שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[falou]

הוא לא יתפלא, אני אומר לו את זה כל הזמן...

 

חפרתם לי את המח בדיון האעלק-סוציולוגי-פסאודו-תיאולוגי הזה שלכם.

 

הייתי נעלב ממך, אבל אז אני נזכר שאתה בעצם לא קיים, אלא רק בראשי,

וגם אני בעצם לא בטוח שאני קיים, אז הכל טוב.

 

הנה פרנקוס, קח משהו בשביל הראיות ומציאות שלך:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F

[bagira]

מבלי לפגוע בפילוסופים היוונים, מדובר באוננות שיכלית שלא עומדת בשום סתירה או מבחן למדעים, ההפך הוא הנכון, כמו שכתוב בקישור שבעצמך הבאת, נוסחה מתמטית פשוטה ובסיסית מוכיחה שכל האוננות של אכילס והצב היא בדיוק מה שהיא, אוננות מנטלית כי ברור מדעית שאכילס ישיג את הצב וברור גם בדיוק מתי הוא יעשה את זה, כנ"ל לגבי שאר הפרדוקסים שבקישור.

[חן ג.]

לנו זה ברור, כי היוונים וממשיכי דרכם (המסלמים בימי הביניים, אנשי הרנשימנטו ומדעני העת החדשה) פתרו את זה בשבילנו.

[bagira]

תאמין לי שכבר בימי האדם הקדמון כשהם רדפו אחרי ממוטות, הם ידעו שהם ישיגו את הממוטות, חרף מה שהמאוננים הוורבלים (שבד"כ נשארים במערה ליד המדורה ולא יוצאים לצוד) מבלבלים את המח.

 

יש ציטוט ידוע של הנרי פורד שאומר ש"מרוצי המכוניות התחילו איך שהמכונית השניה בעולם ירדה מפס הייצור", אז בפרפראזה על זה, אני מתאר לעצמי שהפילוסופיה התחילה 2 שניות אחרי המצאת השפה כשפרט חלש התחיל רציונלית להסביר למה הוא לא אמור לצאת לצייד.

[חן ג.]

זה ההבדל בין ידע מעשי או יכולת, לבין ידע פורמלי או הבנה מופשטת.

 

תרבויות מקבילות לזו היוונית, שהתקיימו גם לפניה, כמו אלו המסופוטמיות או המצריות, ידעו להשתמש בכללי הגאומטריה לטובתם אבל לא הבינו אותם.

 

היוונים התייחדו בכך שהם שאלו "למה?" וחתרו להבנה מופשטת, שניתן להחילה על מקרים פרטיים. יש גם מקום לסברה שהבנה מופשטת יכולה להפוך את הביצוע לטוב יותר.

עריכה אחרונה ב-10 לנובמבר, 2016 על ידי חן ג.

[malcishua]

אי אפשר לשים באותה רמה אמונה וראיות אמפיריות.

 

לעשות את זה זה אידיוטי.

כדי להבין את נקודת ההשקפה של אדם שמאמין באלוהים, צריך להפנים שמבחינת אדם מאמין, קיום אלוהים הוא בכלל לא עובדה או תיאוריה אלא אקסיומה, ולכן אין בכלל משמעות למושג ההוכחה בהקשר הזה. כמו שלך מובן מאליו למשל שאם תחבר לשני גדלים שווים את אותו הגודל התוצאות יהיו גם הן שני גדלים שווים, כך לאדם שגדל בעולם הדתי מובן מאליו שאלוהים קיים.

[SlowRide]

עזוב, כל העניין הוא שיוסי לא מבין איך יכול להיות מצב שלאדם יכולה להיות תפיסת מציאות שמבוססת על עקרונות אחרים מאלו שלו.

עריכה אחרונה ב-11 לנובמבר, 2016 על ידי SlowRide

[RK]

בהקשר הזה בדיוק, קטע מאלף ששמתי בשרשור טראמפ, אך מתאים מאד לפה. קולע בדיוק נמרץ להקשר.

 

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[sronis]

כדי להבין את נקודת ההשקפה של אדם שמאמין באלוהים, צריך להפנים שמבחינת אדם מאמין, קיום אלוהים הוא בכלל לא עובדה או תיאוריה אלא אקסיומה, ולכן אין בכלל משמעות למושג ההוכחה בהקשר הזה. כמו שלך מובן מאליו למשל שאם תחבר לשני גדלים שווים את אותו הגודל התוצאות יהיו גם הן שני גדלים שווים, כך לאדם שגדל בעולם הדתי מובן מאליו שאלוהים קיים.

 

זה נכון, אבל ברור לך שזו גם בדיוק הבעיה. כי אדם מאמין, כל עוד הוא לא מטומטם גמור, חייב לקבל את המדע במידה כזו או אחרת. אם הוא ממשיך להתבצר בעמדותיו ביחס לקיום של אלוהים, אז הוא לא יכול להתחיל שום דיון ממקום רציונלי, ובעוד שאר האנושות מתקדמת קדימה, הוא נשאר במקום.

במילים אחרות, אדם מאמין מתחיל את הדיון ב"אלוהים קיים, ולכן" אבל אז מגיע המדען ומראה לו שלא צריך את אלוהים, ושכל מה שמגיע אחרי ה"לכן" הוא חסר משמעות. לאדם המאמין נותר אז רק להתחפר בדעותיו ולהפסיק להיות חלק מהשיח. זה בעצם מציב את כל הדתיים בעמדת נחיתות משמעותית בעולם של ימינו (בטח לעומת מאות שנים בעבר - שאז לא הייתה שום אלטרנטיבה).

[ליין מן]

את פרס נובל בכלכלה - תורת המשחקים, קיבל המדען הדתי / המאמין באלוהים

ישראל אומן – ויקיפדיה

 

תורת המשחקים - הם מודלים מתמטיקאים, המאפשרים לבדוק אסטרטגיות ותרחישים שונים.

בכלכלה מדעי המחשב ההתנהגות, ואבולוציה של יצורים חיים.

האם הוא לא חי את העולם של ימינו.

האם הוא בעמדת נחיתות..

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-12 לנובמבר, 2016 על ידי ליין מן

[חן ג.]

אפשר להיות איש דתי ועדיין אדם הגיוני. יש כאן אוניברסיטה שלמה שמלאה בהם. כפי שנאמר, זו אקסיומה.

 

זה יותר טוב, לדוגמה, מ״ההגיון״ שעומד מאחורי רעיון הלאום, וזו הדת של כל העולם בן זמננו, עם כל ההיבטים של דת.

[ניקו פ.]

נתן הרצאה בטכניון בשבוע שעבר. בנאדם מאוד רציונלי.

[sronis]

את פרס נובל בכלכלה - תורת המשחקים, קיבל המדען הדתי / המאמין באלוהים

 

מה הקשר בין פרס נובל בכלכלה על תורת המשחקים לבין אלוהים? הבעיה היא לא עם המדענים הדתיים. הבעיה היא עם אנשי הדת והדתיים ה"רגילים" שמקשיבים להם.

[חן ג.]

בעיה במובן הרציונלי או בקשר לדעותיהם הפוליטיות?

[יבגניפ]

יש כאן אוניברסיטה שלמה שמלאה בהם.

אתה מתכוון לאוניברסיטה של החיים?

זה יותר טוב, לדוגמה, מ״ההגיון״ שעומד מאחורי רעיון הלאום, וזו הדת של כל העולם בן זמננו, עם כל ההיבטים של דת.

האמת שזה די אותו הגיון; הצורך ב"מרכז", או משהו נצחי להשען עליו, כשאתה מבין שלא תחייה לנצח.

לא יודע אם יצא לך לקרוא, אבל ב-The king's two bodies, של ארנסט קנטורוביץ', הוא עושה משהו שחוקרי הלאומיות המודרניסטים לא יודעים לעשות, ולא נעצר במאה ה-17, אלא הולך מספיק אחורה, כדי להראות איך תפיסת העם כגוף נצחי, על - זמני, השתלבה בהדרגה בתאולוגיה הפוליטית של אירופה המדיאבלית.

 

זה ממש חורג מהדיון הפוליטי, אבל למדיאבליסט ממוצע, הדיכוטומיה שיצרו כהן ואנדרסון, של עולם מדיאבלי מלוכד סביב הכנסייה האוניברסלית, אל מול הלאומיות המודרנית, היא מביכה.