מפחד מכלבים ושוקל לאמץ כלב\ה, האם רעיון טוב?

[Guest Mikelt89]

שלום, 

אני שוקל לאמץ כלב\ה לי ולהורים שלי שיוכל קצת לנחם אותנו ולהוציא אותנו לטיולים, וכמובן להצטרף למשפחה שלנו, בעקרון אני אישית חובב חתולים והייתה לי חתולה 9 שנים שגידלתי מגיל כמה חודשים שנפטרה פחות משבוע לאחר מעבר דירה לצערי, טראומה גדולה,  
עכשיו אנחנו רוצים חבר חדש, חשבנו שוב על חתול\ה אבל בחיים לא היה לנו כלב\ה, ואני חושב שעצם זה שצריך להוציא כלב לטיול כמה פעמים ביום דווקא מאוד יועיל לנו, אבל הקאץ מבחינתי הוא שאני די מפחד מכלבים, הם מרגישים לי מאוד לא צפוים וכאלה שפשוט לא מתחברים אליי, פחד שגדל עם השנים וכל היתקלות שלי עם כלב בחוץ מעוררת חרדה, במיוחד כאלה שמשחררים ללא רצועה אני באמיתי מפחד מהם פחד מוות שלא נדבר על הכלבים המסכונים פיטבול ודומיהם שאני לחלוטין לא רוצה אחד מהם, מבין שלל הגזעים שראיתי אני הכי מתחבר ללברדורים וגולדן רטריוור (לטעמי הם מקסימים ביופים וחוכמתם) אבל....הם כלבים די גדולים ואולי ישנה אופציה לכלבים דומים שהם קטנים יותר (קשה לי להבין אם מה שאני מחפש זה משהו מעורב או טהור) בעקרון אשמח להמלצות על גזעים מסוימים שהם גם חכמים (דוגמא לכאלה שממש לא מתחבר אליהם הם הכלבים הקטנטנים כמו בולדוגים ציוואה וכד') ובאופן כללי האם למישהו כמוני שמפחד מכלבים זה יכול להיות מרפה? ואיך זה לגדל כלב\ה בהשוואה לחתול?

תודה רבה. 

[zaf]

כלב זו חיה נאמנה. חתול זו חיה אגואיסטית 😊
אם מדובר בדירה רצוי לקחת כלב בינוני (עד 20 קילו) , מעורב שהסיכוי שיסבול ממחלות גזע יהיה נמוך.
המלצה שלי, כלבה מעורבת מעוקרת בת שנה, כלאמר כבר בוגרת.
כלבות נוטות להיות מאד נאמנות וחברותיות (אלא אם אומנו לא להיות כאלה) . תוכל למצוא מבחר בעמותות השונות. גש ליום אימוץ ותבחן את עצמך, אתה תוכל להבחין איזה כלבה תתרפק עליך ולא תרתע ממך. מרבית הכלבים שנמצאים לאימוץ בעמותות כמהים ליחס אנושי ולא תוקפניים, חלקם אפילו חוששים. אם יש כאלה, הם פחות יתאימו לך כאחר שחסר נסיון בגידול כלבים. 

נסה גם בכלביות העירוניות. 

 

 

[garicho]

עוד נקודה לחשוב עליה - כשאתה מסתובב עם הכלב כלבים אחרים באים אליך גם. אם כל יציאה לטיול תגרור אינטרקציה לא נעימה עם כלבים אחרים, אולי זה משהו שכדאי לשקול שוב?

[Be roo]

מהתיאור שלך, אל תקח כלב, לפחות לא עכשיו.

אתה מתאר צורך של להעזר בכלב כדי לגרום לכם לצאת. צורך מאוד צר שמחר יכול להעלם, ואז מה? כלב זה לא חבר שאתה יכול להבריז לו מצעידה שקבעתם לערב, כי אתה עייף.

 

כלב לוקחים כי רוצים את האינטראקציה איתו, לתקשר, להתחבר, להיות שם בשבילו כדי שהוא יהיה שם בשבילך.

אתה חושש מכלבים, לא מכיר אותם, את השפה שלהם, ההתנהגות שלהם, הצרכים שלהם. אין לך מושג למה אתה נכנס.

התחברת לגזעים שנחשבים לנוחים, אבל בוא לשכונה שלי ותראה כמה לברדורים וגולדנים ש״מוציאים״ את הבעלים שלהם לטיול משיכות...

 

אתה שוקל לקחת כלב? קודם תלמד להבין מה זו החיה הזו, איך היא מתקשרת, תגיע איתה לאינטראקציות. ואז, אם תחליט שהאינטראקציה הזו עושה לך טוב, תמצא מאלף שילווה אתכם בתהליך האימוץ, החל מבחירת הכלב ועד לאילוף בסיסי כדי שתבנו את הקשר נכון.

 

הכי נכון יהיה לפנות למאלף, שיוכל להכיר לך את הכלבים שלו בצורה מבוקרת שבה לא תפחד כי הוא בשליטה, והוא ידריך אותך איך לגשת נכון לכלב לא מוכר, לקרוא את שפת הגוף שלו וללמוד שהוא לגמרי צפוי אם רק יועדים לתקשר בשפה שלו.

עריכה אחרונה ב-12 למרץ, 2024 על ידי Be roo

[om2]

תתחיל לדעתי מטיפול בפחד מהכלבים.

אימוץ כלב זה לא קניית מקרר.

אחרי שאימצת, הרבה יותר קשה לזרוק אותו חזרה לכלבים.

[dani666]

לפני 19 שעות, zaf כתב:

ם מדובר בדירה רצוי לקחת כלב בינוני (עד 20 קילו)

מדוע?

מתוך הכלבים שהיו לנו, הראשון היה זאב מעורב - 40 ק'ג בדירה קטנה.  השלישי היה (כמו) פלאט קואטד רטריבר - 38 ק'ג בדירה קצת יותר גדולה.  היו עוד שני כלבים מעל 25 ק'ג.

שלושה מהם היו אחלה כלבים פעילים (בחוץ) ואחלה כלבים רגועים (בבית).

 

בעקרון ממה שראיתי (ולא רק אצלי) אין כל בעייה עם כלבים גדולים בדירות קטנות. 

[zaf]

כלב גדול בדירה קצת ״סובל״ ולכן ״נח״ מרבית היום, במיוחד כשבני הבית לא נמצאים הרבה שעות.
מנסיון של 50 שנים עם כלבים ובני משפחה גם כן כ 20 שנה, הכלבים הבינוניים הסתדרו טוב יותר בדירה.

כלבת הרועה הגרמני של בני (50 ק״ג) לא ממש אהבה את הדירות בהן גר ולכן הגיעה אלי (בנוסף לכלבות שלי) וחייתה את שנותיה האחרונות בחצר פעילה ובחברת כלבות נוספות. מכלבת ״שטיח״ היא הפכה ״למנהלת הרחוב״ 😉 נחשפה לגירויים ותנוכה וחגגה ביציאות לטיולים.  הכלבים הבינוניים ״הסתדרו״ במרפסת דירות הילדים (וגם אצלי לפני המעבר לבית קרקע) ונחשפו לגירויים מרחוק. 

 

[Guest Mikelt89]

המלצה לכלבים בינוניים שלא נראים כמו שטיח או ציוואווה? 

[Be roo]

לפני כשעה, zaf כתב:

כלב גדול בדירה

הפרמטר הוא לא גודל הכלב אלא רמת האנרגיה שלו והיכולת של הבעלים לפרוק אותה. 

יש כלבים מגזעים גדולים שהם בטטות כורסה, ולא משנה להם אם ה-2 מטר מרובע שהם שוכבים בהם כל היום, הם מתוך 35 או 350.

ויש כלבים קטנים שיתחרפנו בידרה קטנה אם לא יספקו להם מספיק גירויים ופריקת אנרגיה פיזית.

 

אבל הנקודה היא לא איזה גזע או גודל. הנקודה היא שפות״ש לא יודע דבר וחצי דבר על כלבים. הוא מפחד ונמנע מהם ורוצה לקפוץ ישר למים העמוקים.

אם אתה מפחד מגבהים ומחליט לצנוח ומתחרט, זה עליך. כלב זה יצור חי ולאימוץ כושל יש השלכות.

[BoazB11]

אמי מילדותה פחדה מכלבים. גדלה בירושלים בסביבה דתית וכלבים לא היו שם בכלל.

כשהייתי בן 16 עברנו לבית עם חצר, וקיבלתי אישור לכלב.

הבאנו רועה גרמני מעורב בן כמה שבועות.

בתור גור הוא לא היווה איום עבורה, ועזר לה לעבור את מחסום הפחד.

עם הזמן הוא גדל (כ-40 ק"ג בבגרותו), אבל היא ראתה בו עדיין את הגור שהיא הכירה וגידלה,

ובמקביל כלבים אחרים כבר לא נראו לה מאיימים בכלל,

וכיום היא מיודדת עם כל כלבי המשפחה המורחבת, ומארחת אותם בשמחה בביתה.

[Be roo]

באותה מידה זה היה יכול להגמר אחרת, ומי שהיה סובל בעיקר זה הכלב.

 

העמותות מלאות בכלבים שננטשו. אני אישית נתקלתי במסגרת התנדבות בכלבים שנמצאו משוטטים, הבעלים אותרו ואמרו שהם לא מעוניינים בהם. יש לי חברים עם כלבים שאומצו אחרי שהורים חסרי אחריות לקחו אותם "בשביל הילדים", רק כדי לגלות שהילד לא ממש מתחבר, ולהם אין חשק לטפל.

 

פות"ש מתאר פחד מהותי, חרדה. אם הוא רוצה להתמודד איתה, מצוין, אני בעד עוד חובב כלבים בעולם. אבל יש דרכים לעשות זאת מבלי לקפוץ ראש לפני שבודקים את המים.

 

יש לי כלב גדול, מפחיד. מגזע "מסוכן". ראיתי אותו יותר מפעם אחת עוזר לאנשים שמפחדים לעבור חוויה מתקנת ולהבין שהוא לא מהווה עבורם סכנה ורק רוצה יחס. זה לא אומר שאני אמליץ להם לקחת מחר רוטווילר הביתה.

עריכה אחרונה ב-12 למרץ, 2024 על ידי Be roo

[Fazer]

לפני 8 שעות, om2 כתב:

אחרי שאימצת, הרבה יותר קשה לזרוק אותו חזרה לכלבים.

תתפלא כמה אנשים לא חושבים כמוך: מאמצים כי זה טרנדי/נראה מגניב/הילדים הבטיחו שירדו איתו וכשנגמר הכיף נוטשים אותו בלי לחשוב פעמיים.

 

לפני 6 דקות, Be roo כתב:

יש לי כלב גדול, מפחיד. מגזע "מסוכן".

מת על הלקקן הזה... אבל הוא (והגזע שלו באופן כללי) לא נראים לי מתאימים בתור "כלב ראשון" - קצת כמו שפרארי נראית ממש ממש מגניבה, אבל פחות מוצלחת כשבן/בת 17 יושבים מאחורי ההגה.

עריכה אחרונה ב-12 למרץ, 2024 על ידי Fazer

[Be roo]

לפני 27 דקות, Fazer כתב:

מתאימים בתור "כלב ראשון"

 

שום כלב לא מתאים ככלב ראשון למי שמעיד על עצמו כבעל חרדה מכלבים.

קודם מתגברים על החרדה, אחרי זה מבלים בחברת כלבים של אחרים, ואז מחליטים אם היתרונות של כלב כחיית מחמד עולים על החסרונות ומוכנים להתחייב לגידול של יצור חי לאורך שנים.

 

 

 

 

 

 

[Coro]

כלבים אלו החיות שהכי קל לגדל.

בולדוגים דווקא חיות מאוד נוחות ורגועות.

גם קינג צ'רלס, ביגל, הם גזעים נוחים מאוד.

קח בחשבון שזכר צעיר מאוד עלול לנסות להיות מנהיג הלהקה אז כל הזמן צריך להזכיר לו מי הבוס.

לא חייבים גזע טהור. דווקא מעורבים עדיפים מבחינה בריאותית וגם אתה מציל כלב ממוות.

רק אחרי שאתה מתחייב זה לכל החיים. אין מצב שזורקים כי זה כמו לזרוק ילד.

 

 

 

[Be roo]

תגיד את זה לשכן עם שני הביגלים שמבלה 3 שעות בגינת הכלבים כדי שאיכשהו הם יהיו רגועים יחסית בבית.

ביגל זה כלב ציד במקור. וזה נכון שהרוב בארץ כבר לא מקווי עבודה, אבל גזע שהגיע במקור מציד לא יכול להחשב ככלב נוח.

אלה כלבים שפותחו להתרוצץ כל היום ולגשש אחרי טרף, הם צריכים גירויים וענין או שיבלו את כל היום בנביחות ויללות.

 

הוא מחפש כלב שיוציא אותו להליכות, חלק גדול מהבולדוגים לא מסוגלים ללכת 300 מטר בלי לחרחר, בגלל שהרביעו אותם להיות פחוסים מידי ועם רגליים קצרות מידי ונטיה להשמנה. התפקיד המקורי שלהם בעבודה עם פרים יכול להשאיר בהם אגרסיביות כלפי כלבים אחרים. ולא לשכוח את בעיות הבריאות הנפוצות בנשימה ובעור, שנובעות מאותן תכונות פיזיות קיצוניות.

 

קינג צ׳ארלס קבאליר הם אכן כלבי לוויה נוחים יחסית כי לזה הם הורבעו. אבל פות״ש רוצה כלב בינוני או גדול. קבאליר זה  בגודל צעצוע. גם היכולת שלו לטייל למרחקים מוגבלת בגלל הגודל ורמת אנרגיה לא גבוהה. אם אתה יוצא איתו להליכה רגועה, סבבה. אם אתה מתכוון לצעוד איתו שעה, צריך לזכור שעל כל צעד שלנו הוא צריך לעשות 5.

וכמו הרבה כלבים קטנים, אם מגדלים אותם לא נכון הם מפתחים חרדות מהעולם, כי הכל גדול להם, והם הופכים לחששנים וחרדתיים.