איך אפשר להפוך להיות יותר אסרטיבי?

[shapin]

הרבה ממה שאתה אומר טמון בדימוי העצמי שלך, אני מכיר אנשים עם דימוי עצמי גבוה שאפילו שאין להם מושג על מה הם מדברים הם מדברים בביטחון שלם ויכולים לשכנע את המשוכנעים, ומצד שני אני מכיר אנשים מאוד חכמים ובקיאים בנושאים מסויימים אבל ללא ביטחון לנהל שיחה או חס ושלום ויכוח.

הרבה מזה טמון בדימוי העצמי הנמוך שלנו, שאנחנו מגיעים לסיטואציה שבה אנחנו בטוחים שאנחנו נחותים אם זה במראה או בידע או בכל דבר אחר, אנשים תמיד רואים את מה שאנחנו נותנים להם לראות, ותתפלא אף זר לא חושב עלייך מה שאתה חושב על עצמך, הרבה מזה בראש ובנפש שלו, אתה צריך לעבוד על הדימוי העצמי שלך בין אם לבד בין אם בעזרת קאוצ'ר מקצועי.

[pipinoadar]

אני מציע לך לחזק נקודות חוזקה אחרות שלך ולגלות שמשם אתה יכול לשפר את המצב.

דוגמא -

חבר קרוב שלי (עם תכונות אופי זהות לשלך) חזק מאוד בעיצוב. אחרי שנים רבות בה עבד בעסק של הוריו(שלא קשור לעיצוב) החליט שנמאס לו ומצא עבודה בחנות רהיטים יוקרתית (במשכורת נמוכה מאוד,אבל עדיין)

כאשר החל למכור שם הוא היה חייב לגדל "שריון"(דוגמא - אתה לא יכול לתת הנחה רק בגלל שלקוח מתעקש) לאט לאט החל "לעמוד על שלו" גם בתחומים אחרים בחיים ולמד לומר את שעל ליבו.

לא אומר לך שהוא יכול לפנות לפוליטיקה היום אך השינוי שהוא עבר היה מטורף.

שווה לנסות לתקוף את העניין מזווית אחרת,שב עם עצמך וחשוב על כך בצורה כזו.

 

תומר

[adidas1]

אסרטיביות לא אומרת שצריך להיות בנאדם קשוח, צעקן או רעשן, זה רק אומר שאתה צריך להתעקש (בגבול מסויים) על מה שאתה מאמין בו, ואפשר לעשות את זה עם חיוך ונעימות. בתחילה, כשהחלטתי לעבוד על האסרטיביות שלי הייתה לי תפיסה שאסרטיביות זה אדם שצועק ומרים את הקול כדי שישמעו אותו ויקבל את מה שהוא רוצה לקבל. לקח לי זמן להבין שאני בכלל לא סוג האדם הזה שצועק ומרים את הקול ואפשר להיות אסרטיבי גם תוך כדי חיוכים ונעימות, ולמען האמת, זה אפילו עובד טוב יותר. כשאתה לא מרים את הקול על הצד השני ועושה זאת בנעימות, הצד שני לא מתבצר בעמדה שלו ואפשר להגיע להבנות במהירות ובנעימות.

 

כמו שהצעתי לך, זו תכונה שאפשר להתאמן עליה וללמוד אותה. תחשוב עם עצמך איזה סוג של בנאדם אסרטיבי אתה רוצה להיות, אם אתה רוצה להיות נעים, חייכני אך עם זאת עומד על שלו. תתחיל מלהריץ בראש תרחישים שבהם נדרשה ממך אסרטיביות אך זה לא קרה. עכשיו תדמיין את אותו תרחיש עם סוג האסרטיביות שאליה אתה רוצה להגיע, מה אתה אומר, איך אתה מתנהג, תנועות גוף, הבעות פנים. אחרי שתחליט למה אתה רוצה "להפוך" והרצת את זה בראש, תעבור לאימונים "על רטוב", בכל מיני מצבים שבהם נדרשת ממך אסרטיביות, אפילו הכי מינורית, תנסה להיות אותו הבנאדם שדמיינת בתרחישים שהרצת בראש. אחרי כמה וכמה ניסיונות (מספר הניסיונות אינדיבידואלי) תראה שאתה מצליח להתנהג בצורה שאליה אתה שואף.

בהצלחה!

[super-man]

shapin, אתה צודק, אין מנוס מלעבוד על הדימוי העצמי.

לנסות ולגרום לעצמי להאמין שזה לא משנה אם אני קטן, או גדול. רזה או מלא.

נראה מבוגר, או נער. זה משנה מה שאני משדר (למרות שעדיין, די קשה לי להאמין למה שאני כותב במאה אחוז, כי אני יודע

שאיפה שהוא, זה כן משפיע איך שאתה נראה על ההתנהגות שלך, על איך שתופסים אותך, את המילים שלך, אני מנסה לעבוד על זה

על המראה החיצוני, אבל זה די קשה) אני אנסה לשדר שאני מי שאני חושב שאני בראש, לנסות להקרין את זה החוצה.

תודה!

 

pipinoadar, כל הכבוד לחבר שלך.

משמח לדעת שזה משהו שאתה יכול לעבוד עליו ולשנות אותו.

זה לא מצב שצריך לקבל אותו, ופשוט לחיות איתו.

ידעתי שאני אוכל לפתח אסרטיביות, השאלה הייתה איך, כמה זמן זה יקח, ושוב פעם איך אני אעשה את זה.

מה שהבנתי פה מהחברים שלהתאמץ להיות אסרטיבי לא יניב תוצאות.

צריך פשוט להיות כזה באופן טבעי, ועם הזמן אתה נהיה יותר ויותר אסרטיבי.

כמו שעם הזמן אנחנו נהיים יותר ויותר חכמים מכפי שהיינו כשהיינו צעירים יותר. כנראה שאלה הם החיים.

 

adidas1, מסכים. גם אני חושב שאסרטיביות זה לא להיות בן אדם שצועק, מתלהם, מרים את הקול, אגרסיבי ולא נעים.

כי זה להפך, יכול להכניס אנשים למין מנגנון של להתגונן מפני אדם כזה, ולהפך לא להקשיב לו, ואפילו להתרחק ממנו.

אסרטיביות כפי שאני רואה אותה היא היכולת לומר את מה שיש לך לומר על הלב, בפנים, בלי כל מיני פחדים או תירוצים

מבלי לפגוע באדם, בצד השני, תוך שמירת הכבוד שלך ושלו, אבל לא לפחד ולא להתבייש לומר את מה שיש לך לומר

בכדי שאחר כך לא תוכל את עצמך, ותגיד למה לא הייתי ככה, ולא עשיתי ככה. חבל שאני לא מספיק אסרטיבי.

פשוט להיות אדם עם יותר ביטחון עצמי, ולא לבכות לאחר מעשה ולהרגיש רע שלא עשית או לא אמרת משהו שרצית לעשות או לומר.

 

אני אנסה להתאמן על זה כפי שהצעת.

אם אני אסכם את מה שאמרת, זה פשוט תנסה לדמיין שאתה כבר אסרטיבי, ואז תקרין את זה כלפי חוץ.

או כמו שאנשים עובדים על נאום מסוים בפני קהל כמה שעות לפני, בכדי להיות מוכנים ולא לעשות טעויות.

אז לנסות ולעבוד על אסרטיביות קצת לפני שזה מגיע לסיטואציה אמיתית בה אני צריך להיות אסרטיבי.

קצת כמו דמיון מודרך אם אני לא טועה.

 

תודה רבה לכם!

אני מקווה שלחברים פה אין את הבעיה שיש לי, ושאתם מספיק אסרטיבים בחייכם

תמיד שמח להיעזר בפורום ובחבריו היקרים, תודה!

[MaoRЯ]

בוקר טוב,

 

קודם כל אתה בדרך להצלחה - מודעות היא הצעד הראשון ונראה שאתה יודע שאתה נתפס כפחות אסרטיבי מאחרים.

דבר שני, לדעתי, עליך לזהות מה אתה משדר, או יותר נכון, מה הסביבה קולטת. וזה בדברים הקטנים ביותר. האם אתה הולך שפוף? או הולך עם חזה מתוח? האם כשתה מדבר עם אנשים אתה מסתכל להם לתוך העיניים? או משפיל מבט?

האם אתה ממחיש את מה שאתה רוצה בתנועות ידיים? כל אלו חשובים ליצור אווירה "אסרטיבית" או לכל הפחות שהאדם שעומד מולך יודע שאתה יודע על מה אתה מדבר ולא מתכוון לוותר, או לפחות מעביר את המסר ברורה כמו שאתה רוצה.

 

דבר שלישי , בחיים - רוב הדברים הם תהליכים. ואתה כבר אחרי הצעד הראשון בעניין לדעתי. אם אמרת שקל לך יותר בטלפון, תתחיל משם ותמשיך בעמידה פנים מול פנים עם אנשים. אין לך ממה להתבייש, במיוחד בישראל - אוהבים שאומרים להם את הדברים בפנים - שוב בצורה מכבדת, לא מתלהמת אבל בצורה שיודעת לשמור על האינטרסים שלך.

 

תדע לשדר ביטחון בכל מה שאתה עושה - איך אתה הולך, מדבר, עובד וכו'.

 

 

בהצלחה.

עריכה אחרונה ב-27 למאי, 2016 על ידי MaoRЯ

[mazinya]

אסרטיביות לא בהכרח קושרה לאינטליגנציה. יותר לזריזות קליטת מצבים ותגובה להתפתחותם. מכיר אנשים אינטליגנטיים אבל שהקליטה שלהם לא מיידית, לוקח להם זמן להגיב למצבים. אני כזה, ולמדתי לחיות עם זה. לכן כאשר אני צופה מצב (בעניינים משפחתיים) שבו אזקק לתגובה מהירה אני לוקח אתי את אשתי, שאולי מבינה פחות ממני בהרבה מאד דברים, אבל התגובות שלה הרבה יותר מהירות וחדות.

 

האדם האסרטיבי אינו אדם רועש או תוקפני. להפך - הוא רגוע ושקט, ומגיב רק לנקודה הקריטית בלי להתפזר ובלי ליצור אנטגוניזם. מתוך כתיבתך בפורום ברי לי שאתה אדם נוח מאד לבריות, אני מאמין שעם השנים תפתח את ההבנה שלך לסביבה ולמצבים משתנים והתגובות שלך ישתפרו. אולי לא תגיע לרמה של מי שנולד כזה או גדל בסביבה שגרמה לו להתפתח בצורה כזו, אבל, עדיין, יחול שיפור ניכר.

 

ועוד דבר חשוב - בחר את המלחמות שלך בתבונה. אל תבזבז אנרגיה על דברים שוליים, נצל את יכולותיך בדברים החשובים באמת.

 

בדיוק תיארת אותי. כנראה זו הסיבה שאישתי היא זו שמתמקחת עם כל נותני השירות. אין לה בעיה לפתוח את הפה. אני הפוך.

 

איפה זה פוגע בי? בעיקר במקומות כמו מוסכים למשל כשבאים לטיפול או תיקון תקלה.

[ברווז]

רק אגיד לך שכול ניסיון שכזה להפוך את עצמך לאסרטיבי יהיה נידון פחות או יותר לכישלון, וכניראה יביא לך יותר תסכול מאשר תועלת.

 

עדיף תנסה למצוא את החוזקות שלך(שזו חתיכת משימה בפני עצמה) ומשם תנסה להלביש אותם על המטרות שלך שלשמם אתה רוצה לפתח אסרטיביות.

לחלוטין לא מסכים עם המודגש. מניסיוני האישי.

לפני אי-אילו שנים, הייתי מאד "נחנח". פרסונה אינטרנטית בצד, במציאות הייתי שקט, עדין ומאד זהיר על כולם חוץ ממני. שלא ייעלבו, שלא ייפגעו. רק אני נפגעתי מזה, כל הזמן.

בין היתר, הפיכתי לעצמאי שינתה את המצב הזה ונאלצתי לעבוד על עצמי להיות יותר אסרטיבי. כבעל עסק אני חייב לעמוד על שלי, מכורח הנסיבות. אם לא אעמוד על שלי ידרסו אותי. אז עבדתי על עצמי תקופה וגייסתי כוחות מדברים שעברתי בחיים, למדתי את החומר שבו הייתי צריך לשחות היטב, ועם הידע בא הביטחון העצמי, ואיתו האסרטיביות.

הדרך הכי טובה להוסיף אסרטיביות לדעתי ומניסיוני היא הגדלת הביטחון העצמי.

 

מציאת החוזקות שלך, היא מטרה מעולה להגברת הביטחון העצמי.

ותעשה לעצמך טובה- תשכח מאיך אתה נראה. תן לצד השני להחליט מה הוא רוצה לחשוב ולהבין. ממילא לא תצליח לשכנע אותו אחרת, אז תן לו להחליט. יותר קל לשניכם.

מסכים עם חלק א', לא מסכים עם חלק ב'.

 

לעבוד כנותן שירות ללקוחות בישראל לא יגרום לך להיות אסרטיבי, זה יגרום לך לטראומה נפשית ושנאת אדם.

 

 

לפות"ש, אתה יכול לבוא למרכז הערכה לתפקיד נותן שירות/מכירות כלשהו, שם תראה כמה "אסרטיביים" בחדר אחד, שמתחרים בינהם מי צועק יותר חזק, כי זה הכי אסרטיבי, ותבין שהכל חרטא.

אשכרה ככה. לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר.

בוקר טוב.

יש לי בעיה דומה, החלטתי שאני פשוט מתחיל לשנות התנהגות. מה הבעיה שלי? כשאני מגיע לסיטואציה שבה יש לי צורך באסרטיביות, אני מתנהג בצורה שונה מהצורה שבה באמת הייתי רוצה לנהוג באותה סיטואציה. התחלתי לעבוד על עצמי מבחינת דרך חשיבה ומבחינת התנהגות. כשאני נתקל בסיטואציה שדורשת ממני אסרטיביות, אני לוקח לעצמי רגע בראש להבין מה אני רוצה ומה העקרונות שלי ונשאר מודע אליהם ומתנהג בצורה שאם אחשוב על זה מאוחר יותר אבין שעשיתי את הדבר הנכון. וזה למה? תמיד בדיעבד כשאני חושב על הסיטואציה שעמדתי מולה, אני חושב לעצמי "למה לא עשית ככה?" או "למה לא אמרת ככה וככה?". אז במקום להצטער בדיעבד, משתדל מה שנקרא ON THE FLY לעשות את הדבר הנכון.

אני יודע שזה נשמע מבולבל מאוד שאני מעלה את זה על הכתב, אבל לפחות בראש שלי זה עובד

 

אז לסיכום, העצה שלי אליך, כשאתה מגיע לסיטואציה כזו, קח לך 5 שניות בראש להתאפס, לחשוב מה אתה רוצה להשיג ותנסה להגיע לשם. אתה יכול גם "להתאמן" על זה, להתחיל במשהו קטן, למשל, לנהוג באסרטיביות עם נותני שירות או לעמוד על שלך בדברים קטנים.

או איתי. בטלפון. אני מתנדב לדבר אתך ולתת לך ללמוד איתי איך להיות אסרטיבי. ביחד. נתרגל בדיבורים, ומהניסיון יהיה לך יותר קל אחר כך בחיים האמיתיים פנים אל פנים. אם אתה מעוניין, שלח לי את הטלפון שלך בה"פ, ואשלח לך את שלי, ונחליט מי מתקשר למי.

צעד ראשון באסרטיביות זה להחליט החלטה קטנה כזו- לומר "אני מתקשר אליך, בעוד X זמן".

מקסימום אומר לך "X לא טוב, בוא נעשה את זה ב-X מינוס שעה או פלוס יום".

היי.

אתה אדם טוב ונעים, מהכרות בהתכתבות ביננו.

אף פעם לא פגשתי אותך, ואולי אתה חושב שבגלל שאין לך חזות "מרשימה" (בעיקר בעיני עצמך) אנשים לא יתייחסו אליך ברצינות.

אין לי מושג איך אתה נראה, אבל לא החזות היא שקובעת, ואחרי שידברו איתך, ויבינו מטרותיך ומניעיך יכבדו אותך.

אסרטיביות היא גם תכונה נרכשת, עם הזמן בטחונך האישי ימשיך ויתחזק.

תראה מה עשית עד היום - תאמין בעצמך (אני מאמין בך) והאישיות שלך "תשודר" החוצה מבלי שתצטרך להתאמץ "להיות אסרטיבי", ומבלי ללבוש חליפה.

זה לא משהו שמתאמצים בשבילו.

 

 

 

אלו אגרסיביים, לא אסרטיביים. אין מה ללמוד מהם.

זה שאתה פונה החוצה לעזרה זו התקדמות בכיוון הנכון.

כמו שרזמל אמר- ואני עוד קודם- לא החזות היא שקובעת, וגם אם היא נותנת למי שמולך כיוון, השיחה אתך תשנה את העניין לכיוון הנכון. תתעלם מאיך אתה נראה בעיני האחר, אתה ממילא לא יכול לדעת מה בדיוק הוא חושב או עובר לו בראש.

Dark Muse, את זה הייתי רוצה ללמוד, את מה שכתבת על היכולת להניע אנשים לפעולה, מבלי לפגוע בהם.

לא סתם להניע לפעולה, אלא להניע לפעולה כשיש צורך.

למשל אם אני עושה טיפול לרכב, וזה טיפול לא זול, נניח שזה במוסך מורשה בגלל האחריות

אז לא לפחד ולהגיד לבעל מוסך את מה שאני רוצה להגיד, ואם הייתי רוצה גם שיעשו משהו מסוים

אז לדעת איך להגיד את זה, איך לגרום להם לעשות את הפעולה שאני מבקש מבלי לפגוע בהם

מבלי שזה ייראה שאני מצווה, או קובע חלילה, והכי חשוב שהם יקשיבו לי ואכן יעשו את זה בסופו של דבר.

 

א) למה שזה לא ייראה כציווי? אתה הלקוח. אם אתה לא רוצה שמן מנוע מתוצרת סינג-לינג, תגיד להם במפורש- לא. אני רוצה מתוצרת X או Y. מה יגידו לך? "זה עולה יותר" או "אין לי אבל יש לי של Z". מתפתחת שיחה, לא תגובה שלילית. זה חשוב שתבין. מידע לא עובר כשאתה רק חושב על הדברים, ומידע צריך לעבור כדי שכולם יהיו מרוצים, כולל אותך.

ב) למה שהם לא יקשיבו? מקום שלא מקשיב ללקוח, לא צריך לקוחות. הלקוח מקיים את העסק ולא להפך. להבא, לך למקום אחר. כל עוד לא תצעק או תקלל או תעליב אנשים, מה שאתה לא נראה לי מסוגל בכלל לעשות, אנשים לא ייעלבו או ייפגעו. במיוחד אם אתה מדבר בנימוס, גם להגיד "לא" בצורה מנומסת עובר בצורה נפלאה בלי שאף אחד ייפגע. אתה לא חייב לרקוד לפי החליל של אף אחד. כולם מבינים את זה.

אותו הדבר עם כל בעל מקצוע אחר למשל. אם שילמתי עבור שירות מסוים לבעל מקצוע

אז לא לפחד לומר לו למשל משהו שאני רוצה, מבלי לפגוע בו או לחשוש שאולי זה יגרום למשהו לא טוב.

 

 

 

davemustaine87

אם רק הייתי יודע איך למצוא את החוזקות שלי, זה היה יכול להיות ממש טוב.

אבל אני חושב שזו שאלת מיליון הדולר איך שאומרים. קשה מאוד.

 

אף אחד לא נולד עם הידע הזה. מתנסים עד שמבחינים בדפוס.

אתה רוצה אפשרויות? בבקשה:

1) אתה יודע להבהיר את עצמך בצורה פנומנלית בכתב.

2) אתה מנומס ואדיב.

3) אתה מוכן לעבוד על עצמך ולהודות שיש לך בעייה. רוב האוכלוסייה לא תעיז אפילו לארח את המחשבה הזו בראש שלהם.

תבחר אחת, תתמקד בה, ותראה לאן זה יוביל אותך.

 

יכול להיות גם שאין לי כל כך חוזקות. למרות שזה כמו שאומרים שלכל אדם יש כישרון.

אני לא באמת יודע נגיד מה הכישרון שלי, במה אני טוב. מה החוזקות שלי.

לכן חשבתי אולי לנסות לפתח אותן, או ליצור חוזקה?

 

שוב- כישרון, יש לך. אתה יודע להבהיר עצמך בכתב בצורה נהדרת. האם חשבת על לכתוב פעם ספר או תסריט? אגלה לך סוד: אני כן. ואני לא מתנסח בצורה כל כך נאה כמוך. אז אל תגיד לי שאין לך חוזקות בבקשה

מעבר לזה, עד שלא בניתי משהו שיפתור לי בעייה, לא הבנתי שאני אוהב את זה ולא כל כך רע בזה. מפה לשם, פתחתי פורום וערוץ יוטיוב שמתעסקים בזה, בשביל הכיף. שיהיה עם מי לדבר, שחולק תחומי עניין איתי.

מה שאני מנסה להגיד, תחשוב על מה אתה עושה ביום-יום, תנתח את הדברים, ואני בטוח שיש דברים שאתה עושה שאחרים לא יודעים לעשות כי לא ניסו אף פעם או כי הם לא רוצים לנסות.

 

Fat Bastard, ניסיתי פעם אחת להתקבל לתפקיד נותן שירות בחברה שמספקת שירותי טלויזיה.

לא קיבלו אותי. אני לא זוכר למה, ככל הנראה לא התאמתי להם. זה היה לפני 3-4 שנים.

הם מחפשים לא את האנשים הנחמדים, אלא את אלו שיודעים לצעוק הכי חזק. גם אותי לא קיבלו. ממש לא סוף העולם. יותר טוב בשבילך, האמת.

 

 

matanfr, תודה. אבל אני מעדיף שלא להיכנס להוצאה כלכלית של פסיכולוג.

בקופ"ח כללית אני זוכר שיש סיבסוד. שווה בדיקה לפחות לידיעת הסדר גודל. בהחלט יכול לעזור. חשבתי בעצמי ללכת כדי לעבוד על כמה חולשות שלי, אבל הם לא עובדים בשעות סבירות ואני לא יכול להרשות לעצמי הפסד שעות עבודה עבור זה לצערי.

razmel, היי רז.

תודה על המילים החמות. את אותו הדבר אני יכול להגיד עליך, ועל החברים כאן בפורום.

מי שזוכר, זוכר שלפני כמה שנים, לא הרבה, עזרו לי פה בצורה מדהימה מהפורום כשרק קיבלנו את הרכב שלנו מהביטוח לאומי.

יש חברים שאני עדיין בקשר איתם, ושמח מאוד על כך.

 

אני מאמין שרוב האנשים הם בני אדם טובים.

פשוט גם רוב בני האדם שאני רואה הם אסרטיבים.

הכוונה לא מפחדים להגיד את מה שהם רוצים, ולא מתביישים להביע את דעתם.

אני מתכוון כשהסיטואציה מצדיקה את זה כמובן.

לא הייתי רוצה לדעת ולהיות אסרטיבי במצבים בהם אין הצדקה. אלא מתי שצריך ואני מתבאס שאני לא כזה.

כמו שכתב החבר adidas אני גם אומר לעצמי אחר כך בראש, למה לא עשית ככה, היית צריך להגיד ככה.

עכשיו אתה תישאר עם משהו שרצית להגיד, ולא אמרת, וגם לא קיבלת מה שרצית אם היית אומר, וכבר שילמת

ואתה סתם מתבאס. אני די אוכל את עצמי לאחר מכן. מין אכזבה או כישלון שכזה מעצמי. למה אתה לא מסוגל לעשות את זה?

מה כבר יקרה?

אבל אז אני יודע שאולי הצד השני יפגע. או יתעצבן עלי. או לא ירצה לעשות מה שהוא צריך. או יעשה בצורה לא טובה.

רוב הסיכויים שאני רק אגרום לנזק, לכן אני מעדיף לשתוק.

לא נכון, ולא נכון בכלל. אם אתה כבר מדבר עם מישהו, יש סיבה לזה. או שאתה צריך אותו, או שהוא צריך אותך, או ששניכם צריכים זה את זה. אם אתם צריכים זה את זה, או אחד את השני, מה שתגיד (כל עוד לא תעליב בכוונה תחילה עם קללות וכדומה) יתקבל בהבנה, כחלק מהשיחה. אם זה בעל מקצוע הוא יוכל לתקן אותך איפה שאין לך ידע, להסביר לך אם תרצה (וכאלה שגם אם לא תרצה יסבירו לך...) וכדומה- שיחה. העברת ידע ומידע. לא שום דבר שלילי.

אני מאחל לעצמי שמה שכתבת לי אכן יקרה, ואם אני יכול לבקש אז כמה שיותר מהר. גם הגיל שלי עולה ואני מתבגר.

בשלב מסוים בחיים אני אהיה צריך להיות מי שאני רוצה להיות, ולא לפחד.

אל תגיד "מחר". כי "מחר" יבוא גם "מחר". אם לא תתחיל, זה לא יקרה.

אם לא תזיז, זה לא יזוז- כי אף אחד לא יכול להזיז את זה בשבילך.

 

 

SlowRide, אני תמיד משתדל להימנע מסיטואציות כאלה.

הן לא עושות לי טוב, וזה אחר כך סתם משפיע עליך במהלך היום. או שלפחות אצלי זה ככה.

לא יוצא ביום יום שלי להרים את הקול, לצעוק ולהתלהם. למרות שאני אולי יכול להיזכר שפעמיים מאוד בודדות דווקא כן יצא לי.

גם זה היה רק בטלפון, פנים מול פנים בגלל מה שכתבת עלי, אני חושב שזה ייראה מצחיק אם אני אנסה לעשות את זה.

כרגע, זה נראה יותר מצחיק שאתה לא. בחברה ההזוייה שלנו, זה נראה מוזר אם אתה לא מתעצבן. חריג.

לצערי גם את זה אני אומר מניסיון אישי. במצבים כאלו, תגובה אסרטיבית (לא עצבים, אלא אסרטיביות) פותרת לרוב את הבעייה, אתה לא נתפס כשונה כי הגבת, הצד השני לרוב מרגיע את עצמו, והחיים ממשיכים כרגיל.

גם אם המצב יצדיק את זה, אני פשוט לא אעשה את זה.

מצד אחד זה טוב. כי אני מאחל לעצמי תמיד להימנע מסיטואציות של צעקות, התלהמות וחלילה אלימות.

זה הדבר הכי גרוע שאפשר להגיע אליו, ומשתדל תמיד, בדרך כלל מצליח, לפתור הכל בנועם שיח.

 

 

 

'

להיות מקצוען בתחום כדי שצד השני יבין שאותו אדם יודע על מה הוא מדבר.'

יכול להיות ואני פשוט צריך לנסות ללמוד כמה שיותר על תחום מסוים, בו יש לי בעיה להיות אסרטיבי

וככה יהיה לי קל יותר? כי אני תמיד אוכל להשתמש במידע, ובידע שאני אלמד וארכוש.

כי בן אדם שיודע על מה הוא מדבר, והוא באמת יודע, ורואים שהוא יודע. זה משדר משהו שאולי די דומה לאסרטיביות.

זה נכון. זה בהחלט עוזר, כמו שכתבתי בהתחלת התגובה הארוכה הזו- למדתי את התחום שלי לעומק, והביטחון העצמי בשיחה על התחום עלה פלאים, ומשם הביטחון העצמי הכולל הרוויח.

הרי אי אפשר להגיד לבן אדם כזה שהוא טועה, מדבר שטויות ולא יודע על מה הוא מדבר.

תתפלא... נתקלתי גם בכאלו. לא ידעתי איך להגיב. כל הביטחון העצמי שלי התאדה, ונותרתי ללא מילים מול הלקוח (בתחום אחר, שבו אני עובד כיום). מאחר ואני רק שכיר, אני לא מעוניין לפתוח ויכוחים מול לקוחות פוטנציאלים, במיוחד לא ויכוחים מיותרים (זו פירמה גרמנית עם תקן תעופתי. -"לא, זה זבל, יישבר תוך 2 דקות." ממש לא. האם ניסית אותם פעם? -"כן, היו לי כאלה" טוב- אם כך, אין לי משהו אחר להציע לך. [שיחה שהייתה לי השבוע עם לקוח שבטוח שהוא יודע הכל הכי טוב]).

למרות שזה יכול להיות גם מאוד מתיש להתחיל ללמוד על כל תחום, אבל אם אין ברירה, יכול להיות שזה מה שאני צריך לעשות.

לא כל תחום. 2 תחומים מרכזיים בחיים שלך, שאיתם אתה בא במגע יום יום. משם הביטחון העצמי הכללי שלך גם יעלה לבד.

 

 

הייתי רוצה להיות אסרטיבי בשביל לא לפספס הזדמנויות בחיים שבהן אני רוצה להגיד משהו מסוים, ואני מפחד. חושש.

חושש כי אולי אני אפגע בצד השני. אולי כי הוא יתעצבן עלי, יכעס עלי, יכול אולי לפגוע בי בדרך כזאת או אחרת.

אולי לתת לי שירות לא טוב. לכן אני מעדיף לשתוק, ולא לפתוח את הפה, בשביל לא להרוס את מה שיש.

אשמח לתת לך רעיון. ניסוי, אם תרצה.

פעם אחת, איפה שהוא במקום כזה, כשיצא לך סיטואצייה שבה אתה רוצה להגיד משהו, קח 5 שניות, תחשוב על השלכות אפשריות למה עלול לקרות אם תגיד את מה שאתה רוצה- ואז פשוט תגיד אותו.

אחרי שהשיחה תיגמר, תבדוק את עצמך- מה מהתרחישים שחשבת עליהם התרחש בפועל, ומה לא.

מה כן התרחש בפועל שלא חשבת עליו.

אם התוצאה הייתה חיובית עבורך, חזור על הניסוי בפעם הבאה ובעוד מקומות.

אם קרה מה שחשבת שיקרה, תחזור על הניסוי בתחום אחר, במקום אחר.

כך תוכל לקבל מידע אמיתי לגבי האם מה שאתה חושש ממנו אכן קורה בפועל.

אם לא, אז אין לך ממה לחשוש.

אם בפעם אחת מתוך 100, גם אין לך מה לחשוש. אלו החיים וזה קורה לכולם.

אם זה 95 מתוך 100, תעבור עיר למה התושבים נבלות...

[/color][/right]

Night Driver, מצער מאוד הסיפור שסיפרת. משמח לפחות שהוא זכור לך כפי שהוא היה. אדם טוב ויישר.

וזה לא הפריע לו להיות טוב במה שהוא, ולהיות מקצועי.

אני עדיין מחפש את אותו כיוון בחיים שכתבת עליו. זה לא קל. ממש לא קל.

מקווה שאולי עם השנים שחלפו, ותכף אני אתבגר בעוד שנה, אולי אני אגיע למשהו. מקווה מאוד.

אני עדיין מחפש כיוון, בגיל 35, ואני לא לבד. אז עם זה אין לך מה להרגיש רע.

sperial,

"בחר את המלחמות שלך בתבונה. אל תבזבז אנרגיה על דברים שוליים, נצל את יכולותיך בדברים החשובים באמת."

 

אהבתי מאוד את מה שכתבת כאן.

תודה רבה.

 

----

הנה עוד משהו שאולי יוכל לעזור. לא זוכר איפה שמעתי את זה אבל לקחתי את זה כלקח לחיים:

"אם אתה רוצה להגיע לאן שעוד לא הגעת, תצטרך לעשות משהו שעדיין לא עשית".

 

 

הגיבו לי פה הרבה חברים, חיזקו אותי מאוד, חידדו לי מספר מדברים, לימדו אותי דברים שלא ידעתי וראיתי אותם אחרת.

לכן כמעט ונאמר הכל. עכשיו נשאר לי זה לנסות ליישם ולהפנים את הדברים שנכתבו פה.

תוך דגש של לא לנסות להשתנות יותר מדי. להישאר מי שאני אבל לא לפחד לנסות להיות קצת יותר אסרטיבי.

אולי לנסות לשחרר קצת יותר, להפסיק לחשוב כ"כ הרבה לפני כל דבר. פשוט אולי לעשות, ולהגיד את מה שיש לי להגיד.

כי הזמן רק עובר. אם אני לא אפסיק לפחד אז כלום לא ישתנה. אני אשאר באותו מקום ובאותו מצב.

בהזדמנות הקרובה והראשונה שתהיה לי אני אשתדל להיות קצת יותר אסרטיבי מברגיל.

לא לחשוש להגיד את מה שיש לי. לא לפחד. להגיד את הדברים בצורה יפה, מכבדת, נעימה אבל רצינית.

לא בצורה הססנית, ושלא ירגישו פחד או חשש, פשוט להאמין במה שאני אומר כי יש סיבה לדברים שנאמרים.

אני מאמין שאני אצליח. הייתי צריך קצת עידוד וכמה טיפים שניתנו לי פה.

בקשר לתדמית החיצונית אני אנסה גם לעבוד על זה קצת. כי זה ילווה אותי כל החיים וזה משפיע עלי מאוד.

בהצלחה.

והצעתי בעינה עומדת, אם תרצה להתאמן יחד איתי, אשמח לעזור.

[Smiro]

לא קראתי את כל החפירות פה אבל אני אתן לך את שני הסנט שלי - אני הייתי ביישן תמיד, עד שהגעתי לצבא. לקחו אותי להיות מפקד. קורס מכים. בטירונות ובקורס למדתי להיפתח אל אנשים ולהיות מסוגל לתקשר עם הסביבה, ואז גיליתי שטמון בי הדבר הזה של למשוך אנשים אחריי. לדעתי אנשים מבלבלים אסרטיביות לעתים עם פוציות, לעמוד על שלך וכל מיני דברים. לטעמי אסרטיביות זה כריזמה קודם כל, זה לגרום לסובבים להרגיש שאתה in charge ושהם יכולים לבטוח בך, לגרום לאחרים להבין שאתה יודע מה אתה עושה ועל מה אתה מדבר. אתה לא צריך להיות פוץ או לשים פס מה יחשבו עליך. האדם הכי אסרטיבי וכריזמתי בדרך כלל ידבר בדרכי נועם ובצורה רגועה. כל הקטע זה השפת גוף שלך. קודם כל עליך להיות בטוח בעצמך. המוח שלנו קולט מידע מאנשים ומקבל תפיסה על אדם מסוים בעיקר משפת הגוף שלו וצורת הדיבור, אחכ ממה שהוא אומר. יש קורסים של מנהיגות וכו שחברי כנסת וראשי ממשלה עוברים. אולי תשקול לחפש מאמן שיאמן אותך להתנהג בצורה אסרטיבית.

אגב מראה ממש לא חשוב. אתה יכול למצוא ילדים פוצים בני 18-19 שמתנהגים כאילו הם הבוסים - ואנשים לוקחים אותם ברצינות והולכים אחריהם.

לא היית במצב שהיית צריך להוכיח את עצמך עדיין כנראה. או שאתה רגיל להיות בין כולם בחייך, סוג של בינוניות. בין אם בעבודה, חברים וכו. אתה צריך מה שנקרא step up ולהיות זה שילכו אחריו ולא זה שהולך אחרי.

עריכה אחרונה ב-27 למאי, 2016 על ידי Smiro

[Alonyam]

היום היה בתשחץ ידיעות; אסרטיביות = דעתנות.

 

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

[super-man]

MaoRЯ, תודה!

מודעות זה חשוב מאוד, מסכים איתך.

אם אנחנו מודעים שיש לנו בעיה מסוימת, אז אנחנו גם יכולים לעבוד עליה.

לכן חשוב לי מאוד לעבוד על זה כבר עכשיו, בכדי לא להגיע לגיל מתקדם יותר ולסחוב את זה איתי הלאה והלאה.

 

אני אישית לא מרגיש שיש לי בעיה בהליכה שלי, ביציבה, במבט אל אנשים כשאני מדבר איתם, בטון.

 

מה שכן, יכול להיות שאין לי בעיה במה שכתבת, אבל כן יש לי בעיה באיך שאני מקרין שאני רואה את עצמי.

כל מה שתיארתי כאן על עצמי, מהפן החיצוני, יכול להיות שאני מקרין את זה כלפי חוץ, ואנשים קולטים את זה.

לכן גם אם תעמוד עם גב זקוף, תיישר מבט אל הבן אדם שאתה מדבר איתו, תדבר ברוגע ובנועם

אבל אם תמשיך להאמין עמוק בפנים שאתה קטן, לא שווה כלום, וכל מה שכתבתי על עצמי, בסופו של דבר יקלטו את זה.

זה מה שאני מנסה בימים האחרונים לעבוד עליו. להפסיק לחשוב על עצמי דברים כאלה, וכך אני גם לא אשדר את זה כלפי חוץ.

 

תודה מאור.

 

ברווז, השקעת מאוד בתגובה שלך. אני מעריך את זה מאוד!

אין לי מילים. אני מרגיש שאחרי הקריאה אני צריך לעכל את כל מה שקראתי להפנים ולבצע.

ואני הייתי בטוח שאני כותב הרבה

כתבתי לי כמה דברים בצד, במחברת קטנה שיש לי, שלא הייתי רוצה שילכו לאיבוד.

כמו למשל הדוגמאות שנתת לי על החוזקות שלי, והמשפט שמאוד אהבתי שכתבת לסיום (שהוא לא רק משפט יפה, הוא נכון).

קראתי את כל ההודעה, וכמו שכתבתי לך, השארת אותי בלי מילים. אם אכן נדבר בטלפון יכול להיות ששם יהיה לי מה להוסיף

אם לא אתבייש, אני מקווה.

אני אשמח לשלוח לך את הטלפון שלי בהודעה. תודה רבה על ההצעה המיוחדת, לא צפיתי את זה בכלל. תודה!

 

Smiro, אני גם חושב שעוד לא הייתי במצב שהייתי צריך להוכיח את עצמי עדיין.

מה שכן, הייתי במצב בו הייתי צריך להגיד דברים מסוימים, ולא אמרתי אותם. כשהייתה הצדקה, והייתה סיבה טובה.

אחרי זה במשך זמן מסוים פשוט אכלתי את עצמי, וזה לא עזר לי בכלל.

 

בקשר למה שכתבת במשפט האחרון, אני לא כל כך יודע אם זה משהו שאני יכול לעשות אותו, או שהחיים כבר יובילו אותי לשם.

יכול להיות שעם הזמן יהיה משהו שיגרום לי להתנהג בצורה כזאת או אחרת, וליישם את כל מה שאני מנסה ללמוד ולהתאמן עליו.

כמו שלך היה את הקורס מפקדים, ולברווז היה את העסק שהוא הקים ונהיה עצמאי, וכמו שלאיש מכירות הייתה את העבודה

בה ציפו ממנו שימכור. עוד לא יצא לי להיות במצב כזה. למרות שאני לא כזה צעיר.

אבל מרגיש לי שתכף בטח יצא לי בזמן הקרוב. עם כל מה שמתלווה לכל גיל וגיל.

 

תודה רבה חברים על הזמן שהקדשתם עבורי, בקריאה ובמענה להודעה שלי. אני מעריך מאוד ומודה לכם!

[falou]

,

 

תודה רבה לכם!

אני מקווה שלחברים פה אין את הבעיה שיש לי, ושאתם מספיק אסרטיבים בחייכם

תמיד שמח להיעזר בפורום ובחבריו היקרים, תודה!

 

אני רוצה להתחיל מתובנה אחרת, למרות שכתבו לך פה דברים יפים מאוד.

 

קודם כל, אתה זה אתה. לא תשתנה מקצה אחד לקצה שני. גם אם תאמץ התנהגויות שיעזרו לך "לשחק" אחרת, זה לא ישנה מהותית את החוויה הפנימית שלך.

אפשר לעבוד על סוגיות של ביטחון עצמי, ולשפר אותן מאוד, בייחוד אם הן נקודתיות.

אי אפשר לשנות אופי וטמפרמנט.

 

גם לא צריך.

 

אתה יכול ללמוד לקבל את עצמך ואת הדרך להשיג את הדברים שאתה רוצה, באופן שמתאים לאופי שלך. היכן שמאן דהוא משיג משהו ע"י דפיקה על השולחן, אחר יכול להשיג עם חיוך.

דע לחבור לאנשים שמתאימים לאופי שלך ומשלימים אותו באופן חיובי לך ולהם. תמצא חברים שדומים יותר לך, מתחשבים יותר, ושלא תצטרך להיות איתם "אסרטיבי" כדי שייראו אותך וייתחשבו בך.

ולבסוף, לא בושה לבקש עזרה מחבר שהוא קצת יותר pusher ממך, אם וכשצריך.

[NirLevi]

נהג לילה תיאר זאת במדויק. אתה לא צריך להפוך שולחנות ולצעוק.

מרבית עובדי לאורך השנים היו עובדים שקטים, רגועים ומאוד נחמדים (חלק ממשתתפי הפורום מכיר אותם אישית).

אני סבור כי אסרטיביות יכולה ברוב המקרים לצד השני להתנהג אליך באותה הצורה ולגרום למלחמות מיותרות.

אני סלדתי תמיד מהעובדים הרעשנים והאסרטיביים.

במרוצת השנים ראיתי שדווקא העובדים הרגועים הם אלו שקודמו מהר יותר והעובדים האסרטיביים מצאו את עצמם בחוץ.

[ברווז]

פאלו, נירלוי,

המצב שהבחור מתאר כאן הוא שונה ממה שאתם מניחים.

הוא מתאר מצבים שבהם אתם, ואני, היינו אומרים "לא" או מעירים או שואלים שאלה. והוא לא יכול להביא את עצמו לעשות את זה.

הכל עניין של הגדרה, מהי "אסרטיביות" בעיניו.

הוא כתב במפורש, שהוא רוצה לדבר עם אנשים ולהיות מסוגל לומר להם שהוא מעוניין שיעשו כך או לא יעשו את זה וזה. דבר שרובנו לוקחים כמובן מאליו ללא רגע נוסף של מחשבה.

הוא לא מדבר על הפיכת שולחנות או דברים בסגנון, אלא על היכולת לנהל שיחה- בדגש על המילה "לנהל".

כך הבנתי את הגדרתו למונח.

[יבגניפ]

כי הפער בין דושבגיות לאסרטיביות הוא מאוד קצר, כפי שכתבו כאן.

אני גם מסכים עם ניר. יש לי איזו סלידה מאנשים שמנסים להתנהל מולי באובר - רעשנות של מכ בצבא.

יש הבדל די גדול בין לא לתת שידרכו עליך, או להביע את עצמך, לבין להיות ככה.

[Max.M]

אחריי שתדפק כמה פעמים... תלמד להגיד "לא" עם חיוך .

אותו "לא" למרות שיהיה עם חיוך יהיה אסרטיבי.

 

תהנה מהחיים.