קנית/מכירת רכב ללא חוזה

[et-master]

היי,

 

רציתי לדעת האם שכאשר שני הצדדים מגיעים להסכמה לגבי מחיר, שולמה מקדמה ויום למחרת שולם כל המחיר של הרכב כולל העברת בעלות מלאה בסניף הדואר כמוהה כחוזה לכל דבר.

 

אני שואל מבחינת תלונות על פגמים ברכב וכו', האם יש ממש לטענות כאלה אם אצטרך או שמרגע שנמכר האוטו והעברת בעלות נעשתה העניין סגור.

 

תודה,

 

ניר

[סלע]

שלום לך

חוזה בעל פה כמוהו כחוזה בכתב.

הבעיה-קשה להוכיח מה סוכם במקרה של חילוקי דעות.

למה לא לרשום זכרון דברים מסודר,כך שכל צד יודע בדיוק

מהן החובות והזכויות שלו.

תאמין לי,יכול לחסוך הרבה בלאגן בהמשך.

אני לא הייתי מוותר על זה.

בהצלחה

אילן

[et-master]

העניין הוא שהעסקה כבר בוצעה, לכן רציתי לדעת האם ברגע שנעשתה העברת בעלות מסודרת בדואר במעמד הקונה והמוכר כמוהה כחוזה לכל דבר ואי אפשר לבוא בטענות (הקונה או המוכר) מרגע שזה נעשה.

[סלע]

הרכב נרשם ע"ש הקונה?

המוכר קבל את הסכום שסוכם?

אם שתי התשובות חיוביות,

נראה לי שהעסקה סגורה וחתומה,לטוב ולרע.

אילן

[bnaya029]

שאלת התם שלך היא למעשה העניין העיקרי והחם ביותר בדיני החוזים בישראל.

ככלל, ע"פ סעיף 8 לחוק המקרקעין עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.

על פי חוק החוזים חוזה נכרת בהצעה וקיבול. ההצעה צריכה להיות עם מספיק פרטים (מסויימות) והקעל הקיבול להעיד על גמירת הדעת של הצד השני.

 

מכירת רכב אינה מחוייבת מסמך בכתב. מה גם שהעברת הבעלות במשרד הרישוי היא מרשם סטטוטורי בלבד, ואין מדובר במרשם של זכויות קנייניות (הטאבו-מרשם המקרקעין הוא מרשם על זכויות קנייניות, והרישום גם משכלל עיסקה גמורה)

 

בכל עיסקה ישנו מאזן של סיכונים וסיכויים, וישנם חובות אותם הדין מטיל על הצדדים, חובות מהן אי אפשר להתנער ואי אפשר להתנות עליהם. (בשפה המשפטית : חובות קוגנטיות). החובה העיקרית בדיני החוזים היא חובת תום הלב.

 

מעבר לכך שדרישת תום הלב יכולה לגבור אפילו על דרישת הכתב במקרקעין, ישנם בחוק החוזים סעיפים של טעות והטעיה (אני לא מדבר בכלל על מצב בו לא נתת אינפורמציה נכונה).

אני לא עושה לך כאן קורס מזורז בדיני חוזים (מבוא...) אך דע לך שלא תוכל לומר: "שלום עלייך נפשי" ו/או "אחרי המבול" רק בגלל שהעברת את הבעלות.

אם היה דבר מהותי אותו היית צריך לגלות (והמבחן הוא מבחן האדם הסביר - האם הוא היה מצפה לגילוי כזה) ולא גילית, דע כי הנך חשוף.

 

בכל מקרה אני מקווה שמדובר בעניין שולי ושתהיה לך בהצלחה על העסקה.

[et-master]

ראשית, תודה על התשובות המלומדות.

 

לעניין עצמו, העברת הבעלות בוצעה, הכסף הועבר.

לעניין החוזה, לא נעשה חוזה אלא שבע"פ ולקונה נמסרו כל הפרטים הידועים לבעל הרכב. יתרה מזו, הקונה בחר שלא לקחת את האוטו לבדיקה ובחר לבדוק אותו בעצמו.

למחרת הגיע הקונה עם יתרת הסכום ובבנק הדואר השלימו את העסקת ע"י העברת בעלות מסודרת.

 

האם עדיין במקרה ויהיו טענות לקונה על דבר כזה או אחר הוא יכול לטעון אותם או שהחוזה בע"פ מספק פה?

 

תודה שוב על התשובות המהירות!

 

ניר

[Tzvika-Pick]

הוא בהחלט יכול לטעון טענות כאלו ואחרות. אתה יכול לטעון שלא היו דברים מעולם.

 

זאת בדיוק הבעיה, ולכן כדאי לחתום על זכרון דברים כתוב. זכרון דברים הוגן מגן על שני הצדדים מפני אי הבנות וטעות כאלו ואחרות.

[bnaya029]

זכרון דברים זה דבר טוב ורע.

טוב כי הוא מעגן הסכמות, רע כי ברוב המקרים אם הוא מפורט דיו הוא חוזה לכל דבר ועניין. דיני החוזים מתעלמים מהכותרת שהצדדים נתנו למסמך, ובוחנים האם הוא מפורט דיו כדי להעיד על גמירת דעת ורצון להתקשרות. אל תעשו זכרון דברים (בייחוד לא בעסקאות מקרקעין דבר שיגרור באופן מיידי חבות בתשלום מס שבח. ) בתור עו"ד אני יכול לומר לך שאתה יכול לישון בשקט. אין כל בעיה משפטית עם מה שעשית.

[moshik82]

לא ממש הבנתי מה בדיוק הקשר לחוק המקרקעין,תום לב וכו'...

הבחור דיבר סה"כ על זכרון דברים למכירת רכב (מטלטלין)

[Arilou]

אם אתה לא סוחר רכב(שרשום בתור כזה) אז סביר להניח שאתה יכול לישון בשקט.

[bnaya029]

קצת סדר בדברים.

הכותרת של ההודעה אינה נכונה מאחר והיא מגלמת את ההנחה כי רק חוזה בכתב הוא חוזה. ולא היא. אין כל הבדל בין תוקף של חוזה בע"פ לתוקף של חוזה בכתב (למעט במקרקעין שם יש חובה לערוך מסמך בכתב כדי לשכלל את העיסקה).

הדבר האחר שאמרתי הוא ששני צדדים יכולים לערוך זכרון דברים לכאורה, בעוד מבחינה משפטית יצא שערכו חוזה מחייב על כל פרטיו ודקדוקיו (שניתן יהיה לאכוף אותו בעזרת בית המשפט) בלי שהם בכלל התכוונו לכך.

 

דעו, כי דווקא מבחינה מסויימת עדיף לקנות דווקא מסוחר ולא מאדם פרטי. אם קניתם למשל רכב גנוב מאדם פרטי (צד ג' כלשהו שאינו בעליו האמיתיים הרכב, בעליו האמיתיים יכול להוציא את הרכב מידכם אם הוא יגלה את העניין.

 

ברם, אם את אותו הרכב קניתם מ (דרישות מצטברות):

סוחר

במהלך העסקים הרגיל שלו

בתמורה (עולה שאלה כמה זה תמורה ריאלית. למשל אם קניתם קורולה 2005 בחצי ממחיר המחירון שלה... בעיה...)

ובתום לב (כלומר לךא הייתם שותפים לקומבינה ולא עצמתם עיניים)

 

אזי:

בעל הרכב האמיתי לא יוכל להוציא את הרכב מידיכם כשיגלה שאתם מחזיקים ברכבו הגנוב.

 

הדבר נקרא "תקנת השוק" במטלטלין.

 

סתם לידע כללי (לא כי אני "חופר" אלא מאחר ומדובר בעניין מאוש חשוב...), ישנה תקנת שוק גם במקרקעין, והיא אומרת:

אם אדם רכש מקרקעין בהסתמך על המרשם (טאבו) בתמורה ובתום לב הוא גובר על כל אדם אחר (אפילו אם המרשם היה מוטעה). הראציונאל הוא שאנשים יסמכו על המרשם כדי לבצע עסקאות. כלומר, מרשם המקרקעין (טאבו) מהווה ראיה חלוטה לתוכנו בעוד מרשם הרכבים במשרד הרישוי יוכל להוות לכל היותר ראיה לכאורה לתוכנו (כלומר, ראיה שניתן לסתור אותה)

 

כל מה שכתבתי לעיל הינו הדין הפשוט והברור לגביו אין כל מחלוקת. כדאי להפנים..

מקווה שעשיתי לכם קצת סבר בעניין...

[et-master]

רוב תודות לחברי המלומדים

[bnaya029]

במוסף ממון של ידיעות אחרונות מיום שבת פורסם במדור המשפטי (ע"י השופט ומנהל בתי המשפט בדימוס בועז אוקון) פסק דין מהימים האחרונים הדן בהיקף חובת הגילוי בעת מכירת רכב יד שניה. כפי שתוכלו להווכח, נקבע כי המוכר צריך היה לגלות עניין של אוברול במנוע למרות שמבחינתו הוא מוכר את הרכב as is ולמרות שהציע לקונה לערוך בדיקה.

בית המשפט מפליג שם בעניין חובת הגילוי ותום הלב כחלק מהמגמה של הגדלת חובת תום הלב בדין הכללי בכלל ובדיני החוזים בפרט.

שווה קריאה ...