האם אתה עונה לטלפונים/מיילים/הודעות בענייני עבודה כשאתה בחופשה?

[Buki]

לא יודע מה קורה בגופים ממשלתיים אבל בעסקים פרטיים יש מצבים שצריך להתקשר גם לפקידה שנמצאת בחופש, כי מה לעשות - יש דברים שרק היא יודעת.

[SlowRide]

לא רק בגופים ממשלתיים, גם בעסקים פרטיים שעובדים מולם.

[ChemGuy85]

גם במקצועות שמקובל להניח את העט ב 17:30 עדיין יתכן שיצטרכו לפנות אליך כשאתה בחופש.

 

ואז יש לך בחירה לסנן או לענות.

 

הקפצה בלילה במקרה חירום או טלפון מבוס/לקוח בזמן חופשה זה מובן ומקובל.

 

השאלה היא האם להיות בסדר להיות תמיד זמין בטלפונים ובמיילים גם בשעות הפנאי ואיפה עובר הגבול.

 

לדוגמא חברה דורשת מעובדים לסנכרן את הטלפון הנייד עם שרת מיילים של המשרד על מנת להעניק מענה ללקוחות גם בשעות הערב וסופי שבוע.

 

לדוגמא עובד שמרגיש שהוא צריך לעבוד שעות נוספות ולהיות תמיד זמין.

 

לדוגמא עצמאי שמרגיש שהוא חייב להיות זמין ללקוחות שלו כמעט בכל רגע נתון.

[Buki]

נתתי דוגמא מאוד ספציפית לפני כמה הודעות.

 

תעזוב רגע את ה"מעסיק דורש או מעסיק לא דורש".

 

תעבור למישור אחר: ככה עובדים כי זה נכון או ככה לא עובדים כי זה לא נכון".

 

מה אתה אומר?

[SlowRide]

אין נכון או לא, זה מה שמקובל איפה שאתה נמצא.

זה כמו שיש מקומות שמקובל להתמקח בהם ואם לא התמקחת העלבת את המוכר, וכאלה שהמחיר חקוק באבן.

[Buki]

אני רואה את זה שונה.

 

 

זה קיים איפה שיש דרישה מצד הלקוחות או "דרישת מערכת".

 

חברות הסלולר/אינטרנט/כבלים וכו' מפעילות מוקד תמיכה בשעות הערב, חלקן 24 שעות.

 

למה להן?

אי אפשר להתאפק בלי טלוויזיה עד יום ראשון בבוקר? לא יקרה כלום...ועדיין רואים לנכון להשקיע בזה.

[SlowRide]

לכל ארגון יש לקוחות שונים והשירות שונה בהתאם. יש כאלה עם שירות לקוחות 24-7 ויש כאלה רק בימי עסקים ובשעות עבודה.

יש גם מוקדי שירות שאפשר להתקשר אליהם רק עד 3 בצהריים משהו כזה. הלקוחות בטוח יעדיפו זמינות של 24 -7, אבל לא תמיד זה מקובל.

אי אפשר להשוות בכלל.

[סאפיר]

גמישות מחשבתית זה יכולת להסתגל לסיטואציות חדשות. גמישות מחשבתית זו יכולה להוציא את האף החוצה ולחשוב "רגע, שווה לי לעשות מה שאני עושה?" גמישות מחשבתית זו יכולת לרכוש סט כישורים רחב ומגון.

 

אתה מסתגל לשינויים בעולם? אתה מסוגל לראות לאן העולם מתקדם ואילו כישורים אתה צריך לרכוש בשביל להיות רלוונטי בשוק העבודה עוד 10 - 15 - 20 שנה? אתה מסוגל להגיד לבוס שלך "לך לעזאזל" ומחר להתחיל לעבוד בתחום שונה לחלוטין ב-180 מעלות?

 

אין שום קשר בין השתעבדות לארגון ו"גמישות מחשבתית". אם כבר עובדים כל כך סוחטים את עצמם ונשאבים לתוך בועה שהיכולת שלהם להגיב לשינויים נשחקת דרסטית.

 

אוי אתה קשה...

יכולת להסתגל לסיטואציות חדשות זה לא בדיוק לענות לטלפון גם מחוץ לשעות העבודה?

שווה לי לעשות את מה שאני עושה זה בדיוק הנקודה שלי - אם אני כשכיר נותן מעצמי יותר ממה שנדרש ממני עפ"י החוזה, אז יש סיכוי יותר טוב שזה ישתלם לי. ואם זה לא ישתלם לי כספית, זה ישתלם לי רוחנית כי אני ארגיש טוב שהצלחתי לקדם משהו משלי ולא הייתי - כמו שמישהו פעם אמר לי - מבריג ברגים מקצועי.

 

אני מסתגל? כן, חד משמעית כן. אני אגיד לך יותר מזה, כל העצמאים שהגיבו כאן יהיו מוכנים פי אלף לעתיד מאשר כל שוכני הקיוביקלים שמבחינתם ברגע שמשהו נמצא מחוץ לשני מטר הרבועים שלהם הוא לא אחריותם ושכולם ילכו להתפוצץ.

 

אתה, מסיבה שלא ברורה לי, לא מצליח לעשות את ההבדלה המתבקשת בין השתעבדות לבין תרומה. אם הייתי עובד בדוכן פיצוחים והבוס שלי היה מקפיץ אותי למשמרת שלא רשומה לי שלוש פעמים בשבוע, הייתי לא רק שולח אותו לעזאזל, אלא מציע לו גם לצרף את כל המשפחה שלו. אבל במשרות שדורשות קצת יותר אחריות אישית, נראה לי פשוט לא הגיוני לנתק לחלוטין את הטלפון ב-17:01. מה גם שאתה צריך לזכור שאף אחד פה בחיים לא עובד 24/7, אבל כשמקפיצים אותו - הוא יודע שכנראה שניסו את כל שאר הפתרונות, הוא יודע שהוא נחוץ לארגון שלו, ויותר מזה - הוא יודע שאם יום אחד הוא יהיה בצרה, הוא ירים טלפון לקולגה ויפתרו לו את הבעיה ולא ישלחו אותו לעזאזל.

 

הסוד הוא ערבות הדדית. אם מחר אתה נתקל באיזה קרייסיס בעבודה שלך והבנאדם היחיד שיכול לפתור אותה בדיוק יצא הביתה לפני חצי שעה, מה אתה עושה? נלחם שעה עם הלקוח המעצבן שצורח עלייך? מעביר אותו למנהל שלך ומראה לו שאתה לא מסוגל להתמודד עם בעיות? או מרים טלפון לאותו בחור - מראה שאתה מסוגל לקבל החלטות ניהוליות תחת לחץ, סוגר את הפינה ומשאיר לקוח מרוצה, נותן לבחור שהתקשרת אליו להרגיש נחוץ, ופותר את הבעיה תוך 4 דקות?

 

אבל עזוב, אל תענה, עדיף תגיד לי באיזו משתי החברות האלה היית מעדיף לעבוד. בתור שכיר, כן? לא סמנכ"ל לענייני שעבוד.

 

 

למה אתה מרגיש צורך שימדדו אותך לפי כמה שעות ביום אתה יושב על הכיסא ולא מה אתה עושה בזמן שאתה יושב על הכיסא?

 

וזו, ידידי, בדיוק הבעיה. אתה מסתכל על זה הפוך לחלוטין.

בעבודה שלי אין שעון נוכחות. אני בא מתי שאני רוצה והולך מתי שאני רוצה. היום סתם לא התחשק לי לנסוע למשרד אז עבדתי מהבית. אם מחר אני צריך חופש, אני שולח הודעה ולא מגיע. אף אחד לא סופר לי כלום. אתה יודע למה? כי כשצריך לעבוד, אני עובד. לא שעות, אלא תפוקה, ותועלת. והבוס שלי יודע ששווה לו לשחרר את החבל במקומות מסויימים כדי לקבל עובד מרוצה, נאמן, ומסור כשהוא צריך.

 

*אמרת שאתה עצמאי, אז אתה יכול להחליף את המילה "בוס" ב"לקוח". זה די אותו דבר.

[vadim6385]

אתה, מסיבה שלא ברורה לי, לא מצליח לעשות את ההבדלה המתבקשת בין השתעבדות לבין תרומה. אם הייתי עובד בדוכן פיצוחים והבוס שלי היה מקפיץ אותי למשמרת שלא רשומה לי שלוש פעמים בשבוע, הייתי לא רק שולח אותו לעזאזל, אלא מציע לו גם לצרף את כל המשפחה שלו. אבל במשרות שדורשות קצת יותר אחריות אישית, נראה לי פשוט לא הגיוני לנתק לחלוטין את הטלפון ב-17:01. מה גם שאתה צריך לזכור שאף אחד פה בחיים לא עובד 24/7, אבל כשמקפיצים אותו - הוא יודע שכנראה שניסו את כל שאר הפתרונות, הוא יודע שהוא נחוץ לארגון שלו, ויותר מזה - הוא יודע שאם יום אחד הוא יהיה בצרה, הוא ירים טלפון לקולגה ויפתרו לו את הבעיה ולא ישלחו אותו לעזאזל.

 

ואם הבוס של הפיצוחיה עושה את זה, כי אתה המוכר פיצוחים הכי טוב, שרק הוא יודע לפתור קרייסיס מול הלקוח, שלא נפתח לו פיסטוק, או שאין מספיק מלח בגרעינים לפני משחק חשוב של מכבי רמת חובב? אתה לא מרגיש שאתה תורם?

[סאפיר]

ואדים, מנסים לנהל פה דיון רציני. אפשר בבקשה בלי תרומות כגון זו? שבאמת שהתגובה הכי הולמת לה היא "גיחי גיחי".

[ישה]

מציע לחלק מאיתנו לקרוא את הכותרת של השרשור המדבר על מצב של חופשה ולא על מצב של עבודה מסביב לשעון כשצריך ביום יום.

 

גם במצב של יום יום המחשבה שרק אתה מסוגל לטפל במשבר היא קצת מעוותת.

 

בטח שלא מדברים על עובד משקיען שזוכה בתמורה ליחס כנגד יחס.

 

גם כאן צריכה להיות פרופורציה של חלוקת הזמן בין העבודה לבין שעות הפנאי שלך.

[Night Driver]

ישה, ככל שאת מתקדם מקצועית יש פחות ופחות אנשים שיכולים להחליף אותך בארגון עד שלפעמים יש קברים מסוימים שאו שאי אפשר להחליף אותך או שאל כן יחליפו יגרמו נזק לקו שבו הלכת.

[ישה]

ישה, ככל שאת מתקדם מקצועית יש פחות ופחות אנשים שיכולים להחליף אותך בארגון עד שלפעמים יש קברים מסוימים שאו שאי אפשר להחליף אותך או שאל כן יחליפו יגרמו נזק לקו שבו הלכת.

 

טעות פרוידיסטית.

 

בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף.

[Night Driver]

ממש לא קשור לאין תחליף אלא שבתוך הארגון אין כפילות של 100% כי אז אתה פשוט מיותר ולא תהיה שם (אלא אם אתה אחד מ 100 שעושים את אותו הדבר ואז גם לא יפנו אליך).

[sperial]

נהג לילה, מכיר את המונח "כוננות"?

 

אנשים שבשעות היום מבצעים תפקידים שונים, אבל בעלי ידע חופף, אשר העבודה מחות לשעות העבודה מתחלקת ביניהם, והם גם מתוגמלים בהתאם. הדגם המובהק הוא בתחום הרפואה - מספר רופאים או אחיות או טכנאים בעלי הכשרה מקבילה שכל אחד מהם בעל התמקצעות על בתחום שונה, אבל חולקים ביניהם חלק גדול מהידע, כך שהם מסוגלים לפתור את מרבית הבעיות ויש להם לוח כוננויות. מי שאינו כונן מוזעק רק במקרים חריגים ביותר, אחרי סינון של הכונן. אני מכיר מערכת דומה גם בגופים טכנולוגיים.