החלטות, החלטות... למה אני תמיד מחליט לא נכון?

[ברווז]

לפני זמן, כששקלתי את זה לעומק, לא יכלתי להתמודד עם ייבוא, אז עכשיו כשהמצב גרוע יותר?...

 

ייבוא אומר עוד כמה וכמה דברים שיש לקחת בחשבון, לא רק התקינה.

מקום לסחורה, עלויות הייבוא, מיסים הקשורים לעניין, באמת שלא חסר בעיות ועיזים שעסק קטן לא יכול להתמודד איתן. אחרת כבר הייתי מייבא בכיף, והופך בין היתר לספק של סחורה מסוג זה ולא רק משווק.

[Oshri]

ברווז ידידי,

דבר ראשון, זקוף נוצות והרם את הראש. מהכרותי איתך אתה לא טיפש, עם ידע מאוד רחב, ואיש שיחה נעים.

אני מכיר לא מעט אנשים שיש להם אולי רבע מהכישורים שלך, והגיעו למקומות שגם אני הייתי שמח להגיע.

לגבי ויטמין P, לדעתי אתה מקצין את המושג, ונוטה לייחס כל קשר כלשהו לויטמין P. צר לי לבשר לך, אבל

בעולם שלנו, לקשרים, אישיים ועסקיים, יש משמעות רבה מאוד. עסקים עושים עם אנשים, ולא עם טבלאות אקסל,

ואם אין לך איזו המצאה מהפכנית, או שפיתחת תוכנה או מוצר ייחודיים, הקשרים הם אלה שיובילו אותך לרוב

למקומות עליהם לא חשבת.

ויטמין P מכל סוג שהוא, לא יכול להחליף יכולת או כשרון, אבל הוא מסייע לך לבצע את הצעד הראשון. אם אחרי

הצעד הזה יראו שאתה חרא של בנאדם/עובד/שותף/נותן שירות, תקבל לרוב בעיטה, ויגידו לך שלום.

מצד שני, אם אתה מוכשר, יגלו את זה בדרך כלל. אתה צריך לחשוב על מפת הקשרים והכישורים שלך ואז:

1- לחשוב אם הם יכולים להביא את העסק שלך למקום יותר מוצלח מזה בו הוא מצוי כרגע.

2- לחשוב אם הם יכולים להביא אותך באופן אישי, בעבודה אחרת, למקום בו תהיה מאושר, וקצת מעושר.

נהג הלילה כתב לך כאן לחשוב על אפשרות של יבוא. אני מניח שבחור יסודי כמוך הלך ובדק, ראה מה זה כולל

ובאיזה עלויות מדובר. מה הרווח שיכול להיות מזה, מה זה מצריך ממך ו/או ממי שיהיה איתך בעסק כזה.

אם זו אופציה שיש לה עתיד, וכרגע אין לך את החוסן הכלכלי עבור זה, תחשוב מי מבין כל אלה שאתה מכיר אולי

יהיה מוכן להכנס לזה. אולי תכניסו שותף נוסף, אולי שהוא יקים את העסק ואתם שכירים עם אופציה.

יש כל מיני דרכים לעשות את זה, אבל אתה חייב להאמין קודם כל בעצמך, וכמובן בכלכלה שעומדת מאחרי עסק

כזה. ובנוסף, אין מה לעשות, צריכים מרפקים, תמיד ובכל מקום. לא במובן השלילי של המילה, אלא במובן החיובי.

תמיד לחפש איך אתה מגיע לעסקה הבאה, תמיד לשמור על קשרים עם אנשים, תמיד לשאוף קדימה.

מקווה שתמצא את ההחלטה והייעוד הנוכנים בקרוב. ובינתיים, תהיה אופטימי, זה תמיד עוזר!

[ברווז]

ברווז ידידי,

דבר ראשון, זקוף נוצות והרם את הראש. מהכרותי איתך אתה לא טיפש, עם ידע מאוד רחב, ואיש שיחה נעים.

תודה

אני מכיר לא מעט אנשים שיש להם אולי רבע מהכישורים שלך, והגיעו למקומות שגם אני הייתי שמח להגיע.

לגבי ויטמין P, לדעתי אתה מקצין את המושג, ונוטה לייחס כל קשר כלשהו לויטמין P.

אני היחיד שרואה את הקשר בין 2 השורות האלו כאירוני משהו?

צר לי לבשר לך, אבל בעולם שלנו, לקשרים, אישיים ועסקיים, יש משמעות רבה מאוד. עסקים עושים עם אנשים, ולא עם טבלאות אקסל,

כשאתה צודק, אתה צודק. דברים שעשיתי לפני מספר חודשים התחילו להזיז משהו מעניין אצלי. ואגב, זה היה סוג של "תוסף תזונה"...

ואם אין לך איזו המצאה מהפכנית, או שפיתחת תוכנה או מוצר ייחודיים, הקשרים הם אלה שיובילו אותך לרוב

למקומות עליהם לא חשבת.

 

אתה יודע משהו? יש לי גם כמה כאלה. יש לי מוצר שאני משפר כבר כמה שנים טובות, שכולל פטנט אחד שטרם יוצר בצורה שאני חושב עליו. ואם תחפש בפורום תמצא שדיברתי על זה לא פעם, ושאם אין לך את היכולת להוציא פטנט, נדפקת. או שמישהו יחשוב על זה ויוציא את זה בלי קשר אליך, ואז אין ללך יותר מה להגיד בנידון, או שפשוט יגנבו לך את הרעיון ויתקעו אותך.

ואגב, זה לא הרעיון היחיד שיש לי. סתם אומר.

 

ויטמין P מכל סוג שהוא, לא יכול להחליף יכולת או כשרון, אבל הוא מסייע לך לבצע את הצעד הראשון. אם אחרי

הצעד הזה יראו שאתה חרא של בנאדם/עובד/שותף/נותן שירות, תקבל לרוב בעיטה, ויגידו לך שלום.

מצד שני, אם אתה מוכשר, יגלו את זה בדרך כלל.

וכאן אנחנו נכנסים לתחום של "תורת המזל". כדי שזה יקרה, צריכים לקרות ברצף כמה אירועים די ספציפיים.

1) צריך ליצור איתי קשר מישהו שנמצא בעמדה שבה יש לו יכולת לשנות משהו.

2) הוא צריך להחליט לרכוש ממני את העבודה או השירות (אחרת איך יכיר אותי? איך ידע מה אני שווה?).

3) הוא צריך להיות מרוצה מהעבודה או השירות (ואני יותר משמח לומר שעד היום אני מקבל רק פידבקים טובים, למעט עז אחת בלבד), מספיק כדי לגרום לו להזיז דברים.

4) הוא צריך להיות בעמדה שבה יש לו יכולת שיכנוע, לרוב.

אז כן, צירופי מקרים כאלה קורים כל הזמן, אבל יש אנשים שיש להם נטייה להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, ואני לא חושב שאני אחד מהם. קורה פה ושם שיש כזה קטע, אבל לא בכמות שהייתי מצפה לה בעקבות כמות האינטראקצייה שהייתה לי עד היום עם אנשים.

 

אתה צריך לחשוב על מפת הקשרים והכישורים שלך ואז:

1- לחשוב אם הם יכולים להביא את העסק שלך למקום יותר מוצלח מזה בו הוא מצוי כרגע.

2- לחשוב אם הם יכולים להביא אותך באופן אישי, בעבודה אחרת, למקום בו תהיה מאושר, וקצת מעושר.

כל זה טוב ויפה. אבל, בסופו של יום, מדובר על תלות בגורמים חיצוניים. לא על עצמי בלבד.

נהג הלילה כתב לך כאן לחשוב על אפשרות של יבוא. אני מניח שבחור יסודי כמוך הלך ובדק, ראה מה זה כולל

ובאיזה עלויות מדובר. מה הרווח שיכול להיות מזה, מה זה מצריך ממך ו/או ממי שיהיה איתך בעסק כזה.

אם זו אופציה שיש לה עתיד, וכרגע אין לך את החוסן הכלכלי עבור זה, תחשוב מי מבין כל אלה שאתה מכיר אולי

יהיה מוכן להכנס לזה. אולי תכניסו שותף נוסף, אולי שהוא יקים את העסק ואתם שכירים עם אופציה.

נבדק לעומק, ולא ישים בשלב הזה בשום צורה. אחרת זה כבר היה מתבצע.

יש כל מיני דרכים לעשות את זה, אבל אתה חייב להאמין קודם כל בעצמך, וכמובן בכלכלה שעומדת מאחרי עסק

כזה. ובנוסף, אין מה לעשות, צריכים מרפקים, תמיד ובכל מקום. לא במובן השלילי של המילה, אלא במובן החיובי.

תמיד לחפש איך אתה מגיע לעסקה הבאה, תמיד לשמור על קשרים עם אנשים, תמיד לשאוף קדימה.

מקווה שתמצא את ההחלטה והייעוד הנוכנים בקרוב. ובינתיים, תהיה אופטימי, זה תמיד עוזר!

תודה על המחמאות, אבל אני אופטימי בימינו בערך כמו שעוף בגריל אופטימי. אולי סופה בחוץ, אבל העוף מתבשל לו, לאט לאט.

[nitch]

ברווזוש, כפי שכתבו לך לא מעט, הרבה מההחלטות ה"לא נכונות" שלך הן אצלך בראש.

לדוגמה המעבר לארה"ב. כתבת שאתה גדול וחסון, ויכולת להפוך לשחקן פוטבול מקצועי. חדשות לי אלי, יש עוד עשרות אלפים כמוך, רק כמה עשרות מצליחים כל שנה. השאר סתם מבזבזים זמן במקרה הטוב, ובמקרה הרע סוחבים איתם פציעות קשות שמלוות אותם כל החיים.

אם חלילה היית משתייך לקבוצה השניה, מן הסתם היית מתבאס על ההחלטה לעבור, כי הרי בארץ היו לך אישה וחבר, וסתם הקרבת אותם.

 

ברגע שעשית החלטה, אתה לרוב יודע לאן היו מובילות אותך האפשרויות האחרות, ועל כן אין מה לדוש בהן, אלא לעשות את הטוב ביותר עם הקיים.

 

היות והשרשור עוסק בנושא רוחני ולא גשמי, אני לא יכול להשוות לאבטיח, אלא למקבילתו הרוחנית, בנצי. כולי תקווה שבנץ לא יעשה עלי שחוּר אחרי מה שאני הולך לכתוב עכשיו.

מהסיפורים שלו, החיים שלו מלאים בהחלטות דפוקות מהיסוד ביחד עם החלטות טובות. ההבדל ביניכם הוא שהוא מלקק את הפצעים, קם על הרגליים, מודה לעצמו על השיעור, וממשיך הלאה עם חיוך מפגר על הפרצוף.

 

אני מציע לך לעשות את אותו הדבר, ולמצוא דרך לשנות גישה, זה ישפר לך את איכות החיים משמעותית.

 

אישית, אני לא עצמאי אלא שכיר, אבל יצא לי לחוות את המעבר של אבא שלי משכיר לעצמאי. 5 שנים של סבל וכמעט סגירה של העסק כל יום לפני שזה התייצב. היום הוא רואה ברכה בעמלו, אבל מחירים כבדים שולמו על כך. אני לא אומר שאם העסק חסר תוחלת צריך למשוך, אבל שנדרשת פה התמדה וסיבולת.

[ברווז]

ברווזוש, כפי שכתבו לך לא מעט, הרבה מההחלטות ה"לא נכונות" שלך הן אצלך בראש.

לדוגמה המעבר לארה"ב. כתבת שאתה גדול וחסון, ויכולת להפוך לשחקן פוטבול מקצועי. חדשות לי אלי, יש עוד עשרות אלפים כמוך, רק כמה עשרות מצליחים כל שנה. השאר סתם מבזבזים זמן במקרה הטוב, ובמקרה הרע סוחבים איתם פציעות קשות שמלוות אותם כל החיים.

אם חלילה היית משתייך לקבוצה השניה, מן הסתם היית מתבאס על ההחלטה לעבור, כי הרי בארץ היו לך אישה וחבר, וסתם הקרבת אותם.

נכון. מסכים לחלוטין.

ברגע שעשית החלטה, אתה לרוב יודע לאן היו מובילות אותך האפשרויות האחרות, ועל כן אין מה לדוש בהן, אלא לעשות את הטוב ביותר עם הקיים.

 

היות והשרשור עוסק בנושא רוחני ולא גשמי, אני לא יכול להשוות לאבטיח, אלא למקבילתו הרוחנית, בנצי.

:lol: הרגת אותי פה!

כולי תקווה שבנץ לא יעשה עלי שחוּר אחרי מה שאני הולך לכתוב עכשיו.

מהסיפורים שלו, החיים שלו מלאים בהחלטות דפוקות מהיסוד ביחד עם החלטות טובות. ההבדל ביניכם הוא שהוא מלקק את הפצעים, קם על הרגליים, מודה לעצמו על השיעור, וממשיך הלאה עם חיוך מפגר על הפרצוף.

 

אני מציע לך לעשות את אותו הדבר, ולמצוא דרך לשנות גישה, זה ישפר לך את איכות החיים משמעותית.

זו מנטליות שקשה לי לסגל לעצמי. ובכנות, לא יודע אם אני מסוגל.

אישית, אני לא עצמאי אלא שכיר, אבל יצא לי לחוות את המעבר של אבא שלי משכיר לעצמאי. 5 שנים של סבל וכמעט סגירה של העסק כל יום לפני שזה התייצב. היום הוא רואה ברכה בעמלו, אבל מחירים כבדים שולמו על כך. אני לא אומר שאם העסק חסר תוכלת צריך למשוך, אבל שנדרשת פה התמדה וסיבולת.

חסר לי הרבה מידע כדי שאוכל להשליך את המסקנות מהסיפור הזה על עצמי.

[nitch]

לגבי מה שכתבת הזדמנויות, שכח ממזל, ופתח את העיניים. זה לא עניין של להיות במקום הנכון בזמן הנכון כי זה קורה לכולנו. ההבדל הוא לזהות את זה כשזה קורה ולא לדכא את עצמך (מלשון SUPPRESS) ולא לנסות לנצל את ההזדמנות.

 

אני אתן לך כמה דוגמאות מהחיים שלי לניצול הזדמנויות:

1. כשהייתי בצבא ומחשבים ניידים היו יקרים, שותפה שלי לדירה קנתה מחשב נייד מעובד של אחת היבואניות שמכר לה אותו במחיר נמוך עקב הנחת עובד שקיבל. במקרה הייתי בדירה ולקחתי ממנו את הטלפון למקרה שאני ארצה גם. טו מייק אה לונג סטורי שורט זה נגמר בזה שמכרתי דרכו עשרות מחשבים ברווח 4 ספרתי למחשב. אחלה תוספת לשכר הצבאי.

2. כשהייתי בן 12 מכרה של ההורים סידרה לי לשמור על איזה ילד מעצבן וללמד אותו קצת מחשבים. הילד היה ממש מעצבן, סבלתי מזה ולא המשכתי יותר מכמה שבועות. שנה ומשהו אחרי אבא שלו חיפש באמצעות מודעה בעיתון מישהו שידאג למחשבים בעסק. התראיינתי כמו כולם, אבל התקבלתי כי הכירו אותי מהפעם הקודמת אז היה פחות סיכון. נשארתי שם כמעט 5 שנים עד הגיוס ורכשתי נסיון שאפשר לי להיכנס ליחידה יוקרתית ובסופו של דבר לעשות קריירה.

אני מכיר כמה אנשים שעבדו שם אחרי ולא התמידו כי העבודה לא תמיד הייתה לרוחם כי לא הייתה היי טק מספיק.

3. לחנות מחשבים בה הייתי קונה נכנס איש מבוגר שרצה מישהו שידריך אותו במחשבים. היות וכנראה הייתי שם קצת לפניו, קפצתי להם לראש והם קישרו בינינו. הדרכתי אותו כמה חודשים עד שהוא עמד על הרגליים, ושם זה נגמר. ההבדל בניצול ההזדמנות הוא שהבנתי שיש בזה כסף, אז פרסמתי מודעה בעיתון ונתתי לאנשים אחרים עוד המון שיעורים שהשתלמו מאוד.

 

אגב, שלא תחשוב שאני שמח על כל ההחלטות שלי. אני אדם מאוד שקול, ולמרות שקבלת ההחלטות שלי הביאה אותי רחוק מאוד בגיל צעיר יחסית, אני די בטוח שיכולתי להגיע הרבה יותר רחוק עם קצת יותר לקיחת סיכונים.

 

ההחלטות היחידות שאני באמת מצטער עליהן בחיים הן כאלו שנלקחו על ידי הז*ן :/

[ברווז]

אם כך, אני צריך כנראה לסגור את הבסטה וללכת למצוא עבודה אמיתית.

אני לא הטיפוס שיודע לנצל מצבים.

[Night Driver]

ברווז, חשבתם אולי במקום להתפרש לזגגות ללכת במקום לכיוון של אינסטלציה/ עיצוב פנים או תחום אחר שהעיסוק הנוכחי יכול להשתלב בו?

 

אתה אדם עם ראש ולאור הכיוונים שאתה בוחר ועוסק בהם אני מסיק שגם ידיים טובות. תחשוב על מצב שבו אתה יכול להגיע לבית/משרד, להציע עיצוב פנים (אם יש לך את היכולת אז לבד ואם לא אז בשיתוף פעולה עם מעצב/ת פנים שלא שותף בעסק) וגם לבצע אותו.יש לך יחסי אנוש טובים ואתה צריך יותר להאמין בעצמך.

[Oshri]

ברווז, מה שסיפר NITCH על מקרים של ניצול הזדמנויות זה בדיוק מה שהתכוונתי.

אתה אדם של שחור ולבן, אבל זהו בדיוק, שהחיים הם לא שחור ולבן. יש הרבה מאוד אפור

בחיים, ואם לא תדע להבין זאת, החיים שלך כנראה יהיו אפורים

אתה אף פעם לא יודע מנין תצוץ ההזדמנות, אבל שהיא מגיעה, צריכים לדעת לנצל אותה.

וכמו שכתבתי, תמיד תחשוב על העסקה הבאה, על איך אתה מוציא את המיטב ממי שאתה

מכיר וממה שאתה יודע.

אם אתה עדיין מתעקש, לך עשה קורס הנהלת חשבונות סוג 3 או 700, תמצא איזה משרד

אפרורי ועגמומי, ואני מניח שבבוא היום גם תקבל שכר שיספיק לך לכלכל את משפחתך,

אולי לא בחיי ראוה, אבל בכבוד יחסי

[nitch]

דווקא הנהלת חשבונות זה לא משהו שהייתי ממליץ עליו. מקצוע שהמהפכה הדיגטלית תכחיד כמעט לגמרי בעשורים הקרובים.

 

אם כך, אני צריך כנראה לסגור את הבסטה וללכת למצוא עבודה אמיתית.

אני לא הטיפוס שיודע לנצל מצבים.

 

פה נכנס גם עניין של בחירת שותף. דוד שלי שותף במפעל עיבוד שבבי, הוא לא איש עסקים ממולח במיוחד אלא יותר איש עבודה. השותף שלו ממלא את החלק הזה מול הלקוחות, הוא דואג שהמפעל יעבוד ביעילות, וכולם שמחים כבר עשרות שנים ועוד מעט יוצאים לפנסיה.

[Oshri]

דווקא הנהלת חשבונות זה לא משהו שהייתי ממליץ עליו. מקצוע שהמהפכה הדיגטלית תכחיד כמעט לגמרי בעשורים הקרובים.

בהומור ידידי, בהומור

[hgilad123]

תכלס לויטמין P יש משהו קודם שצריך שיהיה. לא מספיק לעשות את העבודה כמו שצריך. חייבים לעשות כל מה שאתה עושה מעל ומעבר כדי שיראו אותך מעל כולם. ככה לא משנה איפה תלך יזכרו אותך וככול שיותר אנשים זוכרים אותך (לטובה כן?) ככה יש יותר סיכוי שבעתיד זה ישתלם לך מעבר לשם טוב.

 

במקצוע שלי זה יכול להיות לעזור למישהו בצוות, לבוא עם רעיון שיתרום לצוות או לחברה או אפילו להיות הצלם אירועים של החברה מה שגורם לכך שכל מיני מנהלים בכירים יודעים לפחות איך קוראים לך ועצם זה שאתה תורם מזמנך החופשי שווה המון בשבילם.

 

אצלך זה יכול להיות "ראיתי שהסיליקון שלך במקלחת לא משהו אז החלפתי לך אותו בחינם על הדרך", או כל עצה חינמית + חיוך וכו'.

 

אל תחשוב שחור כי זה יעוור אותך. מנסיון.

[discoTD5]

אני לא יודע מה לייעץ בנוגע לכיוון נכון לחפש, אבל מילה על בחירה שגויה או נכונה.

 

אין שום הגיון להתייחס בדיעבד להחלטות שעשית בחיים, ולהלקות את עצמך שאלו היו בחירות שגויות.

א' - חוכמה בדיעבד אינה חוכמה כלל.

ב' - החלטות שעשית בעבר יש לבחון בהתייחס למידע שהיה ברשותך אז וללא המידע שיש ברשותך היום.

ג' - כל צומת שבה קיבלת החלטה, לעולם אתה לא יכול לדעת איזו משאית היתה דורסת אותך אם היית מחליט אחרת, ולכן יכול מאוד להיות שבחרת נכון. אתה רק לא יודע על כך.

ד' - תתחיל בכתיבת קורות חיים מסודרים, ותברר אם יש כאן אנשים שיכולים לעזור לך. זה גם ויטמין P. מי צריך פרוטקציה כשיש קשרים?

ה' איחלתי לברווז בהצלחה בתפקידו הבא.

[ברווז]

תכלס לויטמין P יש משהו קודם שצריך שיהיה. לא מספיק לעשות את העבודה כמו שצריך. חייבים לעשות כל מה שאתה עושה מעל ומעבר כדי שיראו אותך מעל כולם. ככה לא משנה איפה תלך יזכרו אותך וככול שיותר אנשים זוכרים אותך (לטובה כן?) ככה יש יותר סיכוי שבעתיד זה ישתלם לך מעבר לשם טוב.

 

במקצוע שלי זה יכול להיות לעזור למישהו בצוות, לבוא עם רעיון שיתרום לצוות או לחברה או אפילו להיות הצלם אירועים של החברה מה שגורם לכך שכל מיני מנהלים בכירים יודעים לפחות איך קוראים לך ועצם זה שאתה תורם מזמנך החופשי שווה המון בשבילם.

זה רעיון מעניין, לא חשבתי על זה אף פעם.

אצלך זה יכול להיות "ראיתי שהסיליקון שלך במקלחת לא משהו אז החלפתי לך אותו בחינם על הדרך", או כל עצה חינמית + חיוך וכו'.

יש לך מושג כמה ברזים רגילים תיקנתי וכמה דלתות ארון מטבח חיזקתי?

אל תחשוב שחור כי זה יעוור אותך. מנסיון.

קשה שלא לחשוב שחור. כן, זה מעוור, ונורא קל לשקוע לתוך זה. במיוחד כשאתה רואה רק שחור, גם כשאתה מרים את העיניים.

 

אני נוהג לתת טיפה מעבר, במסגרת מה שאני מסוגל, ללקוחות שלי. זה מבחינתי חלק מהא'-ב' של עסקים.

אין שום הגיון להתייחס בדיעבד להחלטות שעשית בחיים, ולהלקות את עצמך שאלו היו בחירות שגויות.

א' - חוכמה בדיעבד אינה חוכמה כלל.

ב' - החלטות שעשית בעבר יש לבחון בהתייחס למידע שהיה ברשותך אז וללא המידע שיש ברשותך היום.

מצד אחד זה נכון. מצד שני, בחינה לאחור של ההחלטות הובילה אותי למסקנה שאני לא טוב בקבלת החלטות...

ג' - כל צומת שבה קיבלת החלטה, לעולם אתה לא יכול לדעת איזו משאית היתה דורסת אותך אם היית מחליט אחרת, ולכן יכול מאוד להיות שבחרת נכון. אתה רק לא יודע על כך.

משאית? או אוטובוס, או טיל שהיה נופל עליי, או נאכל בעודי בחיים ע"י חמור בר. אני שונא תנאים של אי וודאות.

ד' - תתחיל בכתיבת קורות חיים מסודרים, ותברר אם יש כאן אנשים שיכולים לעזור לך. זה גם ויטמין P. מי צריך פרוטקציה כשיש קשרים?

ה' איחלתי לברווז בהצלחה בתפקידו הבא.

 

הפורום הזה מלא אנשים מדהימים ואני נגנב מזה כל פעם מחדש.

תודה לכולכם.