האם אתה עונה לטלפונים/מיילים/הודעות בענייני עבודה כשאתה בחופשה?

[vadim6385]

אגב, נגעו פה בנקודה של משפחה - ראיתי מספיק "עצמאיים-24/7" עם משפחה מתפקדת ושכירים ללא דרישות זמינות שאיך שהוא לא מוצאים אפילו שנייה לזמן עם הילדים. או במילים אחרות, לא קשור.

 

אולי לא רוצים למצוא, או שבכוונה מחפשים שלא למצוא, אבל זה כבר לא קשור לדרישות זמינות.

[itaysamurai]

תיקון קטן, ברשותך: זאת לא קבוצה.

מדובר באותו קומץ שמגיב בצורה זהה גם בשרשורים אחרים

בנושאים שונים לגמרי. כל מה שלא מסתדר עם השקפת העולם או המבנה האישיותי הופך מיד לפסיכוזה.

מסכים לגמרי ורוצה לבאר, ההערה שלי כוונה במדוייק כלפי אותם מגיבים לשרשור הספציפי הזה, כולל כאלה שמחזיקים גם טייטל של עצמאי (אך מנהלים בקושי לפטופ) ומתעקשים שהם מבינים משהו מכל זה. הם לא.

ברור לי לגמרי שהרבה שכירים מבינים את הבדלי ההתנהלות וזה לא נראה להם פסיכי או חרדתי.

[Keyser]

הכל תלוי בתפקיד.

יש מי שיכול להתנתק וסלמאת, ויש מי שהעבודה דורשת ממנו זמינות 247365, ולא משנות הסיבות.

 

זה נכון, אבל אני חושב שבנאדם צריך ליצור גבול מאוד חד וברור בין החיים האישיים שלו לבין העבודה שלו. אחרת, פשוט משתעבדים לחלוטין למערכת.

יש כמובן יוצאים מן הכלל, כמו אנשים שממש, אבל ממש אוהבים את העבודה שלהם (שזה לגיטימי), אבל כעיקרון אני חושב שהכלל הזה מחזיק טוב.

 

מצד שני, money talks. אם מעסיק רוצה ממך זמינות של 24/7, כדאי שהוא יגבה את זה במשכורת.

[Spire]

מה לעשות שיש גם עצמאיים שמחזיקים בדעה הזאת. בשביל לאזן את התמונה אני מכיר שכירים שעונים למיילים בשבתות ורועדות להם הביצים מפני הבוס שלהם. לדעתי אי יכולת להציב גבולות נובעת מחוסר ביטחון עצמי ביכולת להתפרנס.

 

קוראים לזה מחויבות. למה הכל חייב להיות "רועדות הביצים" או "חוסר בטחון"? אני שכיר פר אקסלנס, לא הייתי עצמאי דקה בחיים שלי, אבל אני רואה את הצלחת החברה בה אני עובד כהצלחה שלי ולכן אני משקיע בהתאם. אז נכון שכשאני בחופש (פעם אחת בעשר השנים האחרונות) או במילואים אני לא עובד כאילו אני במשרד, אבל אם אני מקבל שאלה ספציפית מהבוס שלי או מקולגה, אני אענה. למה לא? מה אכפת לי? זה לוקח לי בדיוק 4.2 שניות ואז אני חוזר לענייני. או מקסימום עונה לטלפון ומדבר עם מישהו חצי דקה. מה כבר קרה?

 

ושיהיה ברור, מבחינת דרישה מהמעסיק שלי - מבחינתו שאני אעבוד 8:00 שעות ביום ושהוא לא ישמע ממני מעבר לזה. הוא אפילו צוחק עלי לפעמים שאני עובד יותר מדי. אבל אם זה לא מפריע לי לשום דבר, למה שאני לא ארצה לקדם את החברה?

 

זה נכון, אבל אני חושב שבנאדם צריך ליצור גבול מאוד חד וברור בין החיים האישיים שלו לבין העבודה שלו. אחרת, פשוט משתעבדים לחלוטין למערכת.

 

לא נכון. אפשר לשים גבול גמיש ולדעת מתי אפשר לחצות אותו ומתי לא. בוא נגיד שאם אני עכשיו באמצע סשן סקס לוהט עם שלוש שפנפות של ויקטוריה סיקרט, אני כנראה לא אפסיק ואענה לסקר שביעות רצון מהסנדוויצ'ים שהביאו ביום חמישי שעבר. אבל אם אני יושב עכשיו על הספה עם היד במכנסיים ורואה גלגל המזל ומתקשרים אליי ואומרים לי שיש תקלה משוגעת שרק אני יכול לפתור, מה אכפת לי שניה לקום ולהתיישב על המחשב ולסדר את זה (שוב, עניין של שתי דקות)?

 

 

 

ההבדל פה היא בין אנשי "ראש קטן" (8:00-17:00 ושיתפוצץ העולם) לבין אנשים אחרים שמסוגלים להראות גמישות מחשבתית. הראשונים לנצח יהיו שכירים טכניים שמסוגלים רק לקבל הוראות והאחרים - כנראה לא במפתיע - רובם עצמאיים שמנהלים עסק משלהם.

[discoTD5]

בוא נגיד שאם אני עכשיו באמצע סשן סקס לוהט עם שלוש שפנפות של ויקטוריה סיקרט,

איך באמצע אם יש שלוש?

[Night Driver]

איך באמצע אם יש שלוש?

 

שכחת את העוזרת.

[Spire]

איך באמצע אם יש שלוש?

 

אם אתה לא מבין לבד אני לא הולכת להסביר לך!!!!!!

[ChemGuy85]

ההבדל פה היא בין אנשי "ראש קטן" (8:00-17:00 ושיתפוצץ העולם) לבין אנשים אחרים שמסוגלים להראות גמישות מחשבתית. הראשונים לנצח יהיו שכירים טכניים שמסוגלים רק לקבל הוראות והאחרים - כנראה לא במפתיע - רובם עצמאיים שמנהלים עסק משלהם.

 

גמישות מחשבתית זה יכולת להסתגל לסיטואציות חדשות. גמישות מחשבתית זו יכולה להוציא את האף החוצה ולחשוב "רגע, שווה לי לעשות מה שאני עושה?" גמישות מחשבתית זו יכולת לרכוש סט כישורים רחב ומגון.

 

אתה מסתגל לשינויים בעולם? אתה מסוגל לראות לאן העולם מתקדם ואילו כישורים אתה צריך לרכוש בשביל להיות רלוונטי בשוק העבודה עוד 10 - 15 - 20 שנה? אתה מסוגל להגיד לבוס שלך "לך לעזאזל" ומחר להתחיל לעבוד בתחום שונה לחלוטין ב-180 מעלות?

 

אין שום קשר בין השתעבדות לארגון ו"גמישות מחשבתית". אם כבר עובדים כל כך סוחטים את עצמם ונשאבים לתוך בועה שהיכולת שלהם להגיב לשינויים נשחקת דרסטית.

 

קוראים לזה מחויבות.

 

אם תעבוד רק 9 שעות אבל תעבוד באמת ולא כמו חצי עם ישראלי 4 שעות עבודה ו-5 שעות

 

סידורים/אינטרנט/פייסבוק/וואטסאפ/קשקושים על חיים אישיים אתה תהיה פחות מחויב לארגון? אינטרסים של הארגון יפגעו?

 

למה אתה מרגיש צורך שימדדו אותך לפי כמה שעות ביום אתה יושב על הכיסא ולא מה אתה עושה בזמן שאתה יושב על הכיסא?

 

עובדים בגרמניה שזורקים את העט ב-16:00 הם פחות מחויבים? חברות אירופאיות שסוגרות את שרת המיילים בשעות הערב מעודדות תרבות של בטלנות וחוסר יעילות?

עריכה אחרונה ב-9 לדצמבר, 2018 על ידי ChemGuy85

[Buki]

 

אם תעבוד רק 9 שעות אבל תעבוד באמת ולא כמו חצי עם ישראלי 4 שעות עבודה ו-5 שעות

 

סידורים/אינטרנט/פייסבוק/וואטסאפ/קשקושים על חיים אישיים אתה תהיה פחות מחויב לארגון? אינטרסים של הארגון יפגעו?

 

למה אתה מרגיש צורך שימדדו אותך לפי כמה שעות ביום אתה יושב על הכיסא ולא מה אתה עושה בזמן שאתה יושב על הכיסא?

עובדים בגרמניה שזורקים את העט ב-16:00 הם פחות מחויבים? חברות אירופאיות שסוגרות את שרת המיילים בשעות הערב מעודדות תרבות של בטלנות וחוסר יעילות?

 

 

אני אתן לך דוגמה, תגיד מה אתה חושב.

 

 

אני עובד עם חבר בעסק להתקנת אזעקות. שנינו שותפים או אחד בעלים והשני שכיר, או שיש מישהו שלישי שהוא הבעלים אבל הוא לא הגורם המקצועי. לא משנה.

 

 

מתחילים את היום ב 9:00, מסיימים ה 17:00 או יותר מוקדם. לא עושים התקנות בלילה וכו'.

 

סה"כ מתפרנסים בכבוד, אוהבים את העבודה הזאת ולא רוצים להחליף אותה בעבודה משרדית מול מחשב.

 

 

סיימנו התקנה אצל מישהו, בדקנו, הפעלנו, הכל בסדר, סגרנו את היום בשעה 16:30.

 

הלקוח הזה בשעה 21:00 רוצה לצאת מהבית, מנסה להפעיל את האזעקה והיא לא נדרכת.

 

 

הוא מתקשר למספר טלפון שמופיע על הקופסא של האזעקה, מגיע לאחד מאיתנו.

 

 

מדבריך אני מבין שצריך לשים לו תקליט "משרדינו סגורים כעת, אנא התקשר בשעות העבודה".

 

 

אבל אנחנו בעסק הדמיוני שלנו רואים לנכון לענות לו ולהסביר בכמה דקות איך מתפעלים את תקלה. אם אחד מאיתנו לא פנוי לדבר, מעבירים את השיחה לשני.

 

 

זה נראה לי דבר מאוד בסיסי לעשות.

 

או שזה נקרא "משועבד לעבודה"?

[Night Driver]

בוקי, בנוסף, בדוגמא שנתת סיימתם ב 16.30 והלכתם הביתה. אז אפילו כשכירים אם לא התחשבנו איתכם פה למה שאתם תתחשבנו שם.

[SlowRide]

זה תלוי בסוג העבודה כמו שנכתב כבר כמה פעמים. יש תפקידים ומקצועות שזה מקובל להניח את העט ב17:30 ואל תדבר איתי עד 9 בבוקר למחרת, ומקצועות בהם צריך להיות זמין טלפונית גם מעבר.

[Buki]

גם במקצועות שמקובל להניח את העט ב 17:30 עדיין יתכן שיצטרכו לפנות אליך כשאתה בחופש.

 

ואז יש לך בחירה לסנן או לענות.

[SlowRide]

לא בכל מקצוע. יש מקומות עבודה שזה לא מקובל, ומתקשרים לטלפון האישי רק במצבי חירום.

[Night Driver]

זה תלוי בסוג העבודה כמו שנכתב כבר כמה פעמים. יש תפקידים ומקצועות שזה מקובל להניח את העט ב17:30 ואל תדבר איתי עד 9 בבוקר למחרת, ומקצועות בהם צריך להיות זמין טלפונית גם מעבר.

 

אם אתה עובד רק מול גורמי פנים בארגון והארגון לא עובד 24 שעות אז כשכולם הולכים הביתה אף אחד לא יטריד אותך אבל אם אתה עובד עם גורמי חוץ או בעל תפקיד חשוב בארגון שעובד גם מעבר לשעות שלך אז יש סיכוי ש"יטרידו" אותך.

[SlowRide]

תמיד יש סיכוי שיטרידו אותך, אבל בעבודות מסויימות זה מאד נמוך. גם מול גופים ממשלתיים אין עם מי לדבר אחרי שעות העבודה המקובלות ומה שלא מספיקים עד סוף היום עובר למחר. אין מה להתקשר לאנשים לבית בשביל זה.