שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[SlowRide]

הברנש בפיאט אונו קנה אותי.

אבל ברצינות, מתפתח פה המון זועם של מטומטמים שרק מחכים למחבל הבא להוציא עליו את כל הקשיים שהשלטון מערים עליהם.

[vadim6385]

אני הפסקתי לקרוא בשלב של פיאט אונו.

 

לא היה תאורת גחון בשנת 95, בטח שלא במחיר נגיש לכל בעל פיאט אונו.

[SlowRide]

בשנות ה90 זה היה להיט. קראו לזה ניאונים.

[יבגניפ]

פאט בסטרד, לא זוכר מה היה בשנות ה90, אבל זה לא ככ משנה. זה סיפור שבא להעביר נקודה או תחושה מסוימת.

[shlomi171]

מומלץ לראות את התוכנית של המקור על וועידת השלום בקמפ דיויד.

http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=600338

רק מראה באיזה פערים נמצאים העמדות שלנו ושלהם ולמה אם אז לא הצליחו להגיע להסכם, היום המצב הרבה יותר קלוש...

[יבגניפ]

מעניין, אני אראה את זה בסופש.

 

ד"א, עוד משהו "קטן" שרציתי לכתוב כאן ושכחתי ממנו:

בין מי שמסומנים כאויבי הציבור והציונות כבר שנים רבות נמאים גם שופטי בגצ. העובדה שאחד מהם, לדוגמא, הכשיר את מפעל את ההתנחלויות וקבע שאין כיבוש, לא מעניינת איש, כמובן. וכך גם בשבועות האחרונים סימן הח"כ יוגב את השופט פוגלמן כמי ששייך למחנה האויב, לאחר שזה עיכב הריסה של בתים של משפחות של מחבלים.

עכשיו מסתבר שבחלק גדול מהמקרים המדינה עצמה לא ממש ממהרת להרוס את הבתים לאחר שמתקבל האישור מבגצ.

עוד מסתבר שלטרור יהודי דווקא כן צריך להכנע.

מעניין מה החכ יוגב חושב על זה. אם כי אני יכול לנחש.

[RK]

בתור אחד שהופיע בפני כב' השופט פוגלמן פעמים רבות עוד משבתו במחוזי תל אביב, הוא אחד השופטים היותר טובים שיש לנו כעת, בעליון ובכלל. ההתנפלות על השופטים מוצדקת לעתים, הם רחוקים משלמות מרחק רב ועצום, אך לרוב מקורה בעליהום תקשורתי ובהוצאת דברים מהקשרם. הממשלות בישראל, שמאל וימין, פועלות בשרירות מרתיחה פעמים רבות ולולא בג"ץ חזק חיינו היו רעים וקשים הרבה יותר.

[יבגניפ]

זו גם התחושה שלי, בתור מי שלא חיים את העולם המשפטי.

[RK]

בוא רק נגיד שהביקורת של התקשורת והביקורת מוזנת התקשורת על העליון לרוב מחטיאה את המטרה ומתייחסת להחלטות שאין לשופט ברירה אחרת אלא לקבלן, כמו עניין צו המניעה הזמני של פוגלמן. בעיות בית המשפט הן אחרות ולרוב לא גלויות למי שאינו חי את העולם הזה. הן קשות וחמורות, אבל לא עליהן יוצא קצפו של העם.

[RK]

מעניין, אני אראה את זה בסופש.

 

ראיתי. מעניין מה אתה תסיק מזה. נשגב מבינתי הפער בין 50 הדקות של התכנית למשפט הסיכום של רביב דרוקר שתי דקות או משהו כזה לסוף, אבל מהראיונות אני לפחות יצאתי עם חיזוק לעמדותיי.

[יבגניפ]

ראיתי (את הפרק הראשון, לא מצאתי את השני). קודם כל חייב להגיד שזה מצמרר ומדכא לראות כמה החיים שלנו ב-15 שנים האחרונות הושפעו ממה שקרה או לא קרה אז.

יש הרבה דברים שנאמרים שם בסוף, שקשה לי לדעת אם אנשים באמת אמרו אותם בזמן אמת, או שאלו השלמות מאוחרות, שמציגות אותם כחכמים יותר ממה שהם. למשל, שלמה בן עמי דיבר על העלמות שמאל ישראלי במקרה של כישלון הפסגה, וחיים רמון מוצג כמי שטוען שהצהרתו של ברק ש"אין פרטנר" תביא לאינטיפאדה.

יש גם כמה קטעים מאוד עצובים, שבהם אתה מבין עד כמה הסיכוי להסדר כאן תלוי בקריזות וגחמות של אנשים שחלקם, כמו ערפאת, כנראה לא ממש בריאים בנפשם.

 

לגבי הסקות - אתה למעשה הולך עם מה שאומרים אלדד יניב ואחד מהדיפלומטים האמריקאים בסוף - אם ערפאת לא הסכים להצעה של ברק, אזי אין פרטנר?

אני חושב שהן האובססיה היהודית והן זו הערבית בנושא הר הבית היא מפגרת. מן הסתם, אין בי הרבה הבנה למי שלא מסוגל לסיים סכסוך בגלל שליטה בהר. עם זאת, גם הפערים בתחומים אחרים היו גדולים מדי. אני לא חושב שאני יכול להגיד ש"אין פרטנר" כי אהוד ברק או ישראלים אחרים חושבים שלהשאיר, לדוגמא, 9% מהשטח בשליטה ישראלית זה לגיטימי, והערבים לא חושבים כך. זו המהות של המו"מ, בסופו של דבר.

[RK]

אני חושב שאין פרטנר בגלל רוח המו"מ. בסופו של דבר, אם להתייחס לראיונות (עם הפלסטינאים בעיקר, אם-כי בן-עמי היה מרתק), הייתה שם מעט מאד נכונות לתזוזה. מהות המו"מ היא מפגש רצונות וויתורים. מהצד השני כמעט ולא היה לא את זה ולא את זה. מכאן המסקנה שלי שאין פרטנר, בתור אחד שניהל מו"מ או שניים בחייו, גם אם בקנ"מ זעיר לאין שעור.

[יבגניפ]

זה נכון שלא הייתה תזוזה. אבל אני חושב שצריך להתייחס למה שהם אמרו די בהתחלה: בדיוק כמו שלברק היה כנראה כמעט בלתי אפשרי למכור בישראל הסכם שכולל את חלוקת ירושלים, כך גם בצד השני, הם מגיעים מנקודה שבה מאוד קשה להם למכור מה שנתפס כויתורים בעייני הציבור שלהם.

לא יודע, מניח שכל אחד מפרש את הסרטון הזה בהתאם להשקפת עולמו.

בכל מקרה, היום כנראה שהמצב הוא יותר גרוע. לא חושב שלאבו מאזן יש את הלגיטימציה או המעמד שהיו לערפאת, בטח בהתחשב בזה שהחמאס השתלט על עזה כבר לפני שנים. מניח שהדרך היחידה שבה יגיעו כאן להסדר אי פעם, זה ע"י כפיה מבחוץ. מקווה שלא נגיע למצב הזה, אם כי אני לא יודע מה יותר גרוע - זה, או מדינה דו לאומית.

[RK]

ההבדל הוא שברק כן ניסה וכן הציע, ואתה משום-מה מוצא לנוח להתעלם מכך. בסופו של דבר כמות הויתורים הייתה מאד לא פרופורציונאלית (ועדיין נדחתה!) ובשל כך אין פרטנר. ערפאת רצה שגם יתנו לו הכל וגם ימצצו לו על הדרך ואתה, בגדול, בא בטענות למה לא עשו את זה באמת.

[יבגניפ]

חלילה מתעלם. התוכניות הזו גם גרמה לי לראות את ברק באור קצת שונה.

 

אבל זה רק חלק מהעניין. מבחינתך ומבחינת רוב הישראלים כנראה, מה שברק הציע זה לא פרופורציונאלי.

מבחינת הצד השני, זה רחוק ממה שהם מצפים לו.

 

תזכור שהועידה החלה מזה שהפלסטינאים אמרו שהם מוכנים לוותר על 4% מהשטח לכל היותר. וזה בדיוק מה שהם (וגם אלדד יניב וחיים רמון ועוד כמה) אומרים במהלך התוכנית: יש ציפיה גם בצד שלנו וגם אצל האמריקאי שאם אנחנו מציעים משהו שנתפס אצלנו כפשרה מרחיקה לכת, אז ערבים בהכרח יקבלו את זה, ואם לא - אז הם לא פרטנר. אתה בוחר להסתכל עליהם כסרבנים, ואתה בוחר לא לראות שאחרי 60 שנה של בניית מיתוסים על מיטוט הציונות ושחרור כל פלסטין, בכלל לבוא ולהגיד "חבר'ה, המקסימום שנקבל זה מדינה בגבולות 67 עם נוכחות זרה, חילופי שטחים ופשרה במזרח ירושלים", זה מרחיק לכת מהצד שלהם, לא פחות ממה שהצעתו של ברק מרחיקת לכת מהצד שלנו.

 

ברור שגם בעייני זה היה פספוס מטורף שלהם, אבל זה לא מעיד על העדר כוונה או רצון להגיע לסיום הסכסוך, אלא פשוט על פערים בין הצד שלנו לצד שלהם לגבי ההסכם העתידי.

 

ואני לא בא בטענות לאף אחד. אני מניח שמאוד קשה לשבת עם מישהו כמו ערפאת ולנסות לנהל איתו מו"מ על כל דבר. אבל שים לב גם לדברים שאמרו אנשים כמו בן עמי וחסון בתוכנית.