מי יותר טוב לישראל, טראמפ או טראמפ?

[hans]

מה אתה מנסה להגיד?

[gadik6]

לפני 26 דקות, hans כתב:

מה אתה מנסה להגיד?

 

עדיין לא הכרת את מלכי הפאנצ'ים?

 

הרי קפיטליזם אומר בואו ניתן לגופים פיננסיים להשתולל בלי שום פיקוח.

 

לעניין עצמו - מצד אחד לא נראה לי שזה בכלל יעבור (צריך את אישור הקונגרס, וייתכן שהמהלך "לא חוקי), וזה גם התערבות בוטה בשוק.

מצד שני, אמריקאים, שגם ככה להבנתי חיים על הלוואות מוגזמות, בטח אצל העשירונים התחתונים, שם הלוואות בסיכון גבוה יותר גוררות אחוזי ריבית פסיכיים, זה לא דבר בריא (לנותני ההלוואות כן, ללקוחות פחות).

מצד שלישי, אם יגבילו את האחוזים, אותם אמריקאים בכלל לא יקבלו הלוואות.

 

נושא מורכב, שדורש טיפול יסודי, ושינוי מהבסיס. לדעתי, טראמפ עושה, די כרגיל, קולות מלחמה, כדי להיפגש באמצע עם הבנקים וכדומה.

אם זה יעבוד או לא, נחיה ונראה.

 

עריכה אחרונה ב-12 בינואר על ידי gadik6

[פינדר]

לפני שעתיים, Liviur כתב:

עד לרמה שאחת ההצעות של היתה של AOC

בדיוק מה שהתכוונתי. אני לא אומר שזו בהכרח הצעה גרועה, רק שהייתי מצפה להצעה כזו מממנה ומהדמוקרטים. קצת פחות מאלו שדוגלים בשוק חופשי.

אני כמובן לא חי את שוק האשראי האמריקאי, אבל כמו שכתבת, אני חושב שלצעד כזה יהיו השלכות שקשה לצפות אותן.

[David32]

לפני שעתיים, gadik6 כתב:

הרי קפיטליזם אומר בואו ניתן לגופים פיננסיים להשתולל בלי שום פיקוח

למה ריבית על חוב זאת השתוללות ללא פיקוח?

אם דוגלים בזה שכול אחת אחראי על מצבו, ולכול אחד יש את הזכות לבחור ללוות כסף, ויש בנקים שמוכנים להלוות כסף בתנאים מסויימים, איך התערבות ברווחים של הבנקים ע''י הגבלת הריבית תואמת לאמונה הנל?

 

האם הגבלת הריבית לא תגרור את אותו המצב עליו אותה הגישה מתלוננת עליו בנושא הלוואות הסטודנטים (אנחנו שילמנו, למה שמישהו אחר לא ישלם, זה לא הוגן)?

 

[falou]

לפני 3 שעות, פינדר כתב:

ההיסטוריה מלמדת שכשהחלטות הריבית נלקחות לפי אינטרסים פוליטים של הממשלה\נשיא, התוצאות גרועות מאוד.

 

אשמח מאוד לדוגמאות.

זה תמיד מעניין לראות מה עדיף בשלטון, נציגי הציבור או מועצת חכמים (והאיזון בין השניים).

[פינדר]

לפני 58 דקות, falou כתב:

אשמח מאוד לדוגמאות

הדוגמאות הבולטות מהשנים האחרונות: טורקיה וארגנטינה.

יש סיבה לזה שבכל מדינות המערב כיום יש נגיד עצמאי שמקבל החלטות על גובה הריבית במשק, ללא התערבות של גורמים פוליטים.

[falou]

לפני 9 דקות, פינדר כתב:

הדוגמאות הבולטות מהשנים האחרונות: טורקיה וארגנטינה.

 

אני מתכוון לדוגמאות ממדינות "מתוקנות".

ארגנטינה היא ניהול כלכלי כושל של עשרות שנים וטורקיה מעולם לא הייתה באמת מדינה דמוקרטית.

 

לפני 9 דקות, פינדר כתב:

יש סיבה לזה שבכל מדינות המערב כיום יש נגיד עצמאי שמקבל החלטות על גובה הריבית במשק, ללא התערבות של גורמים פוליטים.

 

השאלה היא: האם זה נכון וטוב או האם זה עדיין נכון וטוב.

 

נ.ב. אני לא מאמין ב-ללא התערבות גורמים פוליטיים.

כל זמן שהמינוי הוא של גורמים פוליטיים, הם מעורבים.

מעבר לזה, ברור שהפולטיקאים מעורבים, גם אם (לכאורה או שלא) הם אינם מסוגלים להחליט עבור הגורם המקצועי.

מדובר במערכות (אוצר, מחוקק, בנק מרכזי) שאמורות לעבוד באיזשהו תיאום.

 

הרי התקציב הוא פוליטי, והתקציב הוא מרכיב מרכזי במדד, שגם בהתאם לו נקבעת הריבית וכו'.

[פינדר]

לפני 6 דקות, falou כתב:

וטורקיה מעולם לא הייתה באמת מדינה דמוקרטית.

לא הבנתי, אתה רוצה דוגמאות ממדינות שבהן הכל בסדר?

טורקיה לא היתה דמוקרטיה, אבל לתקופה לא קצרה כן התנהלה במשהו שקרוב לזה. כשדברים התחילו לחרוק בכלכלה הטורקית, ארדואן באמצעות נגידי בובה, הוביל קו של ריבית פופוליסטית והביא לאינפלציה משתוללת.

 

לפני 9 דקות, falou כתב:

הרי התקציב הוא פוליטי, והתקציב הוא מרכיב מרכזי במדד, שגם בהתאם לו נקבעת הריבית וכו'.

הנגיד עצמאי, בדיוק כמו שמצופה משופט להיות עצמאי למרות שבסופו של דבר הוא עובד מדינה.

מה שכתבת לגבי התקציב לא סותר את עצמאות הנגיד. להיפך, במצב תקין יש הידברות בין האוצר לנגיד, כך שהתקציב והריבית הולכים באותו קו. מצד שני, כשיש חוסר הסכמה, הריבית מהווה ״שוט״ בידי הנגיד, להגיב על תקציב שלדעתו לא הולם את הנסיבות.

[falou]

לפני 25 דקות, פינדר כתב:

לא הבנתי, אתה רוצה דוגמאות ממדינות שבהן הכל בסדר?

 

לא ממדינות, ממקרים בהם הריבית נקבעה משיקולים פוליטיים ויש דעה מבוססת שזו הייתה טעות. ולהפך.

 

לפני 26 דקות, פינדר כתב:

טורקיה לא היתה דמוקרטיה, אבל לתקופה לא קצרה כן התנהלה במשהו שקרוב לזה. כשדברים התחילו לחרוק בכלכלה הטורקית, ארדואן באמצעות נגידי בובה, הוביל קו של ריבית פופוליסטית והביא לאינפלציה משתוללת.

 

טורקיה מעולם לא הייתה דמוקרטיה במובן המערבי, כי הצבא תמיד יכול היה לבטל את תוצאות הבחירות (ועשה כן).

אני לא בקיא בכלכלה הטורקית, אבל לארדואן היו שנים רבות של הצלחה כלכלית מאז עלייתו, אז צריך לבסס את הטענה שזו מדיניות הריבית שדירדרה את הכלכלה.

 

בכל מקרה, אי אפשר ללמוד מטורקיה למדינה דמוקרטית.

 

לפני 27 דקות, פינדר כתב:

הנגיד עצמאי, בדיוק כמו שמצופה משופט להיות עצמאי למרות שבסופו של דבר הוא עובד מדינה.

 

מצופה שמצופה. בו נהיה במציאות. הנגיד תלוי במדיניות הדרג המדינה למינויו ומקצועית, מתאים את מדיניות הריבית למדיניות הממשלה (תקציב). הם עובדים ועבדו בתיאום, לפחות מסויים. הם תלויים זה בזה מקצועית. 

אז אני אחדד: השאלה היא, האם נכון לקחת גורם אחד במדיניות הכלכלית ולתת למינוי מקצועי לאפשר לנהל אותו במנותק או באופן לעומתי לשאר המדיניות הכלכלית.

אתה טוען שכאשר זה לא כך, המדיניות הכלכלית הכוללת נפגעת.

ואני בקשתי דוגמאות (לא כי אני לא מסכים, כי זה מעניין).

[gadik6]

לפני 9 דקות, falou כתב:

 

לא ממדינות, ממקרים בהם הריבית נקבעה משיקולים פוליטיים ויש דעה מבוססת שזו הייתה טעות. ולהפך.

 

 

לדעתי הוא בטח מדבר על תקופת ביידן, כשהנגיד "הפתיע" בספטמבר 2024, חודשיים לפני הבחירות, עם הורדה של 0.5% במקום 0.25%, ויש שיגידו שלא רק משיקולים "ענייניים".

 

עריכה אחרונה ב-12 בינואר על ידי gadik6

[פינדר]

לפני 43 דקות, falou כתב:

אז צריך לבסס את הטענה שזו מדיניות הריבית שדירדרה את הכלכלה.

אני לא כלכלן ולא הולך לכתוב פה מאמר מקצועי. זו היתה דעת רוב הכלכלנים בעולם, לאורך תקופה של כמה שנים שבה ארדואן הכתיב ריבית גבוהה וחריגה (מעל הריבית בשאר העולם) והאינפלציה גאתה כצפוי.

 

לפני 43 דקות, falou כתב:

אם נכון לקחת גורם אחד במדיניות הכלכלית ולתת למינוי מקצועי לאפשר לנהל אותו במנותק או באופן לעומתי לשאר המדיניות הכלכלית.

אם אתה רוצה לצלול לתוך זה, אז גם הנגיד הוא לא גורם יחיד, אלא מנהל וועדה שבה יש גם מינויים של הממשלה והוועדה היא זו שמחליטה.

בסוף דמוקרטיה בנויה על איזונים ועל רצון טוב של כל הצדדים. (ע״ע הרפורמה המשפטית).

לפני 43 דקות, falou כתב:

השאלה היא, האם נכון לקחת גורם אחד במדיניות הכלכלית ולתת למינוי מקצועי לאפשר לנהל אותו במנותק או באופן לעומתי לשאר המדיניות הכלכלית.

אתה טוען שכאשר זה לא כך, המדיניות הכלכלית הכוללת נפגעת

במצב הרגיל זה לא במנותק ולא לעומתי. אלא הריבית היא חלק ממדיניות שנקבעת במשותף בין הממשלה ובנק ישראל (לא יודע מה בדיוק המנגנון באמריקה) והיא משקפת את התקציב ואת יעדי האינפלציה שהוגדרו.

ההנחה המקובלת בעולם היא, שהכנסת שיקולים פוליטיים ופגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, רעה לכלכלה. אני לא יודע להוכיח אם ההנחה הזו נכונה או לא, אבל זו ההנחה. ולכן עצם הרעיון של אפשרות לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי מעורר חששות בשוק. אפשר לראות את החשש הזה בא לידי ביטוי בעליית התשואות של אגח מדינה אמריקאי בימים האחרונים.

 

לפני 34 דקות, gadik6 כתב:

לדעתי הוא בטח מדבר על תקופת ביידן, כשהנגיד "הפתיע" בספטמבר 2024, חודשיים לפני הבחירות, עם הורדה של 0.5% במקום 0.25%, ויש שיגידו שלא רק משיקולים "ענייניים".

קטונתי מלקבוע אם ההחלטה הספציפית הזו (שהגיעה אחרי ירידה באינפלציה מ9.5 ל2.5 אחוז) היתה נכונה ומקצועית או שהיו בה שיקולים פוליטיים. רק שים לב שהוא הכריז באותו מועד, על מדיניות הריבית לשנתיים הבאות. והוא עמד במדיניות שלו כמעט במדויק (3 הורדות ב25 במקום 4), מה שמראה על עקביות ו- predictability, שזה עוד משהו שהשווקים אוהבים.

עריכה אחרונה ב-12 בינואר על ידי פינדר

[garicho]

בכל מקרה, הגבלה על ריבית מקסימום של מוסדות פיננסיים זה דבר שכבר נעשה בעבר. גם בישראל יש חוק - נקרא חוק אשראי הוגן.

[פינדר]

זה נכון, אבל כמו שכתב ליביו, שוק האשראי האמריקאי שונה לגמרי מהישראלי.

[stx]

לפני כשעה, פינדר כתב:

הכתיב ריבית גבוהה וחריגה (מעל הריבית בשאר העולם)

אני חושב שזה היה הפוך - הייתה שם אינפלציה לא זניחה וארדואן דחף להורדת ריבית שזה בניגוד למוסכמות בכלכלה, והאינפלציה טסה לשמיים.

תראה את שנת 2022 לדוגמה - ריבית מול אינפלציה.
 

 

 

 

[falou]

לפני שעתיים, פינדר כתב:

אני לא כלכלן ולא הולך לכתוב פה מאמר מקצועי. זו היתה דעת רוב הכלכלנים בעולם, לאורך תקופה של כמה שנים שבה ארדואן הכתיב ריבית גבוהה וחריגה (מעל הריבית בשאר העולם) והאינפלציה גאתה כצפוי.

 

לא בקשתי מאמר. חשבתי שאתה יודע משהו ספיציצי שכתבת:

 

לפני 8 שעות, פינדר כתב:

ההיסטוריה מלמדת שכשהחלטות הריבית נלקחות לפי אינטרסים פוליטים של הממשלה\נשיא, התוצאות גרועות מאוד.

 

לא חיפשתי להפריך, רציתי ללמוד.

 

לפני שעתיים, פינדר כתב:

בסוף דמוקרטיה בנויה על איזונים ועל רצון טוב של כל הצדדים. (ע״ע הרפורמה המשפטית).

 

אני חושב שדמוקרטיה מבוססת על העובדה שאף גורם או מוסד לא מסוגל לגרום יותר מדי נזק לבדו, אבל זה דיון אחר.