חוויות מטיול בפראג וביקור בפסטיבל Transmission

phpclub · ב-20 ליוני, 2024

הקדמה :

Transmission - פסטיבל/מסיבת טראנסים ענקית שמתאפיינת בהרבה מייצגים ויזואלים שמשמשים כ"הקדמה" ל DJ שעולה, וכן אפקטים רבים - אש, עשן, ליזרים ועוד. הפסטיבל נודד בין מדינות.

אפשר למצוא ביוטיוב המון קטעים משם ולהבין יותר במה מדובר.

--

בפעם הקודמת היינו בפראג בירח הדבש,

לקחנו אז מלון מפנק 5 כוכבים לכשבוע, ואחרי 3-4 ימים הרגשנו שמיצינו - התחיל לשעמם לנו וסימנו את היעד ככזה שלא נחזור אליו.

לפני כחצי שנה, קפץ לי במייל - פסטיבל transmission חוזר לפראג. נדלקתי.

למה נדלקתי ? משבר גיל ה 40. אני בשלב שבו אני ממלא ומוציא לפועל bucket list.

התלבטנו לא מעט או כדאי או לא כדאי להזמין, מה יהיה עם המלחמה, מה נעשה עם הילדים ועוד. בסופו של דבר אשתי אמרה לי תזמין, נסתדר.

אשתי יש לומר, לא בעניין של המוזיקה הזאת, אבל היא זרמה איתי. הוזמנו כרטיסים לפסטיבל, הוזמנו כרטיסי טיסה (לצערי דרך אלעל, היה יקר) ומלון.

לא ידענו עד הדקה ה 90 אם נטוס (הפחד היה שאם תהיה הסלמה, לא נוכל לעזוב את הילדים), בסוף טסנו.

המלון - Grand Majestic היה אחלה, 4 כוכבים, נקי ומסודר, לא יקר מדי (הוזמן דרך incognito mode בטלפון שהיה זול יותר מאשר חיפוש דרך המחשב).

עשיתי חיפוש מקדים על מסעדות טובות, בפועל הלכנו רק ל-2 מהן,

אחת הייתה מעולה - Pho 55 - מסעדה אסיתאתית/סינית עם מחירים מצחיקים - הזמנו 2 מנות עיקריות + מנה ראשונה + 2 שתיה בפחות מ 100 שקל.

הבעלים כמעט לא מדברים אנגלית אבל הסתדרנו, נראית מסעדה נטושה אבל הכל טרי וטעים מאוד (אתה מרגיש שהם מכינים את זה במקום)!

הלכנו גם לפסטיבל בירה, שהוקם על גדות הנהר - היו כמויות אינסופיות של בירות מכל מיני מבשלות ובמחירים מצחיקים - 12 שח לכוס של בערך שליש.

בזכות הפסטיבל הזה, גילינו את האזור הזה - סוג של מזח בנהר שעוגנות בו ספינות שהן מסעדות / ברים. מעבר לזה, בתוך הגשר עצמו, חצבו ברים, משהו מגניב לאללה, חבל שהישראלים לא לומדים כמה דברים. (מצ"ב תמונות).

קניות -

הגענו עם 2 טרולים ו-2 תיקי גב - בכוונה העמסתי בטרולים בגדים שהגיע זמנם, אני אישית קונה רק בחו"ל , לא קונה בכלל בארץ, והרבה זמן לא יצא לי לעשות קניות, אז מילאתי את הטרולים והתיקים בכל טוב - קניה גדולה בניו יורקר, C&A ופרימרק לילדים.

הילד רצה אוזניות, הוזמנו מראש דרך חנות אלקטרוניקה שהייתה בקניון פלדיום שקרוב אלינו - חנות בשם Datart, אחלה חנות.

ואז הגענו לערב יום שבת - פסטיבל ה Transmission

אז ככה, אני דיי מופנם, קשה לי לפתח שיחות עם אנשים שאני לא מכיר ולרקוד זה ממני והלאה.

אבל משהו בפסטיבל הזה הדליק אותי ואמרתי שאני חייב ללכת. כשדמיינתי איך זה הולך להראות, דמיינתי המון צעירים, קעקועים וסמים שרצים כמו מים, דמיינתי שירותים מסריחים וכמה דוכנים קטנים עם אלכוהול ונקניקיה.

הגענו ל O2 Arena Prague - מקום ענקי, אחרי שנכנסנו - הבנתי כמה טעיתי.

איזה סדר מופתי, קודם כל הארנה מכילה כ 18,000 איש, לא המתנו שניה, לקח לנו בדיוק 3 דקות להכנס. אין תורי ענק, אין צפירות, אין בלאגן, הכל מתוקתק ומסודר, פשוט מדהים. פה בארץ יש מופע ו all hell breaks loose.

אחרי הכניסה יש מתחמי אוכל ושתיה - יש נקניקיות, המבורגרים, ועוד. ברמת מקדולנדס אבל לא זוועת עולם.

יש המון המון חדרי שירותים, כולם מתוחזקים ומנקים אותם - לא הורגש לחץ בגזרה זו.

המון מאבטחים, הם רשמו שיש zero drug policy ושאם מישהו נתפס עם סמים הם מעבירים אותו למשטרה.

נכנסנו למרכז הארנה, המתחם היה מחולק לרחבה המרכזית למטה, לטריבונות שיש שם כסאות מסביב, והחלק שהוא בדיוק מול הבמה הוא אזור ה VIP.

היה לנו כרטיסים רגילים, חלק מהזמן העברנו במרכז הרחבה למטה וחלק מהזמן בטריבונות.

ראינו אנשים מכל הסוגים, צעירים, מבוגרים, ראינו אנשים בגילאי ה 70/80+ , מאוד לא מה שהכרתי ממסיבות שהייתי בהם כשהייתי צעיר.

חוויה מעלפת, אשתי כאמור שלא אוהבת את המוזיקה, מאוד מאוד אהבה - הגודל, האפקטים, קצת לחזור לגיל 18 אבל עם וואו שלא נתקלתי בו בעבר.

האפקטים מהממים ועכשיו כשהייתי פעם אחת - אני בהחלט הולך לחזור על זה שוב.

באזור 2:30 אשתי התחילה כבר להתעייף, סחבנו עוד שעה והלכנו. לצערי כי בדיוק ה -2 סטים האחרונים היו ממש יפים (שודר בסטרימינג וכשחזרנו למלון המשכתי להקשיב טיפה). גם מזה למדתי שצריך לתת לאשה לנוח טוב טוב לפני ארוע כזה

את היומיים האחרונים העברנו בטיולים רגליים, השלמות קניות וכו'. חזרנו שוב לאזור גדות הנהר לשבת על בירה וקוקטייל, היה שם שוב דוכנים, חלק של אוכל חלק כמו בשוק, מקום ממש מגניב שלא הכרנו אותו בכלל.

ביום האחרון (שני) התחלתי להרגיש לא טוב - מאז ועד היום אני מושבת בבית, עכשיו זאת הפעם הראשונה שאני יושב על המחשב מאז שחזרנו.

מזל שזה תפס אותי בחזרה ולא במהלך הטיול.

לסיום - פראג ממש לא מה שזכרנו אותה - השתנתה מאוד, יש קניות, יש קצת לטייל, יש הרבה חיי לילה באזורים הנכונים.

Transmission - כשיהיה שוב ביעד שמתאים לי, כנראה שאני אסע שוב. למי שאוהב את המוזיקה - חוויה שלא שווה לפספס.