Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4105 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם
אפשר לעשות מהגליצרול סבון כמו סבתא ג'מילה ....

המתקן נראה בהחלט ברמה מעל כל המערכות הביתיות. הקושי העיקרי נראה לי בליקוט מספיק שמן צמחי משומש - יש מאיפה לקחת ? הם מוכרים או מוכנים לתת בחינם ?

 

חוץ משמן, כוהל וסודה קאוסטית צריך עוד חומרי גלם ?

בינתיים אני לוקיח בחינם אי אפשר לדעת אחר כך ואפילו אם אני אישלם חצי שקל לליטר (הגזמתי קצת) נשארר משתלם :-D

  • תגובות 208
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם

כל הכבוד על הפרוייקט המעניין ואני מקווה שקבלת עבורו ציון של 100 לפחות.

כמו כן תודה לך על העלאת כל התהליך בפרוט רב כאן בפורום וכולנו למדנו מזה משהוא.

בברכה - רפי לין :idea:

פורסם

ישר כוח!

פרוייקט יפה.

אפשר לקבל קצת מתכונים?

ואולי איזה הסבר מה בדיוק אנחנו רואים - מה יש בכל מיכל ומה עובר ביניהם וכו...

 

כיף לראות!

 

ואגב זאהר אולי הביו דיזל יותר שמנוני אבל הוא מעמיס הרבה יותר על משאבות ההזרקה והעדינות לא מסתדרות עם זה.

פורסם

יישר כח, זאהר.

 

הפרויקט מרשים מאוד. אני נהנה לקרוא ולהשכיל.

 

צבי

 

נ.ב.

מה עמדת החוק בנוגע למכירת ביו-דיזל ללקוחות? האם צריך לעבור את על הבירוקרטיה של הקמת תחנת דלק, או שמספיק לפתוח תיק במס-הכנסה ולעבוד מהחצר?

פורסם

זאהר כ ל הכבוד.

 

עוד 10 שנים אני ישמע עליך.

כוכב גדול תיהיה:-D

רוצה להצחיק את אלוהים...

ספר לו את התוכניות שלך.

פורסם

יפה מאד!

 

האם שימוש בביודיזל לא מחייב מיכל נפרד בשביל ההתנעה (כמו במכוניות מוסבות לגז)?

קראתי פעם על מישהו שהסב מכונית לשימוש בשמן צמחי רגיל (סויה) אבל בגלל הצמיגות הגבוהה יותר היה לו מיכל סולר קטן בשביל ההתנעה והדקות הראשונות עד התחממות המנוע.

 

דרך אגב, חשוב לוודא שמוכרי הפלאפל מהם אתה מקבל שמן אכן משתמשים בשמן צמחי...

פורסם

זאהר נראה מאוד יפה!

רק אם אתה יכול בבקשה לפרט על המתקנים שבנית בבית בצירוף התמונות כדי שזה יהיה ברור

 

ואם אתה מוכן להשקיע עוד קצת מה התהליך הכנה בכלליות שוב עם תמונות כדי שכולנו נבין.

 

בכל מקרה... כל הכבוד!!

1969 Pontiac Firebird

:twisted:

בעבר:Honda Civic Type R, Renault Clio Sport, Peugeot 106 Rallye

פורסם

תודה תודה חברה אני תכף ארשום כל תמונה מה אומרת ואיתן הסבר מה שצריך

 

מה עמדת החוק בנוגע למכירת ביו-דיזל ללקוחות? האם צריך לעבור את על הבירוקרטיה של הקמת תחנת דלק, או שמספיק לפתוח תיק במס-הכנסה ולעבוד מהחצר?

תאמת אם היה לי מאיפה להשיג כמויות של שמן אולי הייתי עושה מתקן גדול ואז אני יפתח תחנת דלק :-D

אבל איפה, מאין לי להשיג כמיות של שמן שרוף! שמן חדש יעלה בסופו של דבר כמו סולר רגיל אם לא יותר לכן זה לא משתלם.

בינתיים אני נוסיע על רכב אחד ויש לי מספיק לעוד 2 רכבים אבל לא בשביל לעשות מזה עסק.

פורסם
יפה מאד!

 

האם שימוש בביודיזל לא מחייב מיכל נפרד בשביל ההתנעה (כמו במכוניות מוסבות לגז)?

קראתי פעם על מישהו שהסב מכונית לשימוש בשמן צמחי רגיל (סויה) אבל בגלל הצמיגות הגבוהה יותר היה לו מיכל סולר קטן בשביל ההתנעה והדקות הראשונות עד התחממות המנוע.

 

דרך אגב, חשוב לוודא שמוכרי הפלאפל מהם אתה מקבל שמן אכן משתמשים בשמן צמחי...

נכון מה שאתה אומר אם תשתמש בשמן כמו שהוא אחרי סינון כמובן.

אבל אני לא משתמש בשמן כמו שהוא אלא אני מעביר אותו תהליך של זיקוק והוא נהיה יותר דליל משמן סויה ונקודת ההצתה שלו אפילו יותר נמוכה מסולר :-D

פורסם

שלבי תהליך הכנת הביו דיזל

 

שלב 1: הכנת השמן

  1. אוספים שמן צמחים או חיות (אבל לא מינראלי!) משומש ממקורות שונים. לדוגמא, אפשר לאסוף ממסעדות, פלאפל, משחטות, מפעלי עיבוד מזון.
  2. מערבבים את השמן המשומש מהמקורות השונים ביחד, על ידי הוספתם לחבית אחת. במהלך שפיכת השמן לחבית מסננים את השמן על ידי מסננת רגילה, למנוע כניסת לכלוכים גדולים לחבית.
  3. מודדים את כמות השמן בחבית, על מנת שנדע לחשב את כמות החומרים שצריך להוסיף. לצורך זה אפשר להכין מדיד ממוט של מטאטא, ולסמן עליו שנתות של כמות הליטרים. לוודא שיש בחבית מקום לעוד 21% מכמות השמן (מקום למתוקסיד שנוסיף בהמשך).
  4. מערבלים את השמן בחבית על מנת להגיע להומוגניות. אפשר לעשות את זה באופן ידני (קשה וארוך), על ידי מנוע ישן של מכונת כביסה, או על ידי משאבת שמן (הכי יעיל, אבל קצת יקר (בערך 800 ש"ח)).

 

 

 

שלב 2: בדיקת השמן (טיטרציה).

 

משתמשים בסודה קאוסטיק (NaOH) לשתי מטרות: (1) סתירת חומציות השמן; (2) כקטליזאטור לפירוק השמן. על מנת להשיג את המטרה השנייה, משתמשים ב-3.5 גרם סודה קאוסטיק לכל 1 ליטר שמן לא-חומצי. על מנת להשיג את המטרה הראשונה, יש לבדוק את כמות הסודה קאוסטיק שנחוצה על מנת להביא את השמן השרוף (חומצי) למצב של pH ניטרלי. להלן פירוט שלבי הבדיקה של הכמות הנחוצה לסתירת חומציות השמן:

  1. מכינים מראש סודה קאוסטיק רפרנס: תמיסת סודה קאוסטיק במים, בריכוז ידוע. לצורך זה לוקחים 1 ליטר מים מזוקקים, ומוסיפים להם 1 גרם סודה קאוסטיק (אפשר לשקול במעבדה בבית ספר או בבית מרקחת). להיזהר במגע בסודה קאוסטיק – מסוכנת מאד. להשתמש בכפפות ניילון, משקפיים, נעליים ובגדים ארוכים. כמו כן, סודה קאוסטיק סופחת מים מהאוויר, ולכן צריך לשמור אותה סגורה בקופסה.
  2. בנפרד, לוקחים 10 מיליליטר IPA (אלכוהול רפואי; נקרא גם איזו פרופנול, או 2 פרופנול) באמצעות משורה (הדיוק לא חשוב מאד, אבל כן חשובה עקביות). ה-IPA ישמש כממיס לשמן.
  3. באמצעות פיפטור או מזרק, לוקחים כמה מיליליטר שמן (בטמפרטורה מעל oc30), ומטפטפים 1 מיליליטר במדויק לתוך ה-IPA.
  4. באמצעות מזרק מטפטפים 5 טיפות פנול פטלאין לתוך תמיסת ה-IPA והשמן (הדיוק לא חשוב, אבל כן חשובה עקביות). פנול פטלאין הוא אינדיקאטור לבסיס – הופך לוורוד בנוכחות בסיס. הוא ישמש אותנו על מנת לדעת מתי הוספה של עוד סודה קאוסטיק לשמן תגרום לו להפוך לבסיסי.
  5. לוקחים באמצעות פיפטור 5 מיליליטר סודה קאוסטיק רפרנס, ומתחילים לטפטף טיפות לתמיסת ה-IPA, עד שרואים שינוי צבע לוורוד, למשך 30 שניות. במהלך הטפטוף אנו עתידים לראות לעתים צבע וורוד, אבל הוא יעלם לאחר כמה שניות אם נערבב. המטרה היא להגיע לוורוד יציב. כשמגיעים לוורוד יציב מסתכלים כמה מיליליטר ירדו מהפיפטות, וזה מעיד לנו כמה סודה קאוסטיק צריך לשים בשמן על מנת לסתור את החומציות שלו.
  6. עושים בדיקה שנייה, ומוודאים שהסטייה בתוצאות לא גדולה מ-0.1 מיליליטר. צריך לצאת בין 0 (לשמן חדש נקי) ל-3.5 מיליליטר (לשמן שרוף מאד).
  7. מוסיפים לתוצאה שהתקבלה 3.5 מיליליטר (כמות קבועה שמשמשת לפירוק השמן), ומכפילים את התוצאה ב-1000 כדי להגיע לכמות גרם סודה קאוסטיק לליטר שמן. בסך הכול אמור להתקבל בין 3.5 ל-7 גרם סודה קאוסטיק לליטר שמן.
  8. מכפילים בכמות הליטרים של שמן, כדי להגיע לכמות הסודה קאוסטיק (בגרם) למיכל השמן כולו.

 

 

הערות

 

· חשוב לדייק בכל הכמויות : 1 גרם סודה קאוסטית לדייק לפי 0.01 גרם. כנ"ל לגבי 1 ליטר או 10 מ"ל וכולי. נכון לכל התהליך.

 

· יש לבצע את כל הבדיקה בכלים סטרילים עדיף מזכוכית. נכון לכל התהליך.

 

· להקפיד על אמצעי בטיחות (כפפות,משקפי מגן,חולצה עם שרוולים ארוכים).

 

 

שלב 3: הכנת מתוקסיד

  1. מחממים את השמן לטמפרטורה של oc 55 בשביל להאיץ את התגובות הכימיות בהמשך (לא מחממים יותר גבוה כי המתנול שאיתו נערבב את השמן עוד מעט, מגיע לטמפרטורת רתיחה ב-oc 64). לצורך זה אפשר להשתמש בגוף חימום של דוד מים ישן. כמו כן כדאי להוסיף תרמוסטט כדי לא לעבור את הטמפרטורה הרצויה.
  2. לוקחים מתנול בכמות של 21% מכמות השמן (1/3 יתאדה במהלך ההכנה, לכן כדאי לעשות מתקן איסוף/עיבוי מלמעלה), ומערבבים אותו עם סודה קאוסטיק בהתאם לכמות שחושבה. ממתינים כמה דקות להתערבבות ולהמסה מלאה (אפשר לנער את המיכל על מנת להאיץ את התהליך). במהלך תהליך ההמסה נפלט חום.
  3. בטיחות: להיזהר במגע בסודה קאוסטיק – מסוכנת מאד. להשתמש בכפפות ניילון, משקפיים, נעליים ובגדים ארוכים. כמו כן, סודה קאוסטיק סופחת מים מהאוויר, ולכן צריך לשמור אותה סגורה בקופסה.
  4. בטיחות: להיזהר במגע עם מתנול. חומר רעיל מאד. אפשר להשתמש עם אתנול (שאינו רעיל – זהו אלכוהול מצמחים) במקום מתנול, אבל הוא יקר פי שלוש ממתנול שמופק מנפט/גז טבעי/עץ.

 

שלב 4: הוספת המתוקסיד לשמן

  1. מוסיפים את המתוקסיד לחבית.
  2. מערבבים תוך כדי חימום (לא יותר מ- oc 55; אם משתמשים במשאבה לצורך הערבוב אז כדי להרכיב בוסטר על פתח יציאת צינור המשאבה בשביל להאיץ את הערבוב), ומדי פעם מוציאים דגימה. נותנים לדגימה לשקוע, ואז בודקים כמה גליצרול (בצבע כהה יותר משאר הנוזל) יורד למטה. כאשר כמות הגליצרול קבועה בין דגימות, אין טעם לערבב עוד.
  3. לפעמים נוצרת הקצפה בחבית. נעלם כעבור זמן.

 

שלב 5: שיקוע הביודיזל

  1. מש?קעים במשך 18-24 שעות.
  2. מוציאים את הגליצרול (הנוזל הכהה) מלמטה. כדאי להשתמש בחבית שיקוע עם קרקע קונוסית וברז תחתי. אפשרות אחרת היא להשתמש עם משאבה.
  3. נותנים עוד 3-4 שבועות לשיקוע; מוציאים עוד פעם את הגליצרול, וזה מוכן. חייבים להוציא את כל הגליצרול; אפשר במחיר של אובדן קצת ביודיזל.
  4. אם יש שכבת סבון – שמנו יותר מדי סודה קאוסטיק. סבון אפשר להוציא רק באמצעות שטיפה.

 

 

 

שלב 6: שטיפה

 

שלב זה לא נחוץ לחימום ביתי, אבל כן נחוץ להפעלת מנוע.

  1. מוסיפים מים בערך 20% מנפח השמן, באמצעות צינור לתחתית מיכל הביודיזל, בזרימה עדינה (אחרת נוצרת אמולסיה). המים מתאספים בתחתית, כי הביודיזל צף עליהם.
  2. שמים משאבת אויר (כמו באקווריום של דגים) שמוציאה בועות עדינות בתחתית המים. מפעילים לשעתיים לפחות, וממתינים שעה לאחר כיבוי הבועות. (אפשר עם טיימר.) הבועות עולות למעלה, כשהן מצופות בקרום מים. קרום המים סופח לכלוכים מסיסים במים מהביודיזל, ואז כשהבועות מגיעות למעלה ומתנפצות, המים המלוכלכים שוקעים בחזרה לתחתית.
  3. מנקזים את המים המלוכלכים (צריכים להיות עכורים). את שכבת האמצע בין המים לביודיזל מנקזים ל"דלי מים אחרונים". כשהאמולסיה תתפרק, יהיה שם ביו דיזל על מים.
  4. שטיפה שנייה – 30% מים, ובועות למשך 6 שעות. אפשר להשתמש במים המנוקזים לקומפוסט.
  5. שטיפה שלישית – 30% מים, ובועות למשך 6 שעות. אפשר להשתמש במים המנוקזים לקומפוסט.
  6. שטיפה רביעית – 30% מים, ובועות למשך 12 שעות. המים המנוקזים צריכים לצאת נקיים לגמרי. אפשר להשתמש במים המנוקזים להשקיית ירקות למאכל.

טיפים

  • מהגליצרול אפשר להכין סבון. את הגליצרול אפשר לאסוף ולאגור למשך זמן רב. כשגליצרול מופק ברמה מסחרית, מוכרים אותו בשווי פי שלוש מהביודיזל. בין השאר מכינים ממנו גליצרין למאכל על ידי זיקוק.
  • בדיקת ניקיון ביודיזל – לוקחים ½ ליטר כמות שווה מים וביודיזל ומשקשקים. אם נפרד תוך שעתיים – סימן שנקי.
  • אפשרות אחרת – הידרומטר – בודק צפיפות על ידי שיקוע בביודיזל. במים רמת השיקוע היא 1.0, בשמן היא 0.91, ובביודיזל 0.86-0.88. שיטה זו לא בודקת איכות שטיפה, אלא רק את התגובה.
  • אפשרות נוספת לבדיקת שטיפה – בעזרת בדיקת pH של מי השטיפה, ולוודא שדומים למי ברז.
  • לשיפור השטיפה – אפשר לשים מאוורר מעל מיכלי השטיפה – גורם לאידוי מוגבר של המים.
  • בשמן צמחי יש 15% פחות אנרגיה מדיזל מינראלי, אבל בגלל תכולת החמצן הגבוהה יש רק הפחתה של 2.5% באנרגיה המופקת בשריפה.
  • אם יש אמולסיה – אפשר להפריד על ידי המתנה כמה ימים. בשמש או בחום – תוך כמה שעות. אפשר גם חומצה גופרתית או בשיטות אחרות (לחפש באינטרנט).

תדלוק רכב באמצעות ביודיזל

  • אפשר לתדלק מנוע דיזל בתערובת 80% דיזל מינראלי ו-20% ביודיזל, ללא התאמות וללא שינויים.
  • אם רוצים לתדלק מנוע דיזל ב-100% ביודיזל אז יש כמה שינויים שצריך לעשות:
    • המתנול שבביודיזל תוקף גומי טבעי, כמו בצינור הדלק מטנק הדלק ועד משאבת ההזרקה. בארץ, במכוניות אחרי 1995 זה לא קיים, כי התקן שונה. לכן צריך להחליף את הצינורות בצינור וייטון (בעלות נמוכה; כמה עשרות שקלים).
    • רכב שנסע כמה שנים על דיזל מינראלי צבר משקעים בתא הדלק. ביודיזל ממיס את המשקעים הללו בבת אחת, ואז פילטר הדלק נסתם. לכן צריך לבצע החלפה של הפילטר אחרי המילוי הראשון של ביודיזל (אפשר גם להמיס את לכלוכי הפילטר בביודיזל), עוד פעם אחרי המילוי השלישי, ופעם אחרונה בטיפול 10,000.
    • ביודיזל מוצת קצת יותר לאט מדיזל מינראלי, ולכן נגרמת קצת הפרה באיזון המנוע ("צלצולים"). הפתרון לזה: כיוון הצתה 3 מעלות אחורה.

    [*]לפני תדלוק בביודיזל מומלץ לבצע סינון של הביודיזל בשלושה מסננים: מסננת 50 מיקרון (גלזורות של קרמיקאים) או 80 מיקרון, מסננת של 10 מיקרון, ומסננת של 5 מיקרון.

 

 

איפה קונים, וכמה עולה?

  • עלויות:
    • מתנול – 2-3.25 ש"ח לליטר (כלומר, 40-60 אג' לליטר ביודיזל).
    • סודה קאוסטיק – 10-15 ש"ח לק"ג (כלומר, 7 אג' לליטר ביודיזל). קונים בכמויות גדולות (שק של 20 ק"ג). לשמור במקום יבש וחשוך.
    • חשמל – להפעלת המשאבה והחימום. (2.5 אג' לליטר ביודיזל).
    • מים, פנול פטלאין, ובלאי – (10-20 אג' לליטר ביודיזל).
    • שמן משומש – מקבלים ממסעדות, פלאפל, משחטות. בהרבה מקומות לא משלמים בכלל. פנדנגו, שהיא החברה המרכזית שאוספת שמן משומש (ומוכרת אותו למפעלים לייצור מזון לחיות), משלמת בין 0 ל-130 אג' לליטר שמן משומש. בממוצע אפשר להשיג שמן משומש במחיר 70 אג', אבל בהרבה מקומות אפשר להשיג אותו פשוט בחינם.
    • סך כל העלויות (לא כולל עבודה): 150 אג' לליטר ביודיזל. לשם השוואה, עלות ליטר דיזל מינראלי היא 4.5 ש"ח, ובמגמת עליה (גם בגלל תהליך השוואת הבלו (המס על הדלק) שאמור להסתיים ב-2006, וגם בגלל שמחיר הנפט בעליה).

    [*]את כל הכימיקלים אפשר לקנות בחנויות מתמחות לכימיקלים, כגון:

     

    • שמואל חן כימיקלים, חלוצי התעשייה 99, קריית חיים.
    • גדות.
    • קוקו יצחק, רחוב החשמל 8, תל אביב.

    [*]כלים אפשר לקנות בחנויות מתמחות, כגון:

     

    • משאבת שמן – יש מספר חנויות ברחוב המסגר בתל אביב.
    • כלים נוספים (כמו פיפטות, מזרקים, כוסות ערבוב, הידרומטר) אפשר לקנות בחנויות הכימיקלים הנזכרות לעיל.
    • בירגיטה, בירושלים.
    • צינורות – למתקני הפקת הביודיזל, אפשר לקנות של קיבוץ רשפים (פלסטיק עם מתכת).

 

 

נושאים נוספים

  • אחסון – ביודיזל אפשר לאחסן לחצי שנה ללא בעיות במיכל סגור עם מינימום אוויר.
    • מעל חצי שנה – להוסיף ביוציד 0.02% (חומר שימור).
    • גליצרול – אין בעיה לשמור לתקופות זמן ארוכות.

    [*]20 דונם של גידול צמחי שמן מספיקים לרכב ממוצע להקיף את כדור הארץ.

    [*]קיים סוג מסוים של אצות שמפיקות 25 גרם שמן למטר מרובע גידולים ליום, שזה בערך פי 10 מגידולים אחרים.

    [*]מקדם אנרגיה בהפקת ביודיזל = 3.31.

     

    מקדם אנרגיה בהפקת דיזל = 0.81.

    [*]את האיכות של דיזל מתארים באמצעות יחידת המידה "ס?ט?אן" (כמו "אוקטן" בבנזין). Cetane.

    [*]התהליך הכימי של הפקת הביודיזל נקרא "טרנס-אסטריפיקציה":

 

 

(על פי סדנה מאת איל ביגר.)

 



 

 



 

פורסם

בקשר לתמונות :

 

בתמונה 1, ישנה חבית עם משאבה שזה בעצם סוף התהליך הכוונה לביודיזל המוכן אחרי חימום וסינון.

 

בתמונה 2, מיכל 1000 ליטר לאיסוף השמן המשומש אחרי סינון ראשוני.

החומר שבפח זה המתנול , ויש שמה גם כן דוד שמש לחימום השמן לפני התהליך וגם בסוף כדי לאדות את המים ובשביל שהתהליך הכימי יהיה אידיאלי.

 

בתמונה 3, המיכל השחור זה המיכל העיקרי שבו מתבצע תהליך הערבול ושיקוע.

 

בתמונה 4, תמונה עם המשאבה זאת משאבת גג"שים (גלגלי שיניים) מיועדת לשאוב חומרים סמיכים עם מנוע תלת פאזי שאבא שלי (הנדסאי חשמל) עזר לי בבנית לוח חשמל עם הפיכת כיוון סיבוב למשאבה.

 

בתמונה 5, המשאבה יותר מקרוב עם צנרת הפלסטיק וקצת שיברים.

 

בתמונה 6, זה המיכל שיקוע השחור מבפנים, זה מורכב מחבית 200 ליטר ועוד משפך שאני בניתי כמובן פח שנעשה לו פריסת משפך ואז כיפוף וריתוך הכל בעבודת יד אצלי במוסך :-D .

וישנו המערבל שהוא גם בניית יד מוט נירוסטה עם 4 פלחים נירוסטה גם מכופפות בצורה שיהיה העירבול בצורה אגריסיבית שמחובר למקדחה עם גיר בשל הפחתת הסיבובים.

 

בתמונה 7, תמונה למערבל עם תושבת גם כן בניית יש שתתלבש על פתח החבית.

 

בתמונה 8, לוח חשמל עם מפסק לבוילר עם טרמוסטט והפיכת כיוון סיבוב למשאבה תלת פאזי כמובן.

 

בתמונה 9, עוד מיכל שיקוע עם ברז בתחתית ומיכל לאיסוף עם משפך נירוסטה גדול.

 

בתמונה 10, אוה פה כבר מעניין סיוד מעבדה משקל דיוק 0.01 ג"ר, משורה,נישמיות, מיכל ליטר עם שנתות וכוהל 99 %.

 

בתמונה 11, בקבוקים לתמיסת הרפרנס מזכוכית ומשפת ומיכל זכוכית קטן לתהליך הטיטרציה.

 

בתמונה 12, מכשיר למדידת חומציות (האדום) ותמיסות לכיול המכשיר פיפטורים ואבקת פנול פטאלין.

 

בתמונה 13, בבקבוק הגדול משמאל זה התהליך של השיקוע הראשון מלמעלה ביודיזל מלמטה גליצירול.

השני משמאל התהליך אחרי שטיפה ראשונה אפשר לראות איך המים יוצאים מולכלים בצבע לבן חלבי.

השלישי משמאל סוף התהליך אפשר לראות ביו דיזל נקי ומלמטה מים נקיים כמו מי ברז אפשר להוכיח את זה בבדית חומיות של המים ולהשוות עם מי ברז.

מצד ימין אשלגן קאוסטי אופציה במקום סודה קאוסטית.

 

בתמונה 14, פיטר סינון 10 מיקרון לפני העברת החומר למיכל הסופי.

 

בתמונה 15, אני והדוד שמש חחח :-D.

פורסם

זאהר, נסית את הביו-דיזל לפיאט מולטיפלה שברשותך?

מדובר במערכת מסילה משותפת ולדעתי עלול להגרם נזק משימוש בביו-דיזל למערכת כזו, אנא עדכן.

פורסם

לא הבנתי על מה הרעש והמהומה.זאהר,כל הכבוד על העבודה שהשקעת.כנסו לגוגל ורישמו ביו דיזל

תקבלו הרבה כתבות בנושא.הנה אחד לדוגמא.

http://ootips.org/living/biodiesel.htm

בברכה דוד.

דוד מזרחי נפטר ועזב אותנו לעולם טוב יותר. יהי זכרו ברוך


×
×
  • תוכן חדש...