אתם מרוצים ממה שיש לכם? לאן שהגעתם בחייכם?

[Vw-golf]

אני חייב לציין, שזה אחד השרשורים המדהימים שנפתחו.

[ytimsit]

מרוצה +

 

והזרוע עו נטויה.

[Night Driver]

במילה אחת מרוצה ובשתי מילים מאוד מרוצה.

 

לא מליונר אבל חי טוב (דירה נחמדה ומסודרת ללא משכנתא ועם חסכונות בצד), יש לי משפחה טובה וחברים טובים ומה צריך חוץ מזה?

 

עובד קשה אבל נהנה מכל רגע ושלם לחלוטין עם הבחירה המקצועית שלי.

 

הדבר הכי חשוב הוא שאני מטבעי אדם אופטימי שרואה תמיד את חצי הכוס המלאה ולכן אני לא מתאכזב בקלות.

[osher4441]

אחלה שרשור, מעניין לאללה.

אני עדיין לא מרגיש שאני יכול לשתף בחיי, מה גם שאני רק בן 20, ככה שאולי עוד כמה שנים.

אבל מבחינת שביעות רצון בחיים אני ממקם את עצמי על 7.5.

[Giladben.zaken]

ברמת המיקרו, סביר פלוס מינוס, עושה כל שביכולתי לחיות בכבוד ולספק למשפחתי (המתהווה ברגעים אלו) את כל צורכיהם.

 

ברמת המאקרו, לא מרוצה מאופי החברה כפי שהתעצבה יחד עם הגדרתה כ"חברת המידע". אין סולידריות בין אנשים (הון חברתי שואף ל-0), כולם חיים במירוץ ללא קו סיום וכל הזמן חייבים להתעדכן, להמשיך ללמוד ולהמשיך לשדרג, כל זה רק כדי להישאר באותו המיקום התעסוקתי והחברתי ולא לרדת לתחתית השרשרת משתי בחינות אלה. מקנא במי שנולד לפחות 25 שנים לפני (רגע לפני חברת המידע שגובשה בעקבות האינטרנט).

[Casper]

כמה אני מרוצה מהמקום בו אני נמצא? 8.5 מתוך 10

 

מבחינה אישית (הכי חשוב)- נשוי לאישה מדהימה שהחלום שלי היה בכלל לצאת איתה ואני מאושר שלחיות איתה זה הכי כיף בעולם, אשת חלומות! יש ילדה מקסימה בת שנה וחצי וההורות מתגמלת בצורה אינסופית!

 

מבחינה כלכלית- מספיק מרוצה כדי שאני לא צריך לבדוק כל חודש כמה נכנס וכמה יצא כי יש מרווחים מספקים ואפשר לחיות בנחת, כלומר לא לפזר בלי הגבלה אבל כן להתפנק כמו שצריך כשרוצים. יש דירה חדשה כמו שרצינו עם משכנתא נוחה וכמה גרושים בצד.

 

מבחינת קריירה- אחרי שבשנות העשרים בזמן בזמן הלימודים לתואר הראשון עבדתי בתחומים אחרים (סלולר ויח"צ), כיום נמצא בתפקיד ניהולי בתחום מספק מאוד עבורי בו אני יכול להתקדם ובו אני גם יכול להביא ערך מוסף שלא הרבה מסביבי יכולים. תמיד שואף ומסתכל על התפקיד הבא כי זה הטבע שלי ולכן למרות שנוח לי בתפקיד הנוכחי תמיד שואף להתקדם.

 

בן 33.

[NirLevi]

שירתתי כמ"פ באחת היחידות האדומות במשך 5 שנים בלבנון ז"ל.

כרגיל, קצת לפני השחרור, מכבש לחצים עצום מצד מפקד היחידה להישאר עוד קצת. לא עזר.

השתחררתי.

לאחר כשנה המדינה קראה לי שוב לדגל(הפעם על אזרחי), חזרתי.

עבדתי עוד כשלוש שנים בכל מיני מקומות ועזבתי (למרות האתגר, האדרנלין והסיפוק המטורף שהיה).

 

התחלתי ללמוד מכונות. אוטוטו אני מסיים דוקטורט.

 

אני נשוי באושר עם שני בנים מדהימים.

דירוג? 10 מתוך 10.

[edan82]

עידן, תודה על השיתוף, אבל אתה כמעט עשור חבר כאן בפורום ולאף אחד (או שזה רק אני?) אין שמץ מהו תחום עיסוקך. זה כבר מעיק לשמוע סיפוריך על הקריירה שלך מבלי לדעת במה אתה עוסק בכלל. אז או שאתה כנראה עוסק במשהו שאינו מוסרי, ואז כנראה שההצלחה שלך לא נמדדת בקנ"מ של רובינו, או שמא עיסוקך חשאי, ולפי מה שאני מכיר מהמוסד, הם יודעים לתפור אחלה של סיפורי כיסוי.

קח את ההערה שלי באהבה.

 

אה, ואני מבסוט מחיי ומודה לאל כל בוקר.

 

אוף טופיק אבל אני בענף היהלומים וכנראה זה רק אתה שלא ידעת

 

אחלה שירשור.

[itaysamurai]

מעניין שכששואלים ישראלי כמה הוא מרוצה מהחיים, התוצאות לרוב גבוהות.

התלונות כלפי המחיה פה כנראה לא עוברות את מפתן דלת הבית שלנו.

 

אז גם אני כך, די מרוצה מהמקום שלי בחיים, בעיקר כשאני מסתכל על הבסיס ונתוני הפתיחה הלא גבוהים שהיו לי.

מרוצה כי ברוב הגדול של הצמתים שהגעתי אליהן בחרתי בנתיב הנכון והמוצלח, שכמובן תמיד היה קשה וטריקי יותר מהשני.

מרוצה כי יש תמורה לעבודה קשה, כי התאבדתי על כל ג'וב ועל כל משימה, מה שהביא אותי להיות מוערך בתחום שלי

ולהקנות לי מוניטין לא רע למרות פז"מ זעום.

מרוצה כי יש לי פרטנרית מדהימה שמאמינה בעבודה קשה בדיוק כמוני, שעשתה דוקטורט תו"כ שתי עבודות בלי שום עזרה מהבית.

מרוצה מהתוצאות. בגיל 33 עם ילד בן שנתיים, בונים בית פרטי עם משכנתא צנועה, עומד בפני התפתחות מקצועית

ובעיקר מקפיד לשמור על אופטימיות ולהאמין בעצמנו.

[blavie]

בשתי מילים - ברוך השם

[sperial]

מעניין שכששואלים ישראלי כמה הוא מרוצה מהחיים, התוצאות לרוב גבוהות.

התלונות כלפי המחיה פה כנראה לא עוברות את מפתן דלת הבית שלנו.

 

 

אחת ההנאות הגדולות ביותר של הישראלי היא לקטר. ברור שאם יש לו היכן לקטר הוא יהיה מרוצה.

[.tommy g]

אוף טופיק אבל אני בענף היהלומים וכנראה זה רק אתה שלא ידעת

 

אחלה שירשור.

 

כנראה שאני לא מבקר בפורום יותר מדי....

[dorsht]

ביחס לגיל שלי (19), אני די מרוצה מהמקום שאני נמצא בו בחיים כרגע,

אני עובד במקום עבודה טוב ומסודר והרבה יותר טוב ממה שרוב בני גילי עושים,

סיימתי את הבגרויות ברמה גבוהה, הספקתי ללמוד חלק מתואר, סיימתי לימודי מוזיקה באחד מהמקומות הטובים בארץ,

אני מתגייס למקום טוב בסך הכול (בקרוב, כולה עוד חודש), אפשר להגיד שהחיים שלי עברו עכשיו 8/10-9/10 כמו שאני רוצה.

 

בסך הכול מרוצה מהמקום שאני נמצא בו בחיים, יש לי נקודות פתיחה טובות שעוזרות לי כרגע...

וכן, כל זה אפילו שאני רק בן 19...

[THE-ONE]

קודם כל אני מאוד מופתע מכמות הבחורים הנשואים פלוס ילדים שיש פה בפורום, באמת שלא הייתי מודע לכך ואני מפרגן לגמרי.

 

אז ככה, אני בן 29, עוסק כבר כ-8 שנים בתחום הפיננסים (בעיקר פרוייקטים גדולים וארוכי טווח), כרגע בתפקיד

שנלחמתי עליו והשגתי אותו בסופו של דבר בין המועמדים ואני נמצא בו כבר חודש (תפקיד ניהולי בחברת פיננסים גדולה).

בשלב זה אין לי תלונות אודות רמת השכר שלי למרות שהתפשרתי מבחינת המשכורת רק בשביל לעשות את דריסת הרגל בתפקיד (משתכר ברמה של השכר הממוצע במשק).

 

בין היתר, אני גם סטודנט לקולנוע ותקשורת (סיימתי שליש תואר כבר בפתוחה) ואני לומד אותו בקצב שלי (מניח שעוד כשנתיים אסיים לפי הקצב הנוכחי), יש לי חנות ב-EBAY כבר 4 שנים פלוס מינוס, אני מוכר LEGO לכל העולם וזו עוד התעסקות צדדית/תחביב שמוסיפה לי הכנסה קטנה ולא רעה.

 

לפני פחות משנה רכשתי דירה קטנה ונחמדה באיזור שקט בבת ים עם משכנתא לא גדולה, ככה שהדאגה הזו שהיא דאגה די עיקרית מבחינת הישראלי הממוצע - כבר לא כזו דאגה עבורי כי הצלחתי לחסוך כמה גרושים בחייכיון שגרתי עם הוריי עד היום (כמובן שאם היתה לי את האופציה לצאת מהבית ולגור עם חברה או חבר טוב, כמובן שהייתי הולך על זה).

 

עד היום, כל דבר שהשגתי בחיי פשוט סומן ב-V, הסב לי מעט אושר ולאחר מכן הרדיפה לעונג הבא נכנסה שוב מלווה בהמון תסכול, לחץ והמטרה להשיג. אני עובד חזק מאוד על עצמי בקטע של להסתפק במה שיש, ויש לא מעט (בריאות תודה לאל, הורים ואחות שאוהבים, חברים טובים, דירה, רכב, עבודה לא רעה) וניסיון בלתי פוסק בלהשוות עצמי לאחרים, כי תמיד יהיו כאלה עם יותר.

 

בתחום הזוגיות, עדיין מחפש את "האחת". אני יודע מה אני שווה אך שוק הרווקים רווקות מאוד בעייתי היום, לכל אחד ואחת יש זמן, כולם בררנים יותר, אף אחד לא ממהר. מנסה לא מעט להכיר אך כנראה שלא מנסה מספיק (באמצע השבוע לא יוצא בכלל, 12 שעות אני בעבודה) כך שזה משאיר לי רק פעם בשבוע-שבועיים לצאת ובתדירות כזאתי קשה להכיר אנשים חדשים. אני מקווה שיצא לי בעתיד הקרוב מהמעט שאני יוצא, להכיר משהי, וגם אם לא - זה מה יש כרגע.

 

אז בשלב זה בסולם אני נמצא איפשהו באיזור ה-7 ומקווה מאוד שככל שיעבור הזמן זה יעלה כמה שיותר קרוב ל-10.

[ExoduS]

שירוש נהדר, כיף לקרוא.

 

אישית, אני מרוצה אך תמיד שואף לעוד.

יחסית לגיל 27 (באפריל) הספקתי הרבה.

אישה מדהימה-יש.

ילד קטנצ'יק-יש.

דירה נחמדה-יש.

רכב מגניב-יש.

עבודה ניהולית שאני מאוד אוהב עם אפיק קידום ושכר סביר-יש.

אבל מה שאני הכי מעריך בחיי (שוב, הקצרים), זה הניסיון.

התנסתי בדברים ועמדתי במצבים שרוב בני ה50 לא היו בהם. אני מרגיש שכשאהיה בן 80 ואחשוב על מה עשיתי בצעירותי, אזכר בזה בסיפוק.

בקיצור, תעריכו כל רגע ותהנו מהדברים הקטנים שבחיים, חיים רק פעם אחת.