גדר אלקטרונית לכלבים, מחפש המלצות והצעות

[חנן-ג'יפולוג]

אחרי חמש שנים של מאבקים מתישים עד דמעות עם הסאן-ברנרד שלי, עיבוי והגבהת הגדר, ריבים עם השכנים על הכלב שבורח וכו', הגיע אליי לפני כשנה גלגל ההצלה הזה של גדר חשמלית כמתואר כאן. חוט קבור באדמה וקולר לכלב.

 

סוף הדרך.

 

זה לא אכזרי כמו שזה נשמע מכיוון שכשהכלב מתקרב לגדר הוא מקבל בהדרגה צליל אזהרה חלש, צליל חזק יותר, מכת חשמל חלשה ואח"כ חזקה יותר. תוך פחות מיום הוא לומד את הגבולות ולאחר הצפצוף החלש הוא חוזר מייד אחורה, ואח"כ נהיה יותר נעים עם הכלב. ניתן לפתוח שערים בלי שהוא יחצה אותם, ניתן לטפח גינה בלי שהוא ישמיד אותה וניתן לוותר על גדרות בגובה של 2.20 מטר בלי שהוא יעקם\יחורר\ישבור\יעקוף אותן באיגוף אנכי.

 

לא נעים לראות את זה ביום-יומיים הראשונים. אח"כ אתה יכול כבר בהדרגה אפילו לנתק את המערכת מדי פעם. הכלב זוכר היכן הגבול נמצא.

 

ההמלצה שלי: קשה יותר ללמד את הכלב להתייחס לדגלים לבנים ללא גדר, כפי שמוצע בחוברת ההסבר לעבודה עם המערכת, והוא ינסה לעבור את הגבול הבלתי נראה בריצה מהירה. אפשר להקל את האילוף על ידי בניית גדר קלה, מעכבת, והכלב יבין מאוד מאוד מהר שלא שווה להתקרב לגדר הזו. לאחר שהוא הבין תסלק את הגדר האמיתית ותשאיר רק את המערכת החשמלית. הוא כבר לא יתקרב.

 

אני בכוונה לא נכנס כאן לשיקולים מוסריים, עניינים של שיטות אלטרנטיביות לאילוף ועוד. בתור אדם ממוצע, כזה שאין לו כוחות לחינוך ואילוף ממושכים, הפתרון הזה היווה פתרון פלא עבורי. אני כבר לא כועס ומתוסכל כל כך מהכלב. הוא מתוחם לשמחתי ושמחת משתתפי החצר האחרים ולשמחת הפרחים והשיחים. טוב לי ומנקודת מבט מסוימת זה גם טוב לו. בעלים כועס ומתוסכל זה גם לא תענוג לכלב. האופציה האחרת שהוצעה לי שוב ושוב ע"י אשתי ולפעמים במקרים מיוחדים גם נאלצתי להשתמש בה בניגוד לרצוני היתה קשירה. פתרון שאני שולל מכל וכל. ביחס לזה הגידור בגדר חשמלית בשטח של כ300 מטרים מרובעים נראה לי עדיף, בהרבה.

[wonderd]

למרות כל השיחה המעניינת שהתפתחה פה, אני התייאשתי. יש שיאמרו שהתייאשתי מהר מדי ויש שיבינו.

קמתי בבוקר יום שבת, מנורות סולאריות שהיו בגינה...איך נאמר - היו, (6 בבוקר כן?), הכלב רטוב עד לשד עצמותיו ומאושר כי הרגע יצא מבריכת הדגים, גורל 2 שיחים היה כגורל המנורות הסולאריות, הדשא סובל מחוסרים מסוימים במקומות שונים.

 

במוצאי שבת הכלב הועבר אחר כבוד אל אחי במושב ליד ירושלים שם יש לו חבר שמתנהג בדיוק כמוהו וישמח לקבל את האורח, אין שם בעיה של בעלים כועס או של קשירה מחוסר ברירה.

 

נשארתי עם כלבתי האהובה משי (איתי כבר 8 שנים), האסקית שיודעת את מקומה ללא אלימות וללא שימוש בחומרים אסורים או במתקנים מיוחדים. אין עליה.

[Black Joker]

לפעמים שיחה אחת או שתיים עם מאלף מקצועי הן הדרך לפתרון הבעיה.

 

בכל מקרה, מצער לשמוע שויתרת על חבר לחיים, אבל אם אתה אומר שהוא עבר למקום טוב יותר, אז זו לפחות חצי נחמה.