצריכה של מערכת האודיו היא בחירת הרכיבים.

 

אם אני בוחר סאב שמסוגל לעמוד בהספק מאוד גבוה אז כפועל יוצא, בכדי להזיז את הממברנה של עצמו הוא יצרוך מהמגבר שהוא יושב עליו הרבה מאוד זרם, כמה? ככל שהמגבר יוכל לספק לו - איך? זה תלוי ביכולות של התשתית (מערכת החשמל) עליה יושב המגבר.

 

אני מקווה שלא טעיתי כאן בהבנה שלי.

 

לפי מה שכתבת - ככל שההספקים שמערכת החשמל צריכה לספק יהיה גבוהים יותר (יותר נכון הזרמים החשמליים שמערכת החשמל צריכה להזרים בתוך המעגל) אז בהתאם יעילותו של הקבל תקטן עקב זמן טעינה ארוך יותר לעומת תספוקת פרצי אנרגיה קטנים יותר.

 

במילים אחרות - במערכות אודיו קטנות הספק, הצפי ליעילותו של קבל שכזה (ודווקא קבל קטן יותר כמו חצי פאראד למשל במקום פאראד) תהיה גדולה יותר והנזיקות שלו למערכת החשמל תהיה זניחה יותר אם בכלל בעלת חשיבות כלשהיא.

 

לפי מה שכתבת במערכת עטירת הספק כמו למשל 3K וואט היה עדיף לשים שיש קבלי חצי פאראד מחוברים במקביל במקום קבל אחד של 2 פאראד במקביל לקבל אחד של 1 פאראד היות וכל קבל בפני עצמו יטען מהר יותר.

 

האם ההבנה נכונה?

 

לפי מה שרשום בחוברת של קבל שרכשתי יש "נוסחא" לפיה אומרים שמשתמשים בקיבולת אגירה של 1 פאראד על כל 1K וואט של הספק.

 

אשמח למידע, תשובות וכל דבר אחר שתוכל לספק.

 

המון המון תודה.

[mazda f2]

אני לא יודע למה אתם מתווכים בגלל מאמר שמישהו כתב, אם מישהו טוען שהדבר פתר את בעיית ההיבהובים סימן שזה עובד.

יש לי חבר שהוסיף קבל וזה גם פתר לו את הבעיה. מישהו רוצה להוסיף לכם קבל שיוכיח שזה עובד שיתקין ואז נראה.

 

מבחינה חשמלית הקבל מייצב את המתח כלומר מתנגד לשינויים - אתם לא שומעים מוזיקה רצוף וגם הקטעים של הבסים לא רצופים

לכן יש זמן לקבל "להתאושש" מהפריקות שלו. אם למישהו יש סקופ נייד אפשר לבדוק את זה.

[fleshbone]

אם למישהו יש קבל ברכב ומוכן לעשות בדיקה - מוכן להביא סקופ למפגש הבא, אולי יוכח אחד ולתמיד לכאן או לשם.

[Matanel]

אני מוכן לנדב את הרכב שלי באחד ממפגשי צפון הקרובים.

[fleshbone]

הכפפה הורמה, ניר, חיים, רזי וכל מי שמעורב בשרשור, אתם מוזמנים להגיע למפגש צפון, אולי נדע סוף סוף מי צודק בויכוח עתיק יומין הזה.

[dny]

בלי להתיימר להיות מומחה בתחום, נראה לי שהבעיה כאן היא שכל אחד מדבר על מקרה אחר.

 

• אם צריכת הזרם הקבועה, או הממוצעת, של המגבר גבוהה יותר מהזרם שהאלטרנטור מספק, אז שום קבל לא יעזור מפני שהקבל אינו מייצר זרם או הספק.
  
• אם צריכת הזרם הממוצעת היא נמוכה יותר מהספק האלטרנטור, אבל יש לפעמים צריכה רגעית גבוהה - למשל נקישה של תוף של באס - אז קבל מתאים יכול בהחלט לעזור, ומשום כך יש קבלים בספקי כוח.

אבל להגיד באופן גורף שקבל לא מועיל כלל, או לחילופין שקבל יפתור כל בעיה, זו טעות.

 

דני

[אביב]

דני תשובתך אכן נכונה וכן כמה מהתגובות האחרונות שנרשמו כאן.

 

רנזי, אינני יודע מהי השכלתך אך אני חושב שזה לא ממש משנה לדיון. לא רשמתי דווקא שאתה לא מבין מאומה, בכוונה לא התייחסתי פרטנית לאף אחד. בכל מקרה אם נעלבת ממה שרשמתי התנצלותי.

 

אני יותר ממעונין לנהל דיון מקצועי בנושא, אך ככל שאתה רושם תשובה ומודיע שנעלמת לא אוכל לקיים עמך דיון בנושא. אם תחליט שאתה מעוניין בדיון הטכני בשמחה.

 

לנקודות שרשמת ואח"כ התייחסות כללית:

1. כאמירה כללית, במקרים רבים מערכות חשמל מקורבות למערכות אידאליות (עין ערך מערכות AC lumped, טרנז' בתדרי ביניים וכו'). אני לא אומר שנכון תמיד לעשות כן כי זה ממש לא המצב.
   
2. אתה צודק שכאמירה כלללית הרכיב האוהמי הטורי של קבל מעשי (ESR) מבזבז אנרגיה. מה שאני טוען הוא שבתכנון נכון הדבר הזה צריך להפוך לזניח ובוודאי שלא להעמיס על מערכת החשמל. הפתרון הקלאסי לבעיה הוא חיבור קבלים במקביל, כשמדובר בזרמים אדירים.
   
3. בזבוז האנרגיה על ה-ESR (וכן ירידת המתח שהוא גורם לקבל) יבואו לידי ביטוי רק בפריקה וטעינה (או ליתר דיוק רק בפריקה כיוון שאנו מניחים שהיא נעשית בזרם הרבה יותר גבוה מאשר הטעינה). סביב זה נסוב עניין ההפסדים.

כללית-

1. במידה ומערכת החשמל תתוכנן כך שהצריכה (הממוצעת, או ליתר דיוק RMS) של המגברים תהיה גבוהה מיכולתו של האלטרנטור הדבר אומר בהכרח שיתרת הזרם תגיע מהמצבר, כלומר לאורך זמן המצבר יפרק. במקרה כזה שום קבל ושום דבר לא יעזור. כמובן שגם לאורך זמן הדבר יהרוס את האלטרנטור וכו'.
   
2. נניח שמערכת החשמל של ההגברה תוכננה כך שהאלטנטור מסוגל לספק את הזרם הממוצע הדרוש. במקרה כזה קבל יתרום בהחלט למערכת החשמל. מדוע? אמרנו שהאלטרנטור מסוגל לספק את צריכת החשמל הממוצעת אך איננו מסוגל לספק את הזרם כאשר יש קפיצות זרם. אז מה יקרה כאשר יהיו קפיצות זרם? נניח שאין קבל- המצבר יספק את קפיצות הזרם עד גבול מסויים. נניח שהמצבר מסוגל לספק את קפיצת הזרם (הנחה סבירה בהחלט), הבעיה היא שאם הקפיצה תהיה מהירה דיה (מהיר הכוונה בעיקר לתדרים גבוהים או ביתר דיוק לזרם גבוה בזמן קצר) לולאת הזרם- המסלול שבין המצבר לצרכנים לא תאפשר את אספקת הזרם למגברים ומתח האספקה שלהם ירד. כאן בא הקבל לעזרתנו ויכול לפתור את הבעיה.
   
3. יש כאו עניין דיי מבלבל וחשוב להבין בדיוק למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על קפיצות זרם. קודם כל בהגדרה- מהירות צריכת הזרם מוגדרת כנגזרת של שינוי הזרם בזמן. כלומר di/dt. אל תאבדו אותי חברים. במילים פשוטות זה אומר שינוי הזרם חלקי הזמן בו התרחש השינוי. עכשיו מהי צריכת זרם מהירה? צריכת זרם מהירה זה אומר שהפרמטר הזה- di/dt גדול יותר. ברור לכולם שיש שני דברים שיכולים לגרום לזה: 1_ שינוי גדול בצריכת הזרם. 2_זמן קצר בו נעשה השינוי. לכן כאשר מדובר בקפיצות זרם כתוצאה מבאסים למשל, מדובר אמנם בזרמים אדירים אך הם נעשים בזמן ארוך יחסית. על מצב כזה קשה לפצות בעזרת קבל. בכדי להתמודד עם זה צריך לדאוג ליכולת אספקת זרם גבוהה- מצבר + אלטרנטור וכן לחוטים עבים בין הספק לצרכן. כמובן שגם כאן קבל יעזור אך יש לחשב בזהירות את הערך ומספר הקבלים הדרושים לשם כך.
   
4. לעומת זאת- כאשר מדובר בתדרים בינוננים עד גבוהים- ההשראות של קו אספקת המתח הופכת למשמעותית וגם אם הספקים (מצבר ואלטנרטור) מסוגלים לספק את הזרם במהירות הדרושה הקווים לא יאפשרו זאת, לא בגלל שהם דקים מידיי אלא בגלל שיש להם השראות גבוהה (לא ניכנס למשמעות המונח השראות). נאמר רק שהשראות גבוהה משמעותה התנגדות לשינויים גדולים בזמן קצר- כלומר היא לא מאפשרת di/dt גבוה. קבל לעומת זאת, כאשר ממוקם קרוב לצרכן יפתור את הבעיה. כלומר הוא יספק את צריכת הזרם המהירה בזמן קצר.
   
5. כאשר יש בעיית הבהובים הדבר אומר שהמערכת מורידה את המתח שמגיע לנורה. המשמעות של זה היא שהמתח הכללי ברכב יורד ועולה, בקצב כזה שהעין מצליחה להבחין בו. קרוב לוודאי שמה שקרה בפועל הוא שצריכת הזרם הצליחה להוריד את המתח הכללי ברכב ממתח האלטרנטור למתח המצבר ואולי גם הורידה קצת את מתח המצבר. במקרה כזה קבל יכול לעזור אבל צריך להיות זהיר כיוון שהמדובר הוא בצריכה איטית יחסית ולכן הקבל יתרוקן במהרה ותרומתו תהיה מוגבלת. בתכנון זהיר אפשר להמנע מזה (וכשאני אומר תכנון זהיר הכוונה למשהו שדורש ידע, לא משהו שאדם ממוצע או מתקין יכולים להבין בו).

אז מה עושים אתם שואלים?

1. כמו בכל תחום- לא פחות (ולרוב יותר) חשוב הידע המעשי. לכן בתכנון מערכת אודיו כדאי להתייעץ עם מתקין רציני שמנסיונו יודע להגיד מה צריך לשנות במערכת החשמל, האם קבלים יעזרו, האם הרכב מתאים למערכת שאתם רוצים וכו'.
   
2. לא מתקינים מערכת שהרכב לא מסוגל לעמוד בה.
   
3. ספציפית לגבי קבלים- אפשר להתחיל ללא קבלים ולבדוק איך מתנהג המתח ברכב ובמגבר. קבל אגב עשוי לעזור יותר באספקת זרם בתדרים גבוהים (כדי לא לקבל עיוותים בתדרים הגבוהים) מאשר הוא יכול לעזור לפתור בעיית הבהובים. כדי לבדוק האם יש נפילות מתח בתדרים הגבוהים צריך להיעזר בסקופ, מכשיר שאני מניח שלרוב המתקינים אין אותו (אלא אם הם גם מתקנים ציוד). שוב אם כן צריך לסמוך על נסיונו של המתקין.
   
4. כאשר מערכת החשמל ברכב תואמת את צריכות המגברים קבל (או כמה קבלים קטנים במקביל) עשוי להקטין בעיית הבהובים.
   
5. לומדים ולומדים ושואלים שאלות. ככל שתדעו יותר תוכלו להבין את מהות הדברים ולבצע הערכות מושכלות.
   
6. חשוב לזכור שאין להשליך מקרה אחד על מקרה אחר. אני מוכן להתערב שבמערכת מסויימת קבל יכול להעלים בעיית הבהובים ובמערכת אחרת הוא לא ישנה כלום לעניין ההבהובים.

מאחר ועניין הקיבול, תדרים, עכבות, צריכות וכו' לא ברור אני אכתוב בהמשך הודעה שמסבירה את העניין בצורה אינטואיטיבית ולא חשמלית-מקצועית.

[אביב]

קבל לא צורך אנרגיה,

ולכן לא מגדיל את צריכת הזרם ממערכת החשמל ברכב.

גם אם הקבל גדול, ויש זרם זליגה מסויים (כלפי האדמה),

הזרם זניח לחלוטין.

 

היי,

 

הסברתי גם בפרטי וגם כאן שמעבר לפריקה העצמית יש גם אנרגיה שנופלת על ה-ESL וזה קורה בתנאים דינמיים. כאשר מחברים קבל במקביל למערכת עתירת הספק, מבלי לדאוג שה-ESL שלו יהיה זניח האנרגיה שתתבזבז שם לא תהיה זניחה.

[BEEKER]

רוב הקבלים מגיעים עם דפי נתונים מפורטים, בהנחה שנעלה דף כזה לפורום,

ניתן לחשב את ההספק המבוזבז?

 

לדוגמא,

קבל 1F רוקפורד מדגם RFC1D

מגיע עם ESR קטן מ-1.95 מיליאום.

http://www.rockfordfosgate.com/products/product_details.asp?item_id=108312&locale=en_us

 

 

 

 

שאלה מס 2:

בהנחה שקיימים בזבוזים,

האם מדידת הטמפ' של הקבל (בתחילת הפעולה, ובסיומה-לאחר חצי שעה עבודה רצופה),

תיתן אינדיקציה להספק המתבזבז?

אני מעריך שאם קיים איבוד אנרגיה, הרי שהוא יתבטא בשחרור חום.