Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4537 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם (נערך)
אז אתה מצטרף לטעות של טייר קלאב.

לחץ נמוך- יותר שטח מגע, נתתי את דוגמת המקרה בשטח כדוגמה (שממחישה את עליית שטח החתך כשיורד הלחץ) ותו לא.

 

המלצת הייצרן נגזרת מכמה שיקולים, אתה רוצה לומר לי שבחורף לחץ הניפוח צריך להיות זהה?, וכשהרכב עמוס?

יש כמה וכמה משתנים שישפיעו על הלחץ הרצוי, המלצת היצרן הינה בגדר "אופטימום" - למקרה הכללי של יחסי כביש מכונה בתנאים מסוימים, שהתנאים משתנים, גם האופטימום משתנה.

 

 

היצרן מתייחס לנושא תוספת המשא ברכב.

היצרן גם מתייחס לנושא מזג האויר.

ההבדלים בטמפרטורות בישראל בין קיץ וחורף (בהנחה שתה לא מבלה כל היום עם שרשראות בשלג) היא זניחה.

 

אני אשמח אם תוכל להביא מראה מקום מקצועי שאומר שלחץ נמוך יותר בכביש=יותר שטח מגע.

 

 

אני גם מקפיד על מילוי אוויר מעבר למומלץ. מרגיש טוב יותר בנסיעה מעבר לחיסכון בדלק.

אבל לא מדובר על שינוי גדול אלא 2PSI עודף.

 

בחישוב זריז, 2PSI מהוים 6% מבלחץ האויר ברכב ממוצע.

זה הרבה. אני בטוח שתשמח לקבל 6% הנחה ברכישת הרכב הבא שלך - לצו7רך המחשת סדר הגודל.

זה לא שינוי מינורי.

 

את הידע שלי אני רוכש ממקורות מוסמכים ורשמיים, הסר דאגה מלבך. אין שום בעייה עם מילוי אוויר בלחץ הגבוה במעט מהמומלץ על ידי היצרן.

 

איתמר

מאחר ולא בסודות מדינה עסקינן, אני אשמח לדעת מה הם אותם "מקורות מוסמכים ורשמיים".

 

נו, אולי נלמד משהו חדש.

עריכה אחרונה על ידי GoRide
  • תגובות 67
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם (נערך)
היצרן מתייחס לנושא תוספת המשא ברכב.

היצרן גם מתייחס לנושא מזג האויר.

ההבדלים בטמפרטורות בישראל בין קיץ וחורף (בהנחה שתה לא מבלה כל היום עם שרשראות בשלג) היא זניחה.

 

אני אשמח אם תוכל להביא מראה מקום מקצועי שאומר שלחץ נמוך יותר בכביש=יותר שטח מגע.

 

עצם העובדה שהייצרן אומר שיש להבדיל בין שני מקרים כבר מורה שיש הבדל ושהוא מחפש סוג של אופטימום, באותה המידה הוא יכל היה לשים עוד 4 מקרים, רכב עמוס, נהיגה ספורטיבית, רכב לא עמוס, נהיגה ספורטיבית, נהיגה רגועה ואקונומית, רכב ריק וכו', אבל כמה הוא באמת יכול לסבך את הלקוח, שזה בדרך כלל לא מעניין אותו (וחבל)

 

מה זניח ומה לא, זה לא ממקומך לקבוע.

 

מצרף שני תמונות להמחשת עליית השטח כתלות בלחץ הניפוח, אם תרצה את הספר, בה"פ, מבטיח שזה הרבה פחות מעניין שמגיעים לכל המשוואות.

1.PNG2.jpg

עריכה אחרונה על ידי bengee

SCANSPEAK

פורסם

מאחר ולא בסודות מדינה עסקינן, אני אשמח לדעת מה הם אותם "מקורות מוסמכים ורשמיים".

 

נו, אולי נלמד משהו חדש.

 

תפתח למשל את Google scholar ואז תבין על איזה מקורות אני מדבר.

 

איתמר

"מדינה מפותחת היא לא מדינה בה העניים נוסעים ברכב פרטי אלא מדינה בה העשירים נוסעים בתחבורה ציבורית"

פורסם

לנהיגה מנהלתית מה שהיצרן אומר עובד. היצרן מתייחס למכלול שיקולים של ביצועים, שחיקה, צריכת דלק, נוחות ועוד.

 

לנהיגה ספורטיבית - כ 10-20 אחוז יותר מהמלצת היצרן. אני ממלא 39 על צמיגים חמים (=35 על קרים, המלצת יצרן 32). לנהיגת מסלול (בעיקר בחו"ל) נהוג לשים אף יותר - כ 38-40 על קר ברכב שלי.

פורסם

בהחלט כדאי לך להקשיב לדברים שכתבו הקודמים לי, מאחר ועם צמיגים לא מומלץ לשחק או להתפשר.

 

בכל אופן, לשיטתי, לחץ האויר חייב להיות שילוב של סוג הצמיג ומבנהו, סוג הרכב ויעודו, והתנאים בהם אתה מרבה לנהוג. המלצות היצרן תקפות ליום שיווק הרכב, דגם הצמיג של הספק עמו הוא עובד, וטכנולוגיית הצמיגים הרלוונטית לאותו הזמן. כמו בכל דבר, ישנה אבולוציה ופיתוח מתמיד בנושא הצמיגים, גם אם מבחינתך הוא נשאר שחור, מלכלך ועולה הרבה בשביל קצת גומי. קח את אותו חתך צמיג, באותו הסיווג, אצל יצרנים שונים ובדוק בטבלאותיהם מהו הלחץ המומלץ לרכב מסוים, ותגלה שלכל יצרן תהיה המלצה אחרת. לעיתים היא נגזרת משוק היעד העיקרי של אותו היצרן והתנאים השוררים שם ועוד. למשל, ליין צמיגים המיועד לארצות מתפתחות, יהיה עם הרכב גומי קשיח יותר ועם דפנות מחוזקות יותר בשל התשתיות הרעועות שם. אם היצרן מייעד צמיג לאוטובאנים בגרמניה, שעוברים פעם ביומיים שטיפה עם משאיות יונימוג, אז כנראה שהוא יהיה בהרכב ומבנה השם דגש על אחיזה, פינוי מים מהיר ( גשם בעיקר ) עיוות ופיתול. כמו כן, אם תקנה צמיגים באיסלנד ותיסע איתם בישראל, תוכל להיווכח מה יעלה בגורלם. הרכב הגומי לתנאי קור מתמשכים שונה בתכלית מהרכבו למדינות חמות, לכן גם לא מומלץ לרכוש צמיגים ממישהו שרכש סטוק במדינה כלשהי על פני הגלובוס, מאחר ואין שום ודאות מהו ייעודם גם אם החתך והסיווג מתאימים ואף אם תאריך יצורם היה לא מכבר. מומלץ להיכנס לאתרי רכב בארה'ב בימים אלו של סופות הקור החריגות, ולהיווכח מה קורה לרכבים ולצמיגים בתנאים שלא יועדו להם.

 

להמחשה: שווק בארץ בעבר טנדר עם המלצת יצרן ללחץ צמיגים בסביבות 60 אם אני זוכר נכון. יבואן אחר שיווק טנדר דומה, באותה תצורת מתלים ומשקל עצמי, ועם אותם הצמיגים בדיוק, כאשר המלצת היצרן היתה ללחץ הנמוך בחצי מהיצרן הראשון. מי צודק? כל אחד ושימושיו, אם כי אף אחד מעולם לא הכניס לצמיגיו את הלחץ המומלץ ע'י היצרן הראשון מאחר והנסיעה היתה קשה, מרעידה את כל הרכב וקופצנית ביותר.

 

החיסכון לכאורה בעלויות הדלק בשל לחץ מעל המומלץ הינן זניחות, מאחר ולחץ גבוה (גבוה מידי כוונתי ) יקצר באופן כזה או אחר את חיי הצמיג כנגזרת מסגנון הנהיגה, תנאי הנהיגה, תצורת הרכב ועוד. עלויות החלפת צמיגים תכופות יותר תקזזנה את החיסכון לכאורה בדלק, אך חשוב מכך - הנהג ינהג עם צמיג פחות בטיחותי מאחר והבלאי מהיר יותר.

עם זאת, בישראל, עדיף לדעתי לחץ אויר מעט ( מעט !! ) גבוה יותר מאשר נמוך וזאת ממספר סיבות:

 

1. התשתיות אצלנו לא משהו בלשון המעטה. רכב עם צמיגים בלחץ אופטימלי, נכנס ויוצא משקעים ומהמורות, רוכן בפניות לא אחידות עם רדיוס פנייה משתנה ועוד. כל אלו גורמים לכתפי הצמיג ולדופן לבוא לעיתים במגע עם פני הכביש, והם לא בהכרח תוכננו לכך. אם מנסים לדוגמה לצאת מכביש ואדי מילק לכביש החוף דרומה, ונכנסים לעקומת ההשתלבות מתחת לגשר, נכנסים לפנייה מתכנסת ובלתי אחידה שבמהלכה יש גם שינויים בשיפוע הכביש. בשוליים גם מחכים לנהג ערימות חצץ, כורכר, קרעי צמיגים ( חשבת למה? ) ועוד. בשיא הפנייה הבלתי אחידה, הנהג נאלץ לסובב את ההגה עוד ועוד לתוך הפנייה בכדי שלא לסטות מן הנתיב, אך במקרים לא מעטים הצמיג מחכך את השוליים כאשר הוא בשיא הקיפול/עיוות שלו, ומשם קצרה הדרך לאבן חדה שתקרע את הדופן או תותיר נקודת תורפה שתחכה לפעם הבאה.

 

2. בניגוד למצב באירופה ובארה'ב, פרופילי השימוש ברכב בישראל הם מאוד לא קבועים, כלומר אצל רבים הרכב משמש למגוון פעילויות. הוא יכול להיות רכב עבודה שביום נושא כלים ופועלים ואחר הצהריים נוסעים איתו לסבתא. הוא יכול להיות רכב ליסינג שנוסע רק על נתיבי איילון עד המשרד ובחזרה, אך מעת לעת מעמיסים עליו את האופניים ויוצאים לבצע סינגלים בשבילי קק'ל ברחבי הארץ, ועוד כהנה וכהנה. בחו'ל יש להרבה משפחות מספר רכבים ומטבע הדברים כאשר משפחה יוצאת לקמפינג בסופ'ש אז היא תעדיף את הפורד אקספלורר במקום את השברולט מאליבו שבחנייה.

 

3. גובה הרכב מושפע מלחץ האויר בצמיג. גם אם מדובר ב 2 סנטימטרים, לעיתים זהו ההבדל בין לגרד אבן או גופת חתול באמצע הכביש, או פגיעה עם אחד הפגושים בשפת מדרכה גבוהה כאשר נכנסים לחנייה והעיניים נעוצות בהיא עם חצאית המיני שמתכופפת לחפש משהו בתא המטען.

כמו כן, לאלו שמרבים לחתוך פינות וסיבובים בזמן הנהיגה ( כן, כן, כולם נהגי-על, אבל לעיתים גם האישה/האימא/האחות/האח הצעיר נוהגים ברכב ) אזי מכה או שפשוף ממדרכה או שוליים נמוכים בצד הכביש, קרוב לודאי שיגרמו יותר נזק לצמיג עם לחץ נמוך מאשר עם לחץ גבוה.

ולמי שגר בשכונה עם הרבה במפרים ופסי האטה, מוטב שיתבונן בפעם הבאה ברכב הנוסע לפניו ויראה מה עובר על צמיגי הרכב הן בעלייה והן בירידה מהתלולית/הפס.

 

 

ניפוח נעים ובטוח

פורסם
בהחלט כדאי לך להקשיב לדברים שכתבו הקודמים לי, מאחר ועם צמיגים לא מומלץ לשחק או להתפשר.

 

בכל אופן, לשיטתי, לחץ האויר חייב להיות שילוב של סוג הצמיג ומבנהו, סוג הרכב ויעודו, והתנאים בהם אתה מרבה לנהוג. המלצות היצרן תקפות ליום שיווק הרכב, דגם הצמיג של הספק עמו הוא עובד, וטכנולוגיית הצמיגים הרלוונטית לאותו הזמן. כמו בכל דבר, ישנה אבולוציה ופיתוח מתמיד בנושא הצמיגים, גם אם מבחינתך הוא נשאר שחור, מלכלך ועולה הרבה בשביל קצת גומי. קח את אותו חתך צמיג, באותו הסיווג, אצל יצרנים שונים ובדוק בטבלאותיהם מהו הלחץ המומלץ לרכב מסוים, ותגלה שלכל יצרן תהיה המלצה אחרת. לעיתים היא נגזרת משוק היעד העיקרי של אותו היצרן והתנאים השוררים שם ועוד. למשל, ליין צמיגים המיועד לארצות מתפתחות, יהיה עם הרכב גומי קשיח יותר ועם דפנות מחוזקות יותר בשל התשתיות הרעועות שם. אם היצרן מייעד צמיג לאוטובאנים בגרמניה, שעוברים פעם ביומיים שטיפה עם משאיות יונימוג, אז כנראה שהוא יהיה בהרכב ומבנה השם דגש על אחיזה, פינוי מים מהיר ( גשם בעיקר ) עיוות ופיתול. כמו כן, אם תקנה צמיגים באיסלנד ותיסע איתם בישראל, תוכל להיווכח מה יעלה בגורלם. הרכב הגומי לתנאי קור מתמשכים שונה בתכלית מהרכבו למדינות חמות, לכן גם לא מומלץ לרכוש צמיגים ממישהו שרכש סטוק במדינה כלשהי על פני הגלובוס, מאחר ואין שום ודאות מהו ייעודם גם אם החתך והסיווג מתאימים ואף אם תאריך יצורם היה לא מכבר. מומלץ להיכנס לאתרי רכב בארה'ב בימים אלו של סופות הקור החריגות, ולהיווכח מה קורה לרכבים ולצמיגים בתנאים שלא יועדו להם.

 

להמחשה: שווק בארץ בעבר טנדר עם המלצת יצרן ללחץ צמיגים בסביבות 60 אם אני זוכר נכון. יבואן אחר שיווק טנדר דומה, באותה תצורת מתלים ומשקל עצמי, ועם אותם הצמיגים בדיוק, כאשר המלצת היצרן היתה ללחץ הנמוך בחצי מהיצרן הראשון. מי צודק? כל אחד ושימושיו, אם כי אף אחד מעולם לא הכניס לצמיגיו את הלחץ המומלץ ע'י היצרן הראשון מאחר והנסיעה היתה קשה, מרעידה את כל הרכב וקופצנית ביותר.

 

החיסכון לכאורה בעלויות הדלק בשל לחץ מעל המומלץ הינן זניחות, מאחר ולחץ גבוה (גבוה מידי כוונתי ) יקצר באופן כזה או אחר את חיי הצמיג כנגזרת מסגנון הנהיגה, תנאי הנהיגה, תצורת הרכב ועוד. עלויות החלפת צמיגים תכופות יותר תקזזנה את החיסכון לכאורה בדלק, אך חשוב מכך - הנהג ינהג עם צמיג פחות בטיחותי מאחר והבלאי מהיר יותר.

עם זאת, בישראל, עדיף לדעתי לחץ אויר מעט ( מעט !! ) גבוה יותר מאשר נמוך וזאת ממספר סיבות:

 

1. התשתיות אצלנו לא משהו בלשון המעטה. רכב עם צמיגים בלחץ אופטימלי, נכנס ויוצא משקעים ומהמורות, רוכן בפניות לא אחידות עם רדיוס פנייה משתנה ועוד. כל אלו גורמים לכתפי הצמיג ולדופן לבוא לעיתים במגע עם פני הכביש, והם לא בהכרח תוכננו לכך. אם מנסים לדוגמה לצאת מכביש ואדי מילק לכביש החוף דרומה, ונכנסים לעקומת ההשתלבות מתחת לגשר, נכנסים לפנייה מתכנסת ובלתי אחידה שבמהלכה יש גם שינויים בשיפוע הכביש. בשוליים גם מחכים לנהג ערימות חצץ, כורכר, קרעי צמיגים ( חשבת למה? ) ועוד. בשיא הפנייה הבלתי אחידה, הנהג נאלץ לסובב את ההגה עוד ועוד לתוך הפנייה בכדי שלא לסטות מן הנתיב, אך במקרים לא מעטים הצמיג מחכך את השוליים כאשר הוא בשיא הקיפול/עיוות שלו, ומשם קצרה הדרך לאבן חדה שתקרע את הדופן או תותיר נקודת תורפה שתחכה לפעם הבאה.

 

2. בניגוד למצב באירופה ובארה'ב, פרופילי השימוש ברכב בישראל הם מאוד לא קבועים, כלומר אצל רבים הרכב משמש למגוון פעילויות. הוא יכול להיות רכב עבודה שביום נושא כלים ופועלים ואחר הצהריים נוסעים איתו לסבתא. הוא יכול להיות רכב ליסינג שנוסע רק על נתיבי איילון עד המשרד ובחזרה, אך מעת לעת מעמיסים עליו את האופניים ויוצאים לבצע סינגלים בשבילי קק'ל ברחבי הארץ, ועוד כהנה וכהנה. בחו'ל יש להרבה משפחות מספר רכבים ומטבע הדברים כאשר משפחה יוצאת לקמפינג בסופ'ש אז היא תעדיף את הפורד אקספלורר במקום את השברולט מאליבו שבחנייה.

 

3. גובה הרכב מושפע מלחץ האויר בצמיג. גם אם מדובר ב 2 סנטימטרים, לעיתים זהו ההבדל בין לגרד אבן או גופת חתול באמצע הכביש, או פגיעה עם אחד הפגושים בשפת מדרכה גבוהה כאשר נכנסים לחנייה והעיניים נעוצות בהיא עם חצאית המיני שמתכופפת לחפש משהו בתא המטען.

כמו כן, לאלו שמרבים לחתוך פינות וסיבובים בזמן הנהיגה ( כן, כן, כולם נהגי-על, אבל לעיתים גם האישה/האימא/האחות/האח הצעיר נוהגים ברכב ) אזי מכה או שפשוף ממדרכה או שוליים נמוכים בצד הכביש, קרוב לודאי שיגרמו יותר נזק לצמיג עם לחץ נמוך מאשר עם לחץ גבוה.

ולמי שגר בשכונה עם הרבה במפרים ופסי האטה, מוטב שיתבונן בפעם הבאה ברכב הנוסע לפניו ויראה מה עובר על צמיגי הרכב הן בעלייה והן בירידה מהתלולית/הפס.

 

 

ניפוח נעים ובטוח

 

שכנעת אותי.

אשמח לדעת רק מה זה בשבילך לחץ אויר "מעט" גבוה מהמומלץ? מעט זה 1 PSI או שזה 3 PSI? מעט זה יחסי.

פורסם

אני קבוע 10% מעל הגדרת יצרן, הגעתי לזה דרך ניסיון וטעייה, מתאים לרכב שלי ולסגנון הנהיגה שלי.

Para comer bien hay que saber manejar

"Dona Rosa"


×
×
  • תוכן חדש...