Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

המלצה לשמן מנוע 20w50


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4973 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם
לפי הבנתי, כל תקן ILSAC מחמיר יותר מקודמו באספקטים של הביצועים (הגנה ושיפור בצריכת הדלק) שהשמן צריך להפגין, כלומר להבנתי שמן שעומד בתקן ILSAC GF5 יהיה בהכרח עמיד יותר למאמץ ויגן טוב יותר על המנוע משמן שעומד בתקן ILSAC GF3 למשל. אני צודק?

לא לגמרי.

אני לא יודע מה זה "מאמץ" בהקשר הזה. השוואה בין הדרישות השונות של המפרטים השונים, מראה שיש דרישות שמחמירות, יש דרישות שנשארות אותו דבר, יש דרישות שנעלמות ואחרות שמופיעות שלא היו קודם, ויש גם (אם כי מעט) דרישות שמקלות. כמו-כן, תקני הבדיקה משתנים מדי פעם, אז קשה להשוות. זה נראה קצת כאילו לומדים מהנסיון "תוך כדי תנועה", ומתקנים בהתאם לידע/נסיון המצטבר, או ללחץ מצד היצרנים.

לדוגמא, יש מדד שנקרא Average cam plus lifter wear. ב-GF-2 הדרישה היתה 30µm≥ (כששיטת המדידה היתה לפי ASTM D5533), ב-GF-3 היה 20µm≥ (לפי ASTM D1491), וב-GF-4 ו-GF-5 עלה ל-60µm≥ (לפי ASTM D7320).

לגבי צריכת הדלק, זה נכון שכל תקן דורש חסכון גדול יותר מקודמו.

אגב, השוואה בין מפרטי ILSAC GF-x למפרטי API Energy/Resource Conserving המקבילים להם (GF-5 מול GF-4, SN/RC מול GF-3, SM/EC מול SL/EC וגו') מראה שאין הבדל ביניהם.

בהמשך לטבלת ההשוואה שפירסמתי כאן לא מזמן של תקני ACEA, התחלתי לערוך טבלת השוואה בין תקני API לדורותיהם, אבל בשל ריבוי החלוקות הפנימיות בתוך כל מפרט, ובשל השינויים בדרישות ממפרט למפרט, זה הלך והסתבך והפך למפלצת קטנה שאני בינתיים לא מוצא דרך קומפקטית מספיק להציג אותה (וגם אני חושש שאח"כ אתה תרצה שאני אעשה לך תאומים או שלישייה :smile:), אבל אני עוד מנסה.

בינתיים, האם אתה מכיר את המסמך הזה? אם לא, אני מניח שזה יעסיק אותך קצת בזמן הקרוב :smile:

 

לגבי עניין ה ZDDP, אני כמעט בטוח שתקן SN כן מגביל את תכולת הזרחן או האבץ (אפילו זכור לי משהו כמו 400ppm)

מפרט SN מגביל את תכולת הזרחן למינימום 600ppm ומקסימום 800ppm בשמנים המאושרים כ-Resource Conserving, ILSAC GF-5 ושמנים בצמיגויות xW-20 ו-xW-30; ומגביל רק למינימום 600ppm (ללא מקסימום) בשמנים האחרים.

תכולת הגופרית במפרט SN מוגבלת ל-0.5% (במסה) בשמנים בעלי צמיגות 0W-xx ו-5W-xx, ול-0.6% בצמיגות 10W-30 ובשאר הצמיגויות כשהשמן מאושר כ-Resource Conserving או ILSAC GF-5, ואינה מוגבלת כלל בשמנים אחרים (כלומר בעלי צמיגות שונה מ-xW-20 או xW-30 ושאינם מאושרים כ-Resource Conserving או ILSAC GF-5).

ואם הסימונים CI-4, CH-4 ו/או CJ-4 מופיעים לפני ה-SN (לדוגמא CJ-4/SN), גם אז אין שום מגבלה על תכולת הזרחן והגופרית.

 

ולמיטב ידיעתי נכנס עכשיו טרנד חדש לעולם השמנים האירופאי בחסות ACEA של שמני Low/mid SAPS שמתייחסים לריכוז הזרחן, גופרית ואפר גופרתי בשמן המנוע, אותם חומרי אל-שחק מפורסמים. איך שמנים אלה מגנים על המנוע?

נכנס עכשיו?

אתה מתייחס לשמנים מסיווג ACEA C, בהם יש מגבלות על תכולות הזרחן, הגופרית וה-sulphated ash.

הסיווג הזה הופיע כבר במפרט ACEA 2004, וכבר שם ציינו אותו, בין השאר, כ-low SAPS, ואני מניח שדיברו על זה עוד קודם.

זה מופיע בינתיים במפרטים אירופאיים (של ACEA ושל יצרני רכב). במפרטי API לא ראיתי התייחסות ל-sulphated ash, רק לזרחן וגופרית, ואין שימוש במונח SAPS.

בשמנים הנפוצים מסיווגי ACEA A/B יש מגבלה על תכולת ה-sulphated ash, אבל אין מגבלה על תכולת הזרחן והגופרית, והם אינם נקראים low SAPS.

 

יש פתרונות להחלפת ZDDP, חלקם ידועים כבר הרבה שנים, וחלקם חדשים.

בין הטכנולוגיות שמוזכרות כמובילות (ברמה של "רשימת מכולת", להיכנס להסבר של מה זה כל דבר יקח לי יותר זמן משיש לי עכשיו): high_hydroxyl_esters, hydroxyamine_esters, acid_anhydrides, dimer_acids, cyclic_amides וכל מיני borates (תרכובות של בורון).

הסיבה ש-ZDDP היה ועודנו, זה עשרות שנים, השליט הבלעדי בתחום הזה, ואלטרנטיבות אחרות לא פותחו ברצינות, היא ש-ZDDP, נוסף על היותו תוסף אל-שחק מעולה, מתפקד גם כאנטי-אוקסידנט, גם כתוסף מעכב קורוזיה, וגם כתוסף Extreme Pressure בינוני, וכל זה בעלות נמוכה ללא תחרות.

לכן, עד שלא תהיה יותר ברירה, ימשיכו להשתמש בו.

זה מזכיר קצת את מה שהיה עם העופרת, כתוסף להעלאת האוקטן של הבנזין. היו תחליפים, אבל אף אחד לא יכול היה להתחרות ביעילות ובעלות הנמוכה של ה-tetraethyl lead, עד שהלחץ של איכות הסביבה גבר ואילץ את הפסקת השימוש בה.

 

 

לעניין השמנים הסינטיים, כרשמת Friction modifer האם התכוונת במישרין או עקיפין ל viscosity index modifiers / improvers?

איתמר.

לא. זה משהו אחר.

viscosity index improvers אלה התוספים שעושים את תכונת הרב-צמיגיות, למעשה מגדילים את מדד הצמיגות (עם עליית הטמפ' הם "נפתחים" ומגדילים את הצמיגות, ולהיפך).

ה-Friction modifiers דומים לתוספי anti-wear, ויש המתייחסים אליהם כאל תוספי anti-wear לעומס נמוך עד בינוני. הם נצמדים לפני השטח של המתכות, ויוצרים על פניהן שכבת סיכה מוצקה.

אבל למה זה קשור דווקא לסינטטיים? תוספי VII קיימים בכל שמן רב-צמיגותי, גם בשמנים מינרליים.

×
×
  • תוכן חדש...