לקראת הקיץ - סדנת חינוך קצרה והמלצה על משקפי שמש לנהגים המשקיעים.

[sperial]

יובל - המתדלק צודק. בתחנות הדלק צגי LCD מונוכרומטיים פשוטים, אבל הקיטוב שלהם תואם לזה של משקפיים מקטבים (אנכי), וכדי לאבד את התמונה צרך להתכופף הצידה ב-90 מעלות, או לסובב את המשקפיים כך שלא ישבו נכון על הפנים. לא משהו שאנשים עושים באופן שגרתי. גבי נהג האוטובוס - קרוב לודאי שאותה בעיה, אבל, כמובן, תלוי בקיטוב של הצג.

[Escre1]

יובל, סלקטיביות אינטרסנטית זה קצת לא יפה אז למען נקיון הדיון:

 

אז אם אתם נמצאים כל היום בשמש, תדאגו להגנות מתאימות במשקפיים, לבוש, קרמים ושות כי אתם ממילא תקבלו את כל מה שאתם צריכים אבל אם כל היציאה שלכם החוצה היא מהאוטו למשרד ובטח אם אתם נוהגים חצי שעה מהבית למשרד בבוקר ובחזרה בערב, תעשו לעצמכם טובה ותניחו את משקפי השמש בצד. הקרינה האולטרא-סגולה המזיקה גם ככה מסוננת באגרסיביות על ידי השמשות ואחרי תקופה לא ארוכה של הסתגלות אתם תגלו שהשמש הרבה פחות מפריעה ומסנוורת ממה שהיא היתה בזמן שעשיתם לה דמוניזציה.

יש פה שאלה של מינון וגם החשיפה של הגוף והעין לשמש צריכה להעשות במינון סביר. לבלות ימים שלמים בשמש זה לא מינון סביר וגם לשים משקפיים בכל יציאה של שניה וחצי לשמש היא לא מינון סביר אבל נהיגה ללא משקפי שמש היא כן.

 

אני אחזור ואדגיש של99% מהנהגים אין שום צורך במשקפי שמש (כי השמשות חוסמות כבר את מה שצריך) ושהרכבה אובססיבית של משקפי שמש מזיקה לעין.

[sperial]

אני מניח שאתה אוכל מזון נא ומתנגד לחיסונים.

 

יש כאן הרבה מעבר לעניין ה-UV, במיוחד עניין של מניעת סינוור. ודבריהם של בעלי המקצוע, יחד עם עוד קצת "ידע כללי" ודברים שמצאתי באתרים אמינים בעבר דווקא תומכים בהרכבת משקפי שמש. אל תשכח שאתה גר במדינה שנמצאת באחד האזורים המקבלים את מנת קרינת השמש הגדולה ביותר על פני הכדור.

[Escre1]

התנגדות לחיסונים ואוכל נא? הקצנה ועוד הקצנה בכיוונים שאין להם שום קשר לא ישנו את הטיעון.

בחצי שעה בבוקר ובערב שבהן השמש בזוית שבה היא יכולה לסנוור אתה מוזמן להרכיב משקפיים. מבטיח לך שאם אתה לא תחזיק את משקפי השמש שלך על האף כל הזמן אז גם בחצי שעה הזו השמש תסנוור אותך הרבה פחות.

הסכנה המהותית היחידה היא הטענה להשפעות השליליות של קרינת הUV על העין (בעיקר עניין הקטרקט) והיא חסרת כל רלוונטיות בזמן נהיגה מאחורי שמשות חוסמות UV. זה נכון בלפלנד, זה נכון באאוטבק וזה נכון גם בלבנט.

[sperial]

כמה אנשים שמבינים בעניין חושבים אחרת.

למשל, כאן.

ואם הישראלים לא מספיק טובים - התחל לקרוא אצל איגוד רופאי העיניים האמריקני.

אם זה לא משכנע אותך אני מרים ידיים.

 

ד"א - שימו לב ששני המקורות ממליצים על משקפיים מקטבים.

עריכה אחרונה ב-1 למאי, 2017 על ידי sperial

[ceyal]

אני משתמש שנים במשקפיים של רייבאן - דגם טייסים עם מקטב ואנטי ריפלקס בצד הפנימי.

עוזר מאד בביטול החזרי האור מהכביש ומהשמיים ומההשתקפויות של הדשבורד ופנים הרכב על השמשה הקדמית.

האנטי ריפלקס עוזר מאד בביטול השתקפויות שמגיעות מאחור, בנהיגה זה מתבטא באור חוזר מהחלונות הצדדיים ומאחור.

 

שמתי לב לא פעם שנהיגה עם משקפי שמש מקטבים (אפילו בחורף כשאין שמש חזקה) תורמת לנהיגה רגועה יותר ופחות מעייפת לאורך זמן.

[חיים.ש]

משקפי סרנגאטי שמקבלות פה המלצות חמות {בצדק, רק המחיר בהתאם ויש חלופות זולות יותר ובאיכות שלא נופלת } מקטבות ברובם.

 

אשמח לקבל המלצות לחלופות זולות יותר באיכות שלא נופלת.

[ניקו פ.]

ספריאל, אין סתירה בין דבריכם, כפי שאני מבין אותם.

לא מבין על מה הוויכוח בכלל. הנושא מכיל מחקרים רבים ונערכה סקירה מקיפה שלהם בשנת 2008 בערך.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2290997/

 

הבעיה עם היארעות והימצאות של מחלות בגלל חשיפה לשמש (וכמותה) היא שקשה לרבד לפי אוכלוסייה עולמית, ולכן קשה להסיק מסקנות מניסוי שנערך בארה"ב על ישראל ולהפך. הסביבה, הקרינה, האוכלוסייה והרגלי החיים שונים שם מאוד. מה שמתאים לאדם באנטרקטיקה לא בהכרח מתאים לאדם באפריקה ולהפך.

לכן, הכי טוב זה להסתמך על קוהורט שנערך בארץ (לא טרחתי לחפש) המקשר בין חשיפה למחלה.

עריכה אחרונה ב-1 למאי, 2017 על ידי ניקו פ.

[sperial]

ניקו - אנחנו מדברים כאן ספציפית על העיניים, לא על מחלות אחרות הנובעות מחשיפה או חוסר חשיפה לאור שמש. לכן הבאתי את ההמלצות של ארגון בריאות גדול ושל איגוד רופאי עיניים, המלצות תואמות. אין התנגשות בין חשיפת העור לשמש (על יתרונותיה וסיכוניה) לבין הגנה על העיניים באמצעות משקפי שמש.

 

בישראל קרינת שמש חזקה במיוחד. ועד כמה שאני יודע יש עליה בשכיחות סוגי סרטן הנובעים מחשיפה לשמש (אין לי הנתונים לפני).

 

ד"א - קוהורט (מילה לטינית, שמשמעותה יחידה צבאית ובה 360 חילים). בסטטיסטיקה המודרנית מדובר על קבוצה של אנשים שעליהם נעשה מעקב - ולפיכך קרויה בעברית עוקבה.

 

לגבי המאמר שהבאת - הוא מלפני 9 שנים. מהמעט שאני קורא נושא ויטמין D נתון לויכוחים אים סופיים, והגלגל מתהפך בתדירות גבוהה. אבל מדובר בתחום שאיני מתעמק בו.

[חן ג.]

ד"א - קוהורט (מילה לטינית, שמשמעותה יחידה צבאית ובה 360 חילים). בסטטיסטיקה המודרנית מדובר על קבוצה של אנשים שעליהם נעשה מעקב - ולפיכך קרויה בעברית עוקבה.

 

למעשה, הפירוש המקורי של המלה Cohors (בהטיית הנומינטיבוס ה-t השורשית נבלעת בסיומת ה-s) הוא חווה (hort כמו hortus - גן) ומשמש בהשאלה ליחידה צבאית שהיתה שומרת על כפרים, ולימים ליחידה בגודל מוגדר ללא קשר למקור האטימולוגי. המלה שימשה בהשאלה מזה לצוות או לקהל של אנשים באופן כללי ומשמשת כיום לעוקבה סטטיסטית.

 

בכל אופן, אני לא מבין על מה הויכוח. ברור שמשקפי שמש עוזרים בנהיגת קיץ. תחשבו על כל החזרי אור השמש ממכוניות אחרות, מאד העולה מפני הכביש וכדומה שהסוכך לא יכול לעצור. ומעבר לכך - הסוכך מסתיר שדה ראיה ולכן במקרים שיש פתרון אפקטיבי אחר לסנוור - הוא עדיף.

עריכה אחרונה ב-1 למאי, 2017 על ידי חן ג.

[ניקו פ.]

המאמר דן גם בנושא הראייה, בהמשך. הוא מאמר סקירה שמתבסס על מספר תלת ספרתי של מחקרים. חשיפה מועטה של עיניים לשמש, בייחוד בשעות הבוקר המוקדמות, תורמת לתפקיד תקין של השעון הצירקדי שלנו. יש לכך השפעות מנטליות ופיזיולגיות לא מועטות, שמקומן לא בשרשור זה.

בכל מקרה מה שאסקרה טוען זה שבשעות מסוימות ובחשיפה קצרה אין צורך ללבוש משקפי שמש. זה לא מתנגש עם טענתך או עם טענות משרד הבריאות, שם דובר על חשיפה ממושכת לשמש, ממה שקראתי. בגלל זה תהיתי על מה אתם מתווכחים.

 

הוא גם טוען שמעבר לשמשת הרכב אנחנו מוגנים, אבל אני לא בקיא כדי לחוות על כך דעה. כמו שאמרתי, כשיעשו קוהורט וירבדו לפי זמני חשיפה לשמש נוכל ללמוד על הסיכון היחסי המדויק וכמה זמן מותר להיות בלי משקפיים. עד אז, בהחלט כדאי לפעול לפי המלצות משרד הבריאות שצירפת, שלרגע לא עושות דמוניזציה לשמש, אלא ממליצות על התנהגות "חכם בשמש" שהיא מבורכת. זה לא אומר שצריך למנוע מהעיניים אור שמש לחלוטין.

 

נ.ב. העלייה בהיארעות שציינת מקורה (לכל הפחות חלקית) באבחון מוקדם יעיל ומציל חיים.

 

נ.ב. 2 - לא הכרתי את המשמעות הלטינית של קוהורט. מגניב ותודה על ההעשרה. רק לדייק, קוהורט לא רק עוקב אחר אנשים, אלא מתחיל בחשיפה (גורם סיכון) ומסתיים בתוצאה (מחלה). לעומתו יש מקרה-בקורת, יעני case control, שגם עוקב אחר קבוצת אנשים, אלא שמתחיל במחלה ואז הולכים לאחור לחפש גורמי סיכון.

יש גם מחקרי עוקבה היסטוריים, אבל זה כבר סיפור אחר.

[sperial]

חן - אבא שלי למד לטינית, זה אפילו התגלה כידע מעשי כאשר הוא ענה לשופט בשפה זו והשופט שינה את יחסו אליו.

 

אני כבר מהדור שלא נדרש ללימודי לטינית, ומסתמך על מקורות במרשתת. וכקוריוז - בשנות ה-70 היה לי חבר שלמד בתיכון בבלגיה, שם היתה מגמה ייעודית למי שהתכוון ללמוד רפואה ומשפטים - מעין מגמה ריאליסטית בתוספת לימודי לטינית ויוונית עתיקה, בדומה לגימנסיה קלאסית.

 

ניקו - סטטיסטיקה ושיטות מחקר ה ןתחום רחב. מכל מקום, מחקרי קוהורט עוקבם אחרי קבוצת אנשים עם איזו נקודת מוצא משותפת ואז מרבדת או מפלחת לפי גורמי סיכון כאלה או אחרים לבחינת תוצאה, לעתים אחרי שנים רבות.

 

ואם נחזור לנושא השרשור, נושא ההשפעות החיצוניות על מחזור השינה מורכב מאד. הסתכל על השעה בה כתבת את הפוסט וחשוב כיצד השפיעה הקרינה הכחולה ממסך המחשב על האצטרובלית שלך. אני מניח (לא יודע) שלא פחות, ואולי אף יותר, ממשקפי השמש שאתה מרכיב בבוקר, בעת הנסיעה ללימודים. הוסף לכך את ההשפעות של הפרעות שינה על מערכות אחרות בגוף וקיבלת השפעות מרחיקות לכת על בריאות האדם והציבור. בעדכון הקרוב של "חלונות" צפוי מנגנון אשר ישנה בהדרגה את צבע המסך בשעות הערב, על מנת להפחית את כמות האור הכחול (לטובת אורכי גל יותר ארוכים) כדי להפית את ההשפעה על המלאטונין.

 

לגבי הטענות של אסקרה - גם אני יודע שהשמשות סופגות את קרינת ה-UV, אם כי איני בקי בפרטי הספקטרום הנספג. עד כמה שאני זוכר גם השמשה הצדדית חוסמת חלק נכבד מהקרינה, ונושא הפגיעות בעור בזרוע שמאל הוא מהימים בהם לא היה מזגן, והנהגים היו נוסעים עם חלון צדדי פתוח והרבה פעמים עם המרפק מונח על מסגרת החלון. לכן יתכן שקוהורטים מלפני 40 שנה לא רלוונטיים למצב כיום, בו מקובל לנהוג בחלון סגור ומזגן פועל.

עריכה אחרונה ב-2 למאי, 2017 על ידי sperial

[ניקו פ.]

ספריאל אל תחכה לעדכונים, אני עובד עם תכנה כזו, למי שזה מעניין אותו היא נקראת twilight באנדוראיד ובווינדוס יש את f.lux

 

הנקודה האחרונה שלך מאוד נכונה. נכון, החיים שלנו רחוקים מהאופטימיות בנושאי השעון הצירקדי, אבל זה לא מצדיק זריקה מוחלטת. אני כל בוקר מתעורר לאור שמש ומקפיד לעבוד במשך היום בחדר מואר מבחוץ. בלילות משתדל כמה שפחות מסכים. לא תמיד זה מצליח כי יש אילוצים בחיים.

קצת סטינו. מחילה מפות"ש.

[sperial]

ניקו, אם אני זוכר את הקורס מלפני 40 שנה השעון הפנימי שלנו הוא בעל מחזור של קצת יותר מ-24 שעות - כלומר אם נכניס אנשים לסביבה מנותקת ממחזור היממה של כדור הארץ הם יחיו במחזור של כ-25 שעות.

 

הבדלים משמעותיים יש בין אזורים שונים בעולם ובין עונות - חשוב על אזורים ארקטיים\אנטארקטיים עם שעות יום קצרות מאד (עד לא קימות) בחורף, וכמעט העדר שעות חושך בקיץ. איך זה משפיע על הבריאות? לא יודע, חוץ נעניין דכאון החורף בארצות הצפון.

 

לגבי מסכי המחשב - אני ממתין לתכונה המובנה ב"חלונות" במקום להסתמך על תוכנות חיצוניות שיעמיסו על המחשב שלי, שהוא חלש ממילא. עם זאת אני תוהה מה המשמעות כאשר בסביבה יש הרבה תאורה, וכדי לקבל עוצמת תאורה מספקת נעשה שימוש בנורות כחלחלות (צבע סביב 6000-6500K), כיון שהצהבהבות (צבע 2700K, או, במקרה הטוב, סביב 4000K) אינן מפיקות מספיק אור.

[ניקו פ.]

אין ספק שלמיקום יש השפעה, כמו שכתבתי, אין דין אדם באפריקה כאדם באנטרקטיקה. זה גם נושא מאוד מעניין בעיניי.

לדעתי, נסה את התכנה ואם לא תאהב אז תמחק. היא לא ממש כבדה. במהלך היום היא שומרת את המסך על 4500K והחל מהשקיעה יורדת בהדרגה עד 2700K. יש לי מנורה 2700K שבמידת הצורך אני מדליק והיא די מספיקה לי לסביבת העבודה שלי.

האפליקציה של האנדרואיד, flux, מאפשרת שליטה ידנית ואפשר להגיע גם עד 1600K אם אני זוכר נכון.

יש כאלו שמגדילים לעשות ורוכשים משקפיים שמסננים אור כחול. ואז אתה עם 2700K בעיניים תמיד לא משנה לאן תסתכל. לי אין ניסיון עם זה.