החלטות, החלטות... למה אני תמיד מחליט לא נכון?

[ברווז]

מצטער על הכותרת העמומה, זה המיטב שיכלתי לעשות.

 

במבט לאחור, מאז ומעולם כשעמדתי בפני החלטה, תמיד שקלתי את 2 הצדדים של המטבע, לחיוב ולשלילה, והגעתי למסקנה.

אם לשפוט לפי המצב שאני נמצא בו היום, תמיד החלטתי לעשות את הדבר הלא נכון.

הבעייה היא, שאני לא יכול לדעת איך הדברים היו הולכים אם הייתי בוחר בדבר השני.

למשל, בשנות התשעים נקרתה בדרכי הזדמנות לעבור לארצות הברית. יש לציין שהייתי נער בן 16 באותו הזמן.

באותה תקופה הכרתי את אשתי ואת החבר הכי טוב שלי מזה מחצית מחיי.

לא רציתי לעבור. והנה אני פה חופר לכם על החלטות שגויות.

אם הייתי עובר, בהחלט ייתכן שהייתי מוצא עצמי מגוייס לפוטבול מקצועי (לא בחור קטן, ובאותה תקופה גם הייתי משוריין- יצאתי מדברים שהיו גורמים לפציעה לא קטנה אצל רוב האנשים), וחי בסבבה. מצד שני בהחלט ייתכן שהייתי חוטף פציעה לא נורמלית.

אני פשוט לא יכול לדעת. וזה מוציא אותי מדעתי.

אני יודע שאני לא אמור לחשוב על מה, איך, אם, אילו, אולי, מה אם וכל אלו. אבל זה משגע אותי.

"אלו שלא מכירים את ההיסטורייה, נדונו לחזור עליה". זה משפט שאני מאמין בו בכל ליבי. ההיסטורייה תמיד חוזרת על עצמה.

 

אני ניצב כיום בפרשת דרכים מחורבנת במיוחד.

הבחירה שלי היא בין להמשיך להתדיין כמו שהחיים דיינו אותי עד היום, רק קצת יותר גרוע, או: להתדיין יותר קשה, אבל עם סיכוי שהחיים יפסיקו לדיין אותי באיזה שהוא שלב- סיכוי קלוש, לפי איך שזה נראה.

הסיבה היחידה שהגעתי לפרשה הזו היא שבחרתי באפשרות השנייה, כי את הדיון כבר היה לי. אבל עכשיו, אני לא רואה איך המצב יכול להתהפך.

 

איך אפשר לבחור בין ח*א לשיל*%ל?!

איך שלא אסתכל על זה, אני הולך להתדיין היטב.

 

איך בוחרים בין 2 אופציות שהן בלתי אפשריות מבחינתי? איך מחליטים איזה רע לבלוע?

[Romek]

רוב הסיטואציות הן לא באמת של שתי אפשרויות.

תמיד יש אופציה נוספת, אבל לרוב היא סמויה מעינו של זה שצריך להחליט.

מבלי להיכנס לשרשור שקישרת, אם אתה מודע לכך שאתה מבצע בחירות שהתגלו כשגויות, תיעזר באנשים שלדעתך עשו בחירות מושכלות בחיים.

 

לפני אי אילו שנים עמדתי בדילמה מאוד מהממת (מלשון הלם).

במשך שבוע התהלכתי כאילו נפערה מתחתיי האדמה וחשבתי שחיי נגמרו.

לאחר כשבוע קיבלתי קצת שכל, ובמקום לברוח ולקבור את הראש באדמה לקחתי אחריות.

קיבלתי משהו שאחרים מבקשים אותו כל חייהם ולא מוצאים.

 

אני יודע שזה לא קשור, אבל משום מה זה הרגיש נכון להזכיר את זה (אולי אפילו לעצמי).

 

תהיה חזק, לך עם הראש ותלמד מנסיונם של אחרים. זה לא בושה.

[SurfHigh]

אז בפעם הבאה שיש לך שתי אפשרויות, ואחרי שחשבת טוב טוב והחלטת - פשוט תחליף לאופציה השניה באופן שרירותי.

אני יודע נשמע טפשי, אבל גם השרשור הזה טפשי.

משום מה, תמיד מסתכלים אחורה ואומרים "איך לא [השלם את החסר] ?"

למשל, איך לא קניתי מניות של X? איך לא הוצאתי את הדרכון ההוא שעוד יכולתי?

אין טעם להתעסק בזה לדעתי, ולא משנה מה בחרת, הכל עניין של השקפה. אני יודע, קל להגיד קשה לשנות את הדרך שבה המוח חושב. יש אנשים שעובדים 12 שעות ביום וסה"כ הם שמחים. יש כאלו שעובדים 4 שעות ביום ומרוויחים פי שניים, ועדיין בוכים כמה שרע להם. לך תבין.

נראה לי שזה יותר רווח בחברה המערבית שבה התרבות תמיד מודדת אותך ביחס לסביבה שלך וכמה השגת אתה לעומת האחרים ואפילו לא על הדברים החומריים בהכרח. מצפים מאדם שתמיד יהיה במצב של ריצה ליעד הבא שעליו לכבוש. אני לא בטוח שזה תמיד טוב בחיים. לפעמים טוב פשוט לחיות במשמעות של לחיות כמו חיה בטבע, בלי תחושה של זמן או תחושה שיש משהו במקום אחר שאתה מחמיץ, או בלי לכוון למטרה מסויימת.

[razmel]

בשלב ראשון הייתי מתחיל בבחירת כותרת עיניינית.

[ברווז]

רזמל, לא הצלחתי למצוא כותרת טובה יותר. עם המנהלים הסליחה.

 

רוב הסיטואציות הן לא באמת של שתי אפשרויות.

תמיד יש אופציה נוספת, אבל לרוב היא סמויה מעינו של זה שצריך להחליט.

 

לא תמיד.

חלק מתהליך קבלת ההחלטות שלי הוא פישוט של השיטואציות (השגיאה מכוונת) למצב של 2 אפשרויות. יותר מזה זה פשוט מסבך את החיים. כך שאצלי, ברוב המוחלט של המקרים מדובר על 2 אפשרויות. אני דווקא רואה את האופציות הנוספות, ואו שאני מחבר אותן לאפשרות זו או אחרת, או שאני פוסל אותן על הסף.

 

מבלי להיכנס לשרשור שקישרת, אם אתה מודע לכך שאתה מבצע בחירות שהתגלו כשגויות, תיעזר באנשים שלדעתך עשו בחירות מושכלות בחיים.

 

א', נאנסה.

ב', זה לא שירשור שקישרתי. זו אנקדוטה קשורה.

ג', יפית.

ד', חלק מהבעייה- אני לא מכיר אנשים כאלה.

 

לפני אי אילו שנים עמדתי בדילמה מאוד מהממת (מלשון הלם).

במשך שבוע התהלכתי כאילו נפערה מתחתיי האדמה וחשבתי שחיי נגמרו.

קרה גם לי לאחרונה. הפעם האחרונה שהייתי במצב שכזה הייתה לפני 13 שנה, כשנאלצתי לעשות משהו שעד היום לא התאוששתי ממנו.

לאחר כשבוע קיבלתי קצת שכל, ובמקום לברוח ולקבור את הראש באדמה לקחתי אחריות.

קיבלתי משהו שאחרים מבקשים אותו כל חייהם ולא מוצאים.

אינני יודע מה קיבלת ולמה למעשה אתה מתכוון, אבל אני לא מאלה שבורחים מאחריות. הבעייה פה היא לא מי אחראי (אני ואני בלבד), אלא איך יוצאים מהמצב. איך פותחים בכח אופצייה שלישית. איך יודעים על איזו אופצייה להחליט.

אני יודע שזה לא קשור, אבל משום מה זה הרגיש נכון להזכיר את זה (אולי אפילו לעצמי).

 

תהיה חזק, לך עם הראש ותלמד מנסיונם של אחרים. זה לא בושה.

לחלוטין לא בושה.

להיות חזק, לא ממש עזר לי בחיים.

אין לי ניסיון של אחרים כדי להישען עליו, זו חלק מהבעייה.

והראש כנראה לא מספיק. אחרת השירשור הזה לא היה נפתח.

אז בפעם הבאה שיש לך שתי אפשרויות, ואחרי שחשבת טוב טוב והחלטת - פשוט תחליף לאופציה השניה באופן שרירותי.

אני יודע נשמע טפשי, אבל גם השרשור הזה טפשי.

לא נשמע טיפשי בכלל, דווקא הגיוני. אני מריץ תסריטים כאלו כל פעם שאני נמצא לפני החלטה.

משום מה, תמיד מסתכלים אחורה ואומרים "איך לא [השלם את החסר] ?"

למשל, איך לא קניתי מניות של X? איך לא הוצאתי את הדרכון ההוא שעוד יכולתי?

איך לא קניתי ביטקוין כשהוא היה רק 8 דולר? רק 100 דולר? רק 750 דולר?...

1) אין טעם להתעסק בזה לדעתי, ולא משנה מה בחרת, הכל עניין של השקפה. אני יודע, קל להגיד קשה לשנות את הדרך שבה המוח חושב. יש אנשים שעובדים 12 שעות ביום וסה"כ הם שמחים. יש כאלו שעובדים 4 שעות ביום ומרוויחים פי שניים, ועדיין בוכים כמה שרע להם. לך תבין.

 

2) נראה לי שזה יותר רווח בחברה המערבית שבה התרבות תמיד מודדת אותך ביחס לסביבה שלך וכמה השגת אתה לעומת האחרים ואפילו לא על הדברים החומריים בהכרח. מצפים מאדם שתמיד יהיה במצב של ריצה ליעד הבא שעליו לכבוש. אני לא בטוח שזה תמיד טוב בחיים. לפעמים טוב פשוט לחיות במשמעות של לחיות כמו חיה בטבע, בלי תחושה של זמן או תחושה שיש משהו במקום אחר שאתה מחמיץ, או בלי לכוון למטרה מסויימת.

 

1) כשעבדתי בעבודה הראשונה שלי, הייתי פאקינג מאושר עד הגג. ממש מאושר. מאושר מזה שאני עובד, מאושר מזה שאני מרוויח כסף, שמח בחלקי. עבודה כמחסנאי, שכר עצוב (זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב). עבודה פיזית ומטמטמת.

אני נהנה מעבודה פיזית, אני אשקר אם אגיד שלא. אני אוהב לזוז, לסחוב, להביא, אני אוהב את זה. אני בחור מגודל, זה מתאים לי ומרגיש טבעי. שונא לשבת על כיסא כל היום כמו תולעת.

הזמן התחיל לעבור. העבודה נהייתה מונוטונית. זה לא עבודה בשבילי- אין מספיק אחריות, אין צורך ביצירתיות, אין איפה להגדיל את הראש, אין החלטות שצריך לעשות בזמן אמת, אין ריגושים, אין שינויים, אין שבירת שיגרה, אין אתגר, ואין שכר סביר. להמיר הרבה שעות במעט כסף.

כשכבר הגעתי לעבודה האחרונה שלי כשכיר, היא הייתה הכל חוץ מעבודה מונוטונית. הייתי כלבויניק של ממש- עשיתי עבודה של קלדנית, קניין רכש (בארץ ובחו"ל, בד"כ עבודה של 2 אנשים שונים), עבודות מחסן, ספירת מלאי של 60K פריטים בערך, נהג לעת מצוא, סבל-מוביל, ומכירות. לפני כמה חודשים אשתי הלכה לעבודה בניקיון במפעל הייטק, ושם המשכורת הייתה יותר גבוהה משמעותית ממה שאני קיבלתי עבור כל הרשום מעלה. על עבודה בניקיון. הייתי מרוצה מהעבודה, היה נחמד ומאתגר היטב, אבל המקום היה נוראי, יחד עם השכר.

 

לגבי המרוצים והשמחים, הכל יחסי. מבין את זה לגמרי. אני לא רוצה להיות מיליונר (לא שאתנגד יותר מדיי, כן? ).

אני כן רוצה כמה דברים שלחלק מכם זה ישמע כמו משהו מובן מאליו: ילד. דירה. כלב. יכולת ללכת לקניון ולקנות משהו על הגחמה, כי בא לי, ולא לחשוב שאולי אצטרך את הכסף הזה למשהו אחר או אפילו לאוכל. לחיות בכבוד.

 

2) אני כבר בן 33. גם אשתי. לחיות בלי תחושה של זמן זה אחלה, אם אתה ילד בן 22. יותר מבוגר מזה, אתה מתחיל להתגלגל לכיוונים שלא חשבת עליהם.

לא חשבתי על העתיד כשהייתי צעיר יותר. אני מרגיש את זה יופי עכשיו. תמיד חשבתי שיש עוד זמן, שתמיד יהיה עוד זמן.

אין עוד זמן. אם לא תעשה, זה לא יזוז מעצמו. לקח שנלמד בדרך הקשה והכואבת.

[sronis]

אני בשום פנים ואופן לא סמכות לכלום, אבל אני יכול להזדהות קצת וגם לשתף.

שני הסנט שלי הם: אל תפחד לקחת סיכונים, ואם אתה עומד בפני צומת דרכים ושתי האפשרויות גרועות - קח את זו שעושה שינוי בחיים שלך. האופציה להישאר במקום היא כמעט תמיד לא הטובה ביותר.

 

אצלי היה סיפור שונה - אחרי עבודה ראשונה בתור מתכנת הבנתי שזה כנראה לא ממש העתיד שלי, ולקחתי פסק זמן לא קצר. ואז "נפלה" עלי העבודה הנוכחית, שדרשה רילוקיישן למדינה לא מוכרת, רחוק מהמשפחה ומהחברים. היו המון סיבות לא ללכת על זה, אבל החלטתי לעשות את הצעד כי היה יותר מפחיד פשוט להיתקע במקום. בדיעבד, אחרי שנה, זו הייתה החלטה מצוינת מהרבה בחינות. לומר לך שאני לא חושב "מה אם הייתי בוחר אחרת"? ברור שאני חושב על זה לפעמים. אבל זו מחשבה חולפת שאני מטאטא מהראש כמה שיותר מהר, כי מיותר להיתקע בעבר.

אגב, לדעתי פעם ב-5-6 שנים אדם חייב לעשות שינוי משמעותי בחייו. גם אם זה נראה על פניו כמו טעות, גם אם מאוד נוח לו איפה שהוא נמצא ועל אחת כמה וכמה אם לא.

 

בהצלחה!

[ברווז]

סרוניס, אני מבין מה ניסית להגיד, אבל יש קצת הבדל.

לך יש תואר, לי לא.

לא יודע איך הגעת לעבודה הזו, אם זה היה על יד המקרה או דרך יד מכוונת כלשהיא.

במקרה שלי 2 האפשרויות יעשו שינוי בחיים שלי, כל אחת לכיוון גרוע אחר.

[Night Driver]

ה חלטות שאתה מדבר עליהן הן לא החלטות שהתשובה לגביהן היא נכונות או לא נכונות אלא אם ההימור הצליח או לא.

 

אני בכלל לא חושב מה היה אם כשמדובר בדברים שאני ממילא לא יכול לשנות אלא איך אני ממשיך מפה.

[ניקו פ.]

האופציה להישאר במקום היא כמעט תמיד לא הטובה ביותר.

בהצלחה!

 

אני מסכים שזה נכון לרוב האנשים. בד"כ כאשר משנים משהו, אז המשהו הזה לא משהו

בקיצור, האופציה להישאר במקום טובה, רק אם טוב לך במקום שבו אתה נמצא. אם לא, לרוב עדיך להסתכן ולהחליף.

[ברווז]

ומה לגבי הסיכון? תמיד יש סיכון בהחלטות של שינוי משמעותי.

[blackice]

הבעייה היא, שאני לא יכול לדעת איך הדברים היו הולכים אם הייתי בוחר בדבר השני.

למשל, בשנות התשעים נקרתה בדרכי הזדמנות לעבור לארצות הברית. יש לציין שהייתי נער בן 16 באותו הזמן.

באותה תקופה הכרתי את אשתי ואת החבר הכי טוב שלי מזה מחצית מחיי.

לא רציתי לעבור. והנה אני פה חופר לכם על החלטות שגויות.

 

לא הבנתי...

זכית באישה שאתה מוכן לחיות איתה כל החיים (אפילו כשהיא קמה בבוקר...) ועם חבר שאתה טוען שהוא הכי טוב שלך ואתה עוד חושב שעשית החלטה שגויה?!?!

זה רק אני, או שאתה לא מבין שהחיים נתנו לך את מה שאתה צריך ולא מה שאתה רוצה?

 

לדעתי, הבעיה היא לא בהחלטות שלך, אלא בפרשנות שלך לתוצאות. אתה פשוט לא מנסה למצוא מה טוב לך בחיים אלא איפה הם היו יכולים להיות יותר טובים.

 

אני יכול להעיד על עצמי, שלמרות שהיו החלטות מגוחכות שעשיתי בחיים, הן הובילו אותי ליום הזה, בוא אני עם אישה מדהימה, עם ילדה מדהימה (ועוד אחד/ת בדרך...), עובד בעבודה שהרבה היו רוצים וקונה את דירת חיי.

לא יכולתי לבקש יותר טוב.

אני פחות מתעסק עם ה- "אילו" ויותר עם מה שיש. כי "אילו" אין לי. מה שיש, זה הכי טוב שיש לי כרגע ועם זה אני מנצח.

[locomotive]

אני תומך במה שאישתך אומרת.

 

 

(ומה באמת אישתך אומרת? )

[Tom_22]

אני חייב אתנחתא קומית:

 

http://www.youtube.com/watch?v=cKUvKE3bQlY דרך יוטיוב

[Romek]

היה איזה ביז'ו אחד פעם, אמר שעדיף לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב בכלל.

עדיף לנסות ולא להצליח, מאשר לא לנסות בכלל.

החיים קצרים, והם מורכבים גם מההישגים שלנו (שקל למדוד אותם) וגם מהחוויות שאנחנו עוברים בדרך להישגים, שאותם קצת יותר קשה למדוד...

 

אגב, קצת קשה לי לקבל את הקביעה שלאדם אין סביבה/משפחה/חברים בעלי ניסיון חיים שניתן לעיתים להתייעץ איתם.

[Ron Poh]

במה לבחור אני לא יכול לעזור.

אך לגבי בחירות, אני לעולם לא מביט לאחור וחושב למה מה היה קורה אילו. טוב, לעולם לא זה קצת לא נכון, לפעמים אני חולם מה היה קורה אילו, אך תמיד זה בכאילו כמו כל משחק תפקידים ואינני נותן למחשבות לשבת לי הכתפיים.