הודעה על חלת של חודש וחצי בעבודה - מראש או סמוך למועד? (הייטק)

[Or05230]

אז ככה, 

אני מתכנן לצאת לחופשה של חודש וחצי בעוד 4 חודשים.

כמובן חלת ולא בתשלום.

חברה קטנה-בינונית. קיצצו 5-8% בכח אדם. מתוכם דווקא בצוות שלנו הורידו 2 מתוך 6. כלומר 3 מפתחים+מנהל (לאו דווקא בגלל ביצועי הפרוייקט, ביצועים אישיים וסדר עדיפויות של הפרוייקט מול שאר מוצרי החברה) . אני מסוגי המפתח היחיד בעקבות כך והפרוייקט שהצוות אחראי עליו אינו יכול להמשיך לדלוור כל עוד אני לא עובד. אשמתם אבל אין כרגע מה לעשות.

היחסים ביני לבין המנהל הישיר טובים מאוד ומעריכים אותי בעבודה, עם זאת אני מעריך שזו לא החלטו הבלעדית.

 

להודיע עכשיו - יראה יותר טוב, אקבל תשובה אם אני ממשיך או לא עכשיו ואדע להערך בהתאם, מצד שני ייתכן שיהיה יותר זמן למצוא לי מחליף וללמד אותו.

 

להודיע מאוחר, כחודש וחצי לפני החופשה - רק למצוא עובד לוקח חודש, ואחרי זה יש זמן הסתגלות, לא רואה סיבה שהם יתחילו לחפש, מצד שני קצת לא נעים, אם כי לדעתי זה גם מספיק זמן מראש...

 

מבחינתי אני אקח את המחשב איתי במידה ויש קרייסיס, ואהיה זמין. אציין זאת כמובן.

 

בקיצור אני בטוח שיש עוד גורמים שמשפיעים על ההחלטה אבל לחבר'ה עם ניסיון בתחום, אשמח לדעת מה הגורמים שמשפיעים על החלטה כזו, ואיך היא מתקבלת והאם לגיטימית.

השאלה בעקבות המשבר שפוקד ועוד יפקוד, אחרת פחות הייתי חושש מפיטורים.

[yuvk]

להודיע מוקדם, בלי ספק.

 

להודיע ברגע האחרון זה מתכון לצרות. אתה "תוקע" את החברה בבעייה.

 

כמובן שהמעסיק לא חייב להסכים, אבל גדולים הסיכויים שיסכים, וייערך מראש, מאשר ברגע האחרון. ואם לא יסכים, תוכל להחליט לאן אתה הולך.

[hans]

כל עוד אתה בשלב התכנון ולא קבעת עובדה מראש בדמות כרטיסי טיסה וכו' הכול בסדר - תודיע מראש כמובן.

 

העיתוי בשוק גרוע, אז תצפה לקבל סירוב ושקול תוכנית חלופית במידה וזה המצב (חופשה קצרה יותר?)

[Night Driver]

תודיע כמה שיותר מראש ונסה להתשגמש כמה שיותר.

 

הרי תיעלם לחודש וחצי בכל מקרה. אם ההודעה מאוחרת אתה תוקע אותם ויש סיכוי טוב שתקבל תשובה של אם אתה הולך אין לך לאן לחזור (ולא בדין מפוטר אלא בדין נוטש) או שימצאו מחליף ולא בטוח שיחזיקו אותך הרבה אחרי שתחזור. מצד שני אם אתה מודע מספיק מראש יזכרו לך את זה לטובה וזה תמיד יעמוד לזכותך.

[avargel]

לא מבין את השאלה

להודיע כמה שיותר מוקדם

 

כמעסיק, אם עובד מתכנן כזה דבר ולא מודיע לי ברגע הראשון הוא עף על טיל רק על הפגם המוסרי העמוק הזה

[Or05230]

תודה לכם, אודיע מראש

 

[falou]

אני לא כ"כ מבין את הגישה של להודיע למעסיק שאתה עוזב את תפקידך למשך חודש וחצי.

 

נתחיל מזה שהמעסיק קובע מתי מקובל עליו שתהיה בחופש, גם אם מגיעים לך ימי חופשה (בכפוף לזה שהוא צריך לאפשר לך לקחת חופש).

 

אתה רוצה לבקש מהמעסיק להפר את תנאי ההעסקה המוסכמים שלך ולא לעבוד למשך חודש וחצי. 

אתה לא יכול להודיע למעסיק כזה דבר, כי זו הפרה של החוזה המוסכם עם המעסיק, שאתה צריך להרגיש מחוייב אליו, כל זמן שאתה רוצה לעבוד שם.

מן הסתם, אם אתה לא תעבוד חודש וחצי יהיו דברים שייתעכבו, יהיו דברים שלא ייתבצעו ויהיו דברים שאחרים ייצטרכו לעשות במקומך. לכן, נראה לי, מין הראוי לגשת לצעד כזה בקצת יותר... התחשבות.

אני חושב שזו המילה.

התחשבות וניסיון לשבת ולראות איך ניתן לעשות זאת בלי לדפוק את המערכת ואת העמיתים שלך לעבודה.

לבוא ולהגיד, הצוות לא יתפקד בלעדי, אבל זו לא בעיה שלי... ובכן, אני מוצא את הגישה הזו מאוד מאוד אנוכית.

מקום עבודה לא יכול לתפקד מתוך הנחה שעובדים לא יעבדו חודש וחצי

 

נ.ב.

 

כמעסיק, אם מישהו אומר לי שהוא לוקח חופשה של חודש וחצי ומוכן בשביל זה גם לעזוב את העבודה, אני במקום מכין לו אלטרנטיבה (כמובן בכפוף לזה שזו לא חופשה כפוייה בגלל נסיבות הכרחיות), כי ברור לי שזה לא מישהו שמחוייב לעבודה. בוודאי ובוודאי אם זה מישהו שלגבות אותו בזמן ההעדרות זו בעיה.

אני גם לא אגיד לו כלום. אני אחייך ואעשה את הסידור שהכי מתאים לי בנסיבות, וברגע שיתאים לי ואהיה מוכן, אני שולח אותו הביתה.

[KoF-sHeLeG]

לפני 21 שעות, Or05230 כתב:

אני מסוגי המפתח היחיד בעקבות כך והפרוייקט שהצוות אחראי עליו אינו יכול להמשיך לדלוור כל עוד אני לא עובד. אשמתם אבל אין כרגע מה לעשות.

 

אני לא יודע מה הסיבה בגינה אתה רוצה לצאת לחל"ת חודש וחצי (יש הבדל בין חופשה ארוכה בחו"ל לבין טיפול בבן משפחה חולה), אבל אם המצב הוא כמו שתיארת, שהצוות לא יוכל לדלוור בתקופה הזו, זה חתיכת ברז רציני שאתה דופק להם. מצחיק גם שאתה אומר שזה אשמתם - אתה זה שרוצה לצאת לחופשה של חודש וחצי במצב שבו אין לך תחליף...

כאמור, אם אין סיבה מוצדקת, אף מעסיק לא יאשר חל"ת במצב כזה. התעקשות מצדך יכולה להביא לסיום העסקתך בחברה. קח את זה בחשבון.

[Night Driver]

לפני שעתיים, falou כתב:

כמעסיק, אם מישהו אומר לי שהוא לוקח חופשה של חודש וחצי ומוכן בשביל זה גם לעזוב את העבודה, אני במקום מכין לו אלטרנטיבה (כמובן בכפוף לזה שזו לא חופשה כפוייה בגלל נסיבות הכרחיות), כי ברור לי שזה לא מישהו שמחוייב לעבודה. בוודאי ובוודאי אם זה מישהו שלגבות אותו בזמן ההעדרות זו בעיה.

אני גם לא אגיד לו כלום. אני אחייך ואעשה את הסידור שהכי מתאים לי בנסיבות, וברגע שיתאים לי ואהיה מוכן, אני שולח אותו הביתה.

אני פחות קיצוני ממך ולא אשלח עובד טוב בגלל דבר כזה הביתה אבל הוא בהחלט בסוף שרשרת המזון.

 

הוא לא יקודם ובהחלט אדאג שלא יהיה בצומת מרכזית שעלולה לתקוע אותי אבל אם הוא טוב אשאיר אותו ואמשיך להנות מהיכולות שלו.עובד הוא בן אדם ולפעמים הוא חנוק וזקוק לאורור הזה.

[Guest Mikelt89]

אין לי בעיה להחליף אותך, מה השכר? 

[יובל .מ.]

לפני 22 דקות, Night Driver כתב:

אני פחות קיצוני ממך ולא אשלח עובד טוב בגלל דבר כזה הביתה אבל הוא בהחלט בסוף שרשרת המזון.

 

הוא לא יקודם ובהחלט אדאג שלא יהיה בצומת מרכזית שעלולה לתקוע אותי אבל אם הוא טוב אשאיר אותו ואמשיך להנות מהיכולות שלו.עובד הוא בן אדם ולפעמים הוא חנוק וזקוק לאורור הזה.

קודם כל זאת אחריות המעסיק לא להגיע למצב שהעובד חנוק עד הסוף.

אבל כן, היום התחושה היא ש"אם אני רוצה חופש המעסיק צריך לסתום את הפה כי WLB והכלה ו-WFH בלה בלה בלה".

אנשים לא מבינים מה זה מחויבות.

[falou]

לפני 31 דקות, Night Driver כתב:

הוא לא יקודם ובהחלט אדאג שלא יהיה בצומת מרכזית שעלולה לתקוע אותי אבל אם הוא טוב אשאיר אותו ואמשיך להנות מהיכולות שלו.עובד הוא בן אדם ולפעמים הוא חנוק וזקוק לאורור הזה.

 

כל דבר שנעשה בהבנה והסכמה - סבבה. יש כל מיני מערכות יחסים בין עובדים לבוסים ולמעסיקים. השאלה היא שאלה של גישה, וכאן (ואולי אני טועה) יש לי תחושה של מינימום אחריות של פות״ש לגבי ההחייבויות שלו לעבודה.

צריך לזכור שעבודה היא לא משימות וכסף בסוף החודש. יש פה אנשים. לקוחות שצריכים לקבל דברים, קולגות שמשימות תפלנה עליהם וכו׳. אני יודע שאם אני מפשל בעבודה שלי בסוף יש פציינט שלא מקבל טיפול, יש איש מקצוע, לקוח שלי וספק של מישהו אחר, שלא יקבל את הכסף שלו והוא בבעיה מול הלקוח שלו... וכו׳.

אף אחד (כמעט) הוא לא עולם לעצמו.

הקטע הזה של: הלכתי. זדיינו!

זה לא ברור לי.

 

שוב, אלא אם באמת מדובר באילוץ ובעייה, אם נפשית אם בריאותית או כל דבר אחר, וגם אז ואפילו אז, רצוי לבוא מוקדם ועם הכל על השולחן ו... לבקש עזרה.

לפני 8 דקות, יובל .מ. כתב:

קודם כל זאת אחריות המעסיק לא להגיע למצב שהעובד חנוק עד הסוף.

 

 

מי זה בדיוק ״המעסיק״ שאמור לדעת מתי העובד ״נחנק״?

הבוס?

הארגון ונהליו?

 

אני לא פותר מעסיקים מהצורך לבדוק את איכות החיים בעבודה של המועסקים ולדאוג לתנאים הולמים, אבל בו... המעסיק הוא לא אשתך ולא אמא שלך. הוא לא אחראי למצבך הנפשי (כל זמן שהתנאים סבירים).

 

לפני 8 דקות, יובל .מ. כתב:

אנשים לא מבינים מה זה מחויבות.

 

זה משהו שנוכח מאוד בחברה לאחרונה ומוציא אותי מדעתי.

אף אחד לא אחראי ומחוייב לכלום

מעובדים לביצוע המשימות שלהם ועד לאימהות על איך שהילדים הקטנים שלהם מתנהגים בגינה.

[יובל .מ.]

לפני 4 דקות, falou כתב:

מי זה בדיוק ״המעסיק״ שאמור לדעת מתי העובד ״נחנק״?

הבוס?

הארגון ונהליו?

מעסיק מבחינתי זה הראש צוות.

לא מעניין אותי שאר הארגון, אם יש לי בעיה אני פונה אליו. אם יש עלי עומס קיצוני - מעביר לו את הבעיה ואיך אני חושב שאפשר לטפל בה, משם זה אחריותו.

יש סיכוי שהוא יבוא ויגיד לי "שמע אין מה לעשות ככה ממשיכים", משם אני רשאי לעשות מה שאני רוצה בין אם זה לרענן קורות חיים, לשתוק או לסכם על איזה חופש התרעננות עד לשיפור במצב.

אבל גם הוא צריך לבוא ולדבר עם העובדים כדי להבין מה המצב שלהם.

בלי קשר, אנחנו דור רך מדי שמפחד לדבר (ועוד יותר מפחד מלקבל תשובה שלילית), מעדיפים ללכת לכתוב על זה בלינקדין או להעלות וידוי באיזה עמוד שקר כלשהו.

 

[Or05230]

לפני 3 שעות, falou כתב:

אני לא כ"כ מבין את הגישה של להודיע למעסיק שאתה עוזב את תפקידך למשך חודש וחצי.

 

נתחיל מזה שהמעסיק קובע מתי מקובל עליו שתהיה בחופש, גם אם מגיעים לך ימי חופשה (בכפוף לזה שהוא צריך לאפשר לך לקחת חופש).

 

אתה רוצה לבקש מהמעסיק להפר את תנאי ההעסקה המוסכמים שלך ולא לעבוד למשך חודש וחצי. 

אתה לא יכול להודיע למעסיק כזה דבר, כי זו הפרה של החוזה המוסכם עם המעסיק, שאתה צריך להרגיש מחוייב אליו, כל זמן שאתה רוצה לעבוד שם.

מן הסתם, אם אתה לא תעבוד חודש וחצי יהיו דברים שייתעכבו, יהיו דברים שלא ייתבצעו ויהיו דברים שאחרים ייצטרכו לעשות במקומך. לכן, נראה לי, מין הראוי לגשת לצעד כזה בקצת יותר... התחשבות.

אני חושב שזו המילה.

התחשבות וניסיון לשבת ולראות איך ניתן לעשות זאת בלי לדפוק את המערכת ואת העמיתים שלך לעבודה.

לבוא ולהגיד, הצוות לא יתפקד בלעדי, אבל זו לא בעיה שלי... ובכן, אני מוצא את הגישה הזו מאוד מאוד אנוכית.

מקום עבודה לא יכול לתפקד מתוך הנחה שעובדים לא יעבדו חודש וחצי

 

נ.ב.

 

כמעסיק, אם מישהו אומר לי שהוא לוקח חופשה של חודש וחצי ומוכן בשביל זה גם לעזוב את העבודה, אני במקום מכין לו אלטרנטיבה (כמובן בכפוף לזה שזו לא חופשה כפוייה בגלל נסיבות הכרחיות), כי ברור לי שזה לא מישהו שמחוייב לעבודה. בוודאי ובוודאי אם זה מישהו שלגבות אותו בזמן ההעדרות זו בעיה.

אני גם לא אגיד לו כלום. אני אחייך ואעשה את הסידור שהכי מתאים לי בנסיבות, וברגע שיתאים לי ואהיה מוכן, אני שולח אותו הביתה.

אני חושב שאו לא ירדת לסוף דעתי ולא הבהרתי נכון את הסיטואציה או שאתה בגישה שונה לגמריי לגביי עבודה - וזה בסדר.

אסביר.

ראשית נשארתי עובד אחד יחיד שאחראי על תחום שלם ולא קטן בפרוייקט, ברור שאפשר להחליף אותי באיזה אוקראיני או הודי ברבע מחיר (ומבלי לזלזל באף אדם, זה הלשון בהייטק, הם מהנדסים מעולים).

זו לא סיטואציה אידיאלית, רק על דבר כזה אנשים אחרים עוזבים, בשום צוות בחברה אין את הסיטואציה הזו, אבל זה לא באמת מפריע לי, יש יותר עומס בעבודה כי גם אם מאטים את הקצב עדיין הכל עובר דרכי, אז או שאני יוצר צוואר בקבוק או שאני עובד קשה על מנת לא ליצור צוואר בקבוק, מן הסתם אני עובד קשה.

 

כשהיה את גל הפיטורים, עשו איתי ועם שאר העובדים שנשארו המון שיחות בסגנון של ״החברה יציבה, זה לא יקרה שוב, אל תעזבו״, יכול לומר שלא חשבתי בכלל על עזיבה, אם כי הרבה עובדים עזבו, זה לא פשוט להיות במקום עבודה שמשדר חוסר יציבות ושאתה יכול למצוא את עצמך מחר מפוטר וחסר כל. 

 

אני לא ״מודיע״ למעסיק, אני ״משתף״ את המעסיק, אני לא אומר למעסיק ״תפטר אותי או שתתן לי לצאת״, אני אומר לו, ״אני מעוניין לצאת, אם זה לא מסתדר, אני אתפטר״.

מקום עבודה צריך לתפקד בהנחה שעובד יתפטר בהתראה של חודש או כמה שזה לא יהיה לפי החוק, אתה מסכים איתי? פה זה לא המקרה, הצוות יקרוס, כי עד שימצאו עובד חדש ועד שיעבירו לו את הנושא המורכב שעליו עובדים, לא יהיה דילוור, וגם אז, אני לא גאון, אבל מהכרותי עם עשרות עובדים שונים בתחום דומה זה דורש עבודה קשה כדי לעמוד בקצב שדורשים ממני.

יותר מזה, אני מציע לקחת איתי לחופשה ללא תשלום את המחשב, ועוד יותר מזה, מכיר עובדים שלא רק שאושר להם לצאת לחודש-חודשיים חופשה, הם קיבלו שכר מלא על זה, כי מה לעשות יש חברות שמבינות את הצורך הזה, בחברה הנוכחית אני לא מצפה ולא מעז לבקש.

 

הגישה שלך היא משפחתית ולא ארגונית, העובד צריך להיות מחוייב לעבודה ואסור לו לאכזב, זה לא משפחה, פיטרו אצלנו עובדים מעולים שנתנו את נשמתם, פיטרו אצלנו עובד יומיים אחרי חתונתו, שבהם נכחה ההנהלה שפיטרה אותו, ולאחר שעשה עבודה יוצאת דופן, אתה עדיין חושב אותו דבר? שעובדים צריכים להיות נאמנים בזמן שחברה ברגע שקצת קשה לה תעיף אותם בלי שום התחשבות? וזה רק להתייעלות, לא כי היה חוסר במזומנים.

אם כן אתה מאוד מאוד נאיבי, אני מצטער.

אגב, המקרים האלו לא השפיעו עליי, ברור לי שחברה צריכה להתייעל ולהעיף כל עובד שמתחשק לה, זה בסדר גמור, ואם מחר יעיפו אותי אני אבין ואמשיך הלאה, אני מצפה שזה יהיה הדדי.

 

החוזה שלי לא מחייב אותי לחברה למשך תקופת זמן, זה לא צה״ל. זה חריגה מהחוזה, והמעסיק יכול להחליט איך הוא רוצה להמשיך.

עריכה אחרונה ב-29 לדצמבר, 2022 על ידי Or05230

[Night Driver]

לפני 36 דקות, יובל .מ. כתב:

קודם כל זאת אחריות המעסיק לא להגיע למצב שהעובד חנוק עד הסוף.

אבל כן, היום התחושה היא ש"אם אני רוצה חופש המעסיק צריך לסתום את הפה כי WLB והכלה ו-WFH בלה בלה בלה".

אנשים לא מבינים מה זה מחויבות.

לא תמיד אתה יכול לדעת. אם אני מזהה מצוקה אצל עובד ברור שאני אזום שיחה ואבדוק איך אפשר לסייע לו (מעבר לזה שאנחנו עובדים יחד וחשוב לי שיהיה לו טוב זה גם אינטרס שלי שלא יהיה טרוד ושיתרכז בעבודה.)

 

לגבי זה שאנשים לא מבינים מה זה מחוייבות אני מסכים איתך ב 1000%. אולי אני דור אחר אבל לא מצליח להבין את הגישה הזו של אני לא רואה מטר מאף שלי ושכל העולם יתפוצץ. הם לא מבינים שאם אני לא יכול לעבוד כמו שצריך גם התנאים שלהם ייפגעו.

 

לפני 31 דקות, falou כתב:

 

כל דבר שנעשה בהבנה והסכמה - סבבה. יש כל מיני מערכות יחסים בין עובדים לבוסים ולמעסיקים. השאלה היא שאלה של גישה, וכאן (ואולי אני טועה) יש לי תחושה של מינימום אחריות של פות״ש לגבי ההחייבויות שלו לעבודה.

אני לא התרשמתי ככה אבל כן התרשמתי שהוא לא מרגיש ממש חלק מהארגון בו הוא עובד. יכול להיות שאני טועה אבל זו ההתרשמות שלי מהשאלה כי בכל זאת הוא מציין את צד המעסיק ומנסה למצוא איזון בין לשמור על עצמו לבין למזער פגיעה.

לפני 31 דקות, falou כתב:

צריך לזכור שעבודה היא לא משימות וכסף בסוף החודש. יש פה אנשים. לקוחות שצריכים לקבל דברים, קולגות שמשימות תפלנה עליהם וכו׳. אני יודע שאם אני מפשל בעבודה שלי בסוף יש פציינט שלא מקבל טיפול, יש איש מקצוע, לקוח שלי וספק של מישהו אחר, שלא יקבל את הכסף שלו והוא בבעיה מול הלקוח שלו... וכו׳.

אף אחד (כמעט) הוא לא עולם לעצמו.

זה מעבר לזה. אם אני לא עומד ביעדים שהבטחתי ללקוחות שלי התזרים שלי ייפגע ואיתו גם העובדים שחלק מהם עלול ללכת הביתה.

לפני 31 דקות, falou כתב:

הקטע הזה של: הלכתי. זדיינו!

זה לא ברור לי.

בגלל זה אתה ואני עצמאיים והם כירים. זו תפיסה שונה שאני לא יכול לפעול לפיה ואף פעם גם לא יכולתי כי זה פשוט מנוגד לתפיסת עולמי. אפילו כשעבדתי בניקיון ובתחנת דלק לא חשבתי לרגע להגיד אני לא בא וזדיינו.