MIKI70

נחמד אתה. שמח שאתה עוקב אחרי משרשורים אחרים, אבל מה שכתבתי לך שם נכון גם לכאן, ותמיד יש מקום לעוד סקרי אמינות במיוחד מאנשים פרטיים שיש להם מאגר נתונים מקרובי המשפחה והחבר המוסכניק. על כל פנים נעזוב את זה מאחור, נפתח דף חדש ואנסה להמחיש: נושא פסי היצור הזהים הוא ברוב המקרים זריית חול ומידי פעם משתמשים בו כאקט שיווקי. בין יתר עיסוקיי, אני מגיע גם למקומות בהם יש פסי יצור ומפעלי ענק בכל תחום, בעיקר בסין. אם לדוגמה, לחברת בוש או מקיטה יש ליין של פטישונים במפעל מסוים בסין, הרי שלשיטתך אם על אותו הליין ירכיבו פטישונים באותו המפרט, אך עם שם מותג של 'טורנדו' למשל, כמו בהום סנטר, הרי שאיכותם תהיה זהה וכל השוני מסתכם בלייבל. מה שבעצם קורה זה שמפעל המייצר ליין מוצרים לחברה מובילה ( לבוש יש מפעלים בסין משלהם והעניין לא רלוונטי לגביהם ) , מסתמך על מערך המכונות, פסי ההרכבה, הרובוטים, עמדות הכלים והשינוע וכיו'ב, שיתנו את התפוקה המקסימלית לפריט מסוים. כמובן שניתן להרכיב שם כלים אחרים בשינויים כאלו או אחרים, אך שינויים כאלו מתבצעים לאחר ייצור של אצווה גדולה מפריט X ולאחר מכן משנים את הליין לפריט Y. המפעל עצמו ( הקבלן הסיני במקרה שלנו ) משבית מידי פעם את הקו כפי שמתיר לו החוזה לצרכי תחזוקה, שדרוג וכו', אך בפועל הוא מכניס לאותו הקו ליין זהה של אותו המוצר, עם אותם תהליכי הרכבה, בנייה ואריזה. אלא מה? הוא לא יכול להשתמש ברכיבים של הלקוח הראשי שלו בין אם בשל הפרת זכויות, בין אם בשל עלויות חומרי הגלם והרכיבים האיכותיים שיצמצמו את הפרש המחיר הסופי לצרכן ועוד. לעיתים, המפעל הסיני מנצל את התפר שבין הכנת הקו ממוצר א' של הלקוח למוצר ב', ואז הוא מרכיב שם את הליין שלו שבעצם יכול להיות עבור לקוח מדבקה כמו הום סנטר, אייס וכו'. לאיכות החומרים הירודה ( פלסטיק ירוד, נחושת מדרג נמוך, קבלים דיודות ומתגים מהחנות השכונתית ועוד ) מצטרפת גם איכות הרכבה בעייתית ובקרת איכות לקויה עד לא קיימת, ואנחנו מדברים על מוצר שנראה ומתוכנן 1:1, לפחות על הנייר. כעת, קח את המודל הנ'ל ושכפל אותו לכל תחום שהוא. רוב המחשבים הניידים בעולם נבנים בסין באזור ובו מפעלי ענק בשטח של כל גוש דן. רוב המזגנים בעולם נבנים שם באותו האופן וישנם קווי ייצור שבונים מזגני פוג'י בבוקר ומזגני טורנדו בערב. לצערנו, בתחום הרכב המצב אינו שונה. זה שיצרנים שונים חולקים בעלויות פיתוח של שילדה או מנוע כלשהו, עדיין לא מביא אותם לאותה רמת אמינות ואיכות. נכון, רוב היפניות אינן מרגשות את חובבי ההגה וקשה להשפריץ ניטים מנהיגה בקורולה או בסיוויק, וזוהי גם הסיבה שליצרנים היפניים הגדולים יש חטיבות יוקרה נפרדות כגון לקסוס ואינפיניטי, שם הם יכולים קצת יותר להתפרע. אבל לדעתי, אחרי הכל, היפנים עושים שיעורי בית טוב מכולם ומבינים כי מסת השוק העיקרית מחפשת רכב לניוד ועבודה וכן גם להנאה מעת לעת, אבל לרוב האנשים אין היום זמן, חשק, עצבים לבלות במוסכים גם אם הרכב באחריות ועושים לך נעים בגב בחדר ההמתנה. בבניית התמהיל הנכון, הפשרות והאילוצים, יש לאנשי השיווק משקל יתר מאשר למהנדסים ולמתכננים, מאחר ומטרת היצרן- מכירות. מעת לעת, מחליטים לשחרר חבל למהנדסים ולאפשר להם תצוגת תכלית של יכולותיהם ואז משוחררות מכוניות כמו הניסן GTR הונדה NSX ועוד. ומה זה אומר, שליפניות אין בעיות? בוודאי שיש. ראה ריקולים של טויוטה לנד קרוזר על לוח שעונים סדוק, ראה תכנון מתחכם ולקוי של מנוע המיצובישי פג'רו עם מסנן ה DPF שנסתם תדיר למי שמרבה בנסיעה בעיר ואז חייב לצאת לנסיעה בינעירונית של חצי שעה לפחות בכדי לנקות את המסנן ( לרוב זה לא עוזר וזהו אחד החלקים הפופולאריים במוסכי מיצובישי ) בקיצור, כל שאני אומר וזה מה שרשמתי לפותח השרשור, שיגדיר לעצמו מהן דרישותיו. אמינות, הנאה, ספורטיביות, שמירת ערך וכיו'ב. כל אחד וכוס התה שלו.

ל HEGEEK אם טרם רכשת את המצבר האמור, אז לדעתי כדאי לך לדבוק במצברי החומצה-עופרת הותיקים בין אם כרטובים או בין אם כג'ל או AGM. אני מעריך שאין לך את הכלים לבדוק מה השפעות הגומלין של מצבר שכזה על מערכות הרכב השונות בדגש על מחשבי הרכב והאלקטרוניקה שבו. במחשבים שונים ישנן הגדרות סף שונות להתנהגות הרכיבים במצבים של הפרעות מתח וזרם וכיו'ב. נתקלתי גם בחבר שחיבר פאנל סולארי המיועד להטעין את המצבר בזמן החנייה ולא הבין מהיכן צצו לו הבעיות, למרות שכל מה שהפאנל עשה זה לספק זרם נמוך מספר שעות כל יום בחיבור קבוע למצבר. יתכן והכל ילך חלק ונהדר, אך מנגד יכול להיות שתגמור רכיב כזה או אחר שיעלה לך כמו 5 החלפות מצבר רגיל, וכל זה עוד טרם שקלול האספקט הבטיחותי שאינך יודע כיצד תתנהג הסוללה בתנאים שונים, ואין דין טיסן כדין רכב נוסעים. אני סבור גם שאין לך יכולת להעריך כיצד החומרים מהם בנויה הסוללה יגיבו בריאקציה עם אדי שמן, דלק או מיקס של כולם, כמו גם מה קורה במצב של תאונה או שריפה חו'ח. הטיעון של הפחתת משקל באי אלו ק'ג הוא אובר קילינג אפילו לרכבי על, אבל אם זה הדרייב שלך אז שיהיה לך בכיף. באמת. אני בהחלט יכול להבין את נושא עלויות המצברים, אבל אין שום סיבה להסתפק במצבר עם פחות משנתיים אחריות לפחות, ויש גם כאלו עם 4 שנות אחריות שלא עולים הרבה יותר. בהצלחה

ניסן ווינר מהדגמים הראשונים שנכנסו לארץ מנוע דיזל 2500 סמ'ק. אוטו מאוד קשוח ואמין. אולי לא כמו ההילקס המקביל, אך תוכל להתעלל בו בשדות ובאפרים המוריקים. רובם שחוטים בבחינה מכנית, אך עם מעט סבלנות תמצא רכב לא רע, ואם יש לך ידיים טובות ואתה גם יכול לטפל בו בעצמך, אז בכלל הרווחת. בהצלחה ורק וודא היטב כי המכלולים היקרים לא ניזוקו עם השנים, בעיקר תיבת ההעברה שרבים לא יודעים לתפעל אותה וסתם דוחפים ומשלבים להנעה כפולה.

בהחלט כדאי לך להקשיב לדברים שכתבו הקודמים לי, מאחר ועם צמיגים לא מומלץ לשחק או להתפשר. בכל אופן, לשיטתי, לחץ האויר חייב להיות שילוב של סוג הצמיג ומבנהו, סוג הרכב ויעודו, והתנאים בהם אתה מרבה לנהוג. המלצות היצרן תקפות ליום שיווק הרכב, דגם הצמיג של הספק עמו הוא עובד, וטכנולוגיית הצמיגים הרלוונטית לאותו הזמן. כמו בכל דבר, ישנה אבולוציה ופיתוח מתמיד בנושא הצמיגים, גם אם מבחינתך הוא נשאר שחור, מלכלך ועולה הרבה בשביל קצת גומי. קח את אותו חתך צמיג, באותו הסיווג, אצל יצרנים שונים ובדוק בטבלאותיהם מהו הלחץ המומלץ לרכב מסוים, ותגלה שלכל יצרן תהיה המלצה אחרת. לעיתים היא נגזרת משוק היעד העיקרי של אותו היצרן והתנאים השוררים שם ועוד. למשל, ליין צמיגים המיועד לארצות מתפתחות, יהיה עם הרכב גומי קשיח יותר ועם דפנות מחוזקות יותר בשל התשתיות הרעועות שם. אם היצרן מייעד צמיג לאוטובאנים בגרמניה, שעוברים פעם ביומיים שטיפה עם משאיות יונימוג, אז כנראה שהוא יהיה בהרכב ומבנה השם דגש על אחיזה, פינוי מים מהיר ( גשם בעיקר ) עיוות ופיתול. כמו כן, אם תקנה צמיגים באיסלנד ותיסע איתם בישראל, תוכל להיווכח מה יעלה בגורלם. הרכב הגומי לתנאי קור מתמשכים שונה בתכלית מהרכבו למדינות חמות, לכן גם לא מומלץ לרכוש צמיגים ממישהו שרכש סטוק במדינה כלשהי על פני הגלובוס, מאחר ואין שום ודאות מהו ייעודם גם אם החתך והסיווג מתאימים ואף אם תאריך יצורם היה לא מכבר. מומלץ להיכנס לאתרי רכב בארה'ב בימים אלו של סופות הקור החריגות, ולהיווכח מה קורה לרכבים ולצמיגים בתנאים שלא יועדו להם. להמחשה: שווק בארץ בעבר טנדר עם המלצת יצרן ללחץ צמיגים בסביבות 60 אם אני זוכר נכון. יבואן אחר שיווק טנדר דומה, באותה תצורת מתלים ומשקל עצמי, ועם אותם הצמיגים בדיוק, כאשר המלצת היצרן היתה ללחץ הנמוך בחצי מהיצרן הראשון. מי צודק? כל אחד ושימושיו, אם כי אף אחד מעולם לא הכניס לצמיגיו את הלחץ המומלץ ע'י היצרן הראשון מאחר והנסיעה היתה קשה, מרעידה את כל הרכב וקופצנית ביותר. החיסכון לכאורה בעלויות הדלק בשל לחץ מעל המומלץ הינן זניחות, מאחר ולחץ גבוה (גבוה מידי כוונתי ) יקצר באופן כזה או אחר את חיי הצמיג כנגזרת מסגנון הנהיגה, תנאי הנהיגה, תצורת הרכב ועוד. עלויות החלפת צמיגים תכופות יותר תקזזנה את החיסכון לכאורה בדלק, אך חשוב מכך - הנהג ינהג עם צמיג פחות בטיחותי מאחר והבלאי מהיר יותר. עם זאת, בישראל, עדיף לדעתי לחץ אויר מעט ( מעט !! ) גבוה יותר מאשר נמוך וזאת ממספר סיבות: 1. התשתיות אצלנו לא משהו בלשון המעטה. רכב עם צמיגים בלחץ אופטימלי, נכנס ויוצא משקעים ומהמורות, רוכן בפניות לא אחידות עם רדיוס פנייה משתנה ועוד. כל אלו גורמים לכתפי הצמיג ולדופן לבוא לעיתים במגע עם פני הכביש, והם לא בהכרח תוכננו לכך. אם מנסים לדוגמה לצאת מכביש ואדי מילק לכביש החוף דרומה, ונכנסים לעקומת ההשתלבות מתחת לגשר, נכנסים לפנייה מתכנסת ובלתי אחידה שבמהלכה יש גם שינויים בשיפוע הכביש. בשוליים גם מחכים לנהג ערימות חצץ, כורכר, קרעי צמיגים ( חשבת למה? ) ועוד. בשיא הפנייה הבלתי אחידה, הנהג נאלץ לסובב את ההגה עוד ועוד לתוך הפנייה בכדי שלא לסטות מן הנתיב, אך במקרים לא מעטים הצמיג מחכך את השוליים כאשר הוא בשיא הקיפול/עיוות שלו, ומשם קצרה הדרך לאבן חדה שתקרע את הדופן או תותיר נקודת תורפה שתחכה לפעם הבאה. 2. בניגוד למצב באירופה ובארה'ב, פרופילי השימוש ברכב בישראל הם מאוד לא קבועים, כלומר אצל רבים הרכב משמש למגוון פעילויות. הוא יכול להיות רכב עבודה שביום נושא כלים ופועלים ואחר הצהריים נוסעים איתו לסבתא. הוא יכול להיות רכב ליסינג שנוסע רק על נתיבי איילון עד המשרד ובחזרה, אך מעת לעת מעמיסים עליו את האופניים ויוצאים לבצע סינגלים בשבילי קק'ל ברחבי הארץ, ועוד כהנה וכהנה. בחו'ל יש להרבה משפחות מספר רכבים ומטבע הדברים כאשר משפחה יוצאת לקמפינג בסופ'ש אז היא תעדיף את הפורד אקספלורר במקום את השברולט מאליבו שבחנייה. 3. גובה הרכב מושפע מלחץ האויר בצמיג. גם אם מדובר ב 2 סנטימטרים, לעיתים זהו ההבדל בין לגרד אבן או גופת חתול באמצע הכביש, או פגיעה עם אחד הפגושים בשפת מדרכה גבוהה כאשר נכנסים לחנייה והעיניים נעוצות בהיא עם חצאית המיני שמתכופפת לחפש משהו בתא המטען. כמו כן, לאלו שמרבים לחתוך פינות וסיבובים בזמן הנהיגה ( כן, כן, כולם נהגי-על, אבל לעיתים גם האישה/האימא/האחות/האח הצעיר נוהגים ברכב ) אזי מכה או שפשוף ממדרכה או שוליים נמוכים בצד הכביש, קרוב לודאי שיגרמו יותר נזק לצמיג עם לחץ נמוך מאשר עם לחץ גבוה. ולמי שגר בשכונה עם הרבה במפרים ופסי האטה, מוטב שיתבונן בפעם הבאה ברכב הנוסע לפניו ויראה מה עובר על צמיגי הרכב הן בעלייה והן בירידה מהתלולית/הפס. ניפוח נעים ובטוח

תוריד את הבאס וזה פחות יווברץ לך את הגוף. ההשפעות מוכחות מדעית.

התגובה מטופשת מאחר ואתה מתבשם מ 3,767 ההודעות שרשומות לך בפרופיל ושלכאורה משדרגות את חוכמתך אתה? אתה כנראה מתקשה, אז תוכל להעזר בכלי תרגום נהדרים הקיימים ברשת מאנגלית ושפות אחרות לעברית. צא מהשלולית ולמד מה גם קורה בים הגדול. לא נורא, יש לך רנו ואתה חייב חיזוק עצמי, ואולי אף מחזיק בה בגלל היבואן. לי מנגד יש ניסן ואני מפוכח ומחזיק בו למרות היבואן.

קצת סדר: כאשר רוכשים רכב, ישנה חובת גילוי נאות על המוכר. דהיינו, גם אם לא שאלת כקונה, ולרכב היתה, או ישנה, בעיה שיש בה להשפיע על ערכו או תקינותו כפי שהם משתקפים במו'מ שבינכם, אזי המוכר חייב להצהיר זאת. לרוב, ישנם טפסים שניתן להוריד מהרשת, ולחתום כזכרון דברים בין הצדדים. שם יש גם את הצהרת המוכר בדבר עיקולים, שעבודים, תאונות וכיו'ב. כלומר, גילוי נאות זוהי אף מדרגה נמוכה מהתרחיש שהצגת. כאן בעצם המוכר ביצע מהלך אקטיבי של הונאה ( ולא פאסיבי של אי גילוי ) בכך שזייף את מד האוץ, דהיינו יש כאן גם אלמנט פלילי שכבר הרשויות אמורות להיות מעורבות בו כצד בעל עניין, ולא רק אתה כניזוק כספית מן העסקה. ומהי משמעות המשפט " הגענו להחלטה אני והעורך דין אני אמכור את הרכב.." ?.. עורך הדין רוצה להבטיח כנראה שיהיה לך במה לשלם לו, אחרת הוא גם היה מייעץ לך לגשת לבית משפט לתביעות קטנות בעצמך. ממילא אתה לא יכול שם עורך דין, ואתה משלם לו רק על כך שהוא אומר לך את מה שאתה כבר יודע. לסיכום, אין לך שום קייס מסובך כאן: 1. יש דו'ח ממכון מורשה עם הק'מ ביום הבדיקה? יש ! 2. יש לך רשיון רכב קודם בו מוטבע הק'מ הנכון לשנה הקודמת? יש ! 3. יש לך זכרון דברים בינכם? כנראה שלא. להערכתי, אם תתנהל נכון וללא לחץ והפחדות מסביב, תוכל להחזיר את כל כספך ואף לקבל הוצאות משפט סבירות, והיו לא מעט תקדימים. רק קח בחשבון שההליך יכול לקחת גם חודשים ארוכים, ושקלול כל הנתונים לעיל, מבחינתך אתה וצרכיך, הם שיקבעו לך את המשך ההתנהלות. בהצלחה ומקווה שלא תינזק מהנוכל ומדומים לו הפזורים במאות במודעות המכירה.

אתה משלם 24 ש'ח לחודש על המנוי? זה כמעט בחינם. אם זה כך אז אל תעיר שדים מרבצם ותשאר עם המסלול הזה.

הם בהחלט ישמחו לקראתך. יש אינטרנט אלחוטי בחינם וקפה ללא הגבלה, סידור מעולה לסטודנטים שאין להם בעיה להעביר חצי סימסטר במוסך.

אם אתה מחפש רכב לאחר שחווית בעיות אמינות, אז שתי האופציות שלך ממש לא בכיוון. רמת גימור גבוהה אין לה שום קשר ונגיעה לרמת האמינות, ולרוב, זה בדיוק ההיפך. תוספת גג חשמלי נפתח = עוד מנגנון מיכני וחשמלי המועד לפורענות, תוספת חימום בכסא הנהג = עוד בעיה חשמלית עתידית שרוב המוסכים לא מזהים כיאות. וגם אם אותרו התקלות ונדרשת לחלפים לאחר תום האחריות, חשב את משקלם וכפול בשער אונקיית זהב. גם לי יש רכבים עם אמינות נמוכה, אך זה לאחר הבנה כי אני מוצא באותו הרכב משהו שלא אקבל במקום אחר, כמו למשל ברכבי אספנות שונים ששם מעורבת אמוציה הרבה מעבר לפן הכלכלי נטו. נכון להיום, עפ'י סטטיסטיקות גלובליות, הרכבים האמינים ביותר הינם היפנים מתוצרת הונדה, טויוטה, מאזדה, סובארו ומיצובישי, בזה הסדר . זהו גם הסדר מבחינת יחס התקלות השנתי שלהם ביחס לשאר היצרנים. ניסן אינה ברשימה והיא למעשה יותר רנו ( צרפתית ) מאשר יפנית. הקוריאניות גם נותנות תמורה טובה ודי אמינות. הגרמניות ברובן, למעט מרצדס, משתרכות מאחור ביחד עם הצרפתיות ורוב בנות הממלכה המאוחדת כגון רובר, מיני וכו'. שוב, אם אמינות בראש מעייניך, עדיפה לך גיישה יפנית מאשר מאדאם צרפתייה.

אם אתה אוהב את ריח הגריז ומכונת הקפה במוסכי היבואן, אז לך על האודי. אם אתה מעדיף להשתמש ברכב כפי תכליתו המקורית, אך לך על הלקסוס. עיין בשני הלינקים המצורפים ואם עדיין תחפוץ באודי אז לפחות תדע שעשית זאת לאחר שקלול נתונים נוספים מלבד מחיר, כ'ס ופוזה. http://cars.uk.msn.com/features/the-best-and-worst-car-brands-for-engine-reliability#image=2 http://www.autoexpress.co.uk/car-news/consumer-news/62383/german-cars-among-worst-engine-failures בכל מקרה, תתחדש ובהצלחה.

נקודה למחשבה: יתכן ורמת השרות של יבואן כלשהו ( לאו דוקא בתחום הרכב ) מושפעת לא מעט גם מאמינות המוצרים שהוא מוכר. גם רנו-ניסן וגם צ'מפיון מוטורס ( בעיקר לגבי האודי ) מרבים לככב בצד הלא נכון של הרבה מסקרי ומבחני אמינות ברחבי הגלובוס, וניתן להריץ חיפוש פשוט עם שלל תוצאות. חלק מן הסקרים שמבוססים על מאגרי דאטה גדולים לאין שיעור מאלו שבישראל, בוחנים בין השאר כמות כניסות למוסך ( לא לטיפול שוטף, אלא כתקלות ) על פני שנה ו/או על פני משך אחריות הרכב ו/או על פי מרחק נסועה וכיו'ב. אם יבואן X אמור להתעסק עם תקלות וכשלים במשך תקופת האחריות, בשיעור הגדול פי 3 מיבואן Y, ואפילו יותר במקרים מסוימים, הרי שכוח האדם והפרוצדורות המתחייבות מאותו היבואן גדלות בהתאם. על היבואן לעמוד בתקנים ונהלים של משרד התחבורה, משרד המסחר והתעשייה, איגוד המוסכים וכיו'ב ולכן עליו להגדיל את כוח האדם בהתאם, שאלו בעצם התשומות העיקריות לגביו. למעשה, בתקופת האחריות רוב העלויות מגולגלות ברובן למעלה אל היצרן, וזה בתורו, לשם מזעור נזקים בגין מוצרים נחותים מבחינת אמינות, מגלגל את הכדור לפתחו של הלקוח, בעיקר בעלויות חלפים למי שכבר לא באחריות, בהקשחת ההכרה בפגמים וכשלים בתקופת האחריות ועוד. השלולית הישראלית זניחה במושגים של ניסן/רנו העולמית ובטח במושגי פולקסווגן/אודי. אבל אפשר להיות רגועים מאחר שגם האוסטרלים שהם אחד משוקי רכבי השטח הגדולים בעולם, מקבלים מקלחות שתן צוננות מניסן יפן כגון במקרים של כשלי מנוע בפטרולים וכו'. משיחה עם חבר מתחום הרכב בארה'ב, נראה שאכן קיים מתאם שכזה גם שם ולפיו החברות עם הרכבים האמינים נתפסות כבעלות תודעת שרות טובה יותר. בין אם מקרה או לא, רכב אמין ויבואן טוב, כמעט תמיד יהוו פורמולה מנצחת גם אם קיים פער של אי אלו כ'ס או מסך די וי די בגב של הנהג.

אמנם אני חדש כאן, אך ותיק מאוד עם ה"קרקרסו" . רק לשם ההמחשה, בצע העתק - הדבק בגוגל לתחילת ההודעה של האריה מהקרקרסו " שמי אריה לייב ואני מנהל השרות בקרסו " ותוכל להיווכח כמה תוצאות חיפוש יש על אותו הנוסח. הפקידה שלו פשוט יושבת ודוחפת את הניסוח הנ'ל בכל פורום בו דנים במחדלי הקרסו. לשיטתו/ם ככה בונים שרות ומותג. בכדי להיות יסודיים יותר, ניתן לעיין בשרשורים שבתוצאות החיפוש ולהתרשם מהו עומק הטיפול שקיבלו מהאריה הנ'ל.