רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[Buki]

תמונות מבפנים של הספציפית הזו אין.

 

אבל יש תמונה של מבנה תחנה יפהפה.

 

 

 

ומאחוריו, קונטרסט ענק - רציפים מוזנחים ולא מסודרים.

 

 

 

 

תגידו בכנות, יש בכלל עניין בתמונות האלו?

 

[sperial]

בבניין היפה - בודאי.

 

רציפים מוזנחים הם דבר סטנדרטי לגמרי בכל אירופה. עם כל התלונות על רכבת ישראל הרי שהתחנות מסודרות (חוץ מענייח העישון). בכל מדינה אירופית בה נסעתי ברכבת, מפורטוגל עד דנמרק, הזדעזעתי ממצב תחנות שאינן עיקריות.

עריכה אחרונה ב-20 לאפריל, 2020 על ידי sperial

[garicho]

לפני 13 דקות, sperial כתב:

בבניין היפה - בודאי.

 

רציפים מוזנחים הם דבר סטנדרטי לגמרי בכל אירופה. עם כל התלונות על רכבת ישראל הרי שהתחנות מסודרות (חוץ מענייח העישון). בכל מדינה אירופית בה נסעתי ברכבת, מפורטוגל עד דנמרק, הזדעזעתי ממצב תחנות שאינן עיקריות.

 

כי רק בארץ כל תחנה, גם בקו הפרברי הכי זניח צריכה לעלות מאות מיליונים. באירופה הרבה מהתחנות הקטנות יותר הן שני רציפים (לא בגובה הרכבת) עם גשרון שמחבר ביניהן (לפעמים) ומתקן לקשירת אופניים (בדרך כלל). אולי מכונה למכירת כרטיסים בתחנות שהן קצת יותר מרכזיות. בארץ יש לך מנהל תחנה, קופאיות, מזנון, מאבטחים, עובדי שירות וכ״ו וכ״ו... 

 

כל. זה נחמד, אבל העלויות מאוד גבוהות. באירופה מתייחסים הרבה פעמים לתחנות כמעט יותר מתחנת אוטובוס. 

[sperial]

קודם כל, יש גישטת שונות לגבי ביקורת כרטיסים. השיטה המקובלת בארץ דומה למה שמקובל בתחנות מטרו, וגם אלה בדרך כלל יחסית מטופחות. באירופה יש מדינות עם מערכת דומה, יש מדינות בלי שום בקרה וגידור של הרציפים ויש כל הספקטרום בין קצוות אלה.

 

לגבי תחנות רכבת, אלה יכולות להיות תחנות עם 12 רציפים שבהן מפחיד ללכת בגלל מפגעי בטיחות (רציפים שבורים) מעברים תת קרקעיים מסריחים שנראים כקיני סמים, ואפילו שילוט לא ברור. מי מנהל את התחנה? איןמלי מושג. השאלה היא האם עדיף לשלם למישהו שידאג לתחנה מסודרת, או להתקמצן ולהזניח. אני יכול לספר לך, למשל, על אחת מהתחנות המרכזיות במילאנו שבהן מכונת הכרטיסים לא פעלה, פקיד במשרד הכרטיסים לא נתן שירות, לא היתה מונית לרפואה ואפילו לא אוטובוס בשעות הערב הלא מאוחרות.

עריכה אחרונה ב-20 לאפריל, 2020 על ידי sperial

[Ooga]

בוקי - המבנה של התחנה מגניב לגמרי.

לא יכול להגיד שאני מתחבר לכל פוסט בשרשור, אבל בהחלט יש דברים יפים ומעניינים שכיף להכיר.

ורציתי תמונה בפנים כדי להשוות לתמונות פנים שיש לי מהרכבת הזו (אם לא העלתי אז).

 

ובנושא התחנות בארץ - הבעיה העיקרית בישראל היא הבטיחות. כל התחנות מוקפות, מגודרות, עם אבטחה ומצלמות וחייבים תמיד ליצור מעברים רציניים בין רציפים.

ככה זה במדינה שבה אשכרה אישה שנפלה בין מדרגות הרכבת לרציף בגלל טעות שלה ניצחה בתביעה מול רכבת ישראל.

ומה קורה באירופה שבחצי מהתחנות אין רציפים בכלל? כמה תביעות פוטנציאליות..

 

בישראל איכשהו תמיד כל האחריות נופלת על הציבור או החברה והפרט לא אחראי על עצמו כלל, וזה עולה לנו בהרבה כספים.

[garicho]

לפני 2 דקות, sperial כתב:

קודם כל, יש גישטת שונות לגבי ביקורת כרטיסים. השיטה המקובלת בארץ דומה למה שמקובל בתחנות מטרו, וגם אלה בדרך כלל יחסית מטופחות. באירופה יש מדינות עם מערכת דומה, יש מדינות בלי שום בקרה וגידור של הרציפים ויש כל הספקטרום בין קצוות אלה.

 

לגבי תחנות רכבת, אלה יכולות להיות תחנות עם 12 רציפים שבהן מפחיד ללכת בגלל מפגעי בטיחות (רציפים שבורים) מעברים תת קרקעיים מסריחים שנראים כקיני סמים, ואפילו שילוט לא ברור. מי מנהל את התחנה? איןמלי מושג. השאלה היא האם עדיף לשלם למישהו שידאג לתחנה מסודרת, או להתקמצן ולהזניח.

זה דבר אחד שיש לך רכבת כמו רכבת ישראל שבשנים האחרונות נהנית מתקציבי פיתוח והזרמה של מיליארדים, ולעומתן רכבות באירופה שיונקות פעמים רבות מציץ חרב...

[sperial]

גידור התחנות נובע גם מהפן הביטחוני. רכבות הן יעד מועדף על מחבלים (ע"ע ספרד, אנגליה ועוד) ולכן בארץ נדרש גידור.

 

אני עוד זוכר את הימים בהם הגישה לרציפי הרכבת  בישראל היתה חופשית.  (מי זוכר את פסח גרופר? והיה סטודנט שלמד אתי שהיה מתפלח לרכבל כל עום, הלוך ושוב). באותו זמן בטיוב של לונדון כבר בדקו כרטיסים גם בכניסה  וגם ביציאה, אבל לא מכונות ומחסומים אלא כרטיסנים בשר ודם. תחשוב כמה אלפי אם לא רבבות כרטיסנים התפרנסו כך.

עריכה אחרונה ב-20 לאפריל, 2020 על ידי sperial

[Buki]

לפני כשעה, garicho כתב:

באירופה הרבה מהתחנות הקטנות יותר הן שני רציפים (לא בגובה הרכבת) עם גשרון שמחבר ביניהן (לפעמים)

להמחשה. זה אפילו לא חור מאוד רציני...

 

 

מיני שוק שפרוס ליד.

 

 

בודק איך עובדת פונקציית הספויילר

ספוילר

 

[Buki]

ליד מפעל אמבר דרום (צומת דבירה) יש פיתוח של מסילה כפולה ל 5 מסילות והרבה פעמים ממתינות שם רכבות משא ללא קטר, כמו בתמונות. 

 

למה הן ממתינות שם?

 

 

 

[garicho]

לרגל יום העצמאות ה-72- מוזיאון רכבת ישראל שיחזר תמונות היסטוריות מימי היישוב היהודי בארץ ישראל ושנותיה המוקדמות של המדינה

 

*תחנת באר שבע צפון - סוף שנות ה-50*

חן מלינג מנהל מוזיאון הרכבת מספר: "התחנה הוקמה בשנת 1956 כחלק מפרויקט מסילת הנגב ובה עמד קטר 70414 המפורסם משירו של חיים חפר. קטר מספר 102 בתמונת הארכיון היה אחד משלושת קטרי הדיזל הראשונים שרכשה רכבת ישראל ושמור כיום במוזיאון הרכבת".
בשנת 2005 הוזזה מעט התחנה כך שתהיה סמוכה לאוניברסיטת בן גוריון ונחנכו בניין תחנה חדש ורציפים מודרניים. במיקום התחנה המקורי, הצמוד לתחנה כיום, שוכן כעת מתחם התחזוקה של הרכבת בבאר שבע, הגדול והמתקדם במזה"ת.

קרדיט מקור- ארכיון המורשת, מוזיאון הרכבת
קרדיט שחזור - cloudview שבתאי טל

 

*תחנת הרכבת בלוד - סוף שנות ה-60*

חן מלינג מספר: "התחנה המקורית בלוד הוקמה בשנת 1892 כחלק מקו הרכבת הראשון בארץ ישראל, בין יפו-ירושלים, אבל העיר הפכה למרכז רכבתי חשוב ב-1918, כשהצבא הבריטי הקים לידה תחנה חדשה. בניין התחנה ההיסטורי המופיע במרכז התמונה הוקם בשנת 1920 ומשמש כבניין התחנה כיום, לאחר ששופץ ושוחזר מספר פעמים."
בימים אלה מקימה הרכבת תחנה חדשה ומודרנית, לצד מבני מסחר ומשרדים. לאחרונה עברה הנהלת הרכבת לבניין החדש המופיע בשחזור מצד ימין למעלה, במקום בו מופיעה סככת הדרים בתמונה המקורית.

שתי התמונות צולמו מאותה נקודה, בסמיכות לכביש הגישה לתחנה הקיימת.

קרדיט מקור: אוסף התצלומים הלאומי
קרדיט שחזור: cloudview שבתאי טל

 

*חיפה מזרח - פבר' 1945*

חן מלינג: "התחנה הוקמה בשנת 1903 כחלק משלוחת חיפה של הרכבת החיג'אזית, היא "רכבת העמק" הידועה. התחנה נחשבה לתחנה הראשית בארץ ישראל, והיתה התחנה היחידה בהיסטוריה העולמית שממנה יצאו רכבות ל-3 יבשות שונות. אירופה (איסטנבול), אסיה (דמשק) ואפריקה (קהיר, ממנה הגיעה זה עתה הרכבת בתמונה)."

למרות שרכבות הנוסעים היחידות שמשרתות אותה היום הן אלו המגיעות לאירועים במוזיאון הרכבת, תחנת חיפה מזרח היא עדיין תחנה חשובה ובה מתבצעת פעילות תחזוקה ושילוח של רכבות משא לנמל, ורכבות נוסעים ריקות שיוצאות למגוון יעדים.

מבנה האבן המרובע במרכז התמונה משמאל היה ונותר משרד מנהל המשמרת בתחנה, והבניין מאחוריו היה מוסך הקטרים הראשי של הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל. כיום הוא משמש כאולם הראשי של מוזיאון הרכבת.

שתי התמונות צולמו מאותה נקודה, מרפסת הגג של בניין הנהלת הרכבת ההיסטורי, המשמש עד היום משרדים של רכבת ישראל.

קרדיט מקור: זולטן קלוגר, אוסף התצלומים הלאומי
קרדיט שחזור: cloudview שבתאי טל

 

*הכניסה לתחנת תל אביב מרכז – לאחר חנוכתה בנובמבר 1954*

חן מלינג: "בניין התחנה המקורי תוכנן בידי האדריכל יוסף קלארויין כבניין זמני, עד הקמת התחנה הקבועה בתוך אפיק נחל האיילון. בסופו של דבר הועברה המסילה לאפיק האיילון רק ב-1988, לקראת סלילת נתיבי איילון".
בטקס חנוכת התחנה המחודשת נקראה התחנה על שם מנחם סבידור ז"ל, מנכ"ל רכבת ישראל בשנים 1954-1964 ולימים גם יושב ראש כנסת ישראל. בשנות ה-90 פונו הרציפים והמסילות הישנות ובמקומם הוקמו משרדים חדשים להנהלת הרכבת, ששכנה כאן עד למעבר לבניין ההנהלה החדש בלוד בשנת 2017. בניין התחנה המקורי, לצד הטרמינל החדש שנבנה מצפון אליו, ממשיך לשרת עד היום את התחנה, שהפכה לאחת מהשוקקות ביותר, עם כ-50 אלף נוסעים מידי יום.
המקור והשחזור צולמו מאותה נקודה בדיוק.

קרדיט מקור - ארכיון המורשת, מוזיאון הרכבת
קרדיט שחזור: cloudview צילומי אויר

 

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2020 על ידי garicho

[קורן בן אשר]

ליד מפעל אמבר דרום (צומת דבירה) יש פיתוח של מסילה כפולה ל 5 מסילות והרבה פעמים ממתינות שם רכבות משא ללא קטר, כמו בתמונות. 
 
למה הן ממתינות שם?

 

 

 

תחנה תפעולית דבירה.

שתי אפשרויות:

1. ממתינות להכנס למתחם הממגורות להטענה.

2. ממתינות להגרר ליעדן בלילה (ככלל משתדלים לשנע מטענים בלילה).

[Buki]

בתאריך 3.5.2020 בשעה 13:53, garicho כתב:

בשנות ה-90 פונו הרציפים והמסילות הישנות ובמקומם הוקמו משרדים חדשים להנהלת הרכבת, ששכנה כאן עד למעבר לבניין ההנהלה החדש בלוד בשנת 2017.

בשנת 2016, מעט לפני המעבר למבנה החדש בלוד ביקרתי במשרדי הרכבת ששכנו אז בפינה הצפון מזרחית של חניון ארלוזורוב, בסוג של צריפים. קשה לי להאמין שהם היו המבנה הקבעו... או שכן?

ואיפה בדיוק היו הרציפים והמסילות שפורקו בשנות ה 90? 

[garicho]

לפני 1 שעה, Buki כתב:

בשנת 2016, מעט לפני המעבר למבנה החדש בלוד ביקרתי במשרדי הרכבת ששכנו אז בפינה הצפון מזרחית של חניון ארלוזורוב, בסוג של צריפים. קשה לי להאמין שהם היו המבנה הקבעו... או שכן?

ואיפה בדיוק היו הרציפים והמסילות שפורקו בשנות ה 90? 

אכן, הצריפים האלה היו מבני ההנהלה. חלקם, לפחות, כי רוב הנהלת הרכבת ישבה בחיפה. 

הרציפים היו איפה שהיו הצריפים החל משנות ה-90. המסילות היו איפה שהיום עובר רחוב פנחס ספיר. מצרף תמונה של רכבת יוצאת מתחנת תל אביב מרכז מתחת לגשר ההלכה החדש (בבניה) וגשרי הביילי שהיו לפניו.

 

 

[Ooga]

לפני 4 שעות, garicho כתב:

אכן, הצריפים האלה היו מבני ההנהלה. חלקם, לפחות, כי רוב הנהלת הרכבת ישבה בחיפה. 

הרציפים היו איפה שהיו הצריפים החל משנות ה-90. המסילות היו איפה שהיום עובר רחוב פנחס ספיר. מצרף תמונה של רכבת יוצאת מתחנת תל אביב מרכז מתחת לגשר ההלכה החדש (בבניה) וגשרי הביילי שהיו לפניו.

 

 

וואו, בלתי נתפס עד כמה הכל שונה היום. 

ובסה"כ מדובר על שנות השמונים..

[Buki]

תמונה מרתקת. רק הרכבת עצמה לא נראית ענתיקה מידי, כל המסביב השתנה לגמרי.

 

אם כבר, מה תפקיד הגלריה עם הגג המשולש מימן לערוץ הנחל?